מנכ"ל משרד הבריאות: "אין תכנית לבתי חולים שדה"
"אין תכנית לבתי חולים שדה. בתי החולים הכללים בישראל יהיו בתי חולים לקורונה", אמר משה בר-סימנטוב בדיונים של וועדת הקורונה בכנסת שנערכו בימים האחרונים. ראש המל"ל אמר: "אין תוכנית מגירה לגבי איך מתמודדים עם הקורונה"
עמי רוחקס דומבה
| 01/04/2020
קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה הבוקר בשבוע שעבר לדיון ראשון בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות וראש המל"ל. בדיון דרשו חברי הכנסת להציג אסטרטגיה ברורה ליציאה מהמשבר ומתחו ביקורת כלפי ראש המל"ל בנוגע לניהול ההסברה לציבור.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, ביקש מהמנכ"ל בר סימן טוב להתייחס למחלוקות במשרדו ושאל "האם קצב העלייה הוא בגלל כמות הבדיקות או בגלל צמיחה אקספוננציאלית וכמה באמת חולי קורונה יש?" שלח הוסיף ושאל: "מתי תהיה לך את תמונת המודיעין שתאפשר משחק מאוזן יותר בין התחום הרפואי לכלכלי?. נבקש שאחרי הפסח תציגו אסטרטגיה, איך מדינת ישראל מתמודדת עם המצב וגם יוצאת ממנו, עם התייחסות לנושאים שעלו פה: מכונות הנשמה, אוכלוסיות מיוחדות וכדומה".
מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר-סימנטוב, העריך שבתוך שבוע נהיה עם כ-200 חולים קשים ואמר: "אנחנו נמצאים במצב שכל שלושה ימים מספר החולים מוכפל. המטרה שלנו היא לכבוש את התחלואה ולהגיע למצב שאחרי חג הפסח נוכל לקחת קצת סיכונים". בר-סימנטוב הוסיף שחשוב לשים לב למספר החולים הקשים ויש לשים דגש על קצב העלייה במספרם ואמר: "אנחנו מכוונים את ההיערכות ואת האסטרטגיה ליכולת לטפל בחולים אלה".
היעד: 2864 מכונות הנשמה
בהתייחסו לבדיקת כשיעור מהאוכלוסייה במדינת ישראל, אנחנו היום כנראה מבצעים יותר בדיקות מכל מדינה אחרת ואנחנו בגישה של "בואו נבדוק כמה שיותר". חשוב יותר מכמה בדיקות בודקים, זה את מי בודקים". בהתייחסו לשאלת היו"ר ח"כ עפר שלח בנוגע למצב מכונות ההנשמה השיב: "אחד הצירים המרכזיים שאנחנו עובדים בהם הוא נושא הציוד. יש לנו במלאי מעל כ-1500 מכונות הנשמה ששמישות וזמינות עכשיו. יש עוד מכונות הנשמה שאנחנו לוקחים מהצבא, יש עוד 70 במגזר הפרטי שנשתמש גם בהם. סה"כ יעמדו לרשותנו בזמן הקרוב 2864.
"יהיו 900-800 מכונות מהצבא שאני מקווה שיהיו זמינות. לצד זאת אנחנו עובדים על אלפי הזמנות. אנחנו לא יודעים להגיע כמה תוך זה יגיע. הדבר השני זה לייצר ייצור מקומי בארץ. מקווה שזה ייתן לנו עוד כמה מאות. ביחס לנופים-אנחנו נדגום את אוכלוסיית הקשישים בצורה מלאה. התחלנו להיערך ב-20.1. עד אז היה מדובר באירוע נקודתי בסין. האירוע הזה הוא צונאמי שלא היה אפשר להיות ערוכים אליו, אני יכול לעבור אתכם חזית אחר חזית ולדבר אתכם על החוסרים שלנו.
"עם שפעת פנדמית היינו יודעים להתמודד היטב. זה משהו שלא היה כמותו בעת המודרנית. זה אומר שאנחנו נערכים לרוב הדברים תוך כדי תנועה. זה צונאמי, ועם צונאמי מתמודדים לא באמצעות בניית שובר גלים, אלה מפנים את החוף". בהתייחסו לשאלת המגזר הערבי אמר: "יש לנו פילוח לפי יישובים, לא לפי מגזרים. לגבי ההצעה שעלתה פה להכרה במקצוע, אנחנו נבדוק אם אפשר לשלב את אותם מקצועות".
עוד אמר: "התחלנו כבר לבדוק את הצוותים הרפואיים, זהינו אותם כאוכלוסייה פגיעה. התוכנית הממשלתית לאוכלוסייה הקשישה היא לדאוג שכמה שפחות מהם ידבקו. מה יחשב הצלחה? אם נראה שמספר החולים החדשים בכל יום נמוך מהימים הקודמים, נדע שאנחנו מצליחים. אני מסתכל בסוף על מספר החולים הקשים. הדרך להתמודד עם המחלה היא בידוד של אנשים שהם או חולים או בסיכון להיות חולים. לא משנה כמה משאבים היו לנו, הדלתא-ההשפעה שזה היה מוסיף לנו ליכולת התמודדות עם המגפה, היא נמוכה.
"גייסנו סטודנטים לרפואה וסיעוד, אנחנו ניתן להם את הסמכויות והם יעבדו בכל מקרה. לא תהיה להם בחינת הסמכה עד שתעבור המגפה. אין תכנית לבתי חולים שדה. בתי החולים הכללים בישראל יהיו בתי חולים לקורונה. שליש מהחולים יהיו חולים מונשמים. בתי החולים יוקדשו לחולים הקשים".
מאמץ בריאותי, תפקודי וכלכלי
לאחר מכן קיימה הוועדה דיון בהשתתפות ראש המל"ל מאיר בן שבת. יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח ביקש למקד את הדיון בניהול המשבר ברמה הלאומית. "לא ברור לנו איך הדבר הזה מתנהל ברמה המערכתית. חשוב לדבר על איך הממשל מתמודד עם הניהול של האירוע בתור מי שמונה על ידי ראש הממשלה. אמון הציבור במערכת דרך ההסברה הוא קריטי, איך מתנהלת ההסברה של האירוע?"
ראש המל"ל מאיר בן שבת: "אתאר את המדיניות ומנגנון השליטה ברמה הלאומית. בסוף ינואר קיבלנו את ההחלטה הראשונה לגבי המגיעים מסין. קבענו בתחילת הדרך שמדובר באירוע "על משרדי" שבו נדרש לקבל החלטות מהירות. היעד האסטרטגי שקבע ראש הממשלה הוא להביא לכך שמדינת ישראל תוכל להכיל את המגפה בכל ההיבטים. שלושת המאמצים עיקריים: מאמץ בריאותי, שימור רציפות תפקודית לאורך זמן, שימור חוסן כלכלי הן של המדינה והן של האזרח.
"הממשלה כולה התכנסה סביב הנושא הזה לא מעט פעמים. בכל דיון ממשלה אנחנו סוקרים את הסטטוס ומדברים על החלטות להמשך. אין פורמט רשמי לגבי איך הממשלה צריכה להתנהל במצב כמו זה. המאמץ הבריאותי מובל על ידי משרד הבריאות. המאמץ הכלכלי מובל על ידי משרד האוצר ולצידו נגיד בנק ישראל. המשרד הכלכלי התומך מובל על ידי שר הכלכלה, בין היתר כדי לוודא שאין מחסור לאורך האירוע. משרד הביטחון משמר כוננות לקבל הפיקוד בכל רגע נתון ומכיר מקרוב ושותף בקבלת ההחלטות כדי להיות מוכן אם יידרש לקבל פיקוד על המצב. מאמץ ההסברה הוא בהחלט חשוב אך הוא לא העיקרי".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח הגיב לדבריו: "כל תשובה מעוררת יותר דאגה מקודמתה. צר לי שאני צריך להסביר לכם את זה בפורום הזה, מה שהיה צריך להיות זה שטובי אנשי התקשורת במדינת ישראל ישבו אצלכם וינהלו אסטרטגיה תקשורתית, לא חשוב מי עומד על המיקרופון. הדיון הוא על מי מנהל את כל האירוע של תקשורת באירוע. איפה מוקדי הפניות? כולל מוקדים בשפות שונות? ניהול של מטה זה לא שקודקוד עומד בטלוויזיה ומסביר, ככה לא מנהלים מטה. אין פה מטה ואין פה פיקוד".
ראש המל"ל מאיר בן שבת השיב לטענות: "אנחנו מתארגנים תוך כדי, זה לא שיש תוכנית מגירה לגבי איך מתמודדים עם הקורונה. אם מישהו חושב שזה לא בסמכויות המל"ל, בעיני כן. האם כל השרים שותפים לכל החלטה ובכל עניין? לא. אי אפשר לנהל ככה מדינה. במטה ההסברה יש גם נציגים מהמגזר הערבי. אני לא מופקד על נושא ההסברה ולכן מספק פחות תשובות בנושא. פיקוד העורף כמו משרד הביטחון ערוכים לקבל את השליטה".
בהתייחסו לבדיקות אמר כי "יש דיון מקצועי בנושא, האם נכון להרבות בבדיקות בשלבים שבהם אנחנו נמצאים. ראש הממשלה קבע יעדים ומשרד הבריאות עומד ביעדים הללו ואף יותר. הגענו לכ5000 בדיקות. לצד המסקנות שמגיעות אלינו ממשרד הבריאות, יש אצלנו תהליך חשיבה עצמאי על בסיס נתונים סטטיסטיים".
עוד אמר כי "כל ישיבת ממשלה מתקיימת עם פרוטוקול שמתעד את הנאמר. הדיונים הם ארוכים מאוד ונמשכים לפעמים גם שבע שעות ולכן נמשכים לתוך הלילה. דנים בכל תקנה ותקנה בכובד ראש. שום החלטה לא התקבלה מהמותן, הכול נעשה בצורה מסודרת. אפשר, רצוי ומומלץ לבקר את עבודתנו. אך אפשר גם לתמוך, יש פה מאמץ אמיתי שנעשה."
"הוועדה לא מקבלת את זה שאי אפשר לייצר מבט קדימה"
יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח, אמר בסיום הדיון: "מדיוני הפתיחה של הוועדה המיוחדת למשבר הקורונה עולה תמונה מדאיגה. האנשים המופקדים על ניהול המשבר הציגו מערכת שהגיעה אליו לא מוכנה ומתפקדת בכלים חסרים. אין היום לממשלה אסטרטגיה לאומית, כלכלית ובריאותית לניהול חיינו מעבר לחג הפסח, וחוסרים בסיסיים אינם מקבלים מענה.
"הוועדה לא מקבלת את זה שאי אפשר לייצר מבט קדימה, הוועדה הזאת תייצר מודל של איך אפשר לייצר חשיבה קדימה. הוועדה תמשיך בעבודתה על בסיס יום-יומי. בצד הפיקוח וההשתתפות בהתמודדות הלאומית נטפל, ככל שנוכל, בכמות העצומה של פניות נקודתיות המגיעות אלינו. כל חברי הוועדה רותמים לכך את צוותיהם האישיים, והדבר ישוקף לציבור באופן קבוע. תפקוד הוועדות רק מוכיח כמה חיוני היה להפעיל את הכנסת בהקדם, כפי שנדרשנו והובחנו. נמשיך בכך במלוא העוצמה."
"אין תכנית לבתי חולים שדה. בתי החולים הכללים בישראל יהיו בתי חולים לקורונה", אמר משה בר-סימנטוב בדיונים של וועדת הקורונה בכנסת שנערכו בימים האחרונים. ראש המל"ל אמר: "אין תוכנית מגירה לגבי איך מתמודדים עם הקורונה"
קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
הוועדה המיוחדת להתמודדות עם נגיף הקורונה, בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה הבוקר בשבוע שעבר לדיון ראשון בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות וראש המל"ל. בדיון דרשו חברי הכנסת להציג אסטרטגיה ברורה ליציאה מהמשבר ומתחו ביקורת כלפי ראש המל"ל בנוגע לניהול ההסברה לציבור.
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, ביקש מהמנכ"ל בר סימן טוב להתייחס למחלוקות במשרדו ושאל "האם קצב העלייה הוא בגלל כמות הבדיקות או בגלל צמיחה אקספוננציאלית וכמה באמת חולי קורונה יש?" שלח הוסיף ושאל: "מתי תהיה לך את תמונת המודיעין שתאפשר משחק מאוזן יותר בין התחום הרפואי לכלכלי?. נבקש שאחרי הפסח תציגו אסטרטגיה, איך מדינת ישראל מתמודדת עם המצב וגם יוצאת ממנו, עם התייחסות לנושאים שעלו פה: מכונות הנשמה, אוכלוסיות מיוחדות וכדומה".
מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר-סימנטוב, העריך שבתוך שבוע נהיה עם כ-200 חולים קשים ואמר: "אנחנו נמצאים במצב שכל שלושה ימים מספר החולים מוכפל. המטרה שלנו היא לכבוש את התחלואה ולהגיע למצב שאחרי חג הפסח נוכל לקחת קצת סיכונים". בר-סימנטוב הוסיף שחשוב לשים לב למספר החולים הקשים ויש לשים דגש על קצב העלייה במספרם ואמר: "אנחנו מכוונים את ההיערכות ואת האסטרטגיה ליכולת לטפל בחולים אלה".
היעד: 2864 מכונות הנשמה
בהתייחסו לבדיקת כשיעור מהאוכלוסייה במדינת ישראל, אנחנו היום כנראה מבצעים יותר בדיקות מכל מדינה אחרת ואנחנו בגישה של "בואו נבדוק כמה שיותר". חשוב יותר מכמה בדיקות בודקים, זה את מי בודקים". בהתייחסו לשאלת היו"ר ח"כ עפר שלח בנוגע למצב מכונות ההנשמה השיב: "אחד הצירים המרכזיים שאנחנו עובדים בהם הוא נושא הציוד. יש לנו במלאי מעל כ-1500 מכונות הנשמה ששמישות וזמינות עכשיו. יש עוד מכונות הנשמה שאנחנו לוקחים מהצבא, יש עוד 70 במגזר הפרטי שנשתמש גם בהם. סה"כ יעמדו לרשותנו בזמן הקרוב 2864.
"יהיו 900-800 מכונות מהצבא שאני מקווה שיהיו זמינות. לצד זאת אנחנו עובדים על אלפי הזמנות. אנחנו לא יודעים להגיע כמה תוך זה יגיע. הדבר השני זה לייצר ייצור מקומי בארץ. מקווה שזה ייתן לנו עוד כמה מאות. ביחס לנופים-אנחנו נדגום את אוכלוסיית הקשישים בצורה מלאה. התחלנו להיערך ב-20.1. עד אז היה מדובר באירוע נקודתי בסין. האירוע הזה הוא צונאמי שלא היה אפשר להיות ערוכים אליו, אני יכול לעבור אתכם חזית אחר חזית ולדבר אתכם על החוסרים שלנו.
"עם שפעת פנדמית היינו יודעים להתמודד היטב. זה משהו שלא היה כמותו בעת המודרנית. זה אומר שאנחנו נערכים לרוב הדברים תוך כדי תנועה. זה צונאמי, ועם צונאמי מתמודדים לא באמצעות בניית שובר גלים, אלה מפנים את החוף". בהתייחסו לשאלת המגזר הערבי אמר: "יש לנו פילוח לפי יישובים, לא לפי מגזרים. לגבי ההצעה שעלתה פה להכרה במקצוע, אנחנו נבדוק אם אפשר לשלב את אותם מקצועות".
עוד אמר: "התחלנו כבר לבדוק את הצוותים הרפואיים, זהינו אותם כאוכלוסייה פגיעה. התוכנית הממשלתית לאוכלוסייה הקשישה היא לדאוג שכמה שפחות מהם ידבקו. מה יחשב הצלחה? אם נראה שמספר החולים החדשים בכל יום נמוך מהימים הקודמים, נדע שאנחנו מצליחים. אני מסתכל בסוף על מספר החולים הקשים. הדרך להתמודד עם המחלה היא בידוד של אנשים שהם או חולים או בסיכון להיות חולים. לא משנה כמה משאבים היו לנו, הדלתא-ההשפעה שזה היה מוסיף לנו ליכולת התמודדות עם המגפה, היא נמוכה.
"גייסנו סטודנטים לרפואה וסיעוד, אנחנו ניתן להם את הסמכויות והם יעבדו בכל מקרה. לא תהיה להם בחינת הסמכה עד שתעבור המגפה. אין תכנית לבתי חולים שדה. בתי החולים הכללים בישראל יהיו בתי חולים לקורונה. שליש מהחולים יהיו חולים מונשמים. בתי החולים יוקדשו לחולים הקשים".
מאמץ בריאותי, תפקודי וכלכלי
לאחר מכן קיימה הוועדה דיון בהשתתפות ראש המל"ל מאיר בן שבת. יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח ביקש למקד את הדיון בניהול המשבר ברמה הלאומית. "לא ברור לנו איך הדבר הזה מתנהל ברמה המערכתית. חשוב לדבר על איך הממשל מתמודד עם הניהול של האירוע בתור מי שמונה על ידי ראש הממשלה. אמון הציבור במערכת דרך ההסברה הוא קריטי, איך מתנהלת ההסברה של האירוע?"
ראש המל"ל מאיר בן שבת: "אתאר את המדיניות ומנגנון השליטה ברמה הלאומית. בסוף ינואר קיבלנו את ההחלטה הראשונה לגבי המגיעים מסין. קבענו בתחילת הדרך שמדובר באירוע "על משרדי" שבו נדרש לקבל החלטות מהירות. היעד האסטרטגי שקבע ראש הממשלה הוא להביא לכך שמדינת ישראל תוכל להכיל את המגפה בכל ההיבטים. שלושת המאמצים עיקריים: מאמץ בריאותי, שימור רציפות תפקודית לאורך זמן, שימור חוסן כלכלי הן של המדינה והן של האזרח.
"הממשלה כולה התכנסה סביב הנושא הזה לא מעט פעמים. בכל דיון ממשלה אנחנו סוקרים את הסטטוס ומדברים על החלטות להמשך. אין פורמט רשמי לגבי איך הממשלה צריכה להתנהל במצב כמו זה. המאמץ הבריאותי מובל על ידי משרד הבריאות. המאמץ הכלכלי מובל על ידי משרד האוצר ולצידו נגיד בנק ישראל. המשרד הכלכלי התומך מובל על ידי שר הכלכלה, בין היתר כדי לוודא שאין מחסור לאורך האירוע. משרד הביטחון משמר כוננות לקבל הפיקוד בכל רגע נתון ומכיר מקרוב ושותף בקבלת ההחלטות כדי להיות מוכן אם יידרש לקבל פיקוד על המצב. מאמץ ההסברה הוא בהחלט חשוב אך הוא לא העיקרי".
יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח הגיב לדבריו: "כל תשובה מעוררת יותר דאגה מקודמתה. צר לי שאני צריך להסביר לכם את זה בפורום הזה, מה שהיה צריך להיות זה שטובי אנשי התקשורת במדינת ישראל ישבו אצלכם וינהלו אסטרטגיה תקשורתית, לא חשוב מי עומד על המיקרופון. הדיון הוא על מי מנהל את כל האירוע של תקשורת באירוע. איפה מוקדי הפניות? כולל מוקדים בשפות שונות? ניהול של מטה זה לא שקודקוד עומד בטלוויזיה ומסביר, ככה לא מנהלים מטה. אין פה מטה ואין פה פיקוד".
ראש המל"ל מאיר בן שבת השיב לטענות: "אנחנו מתארגנים תוך כדי, זה לא שיש תוכנית מגירה לגבי איך מתמודדים עם הקורונה. אם מישהו חושב שזה לא בסמכויות המל"ל, בעיני כן. האם כל השרים שותפים לכל החלטה ובכל עניין? לא. אי אפשר לנהל ככה מדינה. במטה ההסברה יש גם נציגים מהמגזר הערבי. אני לא מופקד על נושא ההסברה ולכן מספק פחות תשובות בנושא. פיקוד העורף כמו משרד הביטחון ערוכים לקבל את השליטה".
בהתייחסו לבדיקות אמר כי "יש דיון מקצועי בנושא, האם נכון להרבות בבדיקות בשלבים שבהם אנחנו נמצאים. ראש הממשלה קבע יעדים ומשרד הבריאות עומד ביעדים הללו ואף יותר. הגענו לכ5000 בדיקות. לצד המסקנות שמגיעות אלינו ממשרד הבריאות, יש אצלנו תהליך חשיבה עצמאי על בסיס נתונים סטטיסטיים".
עוד אמר כי "כל ישיבת ממשלה מתקיימת עם פרוטוקול שמתעד את הנאמר. הדיונים הם ארוכים מאוד ונמשכים לפעמים גם שבע שעות ולכן נמשכים לתוך הלילה. דנים בכל תקנה ותקנה בכובד ראש. שום החלטה לא התקבלה מהמותן, הכול נעשה בצורה מסודרת. אפשר, רצוי ומומלץ לבקר את עבודתנו. אך אפשר גם לתמוך, יש פה מאמץ אמיתי שנעשה."
"הוועדה לא מקבלת את זה שאי אפשר לייצר מבט קדימה"
יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח, אמר בסיום הדיון: "מדיוני הפתיחה של הוועדה המיוחדת למשבר הקורונה עולה תמונה מדאיגה. האנשים המופקדים על ניהול המשבר הציגו מערכת שהגיעה אליו לא מוכנה ומתפקדת בכלים חסרים. אין היום לממשלה אסטרטגיה לאומית, כלכלית ובריאותית לניהול חיינו מעבר לחג הפסח, וחוסרים בסיסיים אינם מקבלים מענה.
"הוועדה לא מקבלת את זה שאי אפשר לייצר מבט קדימה, הוועדה הזאת תייצר מודל של איך אפשר לייצר חשיבה קדימה. הוועדה תמשיך בעבודתה על בסיס יום-יומי. בצד הפיקוח וההשתתפות בהתמודדות הלאומית נטפל, ככל שנוכל, בכמות העצומה של פניות נקודתיות המגיעות אלינו. כל חברי הוועדה רותמים לכך את צוותיהם האישיים, והדבר ישוקף לציבור באופן קבוע. תפקוד הוועדות רק מוכיח כמה חיוני היה להפעיל את הכנסת בהקדם, כפי שנדרשנו והובחנו. נמשיך בכך במלוא העוצמה."
