אוגדה בעצמאות: אוגדת איו"ש עוברת מהפיכה לוגיסטית
אוגדת איו"ש מכינה את עצמה ללחימה עצמאית של לפחות מספר ימי לחימה ללא תלות בגורמי לוגיסטיקה אחרים בצה"ל. "בחירום הסד"כ שלנו יגדל באופן משמעותי", מסביר קלו"ג אוגדת איו"ש, סא"ל חי כפיר. מיוחד
עמי רוחקס דומבה
| 26/10/2020
צילום: דובר צה"ל
אוגדת איו"ש נמצאת במהלכה של רפורמה לוגיסטית משמעותית שתשאיר אותה, בסיומה, כקפסולת לחימה עצמאית למשך מספר ימי לחימה מלאים. "מדובר בהליך לוגיסטי משמעותי מאד", מסביר סא״ל חי כפיר, קצין הלוגיסטיקה של האוגדה, בראיון לאתר ישראל דיפנס.
אוגדת איו"ש פועלת בשגרה בעיקר להגנה על יישובים וצירי תנועה. מתווה הפעילות של האוגדה מורכב בשל שילוב אוכלוסיה יהודית ופלסטינית באותו תא שטח. על אותם צירי תנועה נעים מתנחלים, פלסטינים, צבא, ארגוני אכיפת חוק, ארגוני הצלה, ועוד. עבור צה"ל מדובר בפעילות רגישה מאד שמטרתה לאפשר חיים נורמלים לשני הצדדים.
[סא״ל חי כפיר. צילום: דו"צ]
הבטן הרכה
הרעיון מאחורי הרפורמה הלוגיסטית באיו"ש מבוסס על ההנחה שבעת מלחמה, צה"ל יהיה עסוק בלבנון ועזה. בתרחיש כזה, איו"ש הוא הבטן הרכה. החשש הוא למרי אזרחי, אינתיפאדה, שתפרוץ קרוב ליישובים יהודיים בתוך הקו הירוק, ותפריע לצה"ל לפעול בשתי החזיתות. לכן, רוצים בצבא שהאוגדה תדע לפעול לבד, קפסולה, במשך מספר ימים. זאת, בלי להזדקק לוגיסטית לאף אחד אחר.
"איו"ש היא כמו ביצת קינדר. לא יודעים איך ואיפה יקרה האירוע הבא. אתה יכול להיות עם 13 גדודים, ופתאום לקבל עוד שבעה כי יש הסלמה", מסביר כפיר. "בשנה האחרונה עברנו מדיבורים על סיפוח, להסכמי נורמליזציה עם מדינות מפרץ, לצד אלו הרשות מסרבת לקבל כספי מיסים ויש ניתוק בתאום הביטחוני. שוב, כל זה בשנה אחת. כאוגדה, כל תהליך כזה יכול להביא להתחממות. במציאות כזו, מערך הלוגיסטיקה של האוגדה צריך לשנות פאזה. נדרש הליך מבצעי וארגוני שלם שלוקח בחשבון את כלל ההיבטים רפואה, אחזקה, כוח אדם, אספקה וכו'.
"מערך לוגיסטיקה הוא הבסיס במעבר בין שגרה לחירום. הבנו שבחירום הולך להיקלט סד"כ גדול, בזמן קצר. איך קולטים, איפה כולם יגורו, איך מאכילים את כולם, איזה אמצעים נספק להם. גיבשנו תפיסות הפעלה חדשות ומיומניות חדשות. אין כאן תמרון לתוך לבנון. מאידך זה מענה לוגיסטי בשטח בנוי. עשינו סיורי שטח בכל האוגדה להבין צרכים, הובלנו שולחנות עגולים, אישרנו את כל התכניות לחירום. נכון להיום, כל החטיבות שיושבות כאן מכירות את התהליכים הלוגיסטיים."
אלפי לוחמים
אחד היתרונות באיו"ש הוא שיתוף הפעולה עם הסביבה האזרחית. אותם יישובים יהודיים שהצבא מגן עליהם בשגרה, ישמשו קצוות לוגיסטיים בעת חירום. רשת הרפואה למשל לא יכולה להתבסס רק על חטמ"רים, אלא גם על מד"א. "חטיבה שמגיעה, צריכה לדעת מה האוגדה יודעת לתת ומה לא. האם החטיבה צריכה להתבסס על חטמ"ר או להיות עצמאית", מסביר כפיר.
"הבנו שהאוגדה צריכה להיות עצמאית שנשענת על חטיבות עצמאיות. אני רוצה לדעת לקלוט כאן אלפי לוחמים תוך זמן קצר בלי שאני מבקש מאף אחד כלום. אמצעים, מרחב לחימה ועוד. עשינו המון פעולות לתמוך את הרצון הזה. הוספנו מחסנים, כיתות, תשתית מחייה, אמצעי לחימה, מיגון, עשינו מגוון פעולות. רוצים גם לארגן את כל הימ"חים באוגדה מחדש בהשקעה של מליוני ש"ח."
באוגדה מבינים שיש גם תרחיש שבו הם ישארו רק עם מילואים (במידה והסדיר יוקצה ללחימה בזירות אחרות). בשל כך, פועלים באוגדה להכשיר את כל מערך המילואים הרלוונטי. "הבאנו את הקצינים במילואים. ערכנו להם סיורי שטח, אימונים, הדרכות בכשירות פרט, בדיקת ימ"חים. ביצענו אימון לוגיסטי מלא. הגענו כמעט לכולן. יש לנו עוד ארבע פלוגות עד סוף שנה להשלמת התהליך", אומר כפיר.
"חט"ל ואט"ל הם השותפים שלנו לכל התהליכים. אם זו שיטת היסעים, אנחנו רוצים להביא את שאטל אט"ל לאיו"ש. כיום מביאים אותו עד המחסומים. גם המרחב החכם שאמור לשפר אחיזת שטח תורם גם לנו. ביצענו פרויקט שדרוג נשקיות, חיברנו אותן לחמ"לים והתקנו מצלמות אבטחה. יש עוד מגוון תהליכים טכנולוגים שתורמים לאחיזת שטח שלנו בלוגיסטיקה ביו"ש."
רשת לוגיסטית
אחד האתגרים, כאמור, הוא שימוש בצירי תנועה ביו"ש. אמנם בחירום יש לצה"ל אפשרות "להלאים" את הצירים לטובתו, אולם בצבא רוצים לאפשר, גם בחירום, שגרה אזרחית ככל הניתן. "התכנית הלוגיסטית שואפת לגעת בכל לוחם פעם ב48 שעות. בצורה כזו ירד העומס של התספוקת מהצירים. הגדלנו מלאים בשטח. הצירים יהיו עקב אכילס בימים הראשונים ללחימה ואני לא אהיה גורם מעכב. שוקדים גם על צירים חלופיים, כולל דרכי 4*4. בכל תכנית יש לפחות שלושה צירים להגיע כמעט לכל יעד. יש לנו שותפים. מד"א, כיבוי אש, מג"ב, מנהל אזרחי, אוגדות סמוכות. איו"ש זו רשת לוגיסטית שלמה", מסביר כפיר.
האם יש לפלסטינים תכנית לשיבוש צירי תנועה בחירום? "יש להם", מסביר כפיר. "בהקשר הזה, המטרה היא לאפשר חיים משותפים. בחירום, יש שני מאמצים עיקריים - סיוע להתיישבות היהודית וסיוע הומניטרי לפלסטינים. יש תכנית שלמה בשיתוף המנהל שהוצגה לראש אט"ל ואלוף הפיקוד. לאפשר סיוע במציאות כזו או אחרת גם לפלסטינים. אנחנו יודעים למפות יישובים ברשות לפי גודל ולהפוך כל אחד לקפסולה לוגיסטית. גם בהתיישבות היהודית פועלים בדרך דומה.
"הקורונה תרגלה אותנו יפה. במהלך החודשים האחרונים, היו אצלנו יישובים תקועים מבחינה רפואית. בלי מערך היסעים. אם לא היית מתרגל, זה לא היה קורה. תוך 24 שעות פתחנו דיירב אין לבדיקות קורונה, סיפקנו הסעים וגורמי רפואה. מבצע לוגיסטי מאתגר."
"אצלנו הביזנס זה מוכנות מבצעית"
במקרה של התחממות, אוגדת איו"ש תאלץ לקלוט תוספת של עד מספר חטיבות סדירות ועשרות גדודי מילואים. "בחירום, אנחנו נגדל משמעותית מהסד"כ שקיים היום. אין עוד מקום כזה בצה"ל שערוך לקליטה ופעולה עצמאית של יותר ממספר ימי לחימה. עוד לא סיימנו את הרפורמה הלוגיסטית. יש מספר פעימות עד מרץ 2021. יש גם תכנית המשך לשלוש שנים קדימה", אומר כפיר.
"במסגרת הרפורמה אנו עובדים מול יישובים בגזרה על חוזה שכירות לשעת חירום. מתנסים, אולמות ספורט, ועוד. כל אלו יכולים להוות פוטנציאל לוגיסטי לצבא בשעת חירום. בכל חטמ"ר יש מחסן או מכולה, הצבנו רמות מלאי מזון לשני גדודים. אם מחר יש התפרצות אלימות בתא שטח, קצין הלוגיסטיקה של החטיבה מוכן. זה יכול יתפוס אותנו בכל עונה, כל יום, בכל שעה. אצלנו כל פתרון לחטמ"ר אחד, הוא כפול שש. יש באיו"ש מעל 200 מוצבים ו-800 נקודות קצה. אנחנו אנשי ביזנס, אבל אצלנו הביזנס זה מוכנות מבצעית.
"מרחב חכם ביו"ש יעלה עשרות מליוני ש"ח. אז לא מתחילים במקסימום. בונים תפיסת הפעלה, שיטות עבודה, תכנית בניין כוח. אנחנו כל הזמן במרדף מה מייצר מציאות ביטחונית ואיך תומכים אותה. תפיסת ההגנה שלנו בשגרה מוציאה הרבה לוחמים לשמירה על צירים ויישובים. כל הזמן חושבים איך אפשר לייעל ולאפשר לכל כוח עצמאות לוגיסטית מירבית בעת חירום. בכל מקום בו הוא נמצא.
"אחד ההישגים המשמעותיים של הרפורמה הוא ביצירת שפה לוגיסטית משותפת מהמטכ"ל ועד המג"ד. יצרנו מודל מבצעי שתרחש כל מה שיכול לקרות לנו בשטח בנוי, בציר או בהגנת יישוב. אני לא מעט שנים בצבא. טכנולוגיה זה ממד משמעותי, אך גם היום מה שינצח אלו האנשים. באוגדה יש אנשים מדהימים, ערכיים, שעושים ימים כלילות בתקופה המורכבת הזו."
אוגדת איו"ש מכינה את עצמה ללחימה עצמאית של לפחות מספר ימי לחימה ללא תלות בגורמי לוגיסטיקה אחרים בצה"ל. "בחירום הסד"כ שלנו יגדל באופן משמעותי", מסביר קלו"ג אוגדת איו"ש, סא"ל חי כפיר. מיוחד
צילום: דובר צה"ל
אוגדת איו"ש נמצאת במהלכה של רפורמה לוגיסטית משמעותית שתשאיר אותה, בסיומה, כקפסולת לחימה עצמאית למשך מספר ימי לחימה מלאים. "מדובר בהליך לוגיסטי משמעותי מאד", מסביר סא״ל חי כפיר, קצין הלוגיסטיקה של האוגדה, בראיון לאתר ישראל דיפנס.
אוגדת איו"ש פועלת בשגרה בעיקר להגנה על יישובים וצירי תנועה. מתווה הפעילות של האוגדה מורכב בשל שילוב אוכלוסיה יהודית ופלסטינית באותו תא שטח. על אותם צירי תנועה נעים מתנחלים, פלסטינים, צבא, ארגוני אכיפת חוק, ארגוני הצלה, ועוד. עבור צה"ל מדובר בפעילות רגישה מאד שמטרתה לאפשר חיים נורמלים לשני הצדדים.
[סא״ל חי כפיר. צילום: דו"צ]
הבטן הרכה
הרעיון מאחורי הרפורמה הלוגיסטית באיו"ש מבוסס על ההנחה שבעת מלחמה, צה"ל יהיה עסוק בלבנון ועזה. בתרחיש כזה, איו"ש הוא הבטן הרכה. החשש הוא למרי אזרחי, אינתיפאדה, שתפרוץ קרוב ליישובים יהודיים בתוך הקו הירוק, ותפריע לצה"ל לפעול בשתי החזיתות. לכן, רוצים בצבא שהאוגדה תדע לפעול לבד, קפסולה, במשך מספר ימים. זאת, בלי להזדקק לוגיסטית לאף אחד אחר.
"איו"ש היא כמו ביצת קינדר. לא יודעים איך ואיפה יקרה האירוע הבא. אתה יכול להיות עם 13 גדודים, ופתאום לקבל עוד שבעה כי יש הסלמה", מסביר כפיר. "בשנה האחרונה עברנו מדיבורים על סיפוח, להסכמי נורמליזציה עם מדינות מפרץ, לצד אלו הרשות מסרבת לקבל כספי מיסים ויש ניתוק בתאום הביטחוני. שוב, כל זה בשנה אחת. כאוגדה, כל תהליך כזה יכול להביא להתחממות. במציאות כזו, מערך הלוגיסטיקה של האוגדה צריך לשנות פאזה. נדרש הליך מבצעי וארגוני שלם שלוקח בחשבון את כלל ההיבטים רפואה, אחזקה, כוח אדם, אספקה וכו'.
"מערך לוגיסטיקה הוא הבסיס במעבר בין שגרה לחירום. הבנו שבחירום הולך להיקלט סד"כ גדול, בזמן קצר. איך קולטים, איפה כולם יגורו, איך מאכילים את כולם, איזה אמצעים נספק להם. גיבשנו תפיסות הפעלה חדשות ומיומניות חדשות. אין כאן תמרון לתוך לבנון. מאידך זה מענה לוגיסטי בשטח בנוי. עשינו סיורי שטח בכל האוגדה להבין צרכים, הובלנו שולחנות עגולים, אישרנו את כל התכניות לחירום. נכון להיום, כל החטיבות שיושבות כאן מכירות את התהליכים הלוגיסטיים."
אלפי לוחמים
אחד היתרונות באיו"ש הוא שיתוף הפעולה עם הסביבה האזרחית. אותם יישובים יהודיים שהצבא מגן עליהם בשגרה, ישמשו קצוות לוגיסטיים בעת חירום. רשת הרפואה למשל לא יכולה להתבסס רק על חטמ"רים, אלא גם על מד"א. "חטיבה שמגיעה, צריכה לדעת מה האוגדה יודעת לתת ומה לא. האם החטיבה צריכה להתבסס על חטמ"ר או להיות עצמאית", מסביר כפיר.
"הבנו שהאוגדה צריכה להיות עצמאית שנשענת על חטיבות עצמאיות. אני רוצה לדעת לקלוט כאן אלפי לוחמים תוך זמן קצר בלי שאני מבקש מאף אחד כלום. אמצעים, מרחב לחימה ועוד. עשינו המון פעולות לתמוך את הרצון הזה. הוספנו מחסנים, כיתות, תשתית מחייה, אמצעי לחימה, מיגון, עשינו מגוון פעולות. רוצים גם לארגן את כל הימ"חים באוגדה מחדש בהשקעה של מליוני ש"ח."
באוגדה מבינים שיש גם תרחיש שבו הם ישארו רק עם מילואים (במידה והסדיר יוקצה ללחימה בזירות אחרות). בשל כך, פועלים באוגדה להכשיר את כל מערך המילואים הרלוונטי. "הבאנו את הקצינים במילואים. ערכנו להם סיורי שטח, אימונים, הדרכות בכשירות פרט, בדיקת ימ"חים. ביצענו אימון לוגיסטי מלא. הגענו כמעט לכולן. יש לנו עוד ארבע פלוגות עד סוף שנה להשלמת התהליך", אומר כפיר.
"חט"ל ואט"ל הם השותפים שלנו לכל התהליכים. אם זו שיטת היסעים, אנחנו רוצים להביא את שאטל אט"ל לאיו"ש. כיום מביאים אותו עד המחסומים. גם המרחב החכם שאמור לשפר אחיזת שטח תורם גם לנו. ביצענו פרויקט שדרוג נשקיות, חיברנו אותן לחמ"לים והתקנו מצלמות אבטחה. יש עוד מגוון תהליכים טכנולוגים שתורמים לאחיזת שטח שלנו בלוגיסטיקה ביו"ש."
רשת לוגיסטית
אחד האתגרים, כאמור, הוא שימוש בצירי תנועה ביו"ש. אמנם בחירום יש לצה"ל אפשרות "להלאים" את הצירים לטובתו, אולם בצבא רוצים לאפשר, גם בחירום, שגרה אזרחית ככל הניתן. "התכנית הלוגיסטית שואפת לגעת בכל לוחם פעם ב48 שעות. בצורה כזו ירד העומס של התספוקת מהצירים. הגדלנו מלאים בשטח. הצירים יהיו עקב אכילס בימים הראשונים ללחימה ואני לא אהיה גורם מעכב. שוקדים גם על צירים חלופיים, כולל דרכי 4*4. בכל תכנית יש לפחות שלושה צירים להגיע כמעט לכל יעד. יש לנו שותפים. מד"א, כיבוי אש, מג"ב, מנהל אזרחי, אוגדות סמוכות. איו"ש זו רשת לוגיסטית שלמה", מסביר כפיר.
האם יש לפלסטינים תכנית לשיבוש צירי תנועה בחירום? "יש להם", מסביר כפיר. "בהקשר הזה, המטרה היא לאפשר חיים משותפים. בחירום, יש שני מאמצים עיקריים - סיוע להתיישבות היהודית וסיוע הומניטרי לפלסטינים. יש תכנית שלמה בשיתוף המנהל שהוצגה לראש אט"ל ואלוף הפיקוד. לאפשר סיוע במציאות כזו או אחרת גם לפלסטינים. אנחנו יודעים למפות יישובים ברשות לפי גודל ולהפוך כל אחד לקפסולה לוגיסטית. גם בהתיישבות היהודית פועלים בדרך דומה.
"הקורונה תרגלה אותנו יפה. במהלך החודשים האחרונים, היו אצלנו יישובים תקועים מבחינה רפואית. בלי מערך היסעים. אם לא היית מתרגל, זה לא היה קורה. תוך 24 שעות פתחנו דיירב אין לבדיקות קורונה, סיפקנו הסעים וגורמי רפואה. מבצע לוגיסטי מאתגר."
"אצלנו הביזנס זה מוכנות מבצעית"
במקרה של התחממות, אוגדת איו"ש תאלץ לקלוט תוספת של עד מספר חטיבות סדירות ועשרות גדודי מילואים. "בחירום, אנחנו נגדל משמעותית מהסד"כ שקיים היום. אין עוד מקום כזה בצה"ל שערוך לקליטה ופעולה עצמאית של יותר ממספר ימי לחימה. עוד לא סיימנו את הרפורמה הלוגיסטית. יש מספר פעימות עד מרץ 2021. יש גם תכנית המשך לשלוש שנים קדימה", אומר כפיר.
"במסגרת הרפורמה אנו עובדים מול יישובים בגזרה על חוזה שכירות לשעת חירום. מתנסים, אולמות ספורט, ועוד. כל אלו יכולים להוות פוטנציאל לוגיסטי לצבא בשעת חירום. בכל חטמ"ר יש מחסן או מכולה, הצבנו רמות מלאי מזון לשני גדודים. אם מחר יש התפרצות אלימות בתא שטח, קצין הלוגיסטיקה של החטיבה מוכן. זה יכול יתפוס אותנו בכל עונה, כל יום, בכל שעה. אצלנו כל פתרון לחטמ"ר אחד, הוא כפול שש. יש באיו"ש מעל 200 מוצבים ו-800 נקודות קצה. אנחנו אנשי ביזנס, אבל אצלנו הביזנס זה מוכנות מבצעית.
"מרחב חכם ביו"ש יעלה עשרות מליוני ש"ח. אז לא מתחילים במקסימום. בונים תפיסת הפעלה, שיטות עבודה, תכנית בניין כוח. אנחנו כל הזמן במרדף מה מייצר מציאות ביטחונית ואיך תומכים אותה. תפיסת ההגנה שלנו בשגרה מוציאה הרבה לוחמים לשמירה על צירים ויישובים. כל הזמן חושבים איך אפשר לייעל ולאפשר לכל כוח עצמאות לוגיסטית מירבית בעת חירום. בכל מקום בו הוא נמצא.
"אחד ההישגים המשמעותיים של הרפורמה הוא ביצירת שפה לוגיסטית משותפת מהמטכ"ל ועד המג"ד. יצרנו מודל מבצעי שתרחש כל מה שיכול לקרות לנו בשטח בנוי, בציר או בהגנת יישוב. אני לא מעט שנים בצבא. טכנולוגיה זה ממד משמעותי, אך גם היום מה שינצח אלו האנשים. באוגדה יש אנשים מדהימים, ערכיים, שעושים ימים כלילות בתקופה המורכבת הזו."
