סגן קצין רפואה ראשי: צה"ל יוכל לבצע 2000 בדיקות קורונה ביום

"מבלי לפרט על סדרי הכח של צה"ל, 2000 בדיקות ביום ביחס לגודלו של צה"ל זה יותר מאשר היכולת שמדינת ישראל מכוונת אליה לבדיקות ביום ביחס לכלל האוכלוסייה", אמר אל"מ ד"ר נועם פינק, סגן קצין רפואה ראשי

צילום: דו"צ

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה אתמול (ב') דיון על היערכות והתמודדות פנים צה"לית למול נגיף הקורונה, בו השתתף בהשתתפות סגן הרמטכ"ל, אלוף איל זמיר.

סגן הרמטכ"ל הדגיש כי שני העקרונות החשובים ביותר בהיערכות הצה"לית הם שימור הכשירות ורציפות תפקוד צה"ל בכדי שיוכל למלא את ייעודו בהגנה על מדינת ישראל, וכן יכולת לתת מענה מלא, פנים צה"לי, בהתמודדות עם הנגיף ללא תלות במרחב האזרחי. ״מאז פרוץ המגיפה פועל צה״ל במספר מישורים- הגנה על המדינה וגבולותיה, פגיעה ביכולות האויב, שימור ושיפר המוכנות והגנה על בריאות צה״ל ומשרתיו לצד הרתמות וסיוע למדינה במערכה נגד הקורונה כמשימה מרכזית״, אמר אלוף זמיר

אל"מ מורן עומר, ראש מחלקת מבצעים, עדכן כי נכון להיום יש בצה"ל 150 חולים פעילים, וכ-2900 חיילים בבידוד. עוד אמר אל"מ עומר כי בצה"ל החליטו על 4 רמות תחלואה, עם נהלים והנחיות מתאימים לכל רמה, לפי כמות החולים המאומתים החדשים ביום. כיום צה"ל נמצא ברמה השנייה, של בין 25-75 חולים חדשים ביום.

אל"מ ד"ר נועם פינק, סגן קצין רפואה ראשי: "בתחילת הגל הראשון היינו עם יכולת לבצע 300 בדיקות ביום, כיום אנחנו עם יכולת לבצע 1000 בדיקות ביום, ובקרוב נהיה עם יכולת לבצע עד 2000 בדיקות ליום. אין כיום ממתינים לבדיקות בצה"ל, ועומדים על 100% השלמה של החקירות האפידמיולוגיות. לחיילים יש מוקד ייעודי להתקשר אליו, לשאול שאלות על הנגיף ולקבל מענה, לרבות הפניה לבדיקה, כאשר כיום זמן ההמתנה הוא כ-15 שניות בממוצע למתקשר"

אל"מ ד"ר פינק סיפר כי צה"ל פתח מעבדת קורונה, הבודקת RNA, תוך שבוע, בעמידה מלאה בנהלי משרד הבריאות והיא פועלת 24/7. הצבא ממשיך לשדרג את יכולות המעבדה, ונמצא בשלבי מעבר משימוש בחומר כימי להריגת הווירוס לשימוש בהריגתו בעזרת חום של תנורים, דבר אשר מקצר את השלב הראשון בבדיקת הקורונה משלוש שעות לשעה, וכך יגדיל משמעותית את כמות הבדיקות שהמעבדה יכולה לבצע. המעבדה הצה"לית תהיה אחת הראשונות בארץ להשתמש בטכנולוגיה זו, אמר אל"מ ד"ר פינק

יו"ר הוועדה שאל האם יכולת של 2000 בדיקות היא לא נמוכה יחסית לגודלו של צה"ל, ואל"מ ד"ר פינק השיב: "מבלי לפרט על סדרי הכח של צה"ל, 2000 בדיקות ביום ביחס לגודלו של צה"ל זה יותר מאשר היכולת שמדינת ישראל מכוונת אליה לבדיקות ביום ביחס לכלל האוכלוסייה". סגן הרמטכ"ל הוסיף כי הדבר נבדק עם גורמי רפואה וגורמי חקר ביצועים, ובכל מקרה יש לצה"ל דרכים נוספות להתמודד עם התפרצות נקודתית, הן בעזרת מעבדה ניידת, עוצר יציאות, מעבר לקפסולות וכו'. 

ח"כ אורנה ברביבאי שאלה את סגן הרמטכ"ל: "האם יש לכם תובנה מערכתית מההתמודדות המוצלחת של צה"ל עם הנגיף שאפשר לתרגם ולקחת קדימה ברמה הלאומית?" אלוף זמיר השיב: "אוכל להתייחס לרמה הלאומית בפירוט בפורום מצומצם יותר, אבל כתובנה כללית, הסיפור של הרשויות המקומיות כמוקד של קבלת סמכויות, כי הן קרובות לאזרח ויודעות לתת מענה מיידי, זמין ונגיש, תוך אבחון ספציפי של צרכים, זה כיוון שהולכים אליו והוא כיוון נכון בעיניי ויש להמשיך לעודד אותו -  גם למאמצי בדיקות, גם למאמצי אכיפה וגם למאמצי הסברה".

ח"כ ברביבאי שאלה את סגן הרמטכ"ל גם לגבי אחריות צה"ל כלפי אנשים מילואים אשר נדבקו במהלך שירות המילואים, ואלוף זמיר השיב כי איש מילואים אשר נדבק במסגרת שירותו נשאר בשירות מילואים פעיל עד להחלמתו ושחרורו מהבידוד.

דפנה הראל, אמא של חיילת אשר נדבקה בקורונה בעת שביצעה טירונות במחנה 80, הוזמנה לדיון ואמרה: "כל מה שתואר כאן לא בוצע במחנה 80. לא קטעו שם שרשרת הדבקה אלא יצרו שרשרת. לא ביצעו בדיקות בחיילים, התעלמו מתלונות וסימפטומים, הכניסו חיילים ל'בידוד מסגרתי', שזה מתחמים שלמים צפופים עם מקלחות וחדרי אוכל ללא הפרדה. הכניסו חיילות שידעו שהיו במגע עם חולים לישון עם חיילות בריאות. הגענו לשער הבסיס לנסות לדבר עם המפקדת שתשחרר את הילדות לבידוד ביתי, והיא במקום לדבר איתנו הזמינה לנו ניידת משטרה על הפרת סגר. חשבו שהחיילות משקרות, תדרכו את התקשורת נגדנו ונגד החיילות שהן מפונקות ולא נשמעות לפקודות, ובמקום להאמין להורים בשטח, צה"ל בחר להאמין לדיווחים מכובסים של מפקדים". 

אל"מ ד"ר פינק: "ההתפרצות במחנה 80 הייתה אירוע משמעותי עבורנו וזה תחקיר שנוהל עד לרמת סגן הרמטכ"ל. בוצעו במחנה 80 מאות בדיקות, אבל זה היה בתקופה של שיאי תחלואה ולא יכולנו לבצע אותן מהר מספיק. אנחנו הולכים ומגדילים את היכולות ואם זה היה מתרחש היום זה היה מתנהל אחרת".

אלוף זמיר: "תודה רבה לך דפנה על הדברים. אני לוקח לתשומת ליבי וליבנו את כל מה שאמרת. צר לי על הדברים ומבין אותך כאם מודאגת. לא סתם האירוע הזה הגיע עד אלי כתחקיר, והפקנו לא מעט לקחים ממנו בכל התחומים שאת מדברת עליהם. אני בהחלט מקווה שאם תהיה הפעם הבאה, ננהג בצורה טובה יותר. למרות כל מה שאמרת, אני רוצה להביע הרבה הערכה למפקדות שנמצאות במחנה 80. זה מקום עם אתגר פיקודי ומנהיגותי של התמודדות בהכשרה קצרה של עשרות אלפי חיילים בשנה, ויש לנו לקחים מהפערים אבל אני נותן להן גיבוי מלא. אני רוצה להביע הרבה הערכה להורים בישראל שמגייסים את הילדים שלהם לצה"ל בתקופה לא פשוטה כזו"

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, סיכם: "לצד ההיערכות הטובה לחירום ולהתמודדות עם הקורונה אשר שמענו, אני סבור שהצבא צריך להסתכל על המשבר הזה כהזדמנות, ולהאיץ תהליכים שאגב המגיפה מתגלים כמטייבים את התפקוד – כמו מעבר לדיונים, הכשרות ופעולות נוספות מרחוק".

"יש במשבר הזה פוטנציאל גם ביכולת לשלב בצה"ל אוכלוסיות אשר לא משרתות כיום, חרדים וערבים, וכעת יש להן חוויה טובה מהפעילות של פיקוד העורף. יש פה גם פוטנציאל להשאיר בצה"ל כח אדם איכותי, אשר היה עוזב במצב רגיל, אך כעת הביטחון התעסוקתי עשוי להשאיר אותו במערכת". 

"אני גם סבור שצה"ל יכול להעז ולהתנתק מהנחיות משרד הבריאות לגבי אורך הבידוד הנדרש, בשל יכולתו הגבוהה לבצע בדיקות שניות לחיילים אשר בבידוד. משרד הבריאות גורר כאן רגליים אך צה"ל יכול להתקדם בכך תוך דיאלוג עם משרד הבריאות".