הפוליטיקה שמאחורי הקבינט
תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור לשעבר, על ההתנהלות הפוליטית מאחורי הקבינט המדיני - בטחוני והצורך למקצע את השרים היושבים בו
ניצן נוריאל
| 31/05/2016
צילום: דו"צ
אין בכוונתי להיכנס לויכוח הפוליטי המתנהל בימים אלה בין ראש הממשלה ונציגיו לבין ח"כ נפתלי בנט, אלא לשפוך אור על אופן התנהלות הקבינט, ככל שניתן במגבלות ביטחון המידע. בתחילת 2007 נקראתי למועצה לביטחון לאומי, לאגף הביטחון, ליישם את לקחי ועדת וינוגרד – מסקנות הביניים, על עבודת הממשלה בחרום. כך שתוך כשלושה חודשים השלמתי את כלל נהלי העבודה המתחייבים, לרבות עבודת הקבינט בשגרה ובחרום, בין השאר גם את הקמת חדר המצב הלאומי.
כראש המטה ללוחמה בטרור השתתפתי ואף ניהלתי מפגשי קבינט רבים. למען הסר ספק – כלל החוקים והנהלים המקצועיים בנושא קיימים ואף נותנים מענה טוב למציאות הביטחונית מדינית המורכבת, כלומר, ברור מי צריך להכין את החומר לדיון. מי מבצע דיוני הכנה כדי לייצר העמקה וחלופות ואפילו לוח זמנים מחייב. אם כך, מה בכל זאת לא עובד?
הקבינט, שהוא הגוף החוקתי היחיד שרשאי להורות על הפעלת כוח צבאי ושאר פעולות בעלות השלכות אסטרטגיות, הרכבו הוא תוצר של החלטות והסכמים פוליטיים ולא בהכרח תלוי כישורים או ניסיון וידע מוקדם, זאת כנראה עובדה שלא תשתנה (הדרך לעקוף כשל מבני זה הוליד את הפורמים הבלתי פורמאליים כגון "המטבחון" השביעייה/שמינייה וכו' )ברוב המקרים, הקבינט בהחלטותיו מסמיך את ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ לקבוע את עיתוי הוצאת ההחלטה אל הפועל (כלומר החלטת הקבינט היא עקרונית והמימוש נתון בידי השלישייה).
מה נדרש לתקן? רמת הידע הרלוונטי של חברי הקבינט מחייבת תהליך לימוד שיטתי ורצוף (נושא זה כבר נדון בהרחבה בטור שפורסם כאן לאחר הבחירות וקרא לחכי"ם ולשרים החדשים ללמוד את שנדרש) מרכיב זה של למידה מתמשכת סוכם, כחלק מלקחי וינוגרד והוטל על המטה לביטחון לאומי, הוכנה תוכנית סדורה של סיורים ותדריכי העשרה עד רמת של "שיעורים פרטיים", רמת ההיענות הייתה קרובה לאפס! על מנת להתגבר על בעיות בטחון מידע מוכן לחברי הקבינט (להם ולא לנציגם) לעיין ככול שירצו בחומרי רקע רלוונטיים לדיון הקבינט כך שיגיעו לדיון מעודכנים ומוכנים, החומר נמצא במזכירות הצבאית במשרד ראש הממשלה.
אין חולק על כך ששר הנושא בתפקיד מרכזי כשר האוצר, שר החינוך וכו' נדרשים לנהל את זמנם במנעד רחב של מטלות ומשימות מקצועיות ופוליטיות, אולם נכון לתבוע מהם לשריין זמן בלו"ז להכנה לקבינט ובזמן זה לקרוא ולהתעמק בנושאים שעל הפרק, זהו תהליך מצרפי שייצר את הידע המקצועי אצל המתחייב להיות חבר קבינט. המטה לביטחון לאומי (שעל מצבו הרעוע בעת הזו כבר כתבתי פה) הוא זה שמחויב להצגת חלופות לנושא הדיון, זו הייתה ונשארה נקודת תורפה אבל היא איננה קשורה לרמת הידע והמעורבות של שרי הקבינט.
הצעת שר החינוך למנות מזכיר קבינט היא מתן מענה לבעיה שלא קיימת ובמובן מסוים מכינה את גיליון האישום הבא שיאפשר להפיל את התיק על אותו מזכיר צבאי, שלא העביר את החומר ,לא חידד דיו וכו'. מעבר לחיזוק משמעותי של המטה לביטחון לאומי, יש לחייב את שרי הקבינט להמיר משלל היועצים שלהם (יועץ תקשורת ,יועץ פולטי וכו') תקן או חלק של תקן ליועץ בטחוני מדיני, החברה הישראלית מלאה בבוגרי מערכות הביטחוניות מדיניות שיכולים, ללא הטיה פוליטית, לסייע לשרי הקבינט להעמיק ולהבין את שנדרש ,כך שמערך יועצים מקצועי בעלי סיווג ראוי ישמשו כמשענת מקצועית לשרי הקבינט ויוכלו ללמד השרים לקרוא את התוכן, להבין בין השורות ולגבש את עמדתם.
ובכן, מה עומד בין פיתרון פשוט זה לבין מימושו – כלום! מלבד החלטה של שרי הקבינט הרלוונטיים לקחת אחריות על תפקידם החשוב, במקום לחפש ש"ג להפיל עליו את התיק.
תא"ל (מיל') ניצן נוריאל, ראש המטה ללוחמה בטרור לשעבר, על ההתנהלות הפוליטית מאחורי הקבינט המדיני - בטחוני והצורך למקצע את השרים היושבים בו
אין בכוונתי להיכנס לויכוח הפוליטי המתנהל בימים אלה בין ראש הממשלה ונציגיו לבין ח"כ נפתלי בנט, אלא לשפוך אור על אופן התנהלות הקבינט, ככל שניתן במגבלות ביטחון המידע. בתחילת 2007 נקראתי למועצה לביטחון לאומי, לאגף הביטחון, ליישם את לקחי ועדת וינוגרד – מסקנות הביניים, על עבודת הממשלה בחרום. כך שתוך כשלושה חודשים השלמתי את כלל נהלי העבודה המתחייבים, לרבות עבודת הקבינט בשגרה ובחרום, בין השאר גם את הקמת חדר המצב הלאומי.
כראש המטה ללוחמה בטרור השתתפתי ואף ניהלתי מפגשי קבינט רבים. למען הסר ספק – כלל החוקים והנהלים המקצועיים בנושא קיימים ואף נותנים מענה טוב למציאות הביטחונית מדינית המורכבת, כלומר, ברור מי צריך להכין את החומר לדיון. מי מבצע דיוני הכנה כדי לייצר העמקה וחלופות ואפילו לוח זמנים מחייב. אם כך, מה בכל זאת לא עובד?
הקבינט, שהוא הגוף החוקתי היחיד שרשאי להורות על הפעלת כוח צבאי ושאר פעולות בעלות השלכות אסטרטגיות, הרכבו הוא תוצר של החלטות והסכמים פוליטיים ולא בהכרח תלוי כישורים או ניסיון וידע מוקדם, זאת כנראה עובדה שלא תשתנה (הדרך לעקוף כשל מבני זה הוליד את הפורמים הבלתי פורמאליים כגון "המטבחון" השביעייה/שמינייה וכו' )ברוב המקרים, הקבינט בהחלטותיו מסמיך את ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ לקבוע את עיתוי הוצאת ההחלטה אל הפועל (כלומר החלטת הקבינט היא עקרונית והמימוש נתון בידי השלישייה).
מה נדרש לתקן? רמת הידע הרלוונטי של חברי הקבינט מחייבת תהליך לימוד שיטתי ורצוף (נושא זה כבר נדון בהרחבה בטור שפורסם כאן לאחר הבחירות וקרא לחכי"ם ולשרים החדשים ללמוד את שנדרש) מרכיב זה של למידה מתמשכת סוכם, כחלק מלקחי וינוגרד והוטל על המטה לביטחון לאומי, הוכנה תוכנית סדורה של סיורים ותדריכי העשרה עד רמת של "שיעורים פרטיים", רמת ההיענות הייתה קרובה לאפס! על מנת להתגבר על בעיות בטחון מידע מוכן לחברי הקבינט (להם ולא לנציגם) לעיין ככול שירצו בחומרי רקע רלוונטיים לדיון הקבינט כך שיגיעו לדיון מעודכנים ומוכנים, החומר נמצא במזכירות הצבאית במשרד ראש הממשלה.
אין חולק על כך ששר הנושא בתפקיד מרכזי כשר האוצר, שר החינוך וכו' נדרשים לנהל את זמנם במנעד רחב של מטלות ומשימות מקצועיות ופוליטיות, אולם נכון לתבוע מהם לשריין זמן בלו"ז להכנה לקבינט ובזמן זה לקרוא ולהתעמק בנושאים שעל הפרק, זהו תהליך מצרפי שייצר את הידע המקצועי אצל המתחייב להיות חבר קבינט. המטה לביטחון לאומי (שעל מצבו הרעוע בעת הזו כבר כתבתי פה) הוא זה שמחויב להצגת חלופות לנושא הדיון, זו הייתה ונשארה נקודת תורפה אבל היא איננה קשורה לרמת הידע והמעורבות של שרי הקבינט.
הצעת שר החינוך למנות מזכיר קבינט היא מתן מענה לבעיה שלא קיימת ובמובן מסוים מכינה את גיליון האישום הבא שיאפשר להפיל את התיק על אותו מזכיר צבאי, שלא העביר את החומר ,לא חידד דיו וכו'. מעבר לחיזוק משמעותי של המטה לביטחון לאומי, יש לחייב את שרי הקבינט להמיר משלל היועצים שלהם (יועץ תקשורת ,יועץ פולטי וכו') תקן או חלק של תקן ליועץ בטחוני מדיני, החברה הישראלית מלאה בבוגרי מערכות הביטחוניות מדיניות שיכולים, ללא הטיה פוליטית, לסייע לשרי הקבינט להעמיק ולהבין את שנדרש ,כך שמערך יועצים מקצועי בעלי סיווג ראוי ישמשו כמשענת מקצועית לשרי הקבינט ויוכלו ללמד השרים לקרוא את התוכן, להבין בין השורות ולגבש את עמדתם.
ובכן, מה עומד בין פיתרון פשוט זה לבין מימושו – כלום! מלבד החלטה של שרי הקבינט הרלוונטיים לקחת אחריות על תפקידם החשוב, במקום לחפש ש"ג להפיל עליו את התיק.
