איסוף מודיעין בחיכוך גבוה
בין טבע עוצר נשימה לגורמים עוינים הפועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית – זו הגזרה שבה פועל גדוד 636, ותפקידו להגיע למודיעין בזמן אמת. "אם לא סגרת מעגל מיידי - האויב נעלם. זה עניין של שניות. זו הסיבה שהתצפיתניות עובדות יחד עם צלפים ולוחמים שלנו", אומר המג"ד. ראיון מיוחד לישראל דיפנס
עמי רוחקס דומבה
| 23/11/2017
לוחמי הגדוד (צילום: מאיר אזולאי)
גזרת יהודה ושומרון היא אחד המקומות היחידים שבהם צה"ל מנהל חיכוך בלתי פוסק עם אוכלוסייה אזרחית, שפועלים בתוכה ארגוני טרור. על איסוף המודיעין בגזרה זו אחראי גדוד 636 של חיל האיסוף הקרבי, הפועל בגזרת פיקוד מרכז, כולל יהודה ושומרון וגבול ירדן. מפקדת הגדוד מבוססת במחנה עופר, צמוד לכפר ראפאת הפלסטיני, הנושק לרמאללה.
הנסיעה למחנה עופר מכיוון מרכז על כביש 443 ממחישה את המורכבות שבה פועל הגדוד. משני צידי הכביש המוביל לירושלים פרוסה גדר תלתלים עם עשרות מצלמות, המספקות שרוול סטרילי לישראלים שרוצים להגיע לבירה או ליישובים כמו גבעת זאב. ביציאות לכפרים פלסטיניים הפזורות לאורך הכביש מתנוססים שלטים אדומים, המבהירים שאין כניסה לישראלים. בתפאורה הזו משולב טבע עוצר נשימה, אך כזה שמסתיר מאחוריו מורכבות מבצעית סבוכה.
מחנה עופר הוא בסיס גדול. מפקדת הגדוד יושבת במרכזו, כאשר נמצאות בבסיס גם יחידות נוספות. "אי אפשר להצליח באיו"ש בלי שילוביות", מסביר סא"ל איילון, מג"ד 636. "צבא, משטרה, מג"ב, שב"כ, מנהל אזרחי, כבאות, התיישבות. גם שת"פ עם הפלסטינים. אין משהו שעובד כאן לבד".
המטרה: מודיעין בזמן אמת
מהחלון במשרד של איילון נשקפים בתי הכפר ראפאת. בינם לבין הבסיס מפרידים גדר משולשת וכביש ביטחון. "אני לא צריך לאסוף מודיעין מנגד על האויב. אני יכול להיות בתוך האויב", מסביר איילון. "636 הוא גדוד איסוף ייחודי, שפועל ביו"ש. אנחנו מסוגלים לקיים מבצעים בתוך שטח המחיה של האויב. חלק מהמייסדים של הגדוד, וגם אלה שמשרתים בו היום, הם יוצאי דובדבן. הרמה המקצועית כל כך גבוהה כאן, שאנחנו יודעים להכניס חוליה בצורה חשאית, להשכיב אותה כמה עשרות מטרים מהבית שבו נמצא היעד, ולהוציא אותה עצמאית. איפה תמצא עוד יכולות כאלו בצה"ל? להיכנס ולצאת בלי ליווי וגיבוי? זה כמעט לא קיים בצבא".
הפעילות מתחלקת לשני צירים עיקריים - תצפיתניות ופלוגות לוחמים. הגדוד מונה 12 פלוגות, והסד"כ שלו מעל 2,000 חיילים, כולל מילואים. הגדוד הכי גדול בצה"ל. התצפיתניות עובדות עם מגוון אמצעים אופטיים וסיגינטיים.
כל מערך התצפית שואף למודיעין בזמן אמת. "כאשר מדובר בזריקת אבן על רכב, זריקת בקבוק תבערה או ירי, אם לא סגרת מעגל מיידי - האויב נעלם. זה עניין של שניות. זו הסיבה שהתצפיתניות עובדות יחד עם צלפים ולוחמים שלנו", מסביר סא"ל איילון.
"התצפית יודעת מה לחפש ומה לדווח אחורה. הטכנולוגיה מאפשרת לסמן קו וירטואלי במקומות מסוימים, ולקבל התראות אם הקו נחצה. בשנה האחרונה אנחנו בוחנים הרבה פיתוחים חדשים עם התעשיות. מתוך כ-20 חמ"לים בפיקוד מרכז בחרנו ארבעה, והם המעבדות שלנו.
"המקומות שקפצנו בהם מדרגה הם נקודתיים - אבל הם הכי מתקדמים בצה"ל מבחינת יכולות איסוף. לא פשוט לייצר חיבורי מודיעין בשטח פלסטיני. רישתנו את ציר 443 באמצעים, כולל עשרות מצלמות, כחלק מפרויקט חדש. מדובר בפרויקט מסווג, שמטרתו להגיש את המודיעין ותפיסת האיסוף והלוחמ"מ [מודיעין טקטי למפקד הזוטר בשטח] בצורה חדשנית.
"יש מעבדה שעוסקת רק בתחום התפר, קרי המעבר בין יו"ש לעורף הישראלי. לקחנו מרחבים, ויצרנו מעבדות למידה. אלה תאי שטח מתוחמים, שמתקינים בהם אמצעים ולומדים מה עובד. מתוך כלל האמצעים הנבדקים, ניקח חלק ונפרוס בכלל החמ"לים בפיקוד. חשוב להדגיש שאנחנו לא עוסקים בלוחמת סייבר, אלא באמצעי איסוף מודיעין אופטיים וסיגינטיים".
מתחת לאף של היעד
את הצי"ח לפעולות האיסוף מקבל הגדוד ממפקד האוגדה או מאלוף הפיקוד. כמו כן, הגדוד נותן שירותים ליחידות מיוחדות שפועלות באיו"ש, ומספק מענה לצרכים שעולים מהחטיבות בפיקוד. מדובר בגדוד פיקודי שפרוס, כפי שצוין קודם, גם בבקעה מול ירדן. יש גם פלוגה בעוטף ירושלים, שעובדת רק עם מג"ב. על בניין הכוח של הגדוד אחראי סא"ל איילון, אך את ההפעלה עושה כל חטיבה בעצמה.
"לצד התצפית ישנו ציר הלוחמים, שעושים את פעולות האיסוף המיוחדות, כולל אמצעים כיד הדמיון", אומר סא"ל איילון. "אנחנו יודעים להשכיב מארב בן שעות רבות. יש גם שת"פ עם 'רוכב שמיים'. התכנון של הפעילות מתבצע בגדוד כל שבוע. באיסוף מודיעין יש יעד שאתה יכול לאסוף עליו מודיעין גם שלושה-ארבעה חודשים. לא תמיד רואים תוצאות מידיות.
"יכולת נוספות שמשקיעים בה הרבה היא ההסוואה. כדי להציב חוליה ליד בית בלי שתתגלה, צריך יכולת הסוואה והתגנבות. הגדוד שלנו היה גם הראשון בצה"ל שהכניס את הרחפנים לפעילות מבצעית. סמל מאחד הצוותים העלה לפני כשנתיים רעיון לרכוש רחפן. זרמנו איתו, וככה התפתחה תורת הפעלה. יש בגדוד תפיסת ניהול שטוחה: שמים את הבעיה על השולחן וכולם שותפים לפתרון. לא משנה מה הדרגה.
"כך היה גם עם בלוני התצפית של חברת 'שילת'. רצינו חוזי עילי בשטח בנוי. בהתחלה דמיינו בלון שאתה נושא על הגב, אבל אנחנו עדיין לא שם. הבלונים הטקטיים שיש לנו היום מותקנים על רכב, ומאפשרים פריסה מבצעית מהירה. בשילוב יכולות נהיגה חשוכה זה יתרון מבצעי עצום. גם תחום צילום הוא התמחות בגדוד. בעיקר לצורכי הפללה, אבל גם למטרות אחרות, כמו צילום לוחית זיהוי ממספר קילומטרים באמצעות מצלמות וטלסקופים.
"כדי להגיע אלינו, חיל מתגייס לחיל האיסוף הקרבי, עובר טירונות רובאי 05, וצריך לעבור סיווג ביטחוני. לאחר הסיווג הוא מגיע להכשרה של שנה וחצי, שבסיומה הוא משובץ לאחד הגדודים הלוחמים.
"המשימות בגדוד מגוונות - ממעקב אחרי סוחרי נשק, דרך הפללה של משתתפים בהפרות סדר ועד תפיסת מחרטות לייצור אמל"ח. המעקבים מתחילים מאיתור של היעד. מושיבים עליו צוות עם בלון או רוכ"ש ומארבים סמויים. על ציר הזמן מגלים לרוב עוד איתורים, ואת כל התשתית שלו. בלון כזה יכול לזהות פנים מארבעה קילומטרים, וכל לוחית זיהוי נכנסת למאגר ולחיתוך מצב מודיעיני של מי הרכב. הכל מרוכז למקום אחד.
"היכולות הטכנולוגיות מייצרות אתגר משפטי. ויש הבדל בין המישור הפלילי לביטחוני. אלה שעוסקים בפלילים לרוב מתוחכמים יותר, ומכירים את החוק מעולה. אם אני עוצר אותו עם מכלול של נשק, אני לא יכול לקחת אותו לבית משפט. אז הוא ייסע פעם רק אם הקנה ופעם אחרת רק עם מחסנית ריקה, ואי אפשר להאשים אותו בסחר באמל"ח. לפעמים המודיעין מכסה את שני המישורים, וצריך להחליט על מה לשים דגש. ברוב המקרים הדגש הוא על ביטחוני"
טכנולוגיה כמנוף
אחד האתגרים עימם מתמודד גדוד 636 הוא מקורות האנרגיה. אם רוצים להגיע לאחיזת שטח מבצעית צריך הליך איסוף מודיעין רציף, באמצעים גלויים וחשאיים, חלקם נייחים ומוטמנים. כדי לשמור על חשאיות האמצעים יש צורך במקורות אנרגיה שמספיקים לטווח ארוך. בכל פעם שמחליפים סוללה יש סכנה בחשיפת האמצעי. ההיגיון הזה נכון גם לפעילות חודרת חשאית. אם רוצים להכניס חוליה, מקורות האנרגיה העצמאיים שהיא סוחבת צריכים להספיק לעשרות שעות עבודה.
"מדובר באתגר ממשי", אומר איילון. "התעשייה שתצליח לפצח את המגבלה בתחום האנרגיה תשנה את תחום איסוף המודיעין. נכון להיום, אנחנו עדיין לא שם. אתגר נוסף הוא התקשורת. באיו"ש מדובר בתא שטח ידוע, שיש בו כיסוי סלולרי מלא. אבל מה קורה אם רוצים לשכפל את היכולות האלה לכוחות מתמרנים? לא פשוט בכלל למתוח את יכולות האיסוף שלנו לכוחות מתמרנים.
"עוד תחום שבו יש לנו שיתוף פעולה תכוף עם התעשיות הוא האנליטיקה: היכולת לנתח מידע ולהתיך אותו כדי להוציא מסקנות. עושים הרבה ניסויים בתחום הזה, והדברים הבסיסיים עובדים. למשל, לרכז LPR [זיהוי לוחיות רישוי] במאגר. זה עובד גם בחניונים בכל עיר בארץ. האתגר הוא הניתוח וההיתוך. תסתכל על התחום האזרחי: בכל שדה תעופה יש מצלמה שמצלמת אותך ויודעת להגיד אם אתה נמצא במאגר פלילי. אם אתה לא מזוהה במאגר מדינתי, המערכת תדע להגיד אם היית בעבר בשדה תעופה מסוים, כי התמונה שלך שמורה שם במאגר מקומי".
התקדמות אמצעי האיסוף והיכולת לסגור במהירות מעגל על המטרה - משפיעים. בגדוד מסבירים שניכרת ירידה בהשתתפות הציבור הרחב בהפרות סדר באיו"ש. "היכולת להגיע לבנאדם בקצה יותר טובה מבעבר", מסביר סא"ל איילון. "האתגר, אחרי שאני מצלם אותך, הוא לדעת מי אתה ואיפה אתה גר.
"לצד ההבנה בצד השני שאנחנו יכולים להגיע לכל אחד, הירידה בהשתתפות בהפרות סדר קשורה גם לרשתות חברתיות. כפלסטיני אתה יכול להיות שותף למאמץ נגד ישראל גם מהספה בבית, באמצעות פייסבוק, בלי לצאת ולזרוק אבנים. עדיין תרגיש שאתה חלק מהמאמץ, בלי הסיכון. מי יוצא? המיעוט שממש אכפת לו, או מי שמקבל כסף. בסוף מגיעים 30-20 איש, וכל היתר מסביב דוחפים אותם.
"כאשר מדובר במפגעים בודדים, אלה אנשים שנדחו מהחברה הפלסטינית. אלו יכולות להיות נשים שהואשמו בהפרת כבוד האישה או כאלו שנקלעו לבעיות מסוגים שונים. במקרים אלה הפיגוע הוא המוצא האחרון שלהם".
אין ספק שיכולות האיסוף של גדוד 636 ייחודיות בצה"ל, בעיקר בשל החיכוך הגבוה עם האוכלוסייה האזרחית והאויב. האפשרות לפעול בתוך מרחב המחיה של אויב משחיזה את יכולות הלוחמים בגדוד ומציבה אתגרים לתעשיות הביטחוניות. השילוב של הטכנולוגיה עם היכולות המבצעיות מניב תוצאות שניכרות בירידה בהפרות סדר בגזרות הפעילות של הגדוד.
חלק גדול מהיכולת למצות את יתרונות השילוב הזה נובע מהעצמאות שיש לגדוד ביישום הפתרונות המבצעיים. "השילוביות עם כלל הכוחות מחד, והעצמאות בבניין ובהפעלת יכולות איסוף המודיעין מאידך, נותנים לגדוד פוזיציה ייחודית מול האויב ביו"ש", מסכם סא"ל איילון.
בין טבע עוצר נשימה לגורמים עוינים הפועלים מתוך האוכלוסייה האזרחית – זו הגזרה שבה פועל גדוד 636, ותפקידו להגיע למודיעין בזמן אמת. "אם לא סגרת מעגל מיידי - האויב נעלם. זה עניין של שניות. זו הסיבה שהתצפיתניות עובדות יחד עם צלפים ולוחמים שלנו", אומר המג"ד. ראיון מיוחד לישראל דיפנס
לוחמי הגדוד (צילום: מאיר אזולאי)
גזרת יהודה ושומרון היא אחד המקומות היחידים שבהם צה"ל מנהל חיכוך בלתי פוסק עם אוכלוסייה אזרחית, שפועלים בתוכה ארגוני טרור. על איסוף המודיעין בגזרה זו אחראי גדוד 636 של חיל האיסוף הקרבי, הפועל בגזרת פיקוד מרכז, כולל יהודה ושומרון וגבול ירדן. מפקדת הגדוד מבוססת במחנה עופר, צמוד לכפר ראפאת הפלסטיני, הנושק לרמאללה.
הנסיעה למחנה עופר מכיוון מרכז על כביש 443 ממחישה את המורכבות שבה פועל הגדוד. משני צידי הכביש המוביל לירושלים פרוסה גדר תלתלים עם עשרות מצלמות, המספקות שרוול סטרילי לישראלים שרוצים להגיע לבירה או ליישובים כמו גבעת זאב. ביציאות לכפרים פלסטיניים הפזורות לאורך הכביש מתנוססים שלטים אדומים, המבהירים שאין כניסה לישראלים. בתפאורה הזו משולב טבע עוצר נשימה, אך כזה שמסתיר מאחוריו מורכבות מבצעית סבוכה.
מחנה עופר הוא בסיס גדול. מפקדת הגדוד יושבת במרכזו, כאשר נמצאות בבסיס גם יחידות נוספות. "אי אפשר להצליח באיו"ש בלי שילוביות", מסביר סא"ל איילון, מג"ד 636. "צבא, משטרה, מג"ב, שב"כ, מנהל אזרחי, כבאות, התיישבות. גם שת"פ עם הפלסטינים. אין משהו שעובד כאן לבד".
המטרה: מודיעין בזמן אמת
מהחלון במשרד של איילון נשקפים בתי הכפר ראפאת. בינם לבין הבסיס מפרידים גדר משולשת וכביש ביטחון. "אני לא צריך לאסוף מודיעין מנגד על האויב. אני יכול להיות בתוך האויב", מסביר איילון. "636 הוא גדוד איסוף ייחודי, שפועל ביו"ש. אנחנו מסוגלים לקיים מבצעים בתוך שטח המחיה של האויב. חלק מהמייסדים של הגדוד, וגם אלה שמשרתים בו היום, הם יוצאי דובדבן. הרמה המקצועית כל כך גבוהה כאן, שאנחנו יודעים להכניס חוליה בצורה חשאית, להשכיב אותה כמה עשרות מטרים מהבית שבו נמצא היעד, ולהוציא אותה עצמאית. איפה תמצא עוד יכולות כאלו בצה"ל? להיכנס ולצאת בלי ליווי וגיבוי? זה כמעט לא קיים בצבא".
הפעילות מתחלקת לשני צירים עיקריים - תצפיתניות ופלוגות לוחמים. הגדוד מונה 12 פלוגות, והסד"כ שלו מעל 2,000 חיילים, כולל מילואים. הגדוד הכי גדול בצה"ל. התצפיתניות עובדות עם מגוון אמצעים אופטיים וסיגינטיים.
כל מערך התצפית שואף למודיעין בזמן אמת. "כאשר מדובר בזריקת אבן על רכב, זריקת בקבוק תבערה או ירי, אם לא סגרת מעגל מיידי - האויב נעלם. זה עניין של שניות. זו הסיבה שהתצפיתניות עובדות יחד עם צלפים ולוחמים שלנו", מסביר סא"ל איילון.
"התצפית יודעת מה לחפש ומה לדווח אחורה. הטכנולוגיה מאפשרת לסמן קו וירטואלי במקומות מסוימים, ולקבל התראות אם הקו נחצה. בשנה האחרונה אנחנו בוחנים הרבה פיתוחים חדשים עם התעשיות. מתוך כ-20 חמ"לים בפיקוד מרכז בחרנו ארבעה, והם המעבדות שלנו.
"המקומות שקפצנו בהם מדרגה הם נקודתיים - אבל הם הכי מתקדמים בצה"ל מבחינת יכולות איסוף. לא פשוט לייצר חיבורי מודיעין בשטח פלסטיני. רישתנו את ציר 443 באמצעים, כולל עשרות מצלמות, כחלק מפרויקט חדש. מדובר בפרויקט מסווג, שמטרתו להגיש את המודיעין ותפיסת האיסוף והלוחמ"מ [מודיעין טקטי למפקד הזוטר בשטח] בצורה חדשנית.
"יש מעבדה שעוסקת רק בתחום התפר, קרי המעבר בין יו"ש לעורף הישראלי. לקחנו מרחבים, ויצרנו מעבדות למידה. אלה תאי שטח מתוחמים, שמתקינים בהם אמצעים ולומדים מה עובד. מתוך כלל האמצעים הנבדקים, ניקח חלק ונפרוס בכלל החמ"לים בפיקוד. חשוב להדגיש שאנחנו לא עוסקים בלוחמת סייבר, אלא באמצעי איסוף מודיעין אופטיים וסיגינטיים".
מתחת לאף של היעד
את הצי"ח לפעולות האיסוף מקבל הגדוד ממפקד האוגדה או מאלוף הפיקוד. כמו כן, הגדוד נותן שירותים ליחידות מיוחדות שפועלות באיו"ש, ומספק מענה לצרכים שעולים מהחטיבות בפיקוד. מדובר בגדוד פיקודי שפרוס, כפי שצוין קודם, גם בבקעה מול ירדן. יש גם פלוגה בעוטף ירושלים, שעובדת רק עם מג"ב. על בניין הכוח של הגדוד אחראי סא"ל איילון, אך את ההפעלה עושה כל חטיבה בעצמה.
"לצד התצפית ישנו ציר הלוחמים, שעושים את פעולות האיסוף המיוחדות, כולל אמצעים כיד הדמיון", אומר סא"ל איילון. "אנחנו יודעים להשכיב מארב בן שעות רבות. יש גם שת"פ עם 'רוכב שמיים'. התכנון של הפעילות מתבצע בגדוד כל שבוע. באיסוף מודיעין יש יעד שאתה יכול לאסוף עליו מודיעין גם שלושה-ארבעה חודשים. לא תמיד רואים תוצאות מידיות.
"יכולת נוספות שמשקיעים בה הרבה היא ההסוואה. כדי להציב חוליה ליד בית בלי שתתגלה, צריך יכולת הסוואה והתגנבות. הגדוד שלנו היה גם הראשון בצה"ל שהכניס את הרחפנים לפעילות מבצעית. סמל מאחד הצוותים העלה לפני כשנתיים רעיון לרכוש רחפן. זרמנו איתו, וככה התפתחה תורת הפעלה. יש בגדוד תפיסת ניהול שטוחה: שמים את הבעיה על השולחן וכולם שותפים לפתרון. לא משנה מה הדרגה.
"כך היה גם עם בלוני התצפית של חברת 'שילת'. רצינו חוזי עילי בשטח בנוי. בהתחלה דמיינו בלון שאתה נושא על הגב, אבל אנחנו עדיין לא שם. הבלונים הטקטיים שיש לנו היום מותקנים על רכב, ומאפשרים פריסה מבצעית מהירה. בשילוב יכולות נהיגה חשוכה זה יתרון מבצעי עצום. גם תחום צילום הוא התמחות בגדוד. בעיקר לצורכי הפללה, אבל גם למטרות אחרות, כמו צילום לוחית זיהוי ממספר קילומטרים באמצעות מצלמות וטלסקופים.
"כדי להגיע אלינו, חיל מתגייס לחיל האיסוף הקרבי, עובר טירונות רובאי 05, וצריך לעבור סיווג ביטחוני. לאחר הסיווג הוא מגיע להכשרה של שנה וחצי, שבסיומה הוא משובץ לאחד הגדודים הלוחמים.
"המשימות בגדוד מגוונות - ממעקב אחרי סוחרי נשק, דרך הפללה של משתתפים בהפרות סדר ועד תפיסת מחרטות לייצור אמל"ח. המעקבים מתחילים מאיתור של היעד. מושיבים עליו צוות עם בלון או רוכ"ש ומארבים סמויים. על ציר הזמן מגלים לרוב עוד איתורים, ואת כל התשתית שלו. בלון כזה יכול לזהות פנים מארבעה קילומטרים, וכל לוחית זיהוי נכנסת למאגר ולחיתוך מצב מודיעיני של מי הרכב. הכל מרוכז למקום אחד.
"היכולות הטכנולוגיות מייצרות אתגר משפטי. ויש הבדל בין המישור הפלילי לביטחוני. אלה שעוסקים בפלילים לרוב מתוחכמים יותר, ומכירים את החוק מעולה. אם אני עוצר אותו עם מכלול של נשק, אני לא יכול לקחת אותו לבית משפט. אז הוא ייסע פעם רק אם הקנה ופעם אחרת רק עם מחסנית ריקה, ואי אפשר להאשים אותו בסחר באמל"ח. לפעמים המודיעין מכסה את שני המישורים, וצריך להחליט על מה לשים דגש. ברוב המקרים הדגש הוא על ביטחוני"
טכנולוגיה כמנוף
אחד האתגרים עימם מתמודד גדוד 636 הוא מקורות האנרגיה. אם רוצים להגיע לאחיזת שטח מבצעית צריך הליך איסוף מודיעין רציף, באמצעים גלויים וחשאיים, חלקם נייחים ומוטמנים. כדי לשמור על חשאיות האמצעים יש צורך במקורות אנרגיה שמספיקים לטווח ארוך. בכל פעם שמחליפים סוללה יש סכנה בחשיפת האמצעי. ההיגיון הזה נכון גם לפעילות חודרת חשאית. אם רוצים להכניס חוליה, מקורות האנרגיה העצמאיים שהיא סוחבת צריכים להספיק לעשרות שעות עבודה.
"מדובר באתגר ממשי", אומר איילון. "התעשייה שתצליח לפצח את המגבלה בתחום האנרגיה תשנה את תחום איסוף המודיעין. נכון להיום, אנחנו עדיין לא שם. אתגר נוסף הוא התקשורת. באיו"ש מדובר בתא שטח ידוע, שיש בו כיסוי סלולרי מלא. אבל מה קורה אם רוצים לשכפל את היכולות האלה לכוחות מתמרנים? לא פשוט בכלל למתוח את יכולות האיסוף שלנו לכוחות מתמרנים.
"עוד תחום שבו יש לנו שיתוף פעולה תכוף עם התעשיות הוא האנליטיקה: היכולת לנתח מידע ולהתיך אותו כדי להוציא מסקנות. עושים הרבה ניסויים בתחום הזה, והדברים הבסיסיים עובדים. למשל, לרכז LPR [זיהוי לוחיות רישוי] במאגר. זה עובד גם בחניונים בכל עיר בארץ. האתגר הוא הניתוח וההיתוך. תסתכל על התחום האזרחי: בכל שדה תעופה יש מצלמה שמצלמת אותך ויודעת להגיד אם אתה נמצא במאגר פלילי. אם אתה לא מזוהה במאגר מדינתי, המערכת תדע להגיד אם היית בעבר בשדה תעופה מסוים, כי התמונה שלך שמורה שם במאגר מקומי".
התקדמות אמצעי האיסוף והיכולת לסגור במהירות מעגל על המטרה - משפיעים. בגדוד מסבירים שניכרת ירידה בהשתתפות הציבור הרחב בהפרות סדר באיו"ש. "היכולת להגיע לבנאדם בקצה יותר טובה מבעבר", מסביר סא"ל איילון. "האתגר, אחרי שאני מצלם אותך, הוא לדעת מי אתה ואיפה אתה גר.
"לצד ההבנה בצד השני שאנחנו יכולים להגיע לכל אחד, הירידה בהשתתפות בהפרות סדר קשורה גם לרשתות חברתיות. כפלסטיני אתה יכול להיות שותף למאמץ נגד ישראל גם מהספה בבית, באמצעות פייסבוק, בלי לצאת ולזרוק אבנים. עדיין תרגיש שאתה חלק מהמאמץ, בלי הסיכון. מי יוצא? המיעוט שממש אכפת לו, או מי שמקבל כסף. בסוף מגיעים 30-20 איש, וכל היתר מסביב דוחפים אותם.
"כאשר מדובר במפגעים בודדים, אלה אנשים שנדחו מהחברה הפלסטינית. אלו יכולות להיות נשים שהואשמו בהפרת כבוד האישה או כאלו שנקלעו לבעיות מסוגים שונים. במקרים אלה הפיגוע הוא המוצא האחרון שלהם".
אין ספק שיכולות האיסוף של גדוד 636 ייחודיות בצה"ל, בעיקר בשל החיכוך הגבוה עם האוכלוסייה האזרחית והאויב. האפשרות לפעול בתוך מרחב המחיה של אויב משחיזה את יכולות הלוחמים בגדוד ומציבה אתגרים לתעשיות הביטחוניות. השילוב של הטכנולוגיה עם היכולות המבצעיות מניב תוצאות שניכרות בירידה בהפרות סדר בגזרות הפעילות של הגדוד.
חלק גדול מהיכולת למצות את יתרונות השילוב הזה נובע מהעצמאות שיש לגדוד ביישום הפתרונות המבצעיים. "השילוביות עם כלל הכוחות מחד, והעצמאות בבניין ובהפעלת יכולות איסוף המודיעין מאידך, נותנים לגדוד פוזיציה ייחודית מול האויב ביו"ש", מסכם סא"ל איילון.
