דיווח: חברה שנתניהו הושקע בה סחרה בעקיפין עם לוב. ללא רישיון מתאים מהרשויות בארה"ב
אחת השאלות העולות על רקע פרשה זו היא מדוע מדינת ישראל מיישמת פיקוח טריטוריאלי ולא פרסונלי בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני כפי שנהוג בחוק המיסים. מעורבות עקיפה של אישי ציבור בהווה או בעבר בעסקאות מסוג זה צריכה להדליק נורה אדומה במשרד הביטחון
עמירם הלוי
| 04/04/2019
bigstockphoto
אתמול פרסם העיתון 'הפינגטון פוסט' חשיפה נוספת הקשורה לחברות של בן דודו של נתניהו - נתן מילקובסקי. לפי פרסומים גלויים, נתניהו החזיק במניותיה של חברה השייכת למילקובסקי בשם סידריף קוק - Seadrift Coke, בשנים 2007 עד 2010, והרוויח מאות אחוזים מהאחזקה במניות אלו.
כעת מתברר שחברה נוספת השייכת למילקוקבסקי בשם C/G Electrodes, מכרה ציוד אלקטרוני ללוב בשנים 2007-2008. החברה האם של מילקובסקי - חברת Seadrift Coke , שבה החזיק נתניהו 1.6% מהמניות, היתה הספק העיקרי של החברה שמכרה את הציוד האסור ללוב. חלק מהמכירות הללו התבצעו דרך קנדה. חשוב לציין כי הטענות בפרסום מציינות לכאורה קשר של חברת Seadrift Coke לאירוע.
לא די בכך שהחברה הפרה את הסנקציות האמריקאיות שהיו באותה עת על סחר עם לוב, הציוד האלקטרוני שמכרה ללוב היה ציוד רגיש - אלקטרודות , אשר מפוקחות בכל העולם- כולל בישראל, תחת אמנת הגרעין (NSG) . הציוד הנ"ל מופיע באמנה הבינ"ל במספר סעיפים (לדוגמא bis.doc.gov). לפי המאמר החברה הפרה את החוק ב-23 מקרים של מכירת ציוד אלקטרוני ללוב בסך כולל של כ-7 מיליון דולר. משרד הסחר האמריקאי בסופו של דבר קנס את החברה בקנס בסך 250,000 דולרים.
אחת השאלות העולות על רקע פרשה זו היא מדוע מדינת ישראל מיישמת פיקוח טריטוריאלי ולא פרסונלי בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני כפי שנהוג בחוק המיסים. על פי הפרסום, נתניהו לא עבר על חוקי היצוא הישראלים, אך מעורבות העקיפה בעסקה זו כאיש ציבור צריכה להדליק נורה אדומה במשרד הביטחון. האם אישי ציבור או קצינים בכירים לשעבר המחזיקים במניות של חברות בחו"ל או סוחרים באמצעי לחימה או מוצרים דו שימושיים בין מדינות שונות בחו"ל אינם צריכים לקחת אחריות במידה וחברות אלו עוברות על חוקי היצוא? במקרה זה מדובר אומנם באלקטרודות , אולם הן נחשבות למוצר דו שימושי (אזרחי וצבאי) והן נמצאות בפיקוח תחת משרד הכלכלה במסגרת אמנת הפיקוח הגרעינית.
ראוי להזכיר כי לוב ויתרה על הגרעין מרצון ב2003, מספר שנים טרם התקופה המדוברת, ולכן נראה כי האלקטרודות לא יועדו לתחום הגרעין אלא לתעשייה. אין זה שולל את העובדה שהחברה המוכרת עברה על חוקי הייצוא של ארה"ב כאמור.
דובר מטעם ראש הממשלה מסר בתגובה לפרסום האמריקני כי הוא החזיק באחוזים מעטים ממניות החברה. "הוא לא לקח אף חלק בניהול החברה או בעסקיה", מסר הדובר. "הפעולות שננקטו במקרה דווחו כראוי לרשויות הרלוונטיות." מיליקובסקי הגיב לדיווח באתר האמריקני באומרו כי נתניהו לא ידע על המכירות של החברה השנייה שלו ללוב. "הוא לא היה מעורב בחברה הזאת והיה משקיע פסיבי בסידריפט", כך לפי פרסום של כלכליסט.
אחת השאלות העולות על רקע פרשה זו היא מדוע מדינת ישראל מיישמת פיקוח טריטוריאלי ולא פרסונלי בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני כפי שנהוג בחוק המיסים. מעורבות עקיפה של אישי ציבור בהווה או בעבר בעסקאות מסוג זה צריכה להדליק נורה אדומה במשרד הביטחון
bigstockphoto
אתמול פרסם העיתון 'הפינגטון פוסט' חשיפה נוספת הקשורה לחברות של בן דודו של נתניהו - נתן מילקובסקי. לפי פרסומים גלויים, נתניהו החזיק במניותיה של חברה השייכת למילקובסקי בשם סידריף קוק - Seadrift Coke, בשנים 2007 עד 2010, והרוויח מאות אחוזים מהאחזקה במניות אלו.
כעת מתברר שחברה נוספת השייכת למילקוקבסקי בשם C/G Electrodes, מכרה ציוד אלקטרוני ללוב בשנים 2007-2008. החברה האם של מילקובסקי - חברת Seadrift Coke , שבה החזיק נתניהו 1.6% מהמניות, היתה הספק העיקרי של החברה שמכרה את הציוד האסור ללוב. חלק מהמכירות הללו התבצעו דרך קנדה. חשוב לציין כי הטענות בפרסום מציינות לכאורה קשר של חברת Seadrift Coke לאירוע.
לא די בכך שהחברה הפרה את הסנקציות האמריקאיות שהיו באותה עת על סחר עם לוב, הציוד האלקטרוני שמכרה ללוב היה ציוד רגיש - אלקטרודות , אשר מפוקחות בכל העולם- כולל בישראל, תחת אמנת הגרעין (NSG) . הציוד הנ"ל מופיע באמנה הבינ"ל במספר סעיפים (לדוגמא bis.doc.gov). לפי המאמר החברה הפרה את החוק ב-23 מקרים של מכירת ציוד אלקטרוני ללוב בסך כולל של כ-7 מיליון דולר. משרד הסחר האמריקאי בסופו של דבר קנס את החברה בקנס בסך 250,000 דולרים.
אחת השאלות העולות על רקע פרשה זו היא מדוע מדינת ישראל מיישמת פיקוח טריטוריאלי ולא פרסונלי בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני כפי שנהוג בחוק המיסים. על פי הפרסום, נתניהו לא עבר על חוקי היצוא הישראלים, אך מעורבות העקיפה בעסקה זו כאיש ציבור צריכה להדליק נורה אדומה במשרד הביטחון. האם אישי ציבור או קצינים בכירים לשעבר המחזיקים במניות של חברות בחו"ל או סוחרים באמצעי לחימה או מוצרים דו שימושיים בין מדינות שונות בחו"ל אינם צריכים לקחת אחריות במידה וחברות אלו עוברות על חוקי היצוא? במקרה זה מדובר אומנם באלקטרודות , אולם הן נחשבות למוצר דו שימושי (אזרחי וצבאי) והן נמצאות בפיקוח תחת משרד הכלכלה במסגרת אמנת הפיקוח הגרעינית.
ראוי להזכיר כי לוב ויתרה על הגרעין מרצון ב2003, מספר שנים טרם התקופה המדוברת, ולכן נראה כי האלקטרודות לא יועדו לתחום הגרעין אלא לתעשייה. אין זה שולל את העובדה שהחברה המוכרת עברה על חוקי הייצוא של ארה"ב כאמור.
דובר מטעם ראש הממשלה מסר בתגובה לפרסום האמריקני כי הוא החזיק באחוזים מעטים ממניות החברה. "הוא לא לקח אף חלק בניהול החברה או בעסקיה", מסר הדובר. "הפעולות שננקטו במקרה דווחו כראוי לרשויות הרלוונטיות." מיליקובסקי הגיב לדיווח באתר האמריקני באומרו כי נתניהו לא ידע על המכירות של החברה השנייה שלו ללוב. "הוא לא היה מעורב בחברה הזאת והיה משקיע פסיבי בסידריפט", כך לפי פרסום של כלכליסט.
