סודן: להפריד בין רשימת הטרור האמריקנית ליחסים עם ישראל
ראש ממשלת סודן אמר כי נושא הקשרים עם ישראל ״דורש דיון חברתי מעמיק״. על פי דיווחים, המו״מ עם ארה״ב מוקפא בשל הנושא הישראלי, וכן בגלל ההצעה לחבילת הסיוע שאינה מספקת את הסודנים
מנדי קוגוסובסקי
| 28/09/2020
סודן אינה מעוניינת בהסרתה מהרשימה האמריקנית של מדינות התומכות בטרור במחיר של נורמליזציה עם ישראל, כך אמר בשבת ראש הממשלה הסודני, עבדאללה חמדוק. הוא ציין כי נאמר למזכיר המדינה של ארה״ב, מייק פומפיאו, כי יש להפריד בין הדברים, וכי נושא הקשרים עם ישראל ״דורש דיון חברתי מעמיק״.
על פי דיווח שפורסם לראשונה בניו יורק טיימס, המו״מ בין המדינות מוקפא כעת, לא רק בגלל הנושא הישראלי, אלא גם משום שחבילת הסיוע המוצעת אינה מספקת את סודן: ארה״ב מוכנה להציע סיוע כלכלי בסכום של כ-800 מיליון דולר, אך הסודנים דורשים סכום שבין שלושה לארבעה מיליארד דולר.
ארה״ב הכניסה את סודן לרשימה השחורה בשנת 1993, מאחר וסברה כי ממשלתו של הנשיא דאז, עומאר אל-באשיר, תומכת ב״קבוצות מיליטנטיות״. אל-באשיר שלט במדינה שלטון דיקטטורי עד שהודח באפריל 2019, וכעת ישנם שסבורים כי לאור ההתפתחויות במדינה, הכוללות גם שיתוף פעולה עם ארה״ב בנושא לוחמה בטרור והתחממות של היחסים, יש להסירה מן הרשימה.
במהלך נאום מוקלט שנשא בפני העצרת הכללית של האו״ם, שהועבר באופן מקוון בשל מגפת הקורונה שמנעה את ההתכנסות השנתית בניו יורק, אמר חמדוק כי סודן משתתפת באופן פעיל במאמצים בי-לטרליים ובינלאומיים למיגור פעולות טרור ואמצעי מימון.
בפברואר השנה, נפגש רה״מ נתניהו באוגנדה עם ראש מועצת הריבונות של סודן, עבד אל-פתח אל-בורחאן, ודן עמו בכינון יחסים בין שתי המדינות. באוגוסט האחרון התראיין דובר משרד החוץ הסודני, חיידר בדווי סאדק, לרשת סקיי ניו הבריטית, והודה כי ארצו מנהלת מגעים עם ישראל.
ראש ממשלת סודן אמר כי נושא הקשרים עם ישראל ״דורש דיון חברתי מעמיק״. על פי דיווחים, המו״מ עם ארה״ב מוקפא בשל הנושא הישראלי, וכן בגלל ההצעה לחבילת הסיוע שאינה מספקת את הסודנים
סודן אינה מעוניינת בהסרתה מהרשימה האמריקנית של מדינות התומכות בטרור במחיר של נורמליזציה עם ישראל, כך אמר בשבת ראש הממשלה הסודני, עבדאללה חמדוק. הוא ציין כי נאמר למזכיר המדינה של ארה״ב, מייק פומפיאו, כי יש להפריד בין הדברים, וכי נושא הקשרים עם ישראל ״דורש דיון חברתי מעמיק״.
על פי דיווח שפורסם לראשונה בניו יורק טיימס, המו״מ בין המדינות מוקפא כעת, לא רק בגלל הנושא הישראלי, אלא גם משום שחבילת הסיוע המוצעת אינה מספקת את סודן: ארה״ב מוכנה להציע סיוע כלכלי בסכום של כ-800 מיליון דולר, אך הסודנים דורשים סכום שבין שלושה לארבעה מיליארד דולר.
ארה״ב הכניסה את סודן לרשימה השחורה בשנת 1993, מאחר וסברה כי ממשלתו של הנשיא דאז, עומאר אל-באשיר, תומכת ב״קבוצות מיליטנטיות״. אל-באשיר שלט במדינה שלטון דיקטטורי עד שהודח באפריל 2019, וכעת ישנם שסבורים כי לאור ההתפתחויות במדינה, הכוללות גם שיתוף פעולה עם ארה״ב בנושא לוחמה בטרור והתחממות של היחסים, יש להסירה מן הרשימה.
במהלך נאום מוקלט שנשא בפני העצרת הכללית של האו״ם, שהועבר באופן מקוון בשל מגפת הקורונה שמנעה את ההתכנסות השנתית בניו יורק, אמר חמדוק כי סודן משתתפת באופן פעיל במאמצים בי-לטרליים ובינלאומיים למיגור פעולות טרור ואמצעי מימון.
בפברואר השנה, נפגש רה״מ נתניהו באוגנדה עם ראש מועצת הריבונות של סודן, עבד אל-פתח אל-בורחאן, ודן עמו בכינון יחסים בין שתי המדינות. באוגוסט האחרון התראיין דובר משרד החוץ הסודני, חיידר בדווי סאדק, לרשת סקיי ניו הבריטית, והודה כי ארצו מנהלת מגעים עם ישראל.