מנהרת הזמן: המהפכה באיראן וחיסול מזכ"ל חיזבאללה

חודש פברואר סיפק אירועים דרמטיים מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל ואזור המזרח התיכון. מסע בזמן בשיתוף רואים מל"מ, מבית המרכז למורשת המודיעין

מנהרת הזמן: המהפכה באיראן וחיסול מזכ"ל חיזבאללה

חומייני. צילום: מתוך ויקיפדיה

בחודש פברואר אירעו במהלך ההיסטוריה כמה אירועים גדולים, שהשפיעו למשך תקופה ארוכה, וחלק מהם אף משפיעים עד היום – כמו המהפכה באיראן.

11 בפברואר 1979 - ההכרזה על הקמת הרפובליקה האסלאמית של איראן, בראשות חומייני, הייתה נקודת השיא בתהליך הפלת השלטון באיראן. שירותי המודיעין של המערב ובכלל זה הישראליים נכשלו בהבנת התהליכים, שהביאו לנפילת השאה, בייחוד לנוכח העובדה שתהליך קריסת המשטר החל כבר ב-1977, שהלך והואץ במחאות אלימות ורוויות הרוגים ב-1978. קומץ הישראלים שנותר בטהרן בסכנת חיים הוברח במבצע מורכב, בהובלת ראש שלוחת המוסד באיראן בסיוע אמריקני.

16 בפברואר 1992 - מבצע "שעת לילה": מזכ"ל חיזבאללה, עבאס מוסאווי, חוסל במבצע סיכול ממוקד (שהחל כמודל איסופי להשגת "קלף מיקוח" לשחרור רון ארד) ע"י מסוקי אפאצ'י של חיל האוויר. מוסאווי, רעייתו ובנו בן ה-5 נהרגו ויחד עימם גם 7 ממאבטחיו, שנסעו בשני רכבים נוספים שהיו בשיירה. בתגובה איים חיזבאללה לנקום. כבר ביום הפעולה שוגרו עשרות קטיושות לעבר קריית שמונה והגליל המערבי. כשלושה שבועות לאחר מכן אירעה התנקשות בחייו של אהוד סדן, קב"ט הקונסוליה באנקרה. בהמשך ביצע חיזבאללה, יחד עם איראן, שני פיגועים בארגנטינה בשגרירות ישראל ובבניין הקהילה היהודית.

1 בפברואר 1996- השב"כ חושף כי חבר המועצה הלאומית הפלסטינית,  ד"ר מוחמד סלאמה, הינו מרגל איראני.

2 בפברואר 1974 - פרשת לילהאמר: ביהמ"ש באוסלו גזר עונשי מאסר של שנה עד 5 שנים על חמשת אנשי יחידת "קיסריה" של המוסד (כולל סילביה רפאל), שהיו מעורבים בחיסול השגוי של המלצר המרוקאי בושיקי בעיירה לילהאמר בנורבגיה ביולי 1973. פעולה רוויית כשלים ותקלות במסגרת מבצע "זעם האל" לחיסול ראשי "ספטמבר השחור" ובכירי ארגוני טרור פלסטינים נוספים, שהחל בעקבות רצח י"א הספורטאים הישראלים במינכן.

4 בפברואר 1968 - שחרור אסירי "עסק הביש": כחצי שנה לאחר מלחמת ששת הימים וכ-14 שנה לאחר מאסרם, שוחררו מבית הכלא ארבעה מ"נידוני קהיר": רוברט דסה, מאיר זפרן ,מרסל ניניו ופיליפ נתנזון. הארבעה שוחררו במסגרת עסקת חילופי שבויים כוללת, שיזם והוביל ראש המוסד, מאיר עמית, במסגרתה שוחררו מהכלא המצרי גם "מרגל השמפניה" וולפנג לוץ ורעייתו, ומהכלא הלבנוני שוחררה שולה כהן קישיק. על השחרור הוטל במשך מספר שנים איפול תקשורתי.

4 בפברואר 1991 - השב"כ חושף קבוצת ערבים-ישראלים שנחשדה בריגול לטובת עיראק במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. בין משימותיהם היו צילום אתרי פגיעות טילים ואתרים ביטחוניים.

6 בפברואר 1970 (מלחמת ההתשה) - כוח קומנדו מצרי בפעולת חבלה בנמל אילת, מטביע את ספינת חיל הים, אח"י "בת גלים", וגורם נזק לאח"י "בת שבע" שאנשיה ניצלים מטבח בשל תושיית הצוות. אירוע שהינו חלק משורת מבצעים נועזים של הקומנדו המצרי באותה תקופה.

6 בפברואר 1987 - במסגרת סיכולי ההברחות הימיות והודות לפעילות מודיעינית, מאתרות ספינות חיל הים  את האנייה MARIA R בדרכה מדרום לקפריסין ללבנון. 50 מחבלים נתפסו ובמטען התגלו סירות גומי וחומרי חבלה. בחקירה התברר כי כוונתם הייתה להתארגן בלבנון ולצאת לפיגועים בישראל דרך הים.

16-24 בפברואר 1960 - פרשת "רותם": כשל ההתרעה החמור הראשון של המודיעין הצבאי בנושא התרעה למלחמה. בין ה-16-22 בפברואר 1960 חצו רוב כוחות הצבא המצרי את תעלת סואץ לחצי האי סיני ונפרסו בחלקו המזרחי, בקרבת הגבול הישראלי. ברקע היה חשש מצרי שבכוונת ישראל לתקוף את סוריה. למודיעין הצבאי, בראשות אלוף חיים הרצוג, היה מידע מקדים אך הוא לא הובן ולא הוערך נכון. רק ב-24 בפברואר הבין אמ"ן את תמונת המצב וחומרתו, והחשש להפתעה צבאית מצרית ודיווח על כך למטכ"ל. "נתפסנו עם המכנסיים למטה" כתב ראש אגף המבצעים דאז, אלוף יצחק רבין.

אלפי חיילי מילואים גויסו (כוננות "רותם") בתוך כ-48 שעות ויחידות רבות נפרסו בדרום. כמעט שפרצה מלחמה והרמטכ"ל, לסקוב, איבד את האמון בראש אמ"ן הרצוג, ומערכת היחסים נעכרה ונלוו אליה האשמות הדדיות. רק לאחר כמה שבועות ותיווך בינ"ל ירדה המתיחות הצבאית והמדינית.

סא"ל (מיל') גדעון מיטשניק כיהן בעברו כרע"ן ההיסטוריה והמורשת באמ"ן

אולי יעניין אותך גם