נגמ"ש עם צריח והגנה אקטיבית כתחליף מודרני לטנקים. דעה
כאשר לצה"ל יהיו מספיק נמ"רים עם תותח, יוכל צה"ל להעביר למילואים חטיבת שריון סדירה וכנראה לסגור חטיבת מילואים שכן התותחים ע"ג הנמ"ר והאיתן יתנו מענה לחלק ממשימות השריון
ישראל דיפנס
| 08/08/2017
קרדיט לתמונות: מנת"ק, משרד הביטחון
בשעה טובה מנהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון (מנת"ק), בשיתוף עם זרוע היבשה בצה"ל, החלה בימים אלה בסדרת ניסויים ראשונה בפרויקט "נמ"ר" (נגמ"ש מרכבה), שעליו מותקן לראשונה צריח בינוני ('צריחון') בעל תותח 30 מ"מ. הצריחון פותח להתקנה על שני הנגמ"שים שמנת"ק מפתחת ומייצרת עבור צה"ל: הנמר, והנגמ"ש הגלגלי הראשון 'האיתן' שנמצא בימים אלה בסדרת ניסויים כחלק מתכנית הפיתוח.
ב-2014 כתבתי לראשונה על החלמאות שהניבה את פיתוח הנמ"ר לא תותח. היה ברור לחלוטין כי ההשקעה האדירה ברכישת הנמ"ר ועלות הפעלתו לא מביאה את הכלי למלוא הפוטנציאל ללא תותח שכן נמ"ר ללא תותח הינו פשוט מונית ממוגנת.
בעוד שבכול העולם התבסס נגמ"ש לחימה הכולל תותח כחלק אינטגרלי מכלי הלחימה, צה"ל בחר להישאר במתכונת שהייתה מקובלת במלחמת העולם השנייה ועד שנות ה- 70 - נגמ"ש ממוגן אך ללא כוח אש שנועד לאפשר לחי"ר לנוע באופן ממוגן "בקצב השריון" עד ליעד.
הנמ"ר הוא הדגמה של הכשלים במערכת הגדרת הצרכים והרכש הצה"לית שכן שכאשר כבר הועבר לייצור, תסריט הייחוס של שדה הקרב אליו יועד הנמ"ר - קרב הבקעה ברמה הסורית חלף מהעולם ואת מקומו תפס הקרב בסביבה אורבנית כחלק מעימות א- סימטרי.
במקביל טכנולוגיית "מעיל רוח" הבשילה ונכנסה לשריון אך לא הותקנה על הנמ"ר. כך מצא עצמו צה"ל מצטייד בכלי יקר ביותר לרכש והפעלה שאינו מתאים לשדה הקרב הנוכחי מבחינת כוח אש ומיגון ביחס לעלותו . במקביל המשיכו בצה"ל להתעלם לחלוטין גם מהפער הגדול בכח האש היבשתי - מצד אחד תותח 120 מ"מ של המרכבות ואחריו מקלע 12.5 מ"מ - ביניהם אין כל כלי היורה קליעים קינטיים זולים והפתרון הוא טילים לסוגיהם בעלויות גבוהות.
השינוי הגיע עם ההכרה שיש לפתח את האיתן שהצביע על שינוי מבורך בפרדיגמות שגרמו לצה"ל לקבל החלטות רכש כושלות. כאשר נודע כי הפתרון של האיתן בתחום הקטלניות הוא שימוש בתותח היה זה רק שאלה של זמן עד אשר הנמ"ר יקבל תותח דומה ועתה אנו מקבלים הצצה ראשונה לצריח החדש.
"הצריחון אינו מאויש ואינו חודר לתא הלחימה, כך שיכולת נשיאת החיילים אינה נפגעת. תפעולו צפוי להיות פשוט ויבוצע ע"י צוות הנגמ"ש בתובה. הצריחון ישלב בתוכו גם מערכת הגנה אקטיבית ומערכות אחרות שיוסיפו לו יכולות משמעותיות נוספות". על פניו נראה כי הצריח "הורג" שתי ציפורים במכה אחת - הוספת תותח והוספת מערכת הגנה אקטיבית לצי הנמ"רים הצה"לי.
כאשר לצה"ל יהיו מספיק נמ"רים עם תותח, יוכל צה"ל להעביר למילואים חטיבת שריון סדירה וכנראה לסגור חטיבת מילואים שכן התותחים ע"ג הנמ"ר והאיתן יתנו מענה לחלק ממשימות השריון בשיגרה וחירום כאשר אין איום ממשי של טנקים על גבולות ישראל.
יתרה מכך, נמ"ר עם תותח יאפשר יצירת עוצבה חדשה בצה"ל - שילוב של טנקים ונמ"רים עם תותח ונמ"רים ללא תותח שיפעלו ככוח אינטגרלי של שריון וחרמ"ש ולא כציוות אד-הוק בין מחלקת טנקים בודדת מחטיבת שריון לפלוגת חי"ר מחטיבת חי"ר. עוצבה זו דרושה ללחימה אורבנית ותביא למקסימום את היתרונות הגדולים של השילוביות שמדברים עליה הרבה אך לא מעזים (עדיין, עד "הפקת הלקחים הבאה") לבצעה בפועל כחלק משימור הפרדיגמות הקיימות.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר על צבא ובטחון בראי הכלכלה
כאשר לצה"ל יהיו מספיק נמ"רים עם תותח, יוכל צה"ל להעביר למילואים חטיבת שריון סדירה וכנראה לסגור חטיבת מילואים שכן התותחים ע"ג הנמ"ר והאיתן יתנו מענה לחלק ממשימות השריון
קרדיט לתמונות: מנת"ק, משרד הביטחון
בשעה טובה מנהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון (מנת"ק), בשיתוף עם זרוע היבשה בצה"ל, החלה בימים אלה בסדרת ניסויים ראשונה בפרויקט "נמ"ר" (נגמ"ש מרכבה), שעליו מותקן לראשונה צריח בינוני ('צריחון') בעל תותח 30 מ"מ. הצריחון פותח להתקנה על שני הנגמ"שים שמנת"ק מפתחת ומייצרת עבור צה"ל: הנמר, והנגמ"ש הגלגלי הראשון 'האיתן' שנמצא בימים אלה בסדרת ניסויים כחלק מתכנית הפיתוח.
ב-2014 כתבתי לראשונה על החלמאות שהניבה את פיתוח הנמ"ר לא תותח. היה ברור לחלוטין כי ההשקעה האדירה ברכישת הנמ"ר ועלות הפעלתו לא מביאה את הכלי למלוא הפוטנציאל ללא תותח שכן נמ"ר ללא תותח הינו פשוט מונית ממוגנת.
בעוד שבכול העולם התבסס נגמ"ש לחימה הכולל תותח כחלק אינטגרלי מכלי הלחימה, צה"ל בחר להישאר במתכונת שהייתה מקובלת במלחמת העולם השנייה ועד שנות ה- 70 - נגמ"ש ממוגן אך ללא כוח אש שנועד לאפשר לחי"ר לנוע באופן ממוגן "בקצב השריון" עד ליעד.
הנמ"ר הוא הדגמה של הכשלים במערכת הגדרת הצרכים והרכש הצה"לית שכן שכאשר כבר הועבר לייצור, תסריט הייחוס של שדה הקרב אליו יועד הנמ"ר - קרב הבקעה ברמה הסורית חלף מהעולם ואת מקומו תפס הקרב בסביבה אורבנית כחלק מעימות א- סימטרי.
במקביל טכנולוגיית "מעיל רוח" הבשילה ונכנסה לשריון אך לא הותקנה על הנמ"ר. כך מצא עצמו צה"ל מצטייד בכלי יקר ביותר לרכש והפעלה שאינו מתאים לשדה הקרב הנוכחי מבחינת כוח אש ומיגון ביחס לעלותו . במקביל המשיכו בצה"ל להתעלם לחלוטין גם מהפער הגדול בכח האש היבשתי - מצד אחד תותח 120 מ"מ של המרכבות ואחריו מקלע 12.5 מ"מ - ביניהם אין כל כלי היורה קליעים קינטיים זולים והפתרון הוא טילים לסוגיהם בעלויות גבוהות.
השינוי הגיע עם ההכרה שיש לפתח את האיתן שהצביע על שינוי מבורך בפרדיגמות שגרמו לצה"ל לקבל החלטות רכש כושלות. כאשר נודע כי הפתרון של האיתן בתחום הקטלניות הוא שימוש בתותח היה זה רק שאלה של זמן עד אשר הנמ"ר יקבל תותח דומה ועתה אנו מקבלים הצצה ראשונה לצריח החדש.
"הצריחון אינו מאויש ואינו חודר לתא הלחימה, כך שיכולת נשיאת החיילים אינה נפגעת. תפעולו צפוי להיות פשוט ויבוצע ע"י צוות הנגמ"ש בתובה. הצריחון ישלב בתוכו גם מערכת הגנה אקטיבית ומערכות אחרות שיוסיפו לו יכולות משמעותיות נוספות". על פניו נראה כי הצריח "הורג" שתי ציפורים במכה אחת - הוספת תותח והוספת מערכת הגנה אקטיבית לצי הנמ"רים הצה"לי.
כאשר לצה"ל יהיו מספיק נמ"רים עם תותח, יוכל צה"ל להעביר למילואים חטיבת שריון סדירה וכנראה לסגור חטיבת מילואים שכן התותחים ע"ג הנמ"ר והאיתן יתנו מענה לחלק ממשימות השריון בשיגרה וחירום כאשר אין איום ממשי של טנקים על גבולות ישראל.
יתרה מכך, נמ"ר עם תותח יאפשר יצירת עוצבה חדשה בצה"ל - שילוב של טנקים ונמ"רים עם תותח ונמ"רים ללא תותח שיפעלו ככוח אינטגרלי של שריון וחרמ"ש ולא כציוות אד-הוק בין מחלקת טנקים בודדת מחטיבת שריון לפלוגת חי"ר מחטיבת חי"ר. עוצבה זו דרושה ללחימה אורבנית ותביא למקסימום את היתרונות הגדולים של השילוביות שמדברים עליה הרבה אך לא מעזים (עדיין, עד "הפקת הלקחים הבאה") לבצעה בפועל כחלק משימור הפרדיגמות הקיימות.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר על צבא ובטחון בראי הכלכלה
