מחסן אנושי: ההברחות לבתי הכלא

הפעילות האחרונה של שב"ס נגד מבריחים לתוך בתי הכלא מדגימה את הסכנות והאיומים מצד גורמים מעולם הפשע והטרור. מהמודיעין המדויק ועד הקשיים המשפטיים – זרקור על תעשיית ההברחות בתוך בני אדם

 

הברחה מתוך גוף האדם. צילום: באדיבות שב"ס

חשיפת הפעילות של שירות בתי הסוהר בכלא עופר כנגד מבריחי מכשירי הסלולר כפי שפורסמה בתחילת השבוע (א'), מפנה שוב זרקור מדאיג לאופן שבו ארגוני הטרור וארגוני הפשיעה מנצלים באופן ציני בני אדם, לשמש כמבריחים של אמצעים אסורים, מכשירים סלולריים וסמים לתוך, מתוך ובתוך בתי הכלא. בעיני המחבלים והעבריינים, גוף האדם הוא הוא כלי קיבול איכותי להעברת חפצים ואמצעים ממקום למקום. מוסר וכבוד האדם אינם מהווים פרמטרים בשיקולים ה"מבצעיים" ובדרך להשגת מטרותיהם השליליות.

במושג "מחסן" נתקלתי לראשונה באופן מוחשי כששירתי בתפקיד מפקד יחידת "דרור" של שירות בתי הסוהר בשנת 2008. העבריינים מכנים את האסירים שמסליקים בגופם חבילות סמים וחבילות שמכילות אמצעים אסורים אחרים כ"מחסן". כשמו כן הוא, ה"מחסן" תפקידו לאחסן את חבילות הסמים בגופו בדחיפה לפי הטבעת או בבליעה, ולהוציא על פי דרישה או צורך של העבריין הבכיר המחליט בתא/באגף.

את החבילות של הסמים הם אורזים בניילון נצמד כך שהאבקה או המנות מוכנסות לחבילה מלופפת בניילון. גודל החבילה כגודל אצבע. לחבילה הזו קוראים העבריינים "זרג". במסגרת השירות נתקלתי במחסנים אנושיים שהחביאו בגופם "זרגים" בודדים ועד ל-46 "זרגים" של קוקאין טהור שהוחבאו בגופה של בלדרית, שהעבירה את הסמים מבוליביה לישראל בהוראת ארגון פשיעה ישראלי. סה"כ הבריחה בגופה ונתפסה עם 545.5 גרם קוקאין.

המציאות מוכיחה שבגופם מסליקים העבריינים לא רק סמים. כך, נתקלנו גם בהברחות של מכשירי פלאפון בגוף האדם, ב"זרגים" שהכילו סכיני מנתחים, להבים של סכינים יפניות, מסרים חשאיים (נקראים "אשגרים"), מפתחות אזיקים, סוללות ועוד.

ה"מחסן", הקוראן והמאזן

הברחות בגוף האדם בהקשרים של אסירים ביטחוניים הייתה מאז ומעולם סוגיה מורכבת. בעבר נשמעו אמירות מצד מקבלי החלטות בקרב ההנהגות ארגוני הטרור בכלא, כי הדבר אסור ומהווה עבירה על חוקי האסלאם ופגיעה בקוראן וקדושתו. בעיני המוסלמי האדוק החדרת חפץ לגופו, אם בבליעה ואם בדחיפה לפי הטבעת, מהווה חילול הגוף ואסורה בהחלט על פי הדת. למורות זאת, נתפסו אסירים ביטחוניים עם מכשירי פלאפון מוחבאים בתוך גופם אפילו בתקופה שהפלאפונים היו גדולים בהרבה יותר.

מסתבר אם כן, שגם בקרב ארגוני הטרור והנהגות המחבלים בתוך הכלא ובחוץ קיים אישור, אם תרצו "הסכמה שבשתיקה", שמכשיר את העבירה ומאשר החדרת חפצים לתוך גוף האדם. המטרה מקדשת את האמצעים ומכאן שיעשו הכול, כולל הברחות בגוף האדם, על מנת להחדיר חפצים אסורים לתוך בית הכלא. כיום, הטכנולוגיה המתקדמת והגדלים הזעירים של מכשירי הסלולר מאפשרים ביתר קלות להבריח מכשירי סלולר ואמצעים אחרים בגוף האדם, ובכך לעקוף את אמצעי האבטחה והליכי הבידוק של הכלא.

הניצול הציני לכאורה, של המבריחים על פי הפרסומים בתקשורת, מוכיחים את הקשר שבין תאוות הבצע וחוסר הערכים המוחלט של אותם אילו שצועקים מעל כל במה שהם ה"מושיעים" של ה"עם הפלסטיני". רק בכדי לסבר את האוזן, שוויו של מכשיר סלולר אחד יכול לנוע בין 10000-50000 אלף שקלים, כספי שוחד לסוהרים, שמוכנים ארגוני הטרור והמבריחים לשלם במסגרת הברחות הטרור שלהם לכלא.

מודיעין מדויק

הפעילות של חטיבת המודיעין של שירות בתי הסוהר, אנשי יחידת "דרור" וכל השותפים לחשיפת רשת ההברחות שבוצעה לכלא עופר, תוך ניצול נערים צעירים, מהווה הצלחה כבירה בשני מובנים. ההיבט הראשון הוא ביכולת הממוקדת של מערך המודיעין בשירות בתי הסוהר להכווין מידע איכותי בזמן אמת ולשים את היד על המבריחים, ובכך לסכל את מזימתם של המחבלים וארגוני הטרור.

ההיבט השני והלא פחות משמעותי, הוא יכולת ההרתעה והמסר המועבר לראשי ארגון הטרור ויתר המעורבים בניסיונות להבריח אמצעי סלולר לבתי הכלא - בסופו של דבר המערכת יודעת מודיעינית ומנטרת כל הזמן את פעילותם השלילית, וכן, ניתן להגיע בסוף לכל אחד. כפי שהוצג בפרסומים בתקשורת בעבר ונחשף, יכולת המודיעין של אנשי שירות בתי הסוהר היא גבוהה ביותר, כולל בהיבטים של הפעלת סוכנים סמויים בקרב מעגלי ההברחה של המחבלים והעבריינים.

כשל חוקי

האירוע הנוכחי מביע מחד הצלחה משמעותית של אנשי שירות בתי הסוהר במלחמה האינסופית נגד ארגוני הטרור וארגוני הפשיעה, בניסיונות לפגוע בביטחון באמצעות הברחות אמצעים מסוכנים. כאן, בפועל, נתפסו מכשירי סלולר. הפלאפון כמוהו כמטען חבלה. יאמרו ראשי המחבלים הפלאפון הוא רק בכדי לשוחח עם המשפחות, דבר שמדינת ישראל מנסה למנוע בכל תוקף ובצדק מוחלט. האמת היא, שברוב המקרים אכן ייצא המכשיר ממקום המחבוא שלו או אצל ה"מחסן" האנושי או במחבוא אחר בתא ויעבור מתא לתא באמצעות אסירי החוליה מתחת לאף הסוהרים וישמש את האסירים בשיחות עם בני המשפחה.

בחלק מהמקרים ישמשו הפלאפונים להכוונת טרור ופיגועים מתוך הכלא וזוהי הסכנה הגדולה. הנחת העבודה צריכה להיות שבכל זמן נתון מנסים להבריח אמצעים אסורים מכל סוג ויש להניח שחלק אכן מוחדר פנימה בהצלחה. אין לעשות לעצמנו הנחות מקלות ולהניח שרק מכשירי פלאפון וסמים מוחדרים. אלא, גם אמצעים קשים יותר ומסוכנים לא פחות כמו אמצעי לחימה קרים וחמים מוחדרים לכלא.

קיים כשל חוקי בכך שלא מאפשרים להציב מכונות שיקוף לאדם בכניסות לבתי הכלא. המודיעין לכשעצמו הוא מרשים, וכאחד שהיה שותף לחלק מההצלחות יחד עם אנשי יחידת "דרור", חטיבת המודיעין וסגל שב"ס, אומר כי אכן נעשו, נעשים וככל הנראה יעשו מבצעים מדהימים שהשתיקה יפה להם בדרך לשמירה על ביטחון המדינה. אבל וכאן האבל הגדול, כל איש מקצוע יודע שהתפיסות מהוות במקרה הטוב 30 אחוזים מכלל מקרי ההברחה. עם ההרתעה ועם המודיעין המדויק לא יתכן מצב שבו "מחסן" אנושי יעביר "זרגים" של חומר נפץ, חלקי אמל"ח, מכשירי סלולר ואמצעים אסורים אחרים שיסכנו את ביטחון הכלא.

בית כלא חייב לקיים יכולות להתמודדות מול ניסיונות ההברחה האינסופיים. רק נזכיר כאן אירוע קשה שהתרחש לא מזמן בצרפת, בו זוגתו של אסיר דאע"ש שרצח ניצול שואה, הבריחה בגופה אמצעי לחימה קר בכניסה להתייחדות. הדוקרן הועבר לאסיר ששימש אותו לדקור ולפצוע קשה שני סוהרים באירוע, עד שנוטרל. נזכיר כי נעשו בעבר דיונים סביב הסוגיה של הצבת משקפים לאדם בכניסה לבתי הכלא והנושא לא אושר ברמה המשפטית.

אולי יעניין אותך גם