מסתירים מידע מהציבור: מתקן בצפון הארץ אחסן אלפי טונות אמוניום חנקתי
במדינות כמו ארצות הברית יש את עיקרון זכות הציבור לדעת מה נמצא בקירבתו ועלול לסכן אותו. בישראל, מסתבר שלא
עמי רוחקס דומבה
| 26/08/2020
bigstockphoto
מידע שהתחיל כשמועה בתחילת החודש לאחר הפיצוץ בנמל ביירות, קיבל אישור מגוף ציבורי-ממשלתי אתמול (ג'). מדובר במתקן אזרחי, השוכן באזור תעשייה סמוך לעיר בצפון, שאחסן נכון לתחילת החודש אלפי טונות אמוניום חנקתי. אותו חומר שגרם לפיצוץ המאסיבי בנמל ביירות והשאיר מאות הרוגים, אלפי פצועים ומאות אלפים ללא קורת גג. מדובר בכמות כמעט זהה מהכמות שאוחסנה במחסן 12 בנמל ביירות.
עם זאת, המידע מוסתר מהציבור על ידי לפחות שני גופים ממשלתיים. גוף אחד אישר בעל פה שהוא מכיר את האירוע, אך הפנה אותי למשרד להגנת הסביבה שהוא הגוף השני. המשרד הוא האחראי בפועל על הטיפול בחומרים מסוכנים. המשרד גם אמור לדעת, איפה מאוחסן אמוניום חנקתי, וכמה מאוחסן בכל אתר במבט ארצי.
ככל הידוע לכותב שורות אלו, לאחר הפיצוץ בלבנון, אותו מתקן אזרחי בצפון הארץ קיבל הוראה לבזר את המערום הגדול של אלפי הטונות, למערומים קטנים יותר של 500 טונות כל אחד. זוהי הכמות המירבית למערום בודד המותרת על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. היות והמידע מוסתר מהציבור, כאמור, לא ניתן לדעת האם נשמרים מרווחי ביטחון מספיקים גם לאחר הביזור. הרי אותו מתקן אחסן לפני כן מערום יחיד של אלפי טונות בידיעת המשרד להגנת הסביבה והגוף הנוסף.
על מנת להנגיש את המידע לציבור, ביקשתי מהמשרד להגנת הסביבה את רשימת האתרים שמאחסנים מעל 500 טונות אמוניום חנקתי בארץ. המשרד בוחר להסתתר מאחורי תירוץ ביטחוני על אף הסכנה הטמונה באחסון חומר כזה בקרבת עיר מגורים בישראל. "המיקום של אחסון חומרים מסוכנים (בהם אמוניום ניטראט), ברמת מידע כולל של פריסה ארצית, אינו ניתן לפרסום משיקולי בטחון המדינה", ענו לי בתגובה רשמית של המשרד. אזכיר כי במדינות כמו ארצות הברית יש את עיקרון זכות הציבור לדעת מה נמצא בקירבתו ועלול לסכן אותו. בישראל, מסתבר שלא.
בנימה אישית: אם אתם תושבי אחת הערים בצפון, או ח"כים שרואים עצמם ככאלו שאכפת להם מבטיחות המצביעים שלכם בצפון הארץ, תבקשו מראש הרשות המקומית לדעת אילו מתקנים מאחסנים אמוניום חנקתי בקרבת מקום המגורים שלכם. המתקן המסוים, כאמור, שוכן באזור תעשיה סמוך לעיר בצפון.
במדינות כמו ארצות הברית יש את עיקרון זכות הציבור לדעת מה נמצא בקירבתו ועלול לסכן אותו. בישראל, מסתבר שלא
bigstockphoto
מידע שהתחיל כשמועה בתחילת החודש לאחר הפיצוץ בנמל ביירות, קיבל אישור מגוף ציבורי-ממשלתי אתמול (ג'). מדובר במתקן אזרחי, השוכן באזור תעשייה סמוך לעיר בצפון, שאחסן נכון לתחילת החודש אלפי טונות אמוניום חנקתי. אותו חומר שגרם לפיצוץ המאסיבי בנמל ביירות והשאיר מאות הרוגים, אלפי פצועים ומאות אלפים ללא קורת גג. מדובר בכמות כמעט זהה מהכמות שאוחסנה במחסן 12 בנמל ביירות.
עם זאת, המידע מוסתר מהציבור על ידי לפחות שני גופים ממשלתיים. גוף אחד אישר בעל פה שהוא מכיר את האירוע, אך הפנה אותי למשרד להגנת הסביבה שהוא הגוף השני. המשרד הוא האחראי בפועל על הטיפול בחומרים מסוכנים. המשרד גם אמור לדעת, איפה מאוחסן אמוניום חנקתי, וכמה מאוחסן בכל אתר במבט ארצי.
ככל הידוע לכותב שורות אלו, לאחר הפיצוץ בלבנון, אותו מתקן אזרחי בצפון הארץ קיבל הוראה לבזר את המערום הגדול של אלפי הטונות, למערומים קטנים יותר של 500 טונות כל אחד. זוהי הכמות המירבית למערום בודד המותרת על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. היות והמידע מוסתר מהציבור, כאמור, לא ניתן לדעת האם נשמרים מרווחי ביטחון מספיקים גם לאחר הביזור. הרי אותו מתקן אחסן לפני כן מערום יחיד של אלפי טונות בידיעת המשרד להגנת הסביבה והגוף הנוסף.
על מנת להנגיש את המידע לציבור, ביקשתי מהמשרד להגנת הסביבה את רשימת האתרים שמאחסנים מעל 500 טונות אמוניום חנקתי בארץ. המשרד בוחר להסתתר מאחורי תירוץ ביטחוני על אף הסכנה הטמונה באחסון חומר כזה בקרבת עיר מגורים בישראל. "המיקום של אחסון חומרים מסוכנים (בהם אמוניום ניטראט), ברמת מידע כולל של פריסה ארצית, אינו ניתן לפרסום משיקולי בטחון המדינה", ענו לי בתגובה רשמית של המשרד. אזכיר כי במדינות כמו ארצות הברית יש את עיקרון זכות הציבור לדעת מה נמצא בקירבתו ועלול לסכן אותו. בישראל, מסתבר שלא.
בנימה אישית: אם אתם תושבי אחת הערים בצפון, או ח"כים שרואים עצמם ככאלו שאכפת להם מבטיחות המצביעים שלכם בצפון הארץ, תבקשו מראש הרשות המקומית לדעת אילו מתקנים מאחסנים אמוניום חנקתי בקרבת מקום המגורים שלכם. המתקן המסוים, כאמור, שוכן באזור תעשיה סמוך לעיר בצפון.
