"איסוף קרבי הוא מכפיל כוח"

בגדוד האיסוף הקרבי, "איתם", פועלים לשמר את השקט בגבול מול מצרים ומול ירדן. "שיתוף המידע בצה"ל בין איסוף, מודיעין ואש השתפר בסדרי גודל בשנים האחרונות. זאת הסיבה שתצפיתנית או לוחמת בגדוד מכריעה אירועים", אומר המג"ד בראיון מיוחד לישראל דיפנס

"איסוף קרבי הוא מכפיל כוח"

לוחמות הגדוד (צילום: מאיר אזולאי)

גדוד האיסוף הקרבי 'איתם' הפועל ממחנה חיון הוקם בעקבות אירועים בכביש 12 בשנת 2011. רצף אירועים ביטחוניים שהביאו את צה"ל לזהות פער ביכולת איסוף המודיעין מול מצרים. הגדוד חולש על גדר גבול באורך של כ-500 ק"מ לאורך גבול מצרים ובצד השני מול ירדן. בשנתיים האחרונות הגדוד שדרג את טכנולוגיות האיסוף לטווח ארוך, נייחות וניידות.  

"התבססות על טכנולוגיות של חיל האיסוף הקרבי מביאה מכפיל כוח גדול לצה"ל בשלושה וקטורים - שחרור הכוח הסדיר מבט"ש לטובת אימון הכוח למלחמה, הזזת השמיכה המבצעית לפי הצורך בשטח המדינה ואחיזת שטח גדול עם משאבים קטנים", מסביר סא"ל אבירם חדידה מג"ד 727. "איסוף קרבי כפי שיש היום מול מצרים וירדן, ובגזרות אחרות, הטכנולוגיה וההון האנושי, מאפשרים לצבא לקחת סיכונים מחושבים בבט"ש לטובת מוכנות למלחמה". 

בשנתיים האחרונות הצליח סא"ל חדידה לפרוס טכנולוגיות ושיטות עבודה מתקדמות מאוד מול מצרים וירדן, חלקן הונבטו בגדוד האיסוף 636 באיו"ש. "לטובת האיסוף משתמש הגדוד בכל הטכנולוגיה המותקנת על הגדרות החכמות שפרסו צה"ל ומשרד הביטחון, בטכנולוגיות נייחות ובאמצעים ניידים", מסביר חדידה. 

הגדוד מתאפיין גם בהון אנושי ייחודי המורכב מרביתו מנשים. בגדוד יש שלוש מ"פיות ובקרוב את סא"ל חדידה תחליף מג"דית שנמצאת בימים אלו בפו"ם. הליך ההכשרה של הלוחמות גם הוא מאופיין במדריכות וקצינות. "הלוחמות בפלוגה המיוחדת של הגדוד מגיעות לרמת רובאי 05, בדיוק כמו שאר הלוחמים בגדודי האיסוף", אומר סא"ל חדידה. "הדרך להגיע לרמה כזו שונה בגלל המגדר. לכן, בנו בצבא סולם מאמץ שונה לנשים וגברים, אבל התוצאה סופית - שניהם רובאי 05". 

בשונה מגדודי הסיור המעורבים במערך הגבולות של צה"ל, בגדוד 727 הפלוגות מגדריות ומתבססות רק על לוחמות. הסיבה לכך מבצעית. הלוחמות בפלוגה המיוחדת יוצאות למארבי איסוף על הגבולות בפרקי זמן ארוכים. במהלך זמן זה הן נמצאות בעמדות הסוואה כאשר אין יוצא ונכנס לעמדה. במתאר כזה, אי אפשר ליישם כוח לוחם מעורב. 

הגדוד מונה כ-600 איש בסדיר ועוד מילואים של כ-200 איש, ויש בגדוד את הפלוגה הכי גדולה בצה"ל עם 190 חיילות. הפלוגה מספקת מודיעין לחטיבת שגיא. פלוגה נוספת עובדת עם חטיבת יואב. פלוגה נוספת עוסקת באיסוף נייד בגזרות. הפלוגה המיוחדת לאיסוף נייד מבוססות על מערכת גרניט הכוללת מכ"ם ואופטיקה לטווחים ארוכים, על מארבים יזומים עם מערכות אופטיות, כאשר המידע זורם לחמ"לים המאוישים עם תצפיתניות. יחד, מתקבלת תמונת מצב של הגבול בזמן אמת. 

"היות וגבולות הגזרה של הגדוד הן מול מדינות שיש לנו שלום איתן, מדובר באיסוף מודיעין מורכב. אנחנו אמנם משכיבים מארבים ועושים מה שמותר עד הקצה, אבל צריך לזכור שהרגישות הפוליטית היא תמיד חלק מהליך קבלת ההחלטות", מסביר סא"ל חדידה. "זו מציאות מורכבת. בגבולות האלו יש מקומות עם חיכוך בעצימות משתנה". 

בהקשר זה, בצה"ל לא ששים לחשוף שיתופי פעולה עם מצרים וירדן, אבל ממשקים כאלו קיימים בין הצבאות. אם בגלל צורך מבצעי חופף או כדי למנוע חיכוך יתר. כן מוכנים להודות בצה"ל שיש שיתוף פעולה כזה או אחר. לא מעבר.  

רואה - יורה לפי דרישה

ההתבססות של צה"ל על איסוף טכנולוגי לטווחים ארוכים נייח, בשילוב כוח מגיב אנושי, מאפשר אחיזת שטח גדול עם כוח תגובה קטן מדלג. "הגדוד עובד לפי הערכת מצב וצרכים אוגדתיים. היתרון היחסי טמון באיסוף לטווחים מאוד ארוכים וחתימה מאוד נמוכה. עובדים בתנאי שטח קשים מאוד. בקיץ הטמפרטורות מגיעות לחמישים מעלות ובחורף למינוס 1-2 מעלות. כל קו הרי שגיא מאוד קר בחורף. הלוחמות שלנו עומדות בזה", אומר סא"ל חדידה. 

"הלוחמות זו הזדמנות. גם בהיבט החברתי וגם במבצעי. צריך לזכור שנשים עד השנים האחרונות לא לקחו חלק בפעילות מבצעית קרבית בצה"ל. מבחינה מבצעית, נשים לוחמות מביאות איכויות שאין לגברים. הנתונים שלהן יותר איכותיים ובגלל שאין הרבה לוחמות, אלו שיש מגיעות רק ליחידות מסוימות, והן נבחרות בקפידה. כל לוחמת צריכה להתנדב כמו בכל סיירת. אנחנו הולכים לבית הספר, הביתה ולבקו"ם כדי לגייס אותן. אני כמג"ד הולך אישית. 

"בפעילות בט"ש, הלוחמת פורקת מהרכב קרוב לנקודה, מנתחת את הקרקע, מייצרת ציר תנועה רגלי ורכוב, מגיעה לעמדה, מתמקמת, ועושה פעילות מבצעית ברמה גבוהה מאוד. יש כאן את החוד של החברה הישראלית. 

זו אוכלוסיה עם סבלנות אחרת. באיסוף קרבי, הסבלנות היא מרכיב עיקרי. לפעמים אתה מוצא את עצמך יושב על אזור או יעד יומיים , שבוע או חודשיים. זה אתגר יותר מורכב לגברים. יכולות הניתוח, החשיבה, התכנון והארגון שונות מאלו של גברים. המח"טים לא זזים בלי המ"פיות שלנו.

"אנחנו עובדים עם אמל"ח מעודכן של מגוון תעשיות. בהיבט בניין הכוח, יש את חיל איסוף הקרבי שמעליו יש את מז"י. כל שינוי מצבת או רכישת אמל"ח נקבע בזרוע. הגענו ליכולת אחיזה כמעט מוחלטת בשטח מדינת ישראל. אחוזי ההצלחה שלנו - יעדים מול תוצאות - עומדים על 97 אחוזים. הכשלים בשלושה אחוזים קשורים לבעיות טכניות. 

"קח את נושא המסתננים. ב-2017 יש אפס מסתננים ממצרים. למה? הגדר קיימת כבר חמש שנים. התשובה טמונה בטכנולוגיה ובשיטות שפיתחנו עם גורמים נוספים בארץ שהבשילו לתהליך מבצעי. בסופו של יום, הצלחנו להוריד את כמות המסתננים לאפס. פתרנו בעיה ברמת מדינה. 

"הטכנולוגיה מאפשרת לך להיות ממוקד ויעיל יותר. בגבול מצרים יש קילומטרים רבים ללא יישובים. אם תפתח מפה, תראה שבואך עזוז ודרומה עד אילת אין יישובים. מדובר על גזרה של כ-140 ק"מ שאם מחבל נכנס, אין סכנה מידית לאזרחים, כי אין אזרחים שחיים בקרבת הגבול. כלומר, אם יש לך טכנולוגיית איסוף נייחת שיודעת לזהות אותו בשטח אויב, לעקוב אחריו בזמן אמת, וכוחות תגובה מיידים, אתה יכול לטפל באירוע בצורה יעילה יותר. זה מודל 'רואה-יורה' לפי דרישה. בצורה כזו, אפשר עם מעט כוחות תגובה (פחות משאבים) לשלוט על שטחים גדולים יותר". 

"בפאזל של אלף חלקים - צריך לבחור את הנכונים"

אחת השאלות הנשאלות היא לאן הולכת טכנולוגיית האיסוף בצה"ל. לאן זזה הגבינה. "המטרה היא להכניס בינה עד כמה שאפשר למערכות האיסוף", מסביר סא"ל חדידה. "איך אתה מסנן ומסווג את המידע. בן אדם או מכונה עושים את זה? מערכות האיסוף מתחילות לנוע לכיוון של ייצור פרשנות למציאות בשטח. הרעיון הוא לצמצם פרשנויות אנושיות של המציאות, ולקבל ממערכות האיסוף את ההחלטה הכי קרובה לאמת. עם כמה שפחות פרשנויות שונות. בפאזל של אלף חלקים - צריך לבחור את הנכונים.

"אם רכב נע לכיווני במהירות, במשקל וזוויות מסוימות, אפשר ללמד את המערכת, לפי מרכיבים כאלו, לבדל בין ישות אנושית לרכב. ניתן גם לסווג כלי רכב. אתה למעשה מקבל מהמערכת מידע לעוס שמקצר את זמן התגובה. מכאן, תיתן לדמיון שלך לרוץ. הגבינה בעולם האיסוף נעה לכיוון מודיעין כוונות מבוסס טכנולוגיה. 

"התעצמות הטכנולוגיה בעולם האיסוף מקרבת את צה"ל למצב שבו תתאפשר אחיזת שטח אויב מהשטח הריבוני של ישראל. אנחנו עדיין לא שם כי יש מקומות שאין תחליף לרגליהם של חיילי צה"ל לצורך איסוף מודיעין. אבל אנחנו בכיוון. אם פעם היינו צריכים להגיע קרוב ליעד כדי לאסוף עליו מידע, היום יש שיפור בטווח. אפשר לעשות זאת מרחוק. הטכנולוגיה מאפשרת לך להגיע לאותה רמת איסוף, עם פחות חיכוך וסיכון לחיילים.

"את הטכנולוגיות אנו בונים יחד עם התעשיות. הדרישה מגיעה מהלוחמות בשטח. הן יושבות במארבים או בתצפיות, ויודעות מה חסר להן בסט הכלים. זה עולה לזרוע ומשם לתעשיות. בערוץ החוזר מתקבלים אמצעי איסוף מתקדמים. אחד הפערים שלנו הוא מערכת אוטונומית שתדע לסנכרן בין אמצעים של יצרנים שונים. זה אחד היעדים. כל מוצר הוא משק סגור ואם נצליח לייצר סינרגיה, מכפיל הכוח של האיסוף יגדל. 

"צריך לזכור כי המודיעין שאנחנו אוספים נגיש בצורה מהירה לכל מי שצריך אותו בצה"ל. שיתוף המידע בצה"ל בין איסוף, מודיעין ואש השתפר בסדרי גודל בשנים האחרונות. זאת הסיבה שתצפיתנית או לוחמת בגדוד מכריעה אירועים. המודיעין שהיא אוספת מגיע בשניות לקמ"ן הרלוונטי בחטיבה ומתקבלת החלטה איך לסגור מעגל אש".

***

צילומים: מאיר אזולאי

אולי יעניין אותך גם