צה"ל שיק: חנויות יד שניה לאנשי קבע ושיתוף משאבים בין יחידות
בצה"ל החלו ליישם פרויקטים בתחום הכלכלה השיתופית במטרה לחסוך בעלויות הקיימות של הצבא ולעבור לתרבות "ירוקה" יותר. "ערכנו סדנא לפני כשנתיים. משם הכל התחיל", מסביר אל"מ שגיב שרביט, מפקד מרכז הציוד והדלק באט"ל
עמי רוחקס דומבה
| 05/06/2020
אל"מ שגיב שרביט, מפקד מרכז הציוד והדלק באט"ל. צילום: דובר צה"ל
בצה"ל החלו ליישם פרויקטים בתחום הכלכלה השיתופית, כאשר המטרה הגדולה היא חסכון בעלויות הקיימות של הצבא. השירותים השיתופיים רלוונטים רק לתקופת שגרה, כאשר במלחמה הלוגיסטיקה של משק החירום תמשיך לעבוד בנהלים הקיימים. על החדשנות בתחום הלוגיסטיקה אמון אל"מ שגיב שרביט, מפקד מרכז הציוד והדלק באט"ל.
"ישנם שני פרויקטים שכבר נמצאים בהליך יישום, אחד מבצעי ושני בשלב הפיילוט", מסביר שרביט. את הפרויקטים מלווה איילה צורף כיועצת אזרחית, הנחשבת למומחית ישראלית בתחום הכלכלה השיתופית. שני הפרויקטים כוללים ממכר מדים יד שניה בין אנשי קבע ואפליקציה לשימוש משותף במשאבים לוגיסטיים בין יחידות.
מרכז הציוד והדלק באט"ל אחראי על כל הציוד הגנרי של הצבא וכולל בסיסים בפריסה ארצית. תפקיד המרכז לספק ציוד החל בשרוך הנעל, מדים, קסדות, וסטים, אוהלים, דרך תרופות, ציוד לכלבים ולכלבנים, ציוד עבודה בגובה ועד ציוד למטבח. כל ציוד שתדמיינו בצה"ל, שהוא גנרי (לא כסא מפלט לטיס), מנוהל באמצעות המרכז. המרכז מנהל גם את משק הדלק של הצבא, כולל דס"ל. "הכל בתחום אחריותנו", אומר שרביט. "משלב עיתוד המלאי לשנים הבאות, תהליכי רכש ואספקת המלאי, ניהול מלאי, ניפוק ליחידות צה"ל ועד גריטה או שיקום הפריט בסוף חייו."
"רטרו בקבע" - שוק יד שניה צה"לי
הפרויקט הראשון הוא להביא את טרנד חנויות היד שניה של תל אביב - לאנשי הקבע בצבא. הכל התחיל לפני כשנתיים בסדנת הנבטות בתחום הכלכלה שערך המרכז. "הרעיון הוא לעשות שימוש במשאב משותף", מסביר שרביט. "נבטו רעיונות יפים, מהם יישמנו חלק בשנה האחרונה. אחד הרעיונות היה הסיפור של מדי אנשי הקבע. כל איש קבע רוכש מדים בחנויות מכר של הצבא או באופן מקוון באפליקציה שנקראת 'מדים עד הבית'.
"במסגרת הסדנא, עלה צורך מנשים לאחר לידה לרכוש מדים במידות שונות לחודשיים שלושה. בשגרה, אשה לאחר לידה נדרשת לבגדים במידות שונות, כאשר לאחר מספר חודשים קצר, היא אינה עושה שימוש בחלק מהמידות. מזה נולד הרעיון לשיתוף מדים 'רטרו בקבע'."
מדובר במודל דומה למחסן הבגדים במודל הקיבוצי. איש קבע שאינו נדרש יותר למדים, משאיר אותם בביגודיות שפרס הצבא בארץ, ומשם הם מגיעים למרכז של אט"ל. במרכז המדים עוברים הליך של מיון, שיקום וניקוי יסודי. בתום ההליך, הבגדים חוזרים לחנויות המכר של אנשי הקבע בעלות חלקית של 20-30 אחוזים ממחירם המקורי.
"יש כאן שילוב של ערכים שיתופיים וחסכון בכסף לפרט ולצבא. רכישת בגדים יד שניה מגדילה את כוח הקניה של הפרט, וחוסכת לצבא רכש מיותר של מלאי מדים. בנוסף, מתקיים בפרויקט חינוך לערכי קיימות ומציאות ירוקה יותר. אתה מייצר פחות בגדים שבסוף נזרקים לפח", מסביר שרביט.
"הפרויקט התחיל בפסח שנה שעברה עם פריסת מחזוריות למדים בארץ. מאז, קרוב למחצית מהמכירות בחנויות של אנשי הקבע הם של פריטים משוקמים. ראינו שאנשים לא רוכשים יותר מדים בגלל שהתפנה להם כסף. אלא פשוט קונים מה שהם צריכים, בפחות כסף. היקף הפריטים שנמכרו בחנויות לא עלה. בקרב נשים כ40 אחוזים רוכשות מדים משומשים. בקרב גברים קצת יותר מחמישים אחוזים.
"החבר'ה הצעירים משתפים פעולה מהתחלה, המבוגרים היו קצת יותר סקפטים. הצעירים של היום נולדו לעולם שחושב שיתופי בעולמות הדיגיטל, חופשות , אופניים, קורקינטים ורכבים. בנוסף, רכישת מדים יד שניה משאיר להם יותר כסף פנוי."
אפליקציית WESHARE
שירות נוסף שנכנס לפיילוט הוא אפליקציה בשם WESHARE. מטרתה לאפשר ליחידות שונות בצבא לשתף משאבים פיזיים תמורת מטבעות וירטואלים בשם FIX. "יש פריטי ציוד בהם משתמשים בתדירות שונה. פעם ביום, חודש או שנה. כיום, יחידות רוכשות את הפריט מקופה ייעודית או משאילות אותו מאחד המרכזים שלנו. הוספנו ליחידות את היכולת לשתף ביניהן בצורה ישירה", אומר שרביט.
על מנת לממש את הרעיון, המרכז העלה לאפליקציה את כלל הציוד שיש לכל יחידה ונתן לכל יחידה כמות פיקסים נתונה. משם, נותנים לכלכלת היצע וביקוש לעשות את שלה. "לכל פריט יש מחיר במטבע FIX באפליקציה. אין לו שום ערך מחוץ לאפליקציה. זה מטבע חברתי צה"לי. כל יחידה שצריכה פריט, לפני שהיא רוכשת או משאילה מאיתנו, יכולה לבחון לאיזו יחידה באזור הגיאוגרפי שלה יש את הפריט מוכן להשאלה", מסביר שרביט.
"שתי יחידות שמתאמנות ברמת הגולן, ואינן קשורות אחת לשניה, יכולות לשתף ציוד באופן זמני במקום לבוא למרכז שלנו ברמת הכרמל. אם יחידה אחת צריכה אוהלים או כסאות, ולשניה, הנמצאת בסמוך אליה יש את הציוד פנוי, הן מתקשרות באפליקציה ומשתפות משאבים באותו תא שטח. זה חוסך לצה"ל הון עתק בעלויות השינוע הישירות והעקיפות. יתרה מכך, בהסתכלות רחבה יותר, ככל שהשימוש במשאב משותף יותר אפקטיבי, צה"ל צריך לקנות פחות ציוד למלאי. זה חסכון עצום של כסף וזמן ליחידות ולצבא ככלל."
האפליקציה מאפשרת לכל יחידה להיות משאילה או שואלת, כאשר כל פעולה מתבצעת בפיקסים. בצורה כזו היחידה מפנה לעצמה תקציב לפעילות אחרת במקום לרכוש ציוד שמשתמשים בו פעם בחודש או שנה. "מתפתחת כאן תרבות צריכה אחרת. כלכלה שיתופית אמיתית. באו אלי קציני לוגיסטיקה לשאול מה הפריטים הכי מבוקשים ביישום, כדי לקנות את הציוד בכסף שהתפנה להם כדי להרוויח יותר פיקסים", אומר שרביט. "בסופו של דבר זו הוזלת עלויות הקיום של הצבא. אתה חוסך עלויות רכש ושינוע, מפחית זיהום אוויר (פחות שינוע), מעלה את הבטיחות בכבישים (נוסע פחות), וזורק פחות מוצרים לפח."
איך בוחרים פרוייקטים?
שרביט מסביר כי השיקולים לבחירת פרויקטי כלכלה שיתופית ליישום כוללים את מידת הסיבוכיות בהטמעת הרעיון בצה"ל, פשטות הביצוע והיקף החסכון הנובע לצה"ל. במכרז עושים בנוסף סקרי שוק בתוך הצבא לבחון האם יהיה שיתוף פעולה מצד החיילים ואנשי הקבע עם השירות החדש טרם הפיתוח. "חושבים גם על פתרונות יותר מרחיקי לכת. כמו למשל שימוש בסוגי הפסולת השונים שהצבא מייצר כחומרי גלם לתעשיות אזרחיות. עם זאת, אלו פרויקטים יותר מורכבים לביצוע שגם לוקחים יותר זמן. אבל זה הכיוון", מסביר שרביט.
כלל השירותים השיתופיים , כאמור, מיועדים רק לתקופת שגרה היות והם מתבססים על תשתיות אזרחיות שאינן מסווגות. עם זאת, שירותים אלו מאפשרים למרכז באט"ל לעמוד ביעדי ההתייעלות בצורה יצירתית. "אנחנו צריכים להיות יצירתיים איך לעמוד ביעדי ההתייעלות של המטכ"ל. בין היתר, החלטנו להשתמש בכלכלה שיתופית בחיפוש אחר מקורות התייעלות", מסכם שרביט.
בצה"ל החלו ליישם פרויקטים בתחום הכלכלה השיתופית במטרה לחסוך בעלויות הקיימות של הצבא ולעבור לתרבות "ירוקה" יותר. "ערכנו סדנא לפני כשנתיים. משם הכל התחיל", מסביר אל"מ שגיב שרביט, מפקד מרכז הציוד והדלק באט"ל
אל"מ שגיב שרביט, מפקד מרכז הציוד והדלק באט"ל. צילום: דובר צה"ל
בצה"ל החלו ליישם פרויקטים בתחום הכלכלה השיתופית, כאשר המטרה הגדולה היא חסכון בעלויות הקיימות של הצבא. השירותים השיתופיים רלוונטים רק לתקופת שגרה, כאשר במלחמה הלוגיסטיקה של משק החירום תמשיך לעבוד בנהלים הקיימים. על החדשנות בתחום הלוגיסטיקה אמון אל"מ שגיב שרביט, מפקד מרכז הציוד והדלק באט"ל.
"ישנם שני פרויקטים שכבר נמצאים בהליך יישום, אחד מבצעי ושני בשלב הפיילוט", מסביר שרביט. את הפרויקטים מלווה איילה צורף כיועצת אזרחית, הנחשבת למומחית ישראלית בתחום הכלכלה השיתופית. שני הפרויקטים כוללים ממכר מדים יד שניה בין אנשי קבע ואפליקציה לשימוש משותף במשאבים לוגיסטיים בין יחידות.
מרכז הציוד והדלק באט"ל אחראי על כל הציוד הגנרי של הצבא וכולל בסיסים בפריסה ארצית. תפקיד המרכז לספק ציוד החל בשרוך הנעל, מדים, קסדות, וסטים, אוהלים, דרך תרופות, ציוד לכלבים ולכלבנים, ציוד עבודה בגובה ועד ציוד למטבח. כל ציוד שתדמיינו בצה"ל, שהוא גנרי (לא כסא מפלט לטיס), מנוהל באמצעות המרכז. המרכז מנהל גם את משק הדלק של הצבא, כולל דס"ל. "הכל בתחום אחריותנו", אומר שרביט. "משלב עיתוד המלאי לשנים הבאות, תהליכי רכש ואספקת המלאי, ניהול מלאי, ניפוק ליחידות צה"ל ועד גריטה או שיקום הפריט בסוף חייו."
"רטרו בקבע" - שוק יד שניה צה"לי
הפרויקט הראשון הוא להביא את טרנד חנויות היד שניה של תל אביב - לאנשי הקבע בצבא. הכל התחיל לפני כשנתיים בסדנת הנבטות בתחום הכלכלה שערך המרכז. "הרעיון הוא לעשות שימוש במשאב משותף", מסביר שרביט. "נבטו רעיונות יפים, מהם יישמנו חלק בשנה האחרונה. אחד הרעיונות היה הסיפור של מדי אנשי הקבע. כל איש קבע רוכש מדים בחנויות מכר של הצבא או באופן מקוון באפליקציה שנקראת 'מדים עד הבית'.
"במסגרת הסדנא, עלה צורך מנשים לאחר לידה לרכוש מדים במידות שונות לחודשיים שלושה. בשגרה, אשה לאחר לידה נדרשת לבגדים במידות שונות, כאשר לאחר מספר חודשים קצר, היא אינה עושה שימוש בחלק מהמידות. מזה נולד הרעיון לשיתוף מדים 'רטרו בקבע'."
מדובר במודל דומה למחסן הבגדים במודל הקיבוצי. איש קבע שאינו נדרש יותר למדים, משאיר אותם בביגודיות שפרס הצבא בארץ, ומשם הם מגיעים למרכז של אט"ל. במרכז המדים עוברים הליך של מיון, שיקום וניקוי יסודי. בתום ההליך, הבגדים חוזרים לחנויות המכר של אנשי הקבע בעלות חלקית של 20-30 אחוזים ממחירם המקורי.
"יש כאן שילוב של ערכים שיתופיים וחסכון בכסף לפרט ולצבא. רכישת בגדים יד שניה מגדילה את כוח הקניה של הפרט, וחוסכת לצבא רכש מיותר של מלאי מדים. בנוסף, מתקיים בפרויקט חינוך לערכי קיימות ומציאות ירוקה יותר. אתה מייצר פחות בגדים שבסוף נזרקים לפח", מסביר שרביט.
"הפרויקט התחיל בפסח שנה שעברה עם פריסת מחזוריות למדים בארץ. מאז, קרוב למחצית מהמכירות בחנויות של אנשי הקבע הם של פריטים משוקמים. ראינו שאנשים לא רוכשים יותר מדים בגלל שהתפנה להם כסף. אלא פשוט קונים מה שהם צריכים, בפחות כסף. היקף הפריטים שנמכרו בחנויות לא עלה. בקרב נשים כ40 אחוזים רוכשות מדים משומשים. בקרב גברים קצת יותר מחמישים אחוזים.
"החבר'ה הצעירים משתפים פעולה מהתחלה, המבוגרים היו קצת יותר סקפטים. הצעירים של היום נולדו לעולם שחושב שיתופי בעולמות הדיגיטל, חופשות , אופניים, קורקינטים ורכבים. בנוסף, רכישת מדים יד שניה משאיר להם יותר כסף פנוי."
אפליקציית WESHARE
שירות נוסף שנכנס לפיילוט הוא אפליקציה בשם WESHARE. מטרתה לאפשר ליחידות שונות בצבא לשתף משאבים פיזיים תמורת מטבעות וירטואלים בשם FIX. "יש פריטי ציוד בהם משתמשים בתדירות שונה. פעם ביום, חודש או שנה. כיום, יחידות רוכשות את הפריט מקופה ייעודית או משאילות אותו מאחד המרכזים שלנו. הוספנו ליחידות את היכולת לשתף ביניהן בצורה ישירה", אומר שרביט.
על מנת לממש את הרעיון, המרכז העלה לאפליקציה את כלל הציוד שיש לכל יחידה ונתן לכל יחידה כמות פיקסים נתונה. משם, נותנים לכלכלת היצע וביקוש לעשות את שלה. "לכל פריט יש מחיר במטבע FIX באפליקציה. אין לו שום ערך מחוץ לאפליקציה. זה מטבע חברתי צה"לי. כל יחידה שצריכה פריט, לפני שהיא רוכשת או משאילה מאיתנו, יכולה לבחון לאיזו יחידה באזור הגיאוגרפי שלה יש את הפריט מוכן להשאלה", מסביר שרביט.
"שתי יחידות שמתאמנות ברמת הגולן, ואינן קשורות אחת לשניה, יכולות לשתף ציוד באופן זמני במקום לבוא למרכז שלנו ברמת הכרמל. אם יחידה אחת צריכה אוהלים או כסאות, ולשניה, הנמצאת בסמוך אליה יש את הציוד פנוי, הן מתקשרות באפליקציה ומשתפות משאבים באותו תא שטח. זה חוסך לצה"ל הון עתק בעלויות השינוע הישירות והעקיפות. יתרה מכך, בהסתכלות רחבה יותר, ככל שהשימוש במשאב משותף יותר אפקטיבי, צה"ל צריך לקנות פחות ציוד למלאי. זה חסכון עצום של כסף וזמן ליחידות ולצבא ככלל."
האפליקציה מאפשרת לכל יחידה להיות משאילה או שואלת, כאשר כל פעולה מתבצעת בפיקסים. בצורה כזו היחידה מפנה לעצמה תקציב לפעילות אחרת במקום לרכוש ציוד שמשתמשים בו פעם בחודש או שנה. "מתפתחת כאן תרבות צריכה אחרת. כלכלה שיתופית אמיתית. באו אלי קציני לוגיסטיקה לשאול מה הפריטים הכי מבוקשים ביישום, כדי לקנות את הציוד בכסף שהתפנה להם כדי להרוויח יותר פיקסים", אומר שרביט. "בסופו של דבר זו הוזלת עלויות הקיום של הצבא. אתה חוסך עלויות רכש ושינוע, מפחית זיהום אוויר (פחות שינוע), מעלה את הבטיחות בכבישים (נוסע פחות), וזורק פחות מוצרים לפח."
איך בוחרים פרוייקטים?
שרביט מסביר כי השיקולים לבחירת פרויקטי כלכלה שיתופית ליישום כוללים את מידת הסיבוכיות בהטמעת הרעיון בצה"ל, פשטות הביצוע והיקף החסכון הנובע לצה"ל. במכרז עושים בנוסף סקרי שוק בתוך הצבא לבחון האם יהיה שיתוף פעולה מצד החיילים ואנשי הקבע עם השירות החדש טרם הפיתוח. "חושבים גם על פתרונות יותר מרחיקי לכת. כמו למשל שימוש בסוגי הפסולת השונים שהצבא מייצר כחומרי גלם לתעשיות אזרחיות. עם זאת, אלו פרויקטים יותר מורכבים לביצוע שגם לוקחים יותר זמן. אבל זה הכיוון", מסביר שרביט.
כלל השירותים השיתופיים , כאמור, מיועדים רק לתקופת שגרה היות והם מתבססים על תשתיות אזרחיות שאינן מסווגות. עם זאת, שירותים אלו מאפשרים למרכז באט"ל לעמוד ביעדי ההתייעלות בצורה יצירתית. "אנחנו צריכים להיות יצירתיים איך לעמוד ביעדי ההתייעלות של המטכ"ל. בין היתר, החלטנו להשתמש בכלכלה שיתופית בחיפוש אחר מקורות התייעלות", מסכם שרביט.
