דעה: סין מאותתת כי יש לה עניין במעורבות בסוריה
סין מביעה עניין בהגברת מעורבותה הכלכלית והביטחונית בסוריה ולכך משמעויות בהיבט הרוסי ובעקיפין גם האיראני; מציאות זו, שכרגע היא תיאורטית, תחייב את ישראל להיערך מול הממשל בביינג'ינג, טוענת מיקי אהרונסון, לשעבר ראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי
ישראל דיפנס
| 27/05/2020
Sputnik/Ramil Sitdikov/Kremlin via REUTERS
סין מאותתת כי יש לה עניין במעורבות בסוריה מעבר לגיבוי דיפלומטי למשטרו של אסד, בדגש על סוגיית השיקום הכלכלי והתשתיתי. כיום נוכחותה של סין בסוריה דלה, אך היא הגורם הבינלאומי היחיד שעשוי לסייע בשיקום. אם אכן כך יקרה, עשויים להתעורר מתחים בין סין לרוסיה, הרואה בסוריה נכס אסטרטגי חשוב. מבחינת ישראל, עליה להתמקד בהעברת מסר לבייג'ינג המבהיר כי השקעותיה בסוריה תרדנה לטמיון אם לא תפעל (יחד עם פוטין) לרסן את כוונותיה של איראן להשתמש בשטח סוריה למטרותיה.
כיום, רוסיה היא המוציא והמביא הבינלאומי המרכזי בסוריה ובמיוחד מאז התערבותה הצבאיתלצד כוחותיו של אסד בספטמבר 2015. גם איראן מעורבת עמוקות בביסוס משטרו של אסד, אך המשטר הסורי מעוניין להעצים את תפקידה של רוסיה כדי להגביל את כוחה של איראן אשר מעודדת תקיפות ישראליות על מטרות איראניות במדינה וכך פוגעות בניסיונות המשטר לייצר אווירה בטוחה לעסקים. בעוד שאיראן מקדמת תהליכי "שיעיזציה" בסוריה הרי שהמעורבות הרוסית אינה כרוכה בהעצמת מתחים דתיים ומגזריים במדינה. בהיבט זה יש בסיס לשת"פ רוסי-סיני כיוון שגם מעורבות סינית תהיה נטולת היבט דתי-אידאולוגי לפעילותה.
בהיבטים שונים, יש הרבה מהמשותף בגישותיהן האסטרטגיות הגלובליות של רוסיה וסין. שתי המדינות מתנגדות לסדר עולמי חד-קוטבי בהובלת ארה"ב; כמו כן, שתי המדינות חוששות מפני מעורבות חיצונית המיועדת להביא לשינוי בהתנהלות ממשליהן. עמדתן המשותפת של רוסיה וסין בסוריה נוחה להן גם כדי להצר את צעדיה של ארה"ב, אשר מגדירה את שתיהן כיריבות אסטרטגיות.
עם זאת, ליתרונות של מעורבות סינית אפשרית בשיקום סוריה תחת אסד יש מבחינת רוסיה משמעויות בעייתיות. הראייה האמריקאית של ציר סיני-רוסי, ככל שתתפשט בקרב חוגים נרחבים יותר בארה"ב, תעצים את תפיסת האיום בקרב הממשל האמריקאי ועשויה לגרור צעדים אמריקאים נוספים נגד רוסיה.
משמעות בעייתית נוספת למעורבות סינית גדלה בסוריה בראיית רוסיה היא תחרות בין התעשיות הביטחוניות. מגזר זה הינו בעל חשיבות קריטית לרוסיה בגלל היותו מעמודי התווך בשלטונו של פוטין, ובגלל היותו מקור שני במעלה להכנסות המדינה. עלייה ברכישת אמצעי לחימה סיניים גם תייצר תלות בטווח הארוך בחלפים ובייעוץ של מומחים סיניים, וגם תעצים את החדירה של סין לממסד הביטחוני הסורי בהכרח על חשבון רוסיה ( גם על חשבון איראן).
משמעויות לישראל
אם רוסיה תקדם מעורבות סינית משמעותית באזורים שתחת שליטת אסד, תיווצר מציאות חדשה בזירה שיהיה על ישראל להיערך לקראתה. מחד גיסא, נוכחות סינית גוברת בסוריה תספק לאסד מקור לתמיכה כלכלית שיאפשר לו לאזן, במידת מה, את תלותו באיראן, ואולי לסייג את מחויבותו כלפיה.
מאידך גיסא, נוכחותה של סין בסוריה בקרבה לישראל תייצר אילוץ חדש ומורכב. סין, כרוסיה, מקיימת מערכת יחסים פורה עם מדינות עוינות לישראל, כגון איראן וצפון קוריאה, אך שלא כרוסיה אין היא מנהלת עם ישראל דיאלוג אינטסיבי, בכלל הדרגים ובממדים האזרחיים והביטחוניים. גם אם יהיה עניין בדיאלוג כזה הוא ייתקל בקשיים רבים, בין אם תרבותיים ובין אם קשיים שייגזרו מהצורך לתאם מול ארה"ב תכנים והשלכות של הידברות, לא כל שכן כזו שעוסקת בהיבטים ביטחוניים-צבאיים.
הדיון התאורטי בהשלכות המעורבות הסינית מתבסס על תרחיש שבו סין מממשת את הצהרותיה לגבי מעורבות בסוריה ומוכנה, לצד מעורבות כלכלית משמעותית שאין לה חלופה כיום בסוריה, לסייע לממשל אסד בהיבטי צבא וביטחון. מבחינת ישראל, עליה להיערך לתרחיש שבו היא נדרשת לפעול כאשר דגלה של סין מתנוסס ברחבי סוריה, והדבר מחייב פתיחת אפיקי הידברות משמעותיים עם בייג'ינג.
הכותבת, מיקי אהרונסון, שימשה כראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי וכיום חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).
סין מביעה עניין בהגברת מעורבותה הכלכלית והביטחונית בסוריה ולכך משמעויות בהיבט הרוסי ובעקיפין גם האיראני; מציאות זו, שכרגע היא תיאורטית, תחייב את ישראל להיערך מול הממשל בביינג'ינג, טוענת מיקי אהרונסון, לשעבר ראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי
Sputnik/Ramil Sitdikov/Kremlin via REUTERS
סין מאותתת כי יש לה עניין במעורבות בסוריה מעבר לגיבוי דיפלומטי למשטרו של אסד, בדגש על סוגיית השיקום הכלכלי והתשתיתי. כיום נוכחותה של סין בסוריה דלה, אך היא הגורם הבינלאומי היחיד שעשוי לסייע בשיקום. אם אכן כך יקרה, עשויים להתעורר מתחים בין סין לרוסיה, הרואה בסוריה נכס אסטרטגי חשוב. מבחינת ישראל, עליה להתמקד בהעברת מסר לבייג'ינג המבהיר כי השקעותיה בסוריה תרדנה לטמיון אם לא תפעל (יחד עם פוטין) לרסן את כוונותיה של איראן להשתמש בשטח סוריה למטרותיה.
כיום, רוסיה היא המוציא והמביא הבינלאומי המרכזי בסוריה ובמיוחד מאז התערבותה הצבאיתלצד כוחותיו של אסד בספטמבר 2015. גם איראן מעורבת עמוקות בביסוס משטרו של אסד, אך המשטר הסורי מעוניין להעצים את תפקידה של רוסיה כדי להגביל את כוחה של איראן אשר מעודדת תקיפות ישראליות על מטרות איראניות במדינה וכך פוגעות בניסיונות המשטר לייצר אווירה בטוחה לעסקים. בעוד שאיראן מקדמת תהליכי "שיעיזציה" בסוריה הרי שהמעורבות הרוסית אינה כרוכה בהעצמת מתחים דתיים ומגזריים במדינה. בהיבט זה יש בסיס לשת"פ רוסי-סיני כיוון שגם מעורבות סינית תהיה נטולת היבט דתי-אידאולוגי לפעילותה.
בהיבטים שונים, יש הרבה מהמשותף בגישותיהן האסטרטגיות הגלובליות של רוסיה וסין. שתי המדינות מתנגדות לסדר עולמי חד-קוטבי בהובלת ארה"ב; כמו כן, שתי המדינות חוששות מפני מעורבות חיצונית המיועדת להביא לשינוי בהתנהלות ממשליהן. עמדתן המשותפת של רוסיה וסין בסוריה נוחה להן גם כדי להצר את צעדיה של ארה"ב, אשר מגדירה את שתיהן כיריבות אסטרטגיות.
עם זאת, ליתרונות של מעורבות סינית אפשרית בשיקום סוריה תחת אסד יש מבחינת רוסיה משמעויות בעייתיות. הראייה האמריקאית של ציר סיני-רוסי, ככל שתתפשט בקרב חוגים נרחבים יותר בארה"ב, תעצים את תפיסת האיום בקרב הממשל האמריקאי ועשויה לגרור צעדים אמריקאים נוספים נגד רוסיה.
משמעות בעייתית נוספת למעורבות סינית גדלה בסוריה בראיית רוסיה היא תחרות בין התעשיות הביטחוניות. מגזר זה הינו בעל חשיבות קריטית לרוסיה בגלל היותו מעמודי התווך בשלטונו של פוטין, ובגלל היותו מקור שני במעלה להכנסות המדינה. עלייה ברכישת אמצעי לחימה סיניים גם תייצר תלות בטווח הארוך בחלפים ובייעוץ של מומחים סיניים, וגם תעצים את החדירה של סין לממסד הביטחוני הסורי בהכרח על חשבון רוסיה ( גם על חשבון איראן).
משמעויות לישראל
אם רוסיה תקדם מעורבות סינית משמעותית באזורים שתחת שליטת אסד, תיווצר מציאות חדשה בזירה שיהיה על ישראל להיערך לקראתה. מחד גיסא, נוכחות סינית גוברת בסוריה תספק לאסד מקור לתמיכה כלכלית שיאפשר לו לאזן, במידת מה, את תלותו באיראן, ואולי לסייג את מחויבותו כלפיה.
מאידך גיסא, נוכחותה של סין בסוריה בקרבה לישראל תייצר אילוץ חדש ומורכב. סין, כרוסיה, מקיימת מערכת יחסים פורה עם מדינות עוינות לישראל, כגון איראן וצפון קוריאה, אך שלא כרוסיה אין היא מנהלת עם ישראל דיאלוג אינטסיבי, בכלל הדרגים ובממדים האזרחיים והביטחוניים. גם אם יהיה עניין בדיאלוג כזה הוא ייתקל בקשיים רבים, בין אם תרבותיים ובין אם קשיים שייגזרו מהצורך לתאם מול ארה"ב תכנים והשלכות של הידברות, לא כל שכן כזו שעוסקת בהיבטים ביטחוניים-צבאיים.
הדיון התאורטי בהשלכות המעורבות הסינית מתבסס על תרחיש שבו סין מממשת את הצהרותיה לגבי מעורבות בסוריה ומוכנה, לצד מעורבות כלכלית משמעותית שאין לה חלופה כיום בסוריה, לסייע לממשל אסד בהיבטי צבא וביטחון. מבחינת ישראל, עליה להיערך לתרחיש שבו היא נדרשת לפעול כאשר דגלה של סין מתנוסס ברחבי סוריה, והדבר מחייב פתיחת אפיקי הידברות משמעותיים עם בייג'ינג.
הכותבת, מיקי אהרונסון, שימשה כראש חטיבת מדיניות חוץ במועצה לביטחון לאומי וכיום חוקרת במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).
