השחקנים בעידן פוסט סולימאני

חיסול מפקד כוח קודס קאסם סולימאני השאיר סימני שאלה כבדים באשר לעתיד. מעיראק, דרך חיזבאללה ועד רצועת עזה – כך צפוי האירוע להשפיע בשנה הקרובה

בלילה שבין השניים לשלושה בינואר התרחש אירוע בעל משמעות רבה באזור – חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד גיס "אל-קודס" האיראני, על ידי כלי טיס בלתי מאוישים בנמל התעופה הבינלאומי של בגדד, עם הגיעו מסוריה לעיראק. מאז החיסול, כל הגורמים הנוגעים בדבר באזור מנסים להעריך את משמעות הדבר - ארצות הברית, המחזיקה כוחות הן בעיראק והן בסוריה, וכמובן גם במדינות המפרץ; המדינות בהן הפעיל סולימאני את המיליציות השיעיות הנאמנות לו – עיראק, סוריה, לבנון ותימן, וכמובן גם ישראל.

מידי יום מתפרסמות ידיעות, הערכות ופרשנויות לגבי השפעת האירוע על הנעשה באזור, כבר בימים אלה וגם בעתיד לבוא. אומנם ההנהגה האיראנית הבטיחה כי פועלו של קאסם סולימאני יימשך גם אחריו, וכי חיסולו של האיש, כמי ”שענד את טבעת המזרח התיכון על אצבעו", פתח שלב חדש, הן בעימות בין איראן לארצות הברית ובעלות בריתה באזור, ובכללן ישראל, והן בהתנהלות האיראנית להרחבת השפעתה ונוכחותה באזור והפצת האידאולוגיה האסלאמית שלה.

גם מזכ"ל חיזבאללה הלבנוני, חסן נסראללה, הבטיח לאנשיו ומאמיניו כי ארגונו ימשיך בדרכו של מפקד "גיס אל-קודס" וימשיך לדבוק במטרותיו. לאחרונה אף הציב הארגון פסל עץ של סולימאני במארון אל-ראס שבדרום לבנון, כשהוא מצביע לעבר ישראל, דבר שזכה לביקורת בתקשורת הלבנונית.

עם זאת, מדברים העולים מהתייחסויותיהם של פרשנים שונים לאירוע ולתוצאותיו, עולה כי למרות שהאיראנים מינו במהירות מחליף לסולימאני כמפקד גיס "אל-קודס", הרי שלחיסולו יש השלכות ישירות על מידת ההשפעה האיראנית בשתי מדינות מרכזיות מבחינתם – עיראק וסוריה. על פי אותן פרשנויות, ההשפעה הזו תיחלש ותהיה פחותה יותר מכפי שהייתה בתקופת סולימאני. על פי אחד הפרשנים, מבצע חיסול סולימאני נתן תחושה חזקה לגבי נחישות ארצות הברית לקצץ את טפריי איראן באזור, וכי האמריקנים אף עשויים לסייע לכוחות הנלחמים נגד המיליציות השיעיות, במדינות בהן ניכרת התרחבות ההשפעה האיראנית באמצעותן.

המיליציות בסוריה נותרו יתומות

באשר לסוריה, הפרשנים מגדירים את מצב המיליציות האיראניות הפועלות בה לאחר החיסול, כמצב של יתמות, וכי על רקע זה תגבר ההשפעה הרוסית במדינה. המיליציות האלה איבדו את מנהיגן ואת מי שהדריך אותן וכיוון את פעילותן. כעת, הן ניצבות בפני מצב לא ברור ומסובך יותר מבחינתן, ומול תקיפות אוויריות הולכות וגוברות עליהן מצד גורמים בלתי מזוהים, כמו התקיפה על בסיסן באבו כמאל שבמזרח סוריה, המיוחסת לאמריקנים, בה נהרגו 8 מאנשי חיזבאללה העיראקי, שהם חלק מאנשי ה"גיוס העממי" העיראקי. לדעת הפרשנים, הנחית חיסול סולימאני מכה קשה על מיליציות אלה, ויצר חוסר יציבות בתחומי התכנון והתאום ביניהן ברמות הגבוהות, דבר שתהיה לו השפעה ישירה על אופן לחימתן ולחימת כוחות המשטר האחרים, בקרבות הנמשכים בסוריה. 

אחת התוצאות הישירות לכך תהיה, כאמור, הרחבת ההשפעה הרוסית בסוריה, על חשבון ההשפעה האיראנית במדינה, בעיקר לנוכח התקיפות נגד גורמים פרו-איראניים, המיוחסות לארצות הברית ולישראל. זאת, לדעת פרשנים לנוכח העובדה, כי חיסול סולימאני ואבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד מיליציות "הגיוס העממי" בעיראק, יצר ריק גדול בהנהגת המיליציות הפרו-איראניות. זאת, אומרים אותם פרשנים, מאחר ואישים אלה היו בעלי כישורי מנהיגות יוצאי דופן, והיו מהחשובים ביותר במנהיגות הצבאית והביטחונית של איראן באזור. דברים אלה מתווספים למעמד הסמלי שלהם והאפקט הפסיכולוגי שנוצר בעקבות החיסול.

סולימאני לא היה רק מפקד צבאי שתפקד בצורה יוצאת דופן בשדה הקרב, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במלחמות השונות באזור בהן נטל חלק (מלחמת איראן-עיראק, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת האזרחים בסוריה, המלחמה נגד דאעש בסוריה ובעיראק, המלחמה בתימן, היוזמות נגד ישראל ועוד), כי אם היה אסטרטג-על, ומומחה לבעיות גיאופוליטיות אסטרטגיות, ובעל כישורי תכנון יוצאי דופן בתחומים אלה, שהקנו לו את המוניטין כמומחה אסטרטגי מעשי. הוא היה גם מומחה בבניית יחסים מיוחדים עם מנהיגים במדינות בהן פעל, כנשיא סוריה, בשאר אל-אסד, ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, ואחריו עאדל עבד אל-מהדי, וגם עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא ידע ליישר הדורים במידה והתגלו ניגודים בין האינטרסים האיראנים לבין אלה של מדינות אחרות באזור. לדעת גורמים שונים, דברים אלה יקשו על מחליפו להשיג לעצמו מעמד כזה של דמות פוליטית אזורית כפי שהיה סולימאני.

אמנם, לדעת אחד הפרשנים, אין בעיה למצוא מחליף לסולימאני בתפקידו הבכיר כמפקד כוח "אל-קודס", אך הוא לא יהיה דומה לו בתכונותיו יוצאות הדופן. במיוחד, טוען הפרשן, באופן בו פיקד סולימאני על המיליציות שהוקמו על ידו, שפעלו באופן מוחלט על פי דרכו והנחיותיו. מכאן, שהיעדרותו מהשטח בעקבות חיסולו, עשויה להשפיע בטווח הקרוב על אופן פעילותן, ואפילו תחליש אותן, למרות המינוי המהיר של מחליפו. מסקנתו היא לפיכך, שהמיליציות תחסרנה את סולימאני ותכונותיו, במיוחד מאחר והאיש נהנה מכריזמה גדולה. והמשטר הסורי והצבא סמכו עליו בארגון מיליציות נאמנות לאיראן באזורים שנכבשו מחדש מידי כוחות האופוזיציה, ובהפעלתן.

פרשנים אחרים טוענים כי חיסול סולימאני מהווה מכה קשה להשפעה ולפעילות האיראנית מחוץ לאיראן, ובמיוחד בסוריה ובעיראק. זאת, מכיוון שהמשטר האיראני איבד את האיש שקישר ישירות בינו לבין המיליציות השונות הנאמנות לו במדינות אלה, וגם עם חיזבאללה הלבנוני והחות'ים בתימן. במיוחד כאשר ארצות הברית וישראל פועלות נגדן, דבר שיביא להערכתם, לצמצום ההשפעה האיראנית באזור. עם זאת, מעריכים הפרשנים כי המינוי המהיר של מחליפו, עשוי להצביע על רצון ההנהגה האיראנית להציג ש"עולם כמנהגו נוהג", וכי החיסול אינו בר השפעה בטווח הבינוני והארוך על הפעילות במדינות השונות.

הכסף ימשיך לזרום?

במסגרת זו מנסים גורמים איראנים להעביר מסרים לפיהם האירוע לא פגע במאמציהם ובפעילותם בסוריה, וכן בהשפעתם ובשליטתם בה ובמדינות האחרות באזור, כעיראק, בהן הם מעורבים. ישנם פרשנים שתומכים בגישה זו, וטוענים כי מותו של סולימאני לא ישפיע על המשך המימון של המיליציות השיעיות הפועלות בסוריה על ידי איראן, ולא על היקפו, שכן הדבר מתבצע על פי החלטותיו של המנהיג העליון, עלי חמינאי, בהתאם לאסטרטגיה האיראנית באזור. מאידך, ההערכה היא שהשפעת החיסול תהיה גדולה יותר בתחום המבצעי מאשר בתחום המימון.

הערכה זו נתמכת גם בדבריהם של גורמים המקורבים להנהגת המיליציות האיראניות בסוריה בנושא זה, הטוענים גם הם כי הסיוע האיראני לסוריה יימשך, וכי מותו של סולימאני אינו בעל משמעות מבחינת המשטר הסורי, שכן מפקד המיליציות האיראני בסוריה פועל בשטח.

על פי אחד המקורות, מפקד זה הוא "אבו בכר", או בשמו המלא תת-אלוף מוחמד רידא פלאחזאדה, שהיה סגנו של הגנרל ג’וואד ע’פארי, וכנראה החליף אותו לאחרונה. האיש היה מקורב לסולימאני, והוא מוגדר כאיש הצבא האיראני הבכיר ביותר הפועל כיום על אדמת סוריה. על פי מקורות שונים, הוא היה המעורב גם בעניינים פוליטיים שונים בסוריה. הוא נטל חלק בלחימה נגד כוחות האופוזיציה ואף נפצע ב-2016 בקרבות בחלב. הוא פעיל מאוד בשטח ברחבי סוריה בכל מקום בו פועלות המיליציות השיעיות הנאמנות לאיראן, שסולימאני הביא למדינה זו.  

עיראק מפולגת

בעיראק, בה נהרג סולימאני, פועלים כיום שני מחנות – האחד שרוצה בסילוק האיראנים מהמדינה, והשני המבקש עתה את סילוק האמריקנים וכוחותיהם דווקא. בתגובה לחיסול סולימאני ובכיר מיליציית "הגיוס העממי", אבו מהדי אל-מוהנדס, ארגן המנהיג הדתי מוקתדא אל-צדר, ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט העיראקי ומפקד מיליציה גדולה, הפגנת המונים בבגדד ("הפגנת המיליון"). ההפגנה, שהתקיימה לקראת סוף ינואר, קראה לסיום הנוכחות האמריקנית בעיראק ולהוצאת כוחותיהם ממנה.  

עד החיסול תמך מוקתדא אל-צדר בהפגנות האנטי-איראניות, אך לאחריו העביר את תמיכתו לאיראן. ההסבר: התנהגותו היא תלוית-לחצים. הפעם הפעילו עליו האיראנים לחץ אדיר על מנת להפגין שחיסולו של הגיבור שלהם יגרום דווקא לחיזוק השפעתם בעיראק ולסילוק הכוח האמריקני של כ-5,500 חיילים משם. הכוונה הייתה להביא ל"הפגנת המיליון", ומפגינים רבים קיבלו תשלום עבור התייצבות. אך למעשה, על פי הערכות, הגיעו להפגנה זו רק כמאתיים אלף. עם זאת, גם זה מספר מכובד.

חיזבאללה תופס את מקום סולימאני?

לדעת פרשנים, גרם חיסול סולימאני להגברת המתח בין תומכי איראן בעיראק, שנטלו חלק בהפגנה זו, לבין אלה המתנגדים להמשך המעורבות האיראנית במדינה, המקיימים הפגנות בלתי פוסקות בבגדד ובאזורים השיעיים שבדרום עיראק בנושא זה, מאז ראשית אוקטובר 2019. המיליציות וכוחות המשטרה כבר הרגו כ-600 מפגינים, אך למרות שכמותן עולה ויורדת ההפגנות נמשכות. בעיראק יש החוששים כי התעוררות מחנה תומכי איראן בעקבות חיסול סולימאני, עשויה להביא להתנגשויות אלימות בין המחנות.   

להבדיל מן המיליציות, הצבא העיראקי איננו פרו-איראני ובין מפקדיו יש אפילו קצינים פרו-אמריקניים. סולימאני נכשל ב"גיוס" הצבא לצד איראן, ועד כה אכן רוב הצבא נשאר ניטראלי. המגמה כעת מצד האיראנים היא להגביר את מעורבותם האלימה בעיראק. למיליציות הפרו-איראניות יש שפע נשק ותחמושת, כלי רכב ואף משוריינים. כבר תחת הנהגתו של סולימאני וביזמתו הייתה תנועת חיזבאללה הלבנונית מעורבת באימון מיליציות "הגיוס העממי" העיראקי.

היום, לאחר חיסולו, מביאים האיראנים להגברה משמעותית של מעורבות תנועת חיזבאללה הלבנונית בעיראק, והיא משמשת, במקום סולימאני, כגורם תאום ומניעת עימותים פנימיים בין הארגונים השונים. הצלחתם איננה ברורה בשלב זה. המפגינים נגד איראן, לעומת זאת, חמושים רק בתמיכתו של איש הדת השיעי הבכיר ביותר, רב-איתוללה עלי אל-סיסתאני, ובתמיכה דיפלומטית מוגבלת של נשיא עיראק, האינטלקטואל הכורדי ברהם צאלח.

החיסול קרב את איראן וחמאס

גורם נוסף שהגיב לחיסול סולימאני היה ארגון חמאס ברצועת עזה. בהקשר זה נשמעו תגובות סותרות, אשר מצד אחד הביעו תמיכה באיראן וגינו את המעשה, ומנגד כאלה שיצאו כנגדן, בעיקר נגד ביקור התנחומים שערך מנהיג הארגון, אסמאעיל הנייה, באיראן בעת הלווייתו של סולימאני. תגובות אלה הדגישו את חלקו של סולימאני, שהוגדר על ידי הנייה כ"שהיד של ירושלים", בתקיפת האוכלוסייה הסונית במדינות בהן פעל – סוריה, עיראק ותימן. הן גם הדגישו כי ההתקרבות בין גורמי חמאס לאיראן עשויה להשפיע על תמיכת מדינות ערב בארגון והסיוע שהן מגישות לו, ולדרדר את היחסים בעיקר עם מצרים, מדינות המפרץ, וערב הסעודית בראשן. עם זאת, אין ספק שקטאר תמשיך לתמוך.

תומכי ההתקרבות בין שני הצדדים מציינים כי חמאס זקוק כיום לסיוע איראני, מדיני, כספי וצבאי כאחד, ולכן הוא נאלץ לנקוט בצעד הזה. פרשנים מעריכים כי הדרדרות היחסים בתקופה האחרונה בין חמאס לבין כמה מדינות ערביות, ובראשן מצרים וערב הסעודית, שאף הגדירה אותו לאחרונה כארגון טרור וכארגון של קיצונים, דחפה את הנהגתו להתקרב לאיראן ולחזק את קשריו עמה.

מנגד, יש כאלה שחושבים שההתקרבות היא מאוזנת, ואינה קשורה להדרדרות היחסים בין הארגון למדינות המפרץ. לדעתם, התקרבות זו והסיוע שאמורה איראן לתת לחמאס בעקבות כך, יגבירו את מעמד הארגון בקרב הפלסטינים והאזור, ואת יכולותיו בהתמודדותו מול ישראל, וכי זו הדרך היחידה בראייתו, להביא לשחרור פלסטין. עם זאת, יש לזכור כי עוד לפני חיסולו של סולימאני הצטמצמה התמיכה האיראנית בכל הארגונים שזכו לתמיכה, וזאת בשל החמרת מצב הכלכלה באיראן עקב האמברגו האמריקני.

מחשבת מסלול מחדש

אין ספק שחיסול סולימאני הוא אירוע מכונן במסגרת התפתחות האירועים באזור, והוא ישפיע על המדיניות שינהלו הגורמים השונים המעורבים בו כיום. איראן היא הגורם הראשון שיצטרך לעכל אירוע זה, ולהחליט כיצד להמשיך לנהוג במדינות האזור, בהן היא נוכחת ומשפיעה על ענייניהן. כמו כן, תצטרך איראן להבין כיצד לנהוג מול ארצות הברית ובעלות בריתה באזור, ובכללן ישראל, לנוכח מצבה הנוכחי, ואובדן האדריכל שבנה את נוכחותה והרחיב את השפעתה באזור. המדיניות המסתמנת מאז החיסול היא הגברת המעורבות, אלא שהמחיר הכלכלי הוא כבד, והגברתה, לפחות בעיראק ובלבנון, גורמת שם לתגובה שלילית מבחינתה.  

כך, עשויים מתנגדי איראן באזור, בראשות ארצות הברית וישראל, להגביר את לחציהן עליה ועל כוחותיה ופעילותם, בסוריה, עיראק ותימן, במטרה לצמצם ככל האפשר את השפעתה ולבלום את מאמציה להרחיב את נוכחותה בהן. כמו כן, עומדת על הפרק סוגיית הגרעין האיראני, והצעדים בהם נוקט המשטר האיראני בחודשים האחרונים בנושא, בעקבות פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין. איראן תצטרך להחליט האם "לשבור את הכלים" ולחדש את תכניתה להשיג נשק גרעיני תוך פרק זמן קצר, או להסתפק בצעדים סמליים בלבד כפי שמייעצות לה צרפת וגרמניה, ולקוות לניצחון הדמוקרטים בבחירות נובמבר בארה"ב.

אין ספק שהנושא האיראני, למרות חיסול סולימאני, שהפך לאחד מסמליו המובהקים, ימשיך לעמוד בראש סדר העדיפויות הביטחוני באזור, בעיקר של ישראל, כאשר מדיניות איראן בסוגיות השונות תקבע את מידת המעורבות האמריקנית נגדה. מהלך זה בתחילתם של שנה חדשה ועשור חדש במאה ה-21, עשוי להשפיע על האירועים באזור גם בשנה הקרובה, ואולי אף מעבר לכך. 

אולי יעניין אותך גם

אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל

פרשת הפדופיליה ברשת נגד בנו ריינהורן הסתיימה ב14 שנות מאסר בפועל

ריינהורן הודה בכתב-אישום מתוקן שכלל 30 אישומים, מתוכם 8 אישומים של אינוס וירטואלי או מעשה סדום וירטואלי בנסיבות אינוס, והשאר – עבירות של מעשים מגונים מקוונים, יצירת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, החזקת חומרי תועבה, וכן גניבת זהות