האי המלאכותי של עזה
ניצן נוריאל על התוכניות של שר התחבורה ישראל כ"ץ לבניית אי מלאכותי בעזה ובו שדה תעופה ונמל, החסרונות, היתרונות והסיכויים לממש את הרעיון
ניצן נוריאל
| 28/06/2016
צילום: AP
במהלך שנת 2008 נדרשתי כראש המטה למלחמה בטרור להוביל כמה קצובות עבודה מקצועיות לבחינת נושאים הקשורים בהסכם עתידי עם הפלשתינאים. עסקנו במגוון נושאים במבנה רב ארגוני ובין משרדי תוך היוועצות עם מומחים ישראלים וזרים (כמובן תוך מידור ואי חשיפת הנושאים הרגישים למדינת ישראל) מן הסתם אינני יכול ואינני רוצה להיכנס לפרטים ואשאר ברמת הכותרות. הנושאים שעסקנו בהם כללו את שאלת מעברי הגבול העתידיים מול המדינה/הישות הפלשתינית העתידית כמו גם התווך הימי והאווירי ועוד נושאים מורכבים אחרים. שר התחבורה ישראל כ"ץ הציג לאחרונה בכנס את תפיסתו לגבי "האי העזתי" כמענה כולל לרוב בעיותיה של עזה. בהתבסס על אותה עבודת מטה שעשינו ב-2008 ברצוני להטיל ספק מסוים במענה כפי שהוצג על ידי שר התחבורה.
לפי כ"ץ, אי מלאכותי מחוץ ל"מים הטריטוריאליים" של עזה (אין באמת מונח כזה כי היא לא מדינה...) שיכללו נמל ושדה תעופה המחוברים בגשר של כ-5 ק"מ יהוו את הפיתרון לחיבורה של עזה לעולם, תוך המשך הפיקוח הישראלי על מה שנכנס ויוצא מעזה ,לצד השקעות ענק (כ- 5 מיליארד דולר) ייתן מיזם זה תעסוקה לעשרות אלפי אנשים ובכך עזה תוכל לפרוח ולשגשג באופן שהטרור לא ישתלם להם, עד כאן משנה סדורה שנשמעת נאורה, אמיצה ויוזמת.
אולם כאן המקום לשאול מספר שאלות שהעיסוק בהן (כולל בדיוני הקבינט לשם שואף השר כ"ץ להביא את הבשורה) ישפוך אור על המיזם השאפתני הזה: ראשית, היתכנות הנדסית - האם יש בכלל היתכנות הנדסית לבניית אי מלאכותי בגודל הזה במרחק המבוקש? אין לכך תקדים בשום מקום בעולם והשפעותיו האקולוגיות טרם נבחנו (פרויקט הרבה יותר משמעותי כגון "תעלת הימים" תקועה בין השאר כתוצאה מחוסר היכולת להעריך את ההשפעות האקולוגיות). שנית, משמעות הקשר בין רווחה כלכלית להימנעות מטרור - אם יש קשר הדוק בין הדברים, האם אין סדרה שלמה של פעולות שניתן לנקוט בטרם יציאה לפרויקט של עשר שנים לפחות (ומה עד אז?) כולל ביהודה ושומרון? שלישית, האם אי נותן מענה?- מכלל הבדיקות שאנחנו עשינו, התשובה היא לא! מבלי להיכנס לכל המקרים והתגובות או התרחישים האפשריים, הרי ששדה תעופה על אי או שדה תעופה באל עריש למש נותן את אותה תוצאה בהרבה פחות כסף. באשר לנמל, גם כאן הוצגו פתרונות אחרים אפשריים שזמינותם מהירה וזולה עשרות מונים (למשל, החכרת פיר בקפריסין וספינת מכולות בינונית שתעשה שאטל) המשותף לכל הפתרונות הללו הוא שישראל יחד עם גורם בי"ל תעשה את הפיקוח הביטחוני כך שמה שיגיע לעזה יהיה מפוקח וכך גם מה שיצא מעזה. בכדי לממש עיקרון זה לא צריך אי, כבר כיום נכנסות לעזה מכולות המגיעות לנמל אשדוד, נבדקות ביטחונית ומועברות לעזה.
החסרונות של האי, מלבד משך זמן ארוך מאוד ועלות אדירה נעוצים בעוד מספר מרכיבים. אי שכזה יעמוד בפני איומי טרור לרבות ירי טילים ורקטות מצד אלו שלא ירצו בקיומו הן במהלך הקמתו והן לאחר שייחל לפעול, הגשר המחבר אל עזה לאי העתידי יהפוך אף הוא לנקודת תורפה משמעותית. ואחרון לשלב זה, למיטב הבנתי את השאיפות העזתיות (מעבר לאי אהדתם את מדינת ישראל...) היא הרצון במערכות עצמאיות שאינו נשלטות על ידי ישראל ולכן ללא הסכמה עזתית מפורשת (שלטון החמא"ס) לגבי האי, לא ניתן כלל להתקדם.
אם כך מה בכל זאת היתרון ביוזמה הזו? יש כאן יוזמה ישראלית, שיכולה להוביל לשיח אמיתי ועמוק. מעשית, הדרך המרכזית לקדם את עזה היא לאפשר להם לפתח את מאגר הגז שנמצא באזורם, על בסיסו לבנות מתקני התפלה ותחנות כוח כך שמים וחשמל לא יהוו עוד בעיה (בתוכנית קצת יותר שאפתנית יהיה ניתן לחבר מקורות מים אלו בצינור ליהודה ושומרון ובכך לפתור את בעיית המים גם שם) וכך גם עם יכולות הפקת החשמל. מהלך שכזה בר ביצוע בעלות נמוכה הרבה יותר ובלוח זמנים קצר משמעותית, יהיה בעצם הפרויקט הלאומי הפלשתינאי הראשון (שאינו טרור...) והפיכתם לישות עצמאית.
ניצן נוריאל על התוכניות של שר התחבורה ישראל כ"ץ לבניית אי מלאכותי בעזה ובו שדה תעופה ונמל, החסרונות, היתרונות והסיכויים לממש את הרעיון
במהלך שנת 2008 נדרשתי כראש המטה למלחמה בטרור להוביל כמה קצובות עבודה מקצועיות לבחינת נושאים הקשורים בהסכם עתידי עם הפלשתינאים. עסקנו במגוון נושאים במבנה רב ארגוני ובין משרדי תוך היוועצות עם מומחים ישראלים וזרים (כמובן תוך מידור ואי חשיפת הנושאים הרגישים למדינת ישראל) מן הסתם אינני יכול ואינני רוצה להיכנס לפרטים ואשאר ברמת הכותרות. הנושאים שעסקנו בהם כללו את שאלת מעברי הגבול העתידיים מול המדינה/הישות הפלשתינית העתידית כמו גם התווך הימי והאווירי ועוד נושאים מורכבים אחרים. שר התחבורה ישראל כ"ץ הציג לאחרונה בכנס את תפיסתו לגבי "האי העזתי" כמענה כולל לרוב בעיותיה של עזה. בהתבסס על אותה עבודת מטה שעשינו ב-2008 ברצוני להטיל ספק מסוים במענה כפי שהוצג על ידי שר התחבורה.
לפי כ"ץ, אי מלאכותי מחוץ ל"מים הטריטוריאליים" של עזה (אין באמת מונח כזה כי היא לא מדינה...) שיכללו נמל ושדה תעופה המחוברים בגשר של כ-5 ק"מ יהוו את הפיתרון לחיבורה של עזה לעולם, תוך המשך הפיקוח הישראלי על מה שנכנס ויוצא מעזה ,לצד השקעות ענק (כ- 5 מיליארד דולר) ייתן מיזם זה תעסוקה לעשרות אלפי אנשים ובכך עזה תוכל לפרוח ולשגשג באופן שהטרור לא ישתלם להם, עד כאן משנה סדורה שנשמעת נאורה, אמיצה ויוזמת.
אולם כאן המקום לשאול מספר שאלות שהעיסוק בהן (כולל בדיוני הקבינט לשם שואף השר כ"ץ להביא את הבשורה) ישפוך אור על המיזם השאפתני הזה: ראשית, היתכנות הנדסית - האם יש בכלל היתכנות הנדסית לבניית אי מלאכותי בגודל הזה במרחק המבוקש? אין לכך תקדים בשום מקום בעולם והשפעותיו האקולוגיות טרם נבחנו (פרויקט הרבה יותר משמעותי כגון "תעלת הימים" תקועה בין השאר כתוצאה מחוסר היכולת להעריך את ההשפעות האקולוגיות). שנית, משמעות הקשר בין רווחה כלכלית להימנעות מטרור - אם יש קשר הדוק בין הדברים, האם אין סדרה שלמה של פעולות שניתן לנקוט בטרם יציאה לפרויקט של עשר שנים לפחות (ומה עד אז?) כולל ביהודה ושומרון? שלישית, האם אי נותן מענה?- מכלל הבדיקות שאנחנו עשינו, התשובה היא לא! מבלי להיכנס לכל המקרים והתגובות או התרחישים האפשריים, הרי ששדה תעופה על אי או שדה תעופה באל עריש למש נותן את אותה תוצאה בהרבה פחות כסף. באשר לנמל, גם כאן הוצגו פתרונות אחרים אפשריים שזמינותם מהירה וזולה עשרות מונים (למשל, החכרת פיר בקפריסין וספינת מכולות בינונית שתעשה שאטל) המשותף לכל הפתרונות הללו הוא שישראל יחד עם גורם בי"ל תעשה את הפיקוח הביטחוני כך שמה שיגיע לעזה יהיה מפוקח וכך גם מה שיצא מעזה. בכדי לממש עיקרון זה לא צריך אי, כבר כיום נכנסות לעזה מכולות המגיעות לנמל אשדוד, נבדקות ביטחונית ומועברות לעזה.
החסרונות של האי, מלבד משך זמן ארוך מאוד ועלות אדירה נעוצים בעוד מספר מרכיבים. אי שכזה יעמוד בפני איומי טרור לרבות ירי טילים ורקטות מצד אלו שלא ירצו בקיומו הן במהלך הקמתו והן לאחר שייחל לפעול, הגשר המחבר אל עזה לאי העתידי יהפוך אף הוא לנקודת תורפה משמעותית. ואחרון לשלב זה, למיטב הבנתי את השאיפות העזתיות (מעבר לאי אהדתם את מדינת ישראל...) היא הרצון במערכות עצמאיות שאינו נשלטות על ידי ישראל ולכן ללא הסכמה עזתית מפורשת (שלטון החמא"ס) לגבי האי, לא ניתן כלל להתקדם.
אם כך מה בכל זאת היתרון ביוזמה הזו? יש כאן יוזמה ישראלית, שיכולה להוביל לשיח אמיתי ועמוק. מעשית, הדרך המרכזית לקדם את עזה היא לאפשר להם לפתח את מאגר הגז שנמצא באזורם, על בסיסו לבנות מתקני התפלה ותחנות כוח כך שמים וחשמל לא יהוו עוד בעיה (בתוכנית קצת יותר שאפתנית יהיה ניתן לחבר מקורות מים אלו בצינור ליהודה ושומרון ובכך לפתור את בעיית המים גם שם) וכך גם עם יכולות הפקת החשמל. מהלך שכזה בר ביצוע בעלות נמוכה הרבה יותר ובלוח זמנים קצר משמעותית, יהיה בעצם הפרויקט הלאומי הפלשתינאי הראשון (שאינו טרור...) והפיכתם לישות עצמאית.
