מסחרה: אישור הפעלת שב"כ תמורת קיצור תקופת הבידוד
"באוסטריה ובשוויץ הבידוד מסתיים אחרי 10 ימים, ובצרפת בדיקה שלילית משחררת מבידוד", טוענים בוועדת חוץ וביטחון. משרד הבריאות: "לא יודעים להתייחס"
עמי רוחקס דומבה
| 09/09/2020
קרדיט: דוברות הכנסת, מוריה ברקוביץ
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, רוצה לקצר את ימי הבידוד לאלו ששהו בקרבת חולה מאומת על מנת לאושש את הכלכלה. מנגד, משרד הבריאות מסרב. לאור זאת, הוועדה החליטה לקחת את אישור הפעלת שב"כ לאיתור חולים כשבוי. במקום לאשר הארכה של 21 ימים, אושרה הארכה של עשרה ימים בלבד. עד ה16.9.
המתווה שהוועדה דוחפת אליו הוא שחרור לאחר 10 ימים. משרד הבריאות רוצה 12 ימים במקום 14 כתלות בבדיקה עם תוצאה שלילית ביום השמיני. זה דורש יותר בדיקות למחויבי בידוד. הוועדה טוענת שהחסכון בימי בידוד הוא חיסכון של מיליארדים למשק ולכן נכון לאשר עוד השקעה בבדיקות.
"יו"ר הוועדה ביקש לוודא כי במהלך 10 הימים הבאים, בדיון שייערך בפני הממשלה וצוות השרים לנושא, תוצג עמדה בדיקה מקיפה של השיקולים הבריאותיים, החברתיים והכלכליים של אפשרות קיצור תקופת הבידוד למי שבא במגע עם חולה מאומת", נכתב בסיכום הדיון שהתנהל בתחילת שבוע.
ד"ר בעז לב, ראש הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות, שעליהם הטיל משרד הבריאות את עבודת הבדיקה בנושא, התבקש להתייחס לנושא. ד"ר לב הפריד בדבריו בין קיצור ללא ביצוע בדיקה במהלך ימי הבידוד, לבין קיצור עם בדיקה. ד"ר לב הבהיר כי על פי בדיקתם, שחרור אנשים לאחר 12 ימי בידוד, ללא בדיקה, יביא למצב כי האחוז הקטן שישוחרר, ולאחר מכן יתגלה כחולה וידביק אחרים, אשר ייכנסו לבידוד.
בכך ימי הבידוד של הנדבקים החדשים, יעלו על מספר ימי הבידוד שקוצרו לאותם משוחררים, כלומר ייווצרו יותר ימי בידוד מבחינת המשק, ויוארך את משך המגיפה - וכך יצא שכרנו בהפסדנו גם מבחינה רפואית וגם כלכלית. ד"ר לב מסר לוועדה, כי שחרור מבידוד ביום ה-12, לאחר ביצוע בדיקה החל מהיום התשיעי לבידוד וקבלת תשובה שלילית, כמוהו כמו השלמת 14 ימי בידוד ללא ביצוע בדיקה.
לשאלת חברי הוועדה על כך שבאוסטריה ובשוויץ הבידוד מסתיים אחרי 10 ימים, ובצרפת בדיקה שלילית משחררת מבידוד, אמר ד"ר לב כי אינו יודע להשיב על ההיגיון בכך, וכי המחלקה הבינלאומית של משרד הבריאות פנתה בשאלות למדינות הללו, אך טרם קיבלה תשובות, ולכן אינו יודע להתייחס לכך.
מיכל כצנלסון, ראש אגף מדיניות במשרד לענייני מודיעין, אשר מרכזים את עבודת צוות השרים בנושא ואת החלופות האזרחיות לשימוש ביכולות שב"כ, ציינה כי בישיבת צוות השרים עלה נושא הבדיקה הנוספת ביום השמיני או התשיעי לבידוד. השר ביקש כי עד ל-9 בחודש תוגש לו חוות דעת לגבי היכולת לספק בדיקות לכלל המבודדים ביום השמיני או התשיעי, והמשרד ממתין להתייחסות משרד הבריאות בנושא.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר: "832 אלף איש הוכנסו לבידוד. יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה. זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון ש"ח בחודש וכ-2 מיליארד ש"ח בשנה, למשק הישראלי. אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם משרד האוצר ייתן דעתו לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך".
"אני גם בטוח שאם ראש הממשלה בעצמו היה יודע כי קיצור הבידוד מחכה לכך שאיש קשר במשרד הבריאות האוסטרי או השוויצרי, יענה למקבילו בישראל, הוא עצמו היה מתקשר לראשי הממשלות שם ומברר כיצד המדינות הללו הגיעו למסקנה שאחרי 10 ימים אפשר לסיים את תקופת הבידוד. כך ממשלה נוהגת בתקופת חירום כמו זו".
"אני רוצה להביע את חוסר שביעות הרצון של הוועדה מפתרון אפשרי שעלה פה לקיצור הבידוד, וכנראה לא עלה בממשלה או בצוות השרים. את חוסר שביעות הרצון שלי אני לא רוצה להביע באי אישור הבקשה, אלא באישור לתקופה קצרה יותר. זהו אירוע משמעותי, וכדי לסמנו ככזה אני מבקש את תמיכת חבריי באישור הסמכת שב"כ ל-10 ימים נוספים בלבד. אני בטוח שבתקופה זו תדון הממשלה גם באפשרויות אלה, והנושא יחזור אלינו לדיון ואישור לאחר ההסמכה הבאה".
לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצעתו להצבעה, וזו אושרה, כאמור, ברוב של 5 תומכים או מול 3 מתנגדים.
"באוסטריה ובשוויץ הבידוד מסתיים אחרי 10 ימים, ובצרפת בדיקה שלילית משחררת מבידוד", טוענים בוועדת חוץ וביטחון. משרד הבריאות: "לא יודעים להתייחס"
קרדיט: דוברות הכנסת, מוריה ברקוביץ
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, רוצה לקצר את ימי הבידוד לאלו ששהו בקרבת חולה מאומת על מנת לאושש את הכלכלה. מנגד, משרד הבריאות מסרב. לאור זאת, הוועדה החליטה לקחת את אישור הפעלת שב"כ לאיתור חולים כשבוי. במקום לאשר הארכה של 21 ימים, אושרה הארכה של עשרה ימים בלבד. עד ה16.9.
המתווה שהוועדה דוחפת אליו הוא שחרור לאחר 10 ימים. משרד הבריאות רוצה 12 ימים במקום 14 כתלות בבדיקה עם תוצאה שלילית ביום השמיני. זה דורש יותר בדיקות למחויבי בידוד. הוועדה טוענת שהחסכון בימי בידוד הוא חיסכון של מיליארדים למשק ולכן נכון לאשר עוד השקעה בבדיקות.
"יו"ר הוועדה ביקש לוודא כי במהלך 10 הימים הבאים, בדיון שייערך בפני הממשלה וצוות השרים לנושא, תוצג עמדה בדיקה מקיפה של השיקולים הבריאותיים, החברתיים והכלכליים של אפשרות קיצור תקופת הבידוד למי שבא במגע עם חולה מאומת", נכתב בסיכום הדיון שהתנהל בתחילת שבוע.
ד"ר בעז לב, ראש הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות, שעליהם הטיל משרד הבריאות את עבודת הבדיקה בנושא, התבקש להתייחס לנושא. ד"ר לב הפריד בדבריו בין קיצור ללא ביצוע בדיקה במהלך ימי הבידוד, לבין קיצור עם בדיקה. ד"ר לב הבהיר כי על פי בדיקתם, שחרור אנשים לאחר 12 ימי בידוד, ללא בדיקה, יביא למצב כי האחוז הקטן שישוחרר, ולאחר מכן יתגלה כחולה וידביק אחרים, אשר ייכנסו לבידוד.
בכך ימי הבידוד של הנדבקים החדשים, יעלו על מספר ימי הבידוד שקוצרו לאותם משוחררים, כלומר ייווצרו יותר ימי בידוד מבחינת המשק, ויוארך את משך המגיפה - וכך יצא שכרנו בהפסדנו גם מבחינה רפואית וגם כלכלית. ד"ר לב מסר לוועדה, כי שחרור מבידוד ביום ה-12, לאחר ביצוע בדיקה החל מהיום התשיעי לבידוד וקבלת תשובה שלילית, כמוהו כמו השלמת 14 ימי בידוד ללא ביצוע בדיקה.
לשאלת חברי הוועדה על כך שבאוסטריה ובשוויץ הבידוד מסתיים אחרי 10 ימים, ובצרפת בדיקה שלילית משחררת מבידוד, אמר ד"ר לב כי אינו יודע להשיב על ההיגיון בכך, וכי המחלקה הבינלאומית של משרד הבריאות פנתה בשאלות למדינות הללו, אך טרם קיבלה תשובות, ולכן אינו יודע להתייחס לכך.
מיכל כצנלסון, ראש אגף מדיניות במשרד לענייני מודיעין, אשר מרכזים את עבודת צוות השרים בנושא ואת החלופות האזרחיות לשימוש ביכולות שב"כ, ציינה כי בישיבת צוות השרים עלה נושא הבדיקה הנוספת ביום השמיני או התשיעי לבידוד. השר ביקש כי עד ל-9 בחודש תוגש לו חוות דעת לגבי היכולת לספק בדיקות לכלל המבודדים ביום השמיני או התשיעי, והמשרד ממתין להתייחסות משרד הבריאות בנושא.
יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר: "832 אלף איש הוכנסו לבידוד. יציאה מהבידוד ביום ה-12 לאחר בדיקה, פירושה מעל מיליון ושש מאות אלף ימי עבודה מבחינת המשק, וימים בהם לא נשלל חופש התנועה של אדם מבחינת זכויות הפרט והחברה. זה חיסכון משוער של כ-150 מיליון ש"ח בחודש וכ-2 מיליארד ש"ח בשנה, למשק הישראלי. אל מול זה, בהינתן כי נכנסים לבידוד כ-100 אלף אזרחים בשבוע, יידרשו 12 אלף בדיקות ביום למי שנמצא בבידוד בכדי לקצר את זמן הבידוד – אני בטוח שאם משרד האוצר ייתן דעתו לעלויות אלה מול אלה, גם הם ישתכנעו בהצדקה הכלכלית לכך".
"אני גם בטוח שאם ראש הממשלה בעצמו היה יודע כי קיצור הבידוד מחכה לכך שאיש קשר במשרד הבריאות האוסטרי או השוויצרי, יענה למקבילו בישראל, הוא עצמו היה מתקשר לראשי הממשלות שם ומברר כיצד המדינות הללו הגיעו למסקנה שאחרי 10 ימים אפשר לסיים את תקופת הבידוד. כך ממשלה נוהגת בתקופת חירום כמו זו".
"אני רוצה להביע את חוסר שביעות הרצון של הוועדה מפתרון אפשרי שעלה פה לקיצור הבידוד, וכנראה לא עלה בממשלה או בצוות השרים. את חוסר שביעות הרצון שלי אני לא רוצה להביע באי אישור הבקשה, אלא באישור לתקופה קצרה יותר. זהו אירוע משמעותי, וכדי לסמנו ככזה אני מבקש את תמיכת חבריי באישור הסמכת שב"כ ל-10 ימים נוספים בלבד. אני בטוח שבתקופה זו תדון הממשלה גם באפשרויות אלה, והנושא יחזור אלינו לדיון ואישור לאחר ההסמכה הבאה".
לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה את הצעתו להצבעה, וזו אושרה, כאמור, ברוב של 5 תומכים או מול 3 מתנגדים.
