משבר הקורונה צפוי לעלות יותר ממלחמת יום הכיפורים
על פי הערכות, מלחמת יום כיפור הניבה נזק של כ-36 מיליארד שקלים למשק. על פי הערכות מסוימות, משבר קורונה עלול להסב נזק של עד 90 מיליארד ש"ח. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שההמשך יהיה דומה: מומחים אינם חוזים את חזרת האינפלציה שהיתה בשנות ה-70. דעה
עמי רוחקס דומבה
| 23/03/2020
צילום אילוסטרציה: Bigstock
מה יעלה יותר למשק הישראלי: משבר הקורונה או מלחמת יום הכיפורים? אמנם מדובר בשני אירועים שונים בתכלית, בזמנים שונים בתכלית, אבל בחינת המספרים מעניינת. אם משבר הקורונה יחריף והמגבלות על הציבור ועל עסקים יוחמרו, ההערכות מדברות על עלות של עשרות מיליארדי ש"ח בנזק פיננסי למשק הישראלי. אם הנתונים יתממשו, יהיה מדובר ב"יום הכיפורים" הפיננסי של המשק הישראלי. במילים אחרות, אם משבר הקורונה יצא מאיזון כלכלי, יהיה מדובר במשבר פיננסי יותר גדול מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
עם כמות מובטלים של רבע מיליון, וצפי לחצי מיליון מובטלים בחודש הקרוב - אולי יותר - השאלה הופכת להיות רלוונטית עוד יותר. ובכן, על פי הערכות, מחיר מלחמת יום כיפור למשק הגיע להיקף של 10-4 מיליארד דולר. אם מתייחסים לאותו סכום בערך הדולר של היום, מדובר בנזק של כ-36 מיליארד ש"ח. מאמר של פרופ' מיכאל ברונו, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומי שהיה נגיד בנק ישראל החמישי, מגלה כי התקופה שחלפה מאז 1973 נראתה שונה לחלוטין בכלכלה מאשר העשור שקדם לה. הצמיחה קפאה; כמעט בכל שנה אחרי 1973 התוצר לא צמח ביותר מ- 4%-5%, ובדרך כלל בהרבה פחות; האינפלציה זינקה ב-30%-40% בשנה במהלך השנים 1974-1977 והגיעה לכ-80% עד 1980. לאחר מכן, האינפלציה קפצה לרמה תלת-ספרתית והמשק נכנס להיפר-אינפלציה. המשבר הכלכלי הוביל לקריסת מניות הבנקים ב-1983, עשור לאחר המלחמה.
טרם ברור כיצד ישפיע משבר הקורונה על האינפלציה ועל הריבית במשק (ההחלטה הבאה על הריבית תהיה בתחילת אפריל), אך נגיד בנק ישראל כבר נקט במספר צעדים במטרה לאפשר נזילות במשק ואשראי ללקוחות הפרטיים. חלק מהצעדים הם הדפסת כסף בדמות רכישה של אג"ח ממשלתיות במטרה להזריק כסף לשוק ההון, ובנק ישראל גם מספק נזילות לבנקים. הרעיון המנחה הוא שאם העסקים הגדולים יקבלו כסף דרך הבורסה, העושר יחלחל למטה לאזרח. הבעיה שניסיונות כאלו בעבר במדינות שונות הראו שמעט מאוד כסף מגיע מהבורסה לאזרח בפועל. אם הסגר יחמיר, אז גם ככה אין בכך טעם כי לא יהיה מי שיעבוד פרט למפעלים חיוניים ושירותים ציבוריים.
בינתיים האינפלציה עומדת על אחוזים בודדים ולא ברור מתי בנק ישראל יעדכן צפי אינפלציה לאור המצב במשק ובעולם. גם הבנק הפדרלי של ארה"ב לא מדווח בינתיים על צפי לקפיצה באינפלציה. אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, אינו צופה עלייה באינפלציה, אלא אף ירידה. לעומתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו טען שהמשבר עלול להוביל להיפר-אינפלציה. מי צודק? כנראה התשובה טמונה באמונה הכלכלית של כל אדם. אחד המדדים לבחון שינויי אינפלציה הוא מדד המחירים לצרכן, שירד בפברואר. גם בחינה של המשק הסיני, שהתמודד ראשון עם הקורונה, תראה כי בינתיים לא נרשמה קפיצה מהותית באינפלציה בעקבות המשבר. עם זאת, השלטון והשוק הסיני לאו דווקא מייצגים מדינה כמו ישראל, והשוק הסיני נפתח לפעילות חלקית לאחר 40-50 יום מתחילת המשבר.
למרות שכרגע בנק ישראל משדר שהכל בשליטה והוא דואג לנזילות השווקים כדי לשמר על ביקושים, כמעט כל מדדי הבורסה התרסקו בחודש האחרון. כמו כן, שוקי היעד נגדולים של הייצוא הישראלי - אירופה וארה"ב - נמצאים בהתכווצות משמעותית עם חשש למיתון בשל השפעות הקורונה. מדינות בשני יעדים אלה מתחילות לסגור את המשק, וההאטה בפעילות הכלכלית רק צפויה להחמיר בחודשיים הבאים לפחות. שוק התעופה קורס, היות ומדינות סוגרות את השמיים - פרט לטיסות מטען ואולי קצת דיפלומטיה. שלמה רודב, יו"ר בזק, טען שהמשבר צפווי לעלות למשק כ-90 מיליארד ש"ח. אם הוא צודק, מדובר בעלות כמעט משולשת יחסית למלחמת יום הכיפורים.
גם אם העשור הראשון לאחר סיום משבר הקורונה לא יתנהג כמו העשור הראשון לאחר מלחמת יום הכיפורים בשל תנאים כלכליים שונים בתכלית (למשל מחירי האנרגיה), עלות המשבר למשק יכולה להיות גדולה יותר. וגם בקורונה, כמו במלחמת יום הכיפורים, ממשלת ישראל לא קיבלה התראה מוקדמת (המשבר החל בסין בנובמבר 2019) וגם כאשר קיבלה באזור דצמבר 2019-ינואר 2020, התגובה הייתה איטית ותפסה את המשק לא מוכן. מערכת הבריאות נעדרת מספיק כוח אדם מיומן, מכונות הנשמה ומיטות בחדרי מיון.
על פי הערכות, מלחמת יום כיפור הניבה נזק של כ-36 מיליארד שקלים למשק. על פי הערכות מסוימות, משבר קורונה עלול להסב נזק של עד 90 מיליארד ש"ח. עם זאת, אין זה אומר בהכרח שההמשך יהיה דומה: מומחים אינם חוזים את חזרת האינפלציה שהיתה בשנות ה-70. דעה
צילום אילוסטרציה: Bigstock
מה יעלה יותר למשק הישראלי: משבר הקורונה או מלחמת יום הכיפורים? אמנם מדובר בשני אירועים שונים בתכלית, בזמנים שונים בתכלית, אבל בחינת המספרים מעניינת. אם משבר הקורונה יחריף והמגבלות על הציבור ועל עסקים יוחמרו, ההערכות מדברות על עלות של עשרות מיליארדי ש"ח בנזק פיננסי למשק הישראלי. אם הנתונים יתממשו, יהיה מדובר ב"יום הכיפורים" הפיננסי של המשק הישראלי. במילים אחרות, אם משבר הקורונה יצא מאיזון כלכלי, יהיה מדובר במשבר פיננסי יותר גדול מזה של מלחמת יום הכיפורים.
ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר
עם כמות מובטלים של רבע מיליון, וצפי לחצי מיליון מובטלים בחודש הקרוב - אולי יותר - השאלה הופכת להיות רלוונטית עוד יותר. ובכן, על פי הערכות, מחיר מלחמת יום כיפור למשק הגיע להיקף של 10-4 מיליארד דולר. אם מתייחסים לאותו סכום בערך הדולר של היום, מדובר בנזק של כ-36 מיליארד ש"ח. מאמר של פרופ' מיכאל ברונו, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ומי שהיה נגיד בנק ישראל החמישי, מגלה כי התקופה שחלפה מאז 1973 נראתה שונה לחלוטין בכלכלה מאשר העשור שקדם לה. הצמיחה קפאה; כמעט בכל שנה אחרי 1973 התוצר לא צמח ביותר מ- 4%-5%, ובדרך כלל בהרבה פחות; האינפלציה זינקה ב-30%-40% בשנה במהלך השנים 1974-1977 והגיעה לכ-80% עד 1980. לאחר מכן, האינפלציה קפצה לרמה תלת-ספרתית והמשק נכנס להיפר-אינפלציה. המשבר הכלכלי הוביל לקריסת מניות הבנקים ב-1983, עשור לאחר המלחמה.
טרם ברור כיצד ישפיע משבר הקורונה על האינפלציה ועל הריבית במשק (ההחלטה הבאה על הריבית תהיה בתחילת אפריל), אך נגיד בנק ישראל כבר נקט במספר צעדים במטרה לאפשר נזילות במשק ואשראי ללקוחות הפרטיים. חלק מהצעדים הם הדפסת כסף בדמות רכישה של אג"ח ממשלתיות במטרה להזריק כסף לשוק ההון, ובנק ישראל גם מספק נזילות לבנקים. הרעיון המנחה הוא שאם העסקים הגדולים יקבלו כסף דרך הבורסה, העושר יחלחל למטה לאזרח. הבעיה שניסיונות כאלו בעבר במדינות שונות הראו שמעט מאוד כסף מגיע מהבורסה לאזרח בפועל. אם הסגר יחמיר, אז גם ככה אין בכך טעם כי לא יהיה מי שיעבוד פרט למפעלים חיוניים ושירותים ציבוריים.
בינתיים האינפלציה עומדת על אחוזים בודדים ולא ברור מתי בנק ישראל יעדכן צפי אינפלציה לאור המצב במשק ובעולם. גם הבנק הפדרלי של ארה"ב לא מדווח בינתיים על צפי לקפיצה באינפלציה. אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, אינו צופה עלייה באינפלציה, אלא אף ירידה. לעומתם, ראש הממשלה בנימין נתניהו טען שהמשבר עלול להוביל להיפר-אינפלציה. מי צודק? כנראה התשובה טמונה באמונה הכלכלית של כל אדם. אחד המדדים לבחון שינויי אינפלציה הוא מדד המחירים לצרכן, שירד בפברואר. גם בחינה של המשק הסיני, שהתמודד ראשון עם הקורונה, תראה כי בינתיים לא נרשמה קפיצה מהותית באינפלציה בעקבות המשבר. עם זאת, השלטון והשוק הסיני לאו דווקא מייצגים מדינה כמו ישראל, והשוק הסיני נפתח לפעילות חלקית לאחר 40-50 יום מתחילת המשבר.
למרות שכרגע בנק ישראל משדר שהכל בשליטה והוא דואג לנזילות השווקים כדי לשמר על ביקושים, כמעט כל מדדי הבורסה התרסקו בחודש האחרון. כמו כן, שוקי היעד נגדולים של הייצוא הישראלי - אירופה וארה"ב - נמצאים בהתכווצות משמעותית עם חשש למיתון בשל השפעות הקורונה. מדינות בשני יעדים אלה מתחילות לסגור את המשק, וההאטה בפעילות הכלכלית רק צפויה להחמיר בחודשיים הבאים לפחות. שוק התעופה קורס, היות ומדינות סוגרות את השמיים - פרט לטיסות מטען ואולי קצת דיפלומטיה. שלמה רודב, יו"ר בזק, טען שהמשבר צפווי לעלות למשק כ-90 מיליארד ש"ח. אם הוא צודק, מדובר בעלות כמעט משולשת יחסית למלחמת יום הכיפורים.
גם אם העשור הראשון לאחר סיום משבר הקורונה לא יתנהג כמו העשור הראשון לאחר מלחמת יום הכיפורים בשל תנאים כלכליים שונים בתכלית (למשל מחירי האנרגיה), עלות המשבר למשק יכולה להיות גדולה יותר. וגם בקורונה, כמו במלחמת יום הכיפורים, ממשלת ישראל לא קיבלה התראה מוקדמת (המשבר החל בסין בנובמבר 2019) וגם כאשר קיבלה באזור דצמבר 2019-ינואר 2020, התגובה הייתה איטית ותפסה את המשק לא מוכן. מערכת הבריאות נעדרת מספיק כוח אדם מיומן, מכונות הנשמה ומיטות בחדרי מיון.
