התעצמות הצי המצרי נמשכת באמצעות סיוע צבאי נוסף של גרמניה
הצי המצרי, השישי בגודלו בעולם, צפוי להגדיל את כוחו הצבאי, במיוחד על רקע המתיחות הצבאית עם טורקיה בים התיכון והמערכה הצבאית אותה הוא מנהל בים האדום מול הכוחות האיראניים בתימן
אייל פינקו
| 15/11/2020
https://www.mod.gov.eg/ModWebSite/NewsDetails.aspx?id=40480
לאחר תהליך בניין כוח אדיר ממדים, שהחל ב- 2005, והביא את הצי המצרי להיות השישי בגודלו בעולם, כשהוא מצוייד במיטב הטכנולוגיות, הפלטפורמות ומערכות הנשק תוצרת ארה"ב, צרפת, סין, רוסיה וגרמניה, נחתם בימים האחרונים מזכר הבנות בין גרמניה ומצרים לרכש כלי שיט ומערכות נשק עבור הצי המצרי.
הצי המצרי עוסק בפעילות מבצעית ענפה בשתי גזרות מבצעיות, האחת בים התיכון והשנייה בים האדום. מאז 2015 פעילותו המבצעית של הצי המצרית גברה מאד, כשמצא עצמו נלחם לצד סעודיה במורדים החות'ים בתימן (ארגון טרור הנתמך על ידי איראן) בים האדום, ובים התיכון כשהוא מתמודד מול כוחות הממשל הלובי, הנתמכים על ידי טורקיה. בשנה האחרונה גברה גם המתיחות הצבאית והמדינית בין מצרים וטורקיה, על רקע הסכם חלוקת השטחים הימיים שחתמה טורקיה עם הממשל הזמני בלוב, הנהנה מתמיכתו הצבאית, המדינית והכלכלית.
הסכם זה מאפשר לכאורה לטורקים להשתלט על שטחי מים כלכליים (בהם מצויים מרבצי גז רבים), השייכים למצרים, יוון וקפריסין. המהלך הטורקי הכניס את האזור למתיחות צבאית. המצרים, אשר נתמכים על ידי צרפת וגרמניה, פועלים בעיקר באמצעות הצי לניטור והגנה מפני המהלכים האגרסיביים של טורקיה. יש לציין, שלגרמניה יחס דואלי באשר לטורקיה, ומעבר לכך שהיא מתנגדת למהלכיה בים התיכון ולהתנהלותה מול יוון ומצרים, הרי שגרמניה רואה בטורקיה כבעלת ברית אסטרטגית בזירה הגאו-פוליטית.
על מנת להבטיח את עליונותה הצבאית מול טורקיה ולעמוד בשלל המשימות המאתגרות בזירות השונות, וזאת מבלי להזכיר את תפיסת האיום האיראני והישראלי, החליטה מצרים לפעול שוב להגדלת הכוח הימי שלה. בראשית 2020 העלתה מצרים בקשה לרכש ציוד צבאי בגרמניה בשווי של למעלה מ- 290 מיליון אירו, ולאחר התחממות הזירה בים התיכון באזור לוב, אושרה עקרונית בקשת הרכש המצרית בגרמניה, הכוללת אספקה של ספינות טילים, ספינות סיור וחימוש רב.
זאת לאחר שפרויקט רכש ארבע הצוללות המצריות בגרמניה צפוי להסתיים במהלך 2021. במסגרת זאת, מבקשת מצרים לרכוש שתי צוללות גרמניות נוספות (בקשה שטרם אושרה). הרכש המצרי בגרמניה מתבסס על כספי סיוע של סעודיה וגרמניה. תהליך הרכש המצרי משרת היטב גם את האינטרסים הכלכליים והמדיניים של גרמניה, אשר פרסה לאחרונה מסמך אסטרטגי, בו מתואר הצורך של גרמניה לפעול במזרח התיכון ובאסיה להגדלת השפעתה המדינית ולהבטחת מקורות האנרגיה שלה.
לצבא המצרי, בדגש על הצי המצרי, יש עליונות צבאית כמותית (ולעיתים אף איכותית) על צה"ל. כל עוד מול מצרים עומדים שורה של חסמים, בלמים ואיזונים מדיניים ובראשה עומד אל-סיסי, סביר יהיה להניח שמדינת ישראל לא תאלץ להתמודד צבאית עם מצרים, וזו תישאר מדינת שלום. אי-יציבות פנים מדינתית במצרים, עלולה להפוך את הקערה על פיה. לא נותר לנו אלא לקוות, שמצב זה יוותר על קנו.
הצי המצרי, השישי בגודלו בעולם, צפוי להגדיל את כוחו הצבאי, במיוחד על רקע המתיחות הצבאית עם טורקיה בים התיכון והמערכה הצבאית אותה הוא מנהל בים האדום מול הכוחות האיראניים בתימן
https://www.mod.gov.eg/ModWebSite/NewsDetails.aspx?id=40480
לאחר תהליך בניין כוח אדיר ממדים, שהחל ב- 2005, והביא את הצי המצרי להיות השישי בגודלו בעולם, כשהוא מצוייד במיטב הטכנולוגיות, הפלטפורמות ומערכות הנשק תוצרת ארה"ב, צרפת, סין, רוסיה וגרמניה, נחתם בימים האחרונים מזכר הבנות בין גרמניה ומצרים לרכש כלי שיט ומערכות נשק עבור הצי המצרי.
הצי המצרי עוסק בפעילות מבצעית ענפה בשתי גזרות מבצעיות, האחת בים התיכון והשנייה בים האדום. מאז 2015 פעילותו המבצעית של הצי המצרית גברה מאד, כשמצא עצמו נלחם לצד סעודיה במורדים החות'ים בתימן (ארגון טרור הנתמך על ידי איראן) בים האדום, ובים התיכון כשהוא מתמודד מול כוחות הממשל הלובי, הנתמכים על ידי טורקיה. בשנה האחרונה גברה גם המתיחות הצבאית והמדינית בין מצרים וטורקיה, על רקע הסכם חלוקת השטחים הימיים שחתמה טורקיה עם הממשל הזמני בלוב, הנהנה מתמיכתו הצבאית, המדינית והכלכלית.
הסכם זה מאפשר לכאורה לטורקים להשתלט על שטחי מים כלכליים (בהם מצויים מרבצי גז רבים), השייכים למצרים, יוון וקפריסין. המהלך הטורקי הכניס את האזור למתיחות צבאית. המצרים, אשר נתמכים על ידי צרפת וגרמניה, פועלים בעיקר באמצעות הצי לניטור והגנה מפני המהלכים האגרסיביים של טורקיה. יש לציין, שלגרמניה יחס דואלי באשר לטורקיה, ומעבר לכך שהיא מתנגדת למהלכיה בים התיכון ולהתנהלותה מול יוון ומצרים, הרי שגרמניה רואה בטורקיה כבעלת ברית אסטרטגית בזירה הגאו-פוליטית.
על מנת להבטיח את עליונותה הצבאית מול טורקיה ולעמוד בשלל המשימות המאתגרות בזירות השונות, וזאת מבלי להזכיר את תפיסת האיום האיראני והישראלי, החליטה מצרים לפעול שוב להגדלת הכוח הימי שלה. בראשית 2020 העלתה מצרים בקשה לרכש ציוד צבאי בגרמניה בשווי של למעלה מ- 290 מיליון אירו, ולאחר התחממות הזירה בים התיכון באזור לוב, אושרה עקרונית בקשת הרכש המצרית בגרמניה, הכוללת אספקה של ספינות טילים, ספינות סיור וחימוש רב.
זאת לאחר שפרויקט רכש ארבע הצוללות המצריות בגרמניה צפוי להסתיים במהלך 2021. במסגרת זאת, מבקשת מצרים לרכוש שתי צוללות גרמניות נוספות (בקשה שטרם אושרה). הרכש המצרי בגרמניה מתבסס על כספי סיוע של סעודיה וגרמניה. תהליך הרכש המצרי משרת היטב גם את האינטרסים הכלכליים והמדיניים של גרמניה, אשר פרסה לאחרונה מסמך אסטרטגי, בו מתואר הצורך של גרמניה לפעול במזרח התיכון ובאסיה להגדלת השפעתה המדינית ולהבטחת מקורות האנרגיה שלה.
לצבא המצרי, בדגש על הצי המצרי, יש עליונות צבאית כמותית (ולעיתים אף איכותית) על צה"ל. כל עוד מול מצרים עומדים שורה של חסמים, בלמים ואיזונים מדיניים ובראשה עומד אל-סיסי, סביר יהיה להניח שמדינת ישראל לא תאלץ להתמודד צבאית עם מצרים, וזו תישאר מדינת שלום. אי-יציבות פנים מדינתית במצרים, עלולה להפוך את הקערה על פיה. לא נותר לנו אלא לקוות, שמצב זה יוותר על קנו.
