מחאת הרבש"צים נמשכת: מאות הפגינו בתל אביב
למרות הסכם שנחתם לאחרונה, המסדיר חלק מעבודת הרבש"צים, המחאה של רכזי הביטחון נמשכת בדרישה לעבור להעסקה ישירה של משרד הביטחון. המשרד: "4 מועצות טרם חתמו על ההסכם ואנו פועלים מולן בניסיון להגיע לסיכומים"
עמי רוחקס דומבה
| 10/12/2019
מחאת הרבש"צים היום בתל אביב. צילום: באדיבות ועד הרבש"צים
מחאת הרבש"צים מרחבי הארץ ממשיכה, כאשר במרכזה הדרישה לעבור להעסקה ישירה של משרד הביטחון. כתבנו בעבר על הבעיה הנובעת בעיקר משרשרת התשלום לרבש"צ, ומכפילות בין הצד המשלם (משרד הביטחון) לצד המפעיל (צה"ל). כעת, עברו הרבש"צים לקיים מחאה בלב תל אביב במטרה להשיג מספר מטרות. כ-150 רכזי הביטחון היישוביים, המאוגדים תחת ההסתדרות הלאומית, קיימו היום (ג') מחאה נגד משרד הביטחון.
מה האינטרס של משרד הביטחון להעסיק 430 רבש"צים?
המטרה הראשית של המחאה, כאמור, היא רצון להעסקה ישירה של משרד הביטחון. מטרות משנה כוללות: הסדרת תשלומי המשכורות של כלל הרבש"צים בארץ; שיפור תנאי שכר כולל התאמה לעבודה 24/7 ברמת הסיכון הנדרשת עם חופש, תנאים סוציאליים; ביטול קיצוצים עתידיים ושינוי סיווגים של רבש"צים בכל הגזרות; ביטוח המספק כיסוי אמיתי ונכון לסוג העבודה (ולא ביטוח לאומי); הסדרת המקצוע בחקיקה וביטול קיצוצים במרכיבי ביטחון של היישוב (רכב, כיתות כוננות, אימונים).
אחת השאלות הגדולות היא מה האינטרס של משרד הביטחון להעסיק 430 רבש"צים? כיום, מועסקים מעטים מהם במודל ישיר, שריד למתווה עבר, כאשר רוב הרבש"צים מועסקים דרך המועצה שמשלמת לוועד היישוב. המשרד מבחינתו, הוא רק גורם משלם למועצה, כאשר ההפעלה מתבצעת על ידי צה"ל וועד היישוב. בגלל שהמשרד אינו הגורם המפעיל, אדישותו למצב ברורה - אין לו אינטרס להעסיק את הרבש"צ ישירות.
בחלק מהיישובים בארץ אבטחת היישובים עברה למשטרה דרך מג"ב. ביישובים אלה הרבש"צ הוא שוטר בתפקיד, שמקבל משכורת והוראות מהמשטרה. בצורה כזו ישנה האחדה בין המשלם למפעיל. מדוע אם כן אין החלטה להעביר את הרבש"צים לצה"ל או למשטרה? ובכן, מסתבר שישנו רעיון כזה, אולם הוא טומן בחובו בעיה. אם הרבש"צ יועסק במילואים תחת תנאי קבע, ההעסקה אפשרית רק לשבע שנים. לאחר מכן יש לפטר אותו, ולהעסיק אותו מחדש כדי שלא יקבל קביעות בצה"ל. מודל כזה יכול לפגוע בביטחון התעסוקתי של הרבש"צ. שאלת המשטרה נשארת פתוחה, ונראה כי הרבש"צים אינם מעוניינים בכל מקרה בחלופה זו.
לדרישה להיות מועסקים ישירות על ידי הגוף המפעיל, דרושה חקיקה שתגדיר זאת. לא ברור מה האינטרס של משרד הביטחון להעסיק את הרבש"צ כעובד מדינה, בעוד צה"ל הוא הגוף המפעיל.
בעיית משילות במועצות מקומיות
בעיה נוספת, וחשובה לא פחות, הינה הלנת שכר לחלק מהרבש"צים ביישובים בארץ (לא ברור בכמה יישובים ישנה הלנת שכר או שימוע לפיטורים). ככל הנראה, מדובר בעיקר במועצות הר חברון ובעוד מספר יישובים בהם הוועד אינו מוכן לחתום על ההסכם החדש מול המועצה לשם קבלת הכסף לשלם לרבש"צ. ביישובים אלה מתעוררת השאלה היכן המשילות של ראש המועצה? ועד היישוב פועל כחוק כזרוע של המועצה לשם תפעול היישוב. אם המועצה חתמה על ההסכם מול המשרד, והוועד מסרב, המועצה נדרשת להפעיל משילות ולחייב את הוועד לחתום. היעדר משילות במועצות אזוריות אינה בעיה של משרד הביטחון, שהעביר את הכסף למועצה.
אין ספק כי השינוי במבנה התשלום שדורש המשרד בשל כללי ממשל תקין, מטילים אחריות מקיפה על ועד היישוב והמועצה. זאת, בהיבט הביטוח, אחריות ההפעלה של הרבש"צ והמחויבות המשפטית הנובעת מכך שהוועד הוא המעסיק הרשמי. היעדר הגדרה רשמית של תפקיד הרבש"צ בחוק אינו עוזר לוועד היישוב ולמועצה להבין לעומק אחריות זו. עם זאת, ייתכן וניתן לפתור חלק מהבעיה באמצעות ביטוחים מתאימים שתבצע המועצה לוועד היישוב בהקשר הפעלת הרבש"צ, כפי שעושים חברי דירקטוריון לעצמם. גם לכך נדרשת משילות של המועצה.
לסיכום, נראה כי בעיית הרבש"צים הנוכחית מתחילה ונגמרת בהיעדר הגדרה מתאימה בחוק הישראלי לגבי תפקידו. מי הגורם המשלם והמפעיל. מהגדרות אלו נגזרות תשובות לשאלות הביטוח, מסגרת העסקה, תנאים סוציאליים וכו'. מכאן, שגם אם לשר הביטחון הנוכחי אין אינטרס להעסיק אותם ישירות (ואין לו), ראוי שיקדם דיון בנושא, שיציב עקרונות לחקיקה בכנסת הבאה, כאשר תיבחר. זאת, לצד הפעלת משילות של ראשי המועצות הרלוונטיים בארץ, כדי לסיים את הלנת השכר של הרבש"צים.
תגובת משרד הביטחון נמסר: "המשרד ומרכז המועצות האזוריות גיבשו הסכם חדש להשתתפות המשרד במימון מרכיבי הביטחון ביישובים. ההסכם מסדיר את שיתוף הפעולה בין הצדדים ואת סדרי הביטחון במאות יישובים ברחבי הארץ. כחלק מההסכם הגדיל משרד הביטחון את תקציב ההשתתפות במרכיבי הביטחון, באופן שיאפשר את הגדלת הסיוע למועצות וליישובים במימון הרבש"צים".
"כ- 90 אחוז מהמועצות האזוריות ברחבי הארץ (26 מועצות), כולל המועצות בעוטף עזה, כבר חתמו על ההסכם החדש עם משרד הביטחון וקיבלו את השתתפות המשרד במימון מרכיב הביטחון-רבש"צים. לצערנו, ארבע מועצות טרם חתמו ואנו פועלים מולן בניסיון להגיע לסיכומים", נמסר עוד ממשרד הביטחון.
למרות הסכם שנחתם לאחרונה, המסדיר חלק מעבודת הרבש"צים, המחאה של רכזי הביטחון נמשכת בדרישה לעבור להעסקה ישירה של משרד הביטחון. המשרד: "4 מועצות טרם חתמו על ההסכם ואנו פועלים מולן בניסיון להגיע לסיכומים"
מחאת הרבש"צים היום בתל אביב. צילום: באדיבות ועד הרבש"צים
מחאת הרבש"צים מרחבי הארץ ממשיכה, כאשר במרכזה הדרישה לעבור להעסקה ישירה של משרד הביטחון. כתבנו בעבר על הבעיה הנובעת בעיקר משרשרת התשלום לרבש"צ, ומכפילות בין הצד המשלם (משרד הביטחון) לצד המפעיל (צה"ל). כעת, עברו הרבש"צים לקיים מחאה בלב תל אביב במטרה להשיג מספר מטרות. כ-150 רכזי הביטחון היישוביים, המאוגדים תחת ההסתדרות הלאומית, קיימו היום (ג') מחאה נגד משרד הביטחון.
מה האינטרס של משרד הביטחון להעסיק 430 רבש"צים?
המטרה הראשית של המחאה, כאמור, היא רצון להעסקה ישירה של משרד הביטחון. מטרות משנה כוללות: הסדרת תשלומי המשכורות של כלל הרבש"צים בארץ; שיפור תנאי שכר כולל התאמה לעבודה 24/7 ברמת הסיכון הנדרשת עם חופש, תנאים סוציאליים; ביטול קיצוצים עתידיים ושינוי סיווגים של רבש"צים בכל הגזרות; ביטוח המספק כיסוי אמיתי ונכון לסוג העבודה (ולא ביטוח לאומי); הסדרת המקצוע בחקיקה וביטול קיצוצים במרכיבי ביטחון של היישוב (רכב, כיתות כוננות, אימונים).
אחת השאלות הגדולות היא מה האינטרס של משרד הביטחון להעסיק 430 רבש"צים? כיום, מועסקים מעטים מהם במודל ישיר, שריד למתווה עבר, כאשר רוב הרבש"צים מועסקים דרך המועצה שמשלמת לוועד היישוב. המשרד מבחינתו, הוא רק גורם משלם למועצה, כאשר ההפעלה מתבצעת על ידי צה"ל וועד היישוב. בגלל שהמשרד אינו הגורם המפעיל, אדישותו למצב ברורה - אין לו אינטרס להעסיק את הרבש"צ ישירות.
בחלק מהיישובים בארץ אבטחת היישובים עברה למשטרה דרך מג"ב. ביישובים אלה הרבש"צ הוא שוטר בתפקיד, שמקבל משכורת והוראות מהמשטרה. בצורה כזו ישנה האחדה בין המשלם למפעיל. מדוע אם כן אין החלטה להעביר את הרבש"צים לצה"ל או למשטרה? ובכן, מסתבר שישנו רעיון כזה, אולם הוא טומן בחובו בעיה. אם הרבש"צ יועסק במילואים תחת תנאי קבע, ההעסקה אפשרית רק לשבע שנים. לאחר מכן יש לפטר אותו, ולהעסיק אותו מחדש כדי שלא יקבל קביעות בצה"ל. מודל כזה יכול לפגוע בביטחון התעסוקתי של הרבש"צ. שאלת המשטרה נשארת פתוחה, ונראה כי הרבש"צים אינם מעוניינים בכל מקרה בחלופה זו.
לדרישה להיות מועסקים ישירות על ידי הגוף המפעיל, דרושה חקיקה שתגדיר זאת. לא ברור מה האינטרס של משרד הביטחון להעסיק את הרבש"צ כעובד מדינה, בעוד צה"ל הוא הגוף המפעיל.
בעיית משילות במועצות מקומיות
בעיה נוספת, וחשובה לא פחות, הינה הלנת שכר לחלק מהרבש"צים ביישובים בארץ (לא ברור בכמה יישובים ישנה הלנת שכר או שימוע לפיטורים). ככל הנראה, מדובר בעיקר במועצות הר חברון ובעוד מספר יישובים בהם הוועד אינו מוכן לחתום על ההסכם החדש מול המועצה לשם קבלת הכסף לשלם לרבש"צ. ביישובים אלה מתעוררת השאלה היכן המשילות של ראש המועצה? ועד היישוב פועל כחוק כזרוע של המועצה לשם תפעול היישוב. אם המועצה חתמה על ההסכם מול המשרד, והוועד מסרב, המועצה נדרשת להפעיל משילות ולחייב את הוועד לחתום. היעדר משילות במועצות אזוריות אינה בעיה של משרד הביטחון, שהעביר את הכסף למועצה.
אין ספק כי השינוי במבנה התשלום שדורש המשרד בשל כללי ממשל תקין, מטילים אחריות מקיפה על ועד היישוב והמועצה. זאת, בהיבט הביטוח, אחריות ההפעלה של הרבש"צ והמחויבות המשפטית הנובעת מכך שהוועד הוא המעסיק הרשמי. היעדר הגדרה רשמית של תפקיד הרבש"צ בחוק אינו עוזר לוועד היישוב ולמועצה להבין לעומק אחריות זו. עם זאת, ייתכן וניתן לפתור חלק מהבעיה באמצעות ביטוחים מתאימים שתבצע המועצה לוועד היישוב בהקשר הפעלת הרבש"צ, כפי שעושים חברי דירקטוריון לעצמם. גם לכך נדרשת משילות של המועצה.
לסיכום, נראה כי בעיית הרבש"צים הנוכחית מתחילה ונגמרת בהיעדר הגדרה מתאימה בחוק הישראלי לגבי תפקידו. מי הגורם המשלם והמפעיל. מהגדרות אלו נגזרות תשובות לשאלות הביטוח, מסגרת העסקה, תנאים סוציאליים וכו'. מכאן, שגם אם לשר הביטחון הנוכחי אין אינטרס להעסיק אותם ישירות (ואין לו), ראוי שיקדם דיון בנושא, שיציב עקרונות לחקיקה בכנסת הבאה, כאשר תיבחר. זאת, לצד הפעלת משילות של ראשי המועצות הרלוונטיים בארץ, כדי לסיים את הלנת השכר של הרבש"צים.
תגובת משרד הביטחון נמסר: "המשרד ומרכז המועצות האזוריות גיבשו הסכם חדש להשתתפות המשרד במימון מרכיבי הביטחון ביישובים. ההסכם מסדיר את שיתוף הפעולה בין הצדדים ואת סדרי הביטחון במאות יישובים ברחבי הארץ. כחלק מההסכם הגדיל משרד הביטחון את תקציב ההשתתפות במרכיבי הביטחון, באופן שיאפשר את הגדלת הסיוע למועצות וליישובים במימון הרבש"צים".
"כ- 90 אחוז מהמועצות האזוריות ברחבי הארץ (26 מועצות), כולל המועצות בעוטף עזה, כבר חתמו על ההסכם החדש עם משרד הביטחון וקיבלו את השתתפות המשרד במימון מרכיב הביטחון-רבש"צים. לצערנו, ארבע מועצות טרם חתמו ואנו פועלים מולן בניסיון להגיע לסיכומים", נמסר עוד ממשרד הביטחון.
