לאן מכוון המו"פ האמריקאי בשנת 2017?
הבחירות בארה"ב מביאות לעיכוב באישור תקציב הביטחון של המדינה לשנת 2017, אולם כבר עכשיו ראשי הפיתוח והמחקר של הצבא האמריקאי מסמנים מטרות לשנים הקרובות. מאמר מיוחד של סא"ל (מיל') בועז זלמנוביץ'
בועז זלמנוביץ'
| 25/02/2016
שנת הבחירות בארה"ב תעכב את אישור התקציב, ובכללו את תקציב הביטחון. למרות ששנת התקציב מתחילה באוקטובר 2016, נראה שהצעת תקציב הביטחון ל-2017 תוגש באיחור, ברבעון הראשון שלה, ותאושר מספר חודשים מאוחר יותר. עניין זה לא מונע משר ההגנה, משרדו וראשי המטות המשולבים להצביע על כיווני תקציב, פיתוח וטכנולוגיות שהם מעוניינים. הכיוון שהודגש בתחום המחקר והפיתוח, הוא כיצד להשיג יותר בפחות משאבים.
רובוטיקה: תחום זה איננו חדש והעיסוק בו הוא רב, אך שר ההגנה הדגיש את הצורך ביכולת עבודה אוטונומית ב"נחילים" בתחומים וממדים שונים, שיש הרואים בה גורם "משנה משחק" בשדה הקרב. נחילי הרובוטים הם חלק מהמגמה של להיות ביותר מקומות בעלות נמוכה יותר. סגן יו"ר המטות המשולבים גנרל סילבה (Selva) הצביע אף הוא על הפוטנציאל שעדיין גלום ברובוטים, וקרא גם להמשך פיתוח אינטליגנציה מלאכותית בשדה הקרב.
העניין מחייב, לדעתו, דיון לאומי לגבי השימוש ושאלות מוסר הכרוכות בהפעלת יכולות אלה. בשלב זה אין בכוונת ארה"ב לאפשר החלטה אוטונומית של רובוט על ירי לעבר מטרה. סילבה גם ציין שלמידה עמוקה (Deep learning) היא תחום בסדר עדיפות גבוה. עוד באותו תחום נמצא מחקר ופיתוח של אלגוריתמים שיאפשרו ניתוח מאגרי המידע הגדלים, ומחקר וניתוח של דפוסים בשדה הקרב ושינויים בו וכן סיוע לקבלת החלטות בזמן אמת.
תותחי מסילה (Railguns): הצי האמריקאי בשיתוף חברת BAE מפתחות תותח מסילה, המבוסס על אלקטרומגנטיות ליצירת האנרגיה הדרושה לשיגור פגזים. פיתוח כזה נעשה גם לכוחות היבשה, דבר שיוזיל בסופו של דבר את הירי, ויאפשר שימושים נוספים לתותחי הפלדין, לדוגמה הגנה כנגד טילים בליסטיים וטילי שיוט.
בתחום ההגנה בפני טילים, החשוב לישראל, יצא גנרל סילבה כנגד המגמה של בניית "המיירטים האינטליגנטים ביותר שנועדו לרדוף אחרי ראש קרבי בודד". במקום זה הוא מבקש פיתוח טכנולוגיות שיהפכו את המגמה ויתנו "פתרון של 10 סנטים כנגד בעיה של 10 דולר". בכך הוא מכוון לפתרונות של נשק אנרגיה (לייזר לדוגמה) ושל פגזים "מאוד-מהירים" (hypervelocity rounds) שיכולים גם הם להתבסס על תותחי מסילה. שימוש בטכנולוגיות כאלה יאפשר קיומו של אמצעי אחיד כנגד איומים שונים בתווך האווירי.
פצצות חכמות יותר (Smarter Smart Bombs): הפנטגון מבקש פצצות חכמות יותר וזולות. הכוונה לפצצות היכולות לזהות את המטרות בלי תקשורת חיצונית, תוך שימוש במיקרו-מצלמות וסנסורים המצויים בטלפונים החכמים, ופיתוח מיקרו-אמצעים בתחום הניווט, המיקום והתזמון, אשר מקודם על ידי דארפא. שר ההגנה הצביע על פצצות קטנות [יחסית] (Small Diameter Bombs) ככיוון הנדרש למניעת נזק אגבי, אשר עליהן יורכבו יכולות של הרכשת מטרות ללא תקשורת חיצונית.
מטוסי "מחסנית" (Arsenal Planes): ארה"ב רוצה לנצל את מטוסיה הענקיים הישנים, כנראה המפציץ B-52, ולהפוך אותם ל"מחסניות" פצצות חכמות מעופפות. בשילוב עם מטוסים החדישים שישמשו כסנסורים ומאכוונים לפצצות שיצאו ממטוסי "המחסנית". דוגמה נוספת לכוונת משרד ההגנה לנצל יכולות קיימות וליצור יכולות חדשות.
אלה רק חלק מהטכנולוגיות שמשרד ההגנה מבקש להמשיך ולקדם בשנים הקרובות. הגם שזהות הנשיא החדש ואנשיו איננה ידועה, וכמובן גם לא מדיניותם, סביר להניח שלא יהיו שינויים משמעותיים בכיווני הפיתוח והמחקר שהנהגת מערכת הביטחון האמריקנית שואפת לקדם.
הבחירות בארה"ב מביאות לעיכוב באישור תקציב הביטחון של המדינה לשנת 2017, אולם כבר עכשיו ראשי הפיתוח והמחקר של הצבא האמריקאי מסמנים מטרות לשנים הקרובות. מאמר מיוחד של סא"ל (מיל') בועז זלמנוביץ'
בועז זלמנוביץ'
| 25/02/2016
שנת הבחירות בארה"ב תעכב את אישור התקציב, ובכללו את תקציב הביטחון. למרות ששנת התקציב מתחילה באוקטובר 2016, נראה שהצעת תקציב הביטחון ל-2017 תוגש באיחור, ברבעון הראשון שלה, ותאושר מספר חודשים מאוחר יותר. עניין זה לא מונע משר ההגנה, משרדו וראשי המטות המשולבים להצביע על כיווני תקציב, פיתוח וטכנולוגיות שהם מעוניינים. הכיוון שהודגש בתחום המחקר והפיתוח, הוא כיצד להשיג יותר בפחות משאבים.
רובוטיקה: תחום זה איננו חדש והעיסוק בו הוא רב, אך שר ההגנה הדגיש את הצורך ביכולת עבודה אוטונומית ב"נחילים" בתחומים וממדים שונים, שיש הרואים בה גורם "משנה משחק" בשדה הקרב. נחילי הרובוטים הם חלק מהמגמה של להיות ביותר מקומות בעלות נמוכה יותר. סגן יו"ר המטות המשולבים גנרל סילבה (Selva) הצביע אף הוא על הפוטנציאל שעדיין גלום ברובוטים, וקרא גם להמשך פיתוח אינטליגנציה מלאכותית בשדה הקרב.
העניין מחייב, לדעתו, דיון לאומי לגבי השימוש ושאלות מוסר הכרוכות בהפעלת יכולות אלה. בשלב זה אין בכוונת ארה"ב לאפשר החלטה אוטונומית של רובוט על ירי לעבר מטרה. סילבה גם ציין שלמידה עמוקה (Deep learning) היא תחום בסדר עדיפות גבוה. עוד באותו תחום נמצא מחקר ופיתוח של אלגוריתמים שיאפשרו ניתוח מאגרי המידע הגדלים, ומחקר וניתוח של דפוסים בשדה הקרב ושינויים בו וכן סיוע לקבלת החלטות בזמן אמת.
תותחי מסילה (Railguns): הצי האמריקאי בשיתוף חברת BAE מפתחות תותח מסילה, המבוסס על אלקטרומגנטיות ליצירת האנרגיה הדרושה לשיגור פגזים. פיתוח כזה נעשה גם לכוחות היבשה, דבר שיוזיל בסופו של דבר את הירי, ויאפשר שימושים נוספים לתותחי הפלדין, לדוגמה הגנה כנגד טילים בליסטיים וטילי שיוט.
בתחום ההגנה בפני טילים, החשוב לישראל, יצא גנרל סילבה כנגד המגמה של בניית "המיירטים האינטליגנטים ביותר שנועדו לרדוף אחרי ראש קרבי בודד". במקום זה הוא מבקש פיתוח טכנולוגיות שיהפכו את המגמה ויתנו "פתרון של 10 סנטים כנגד בעיה של 10 דולר". בכך הוא מכוון לפתרונות של נשק אנרגיה (לייזר לדוגמה) ושל פגזים "מאוד-מהירים" (hypervelocity rounds) שיכולים גם הם להתבסס על תותחי מסילה. שימוש בטכנולוגיות כאלה יאפשר קיומו של אמצעי אחיד כנגד איומים שונים בתווך האווירי.
פצצות חכמות יותר (Smarter Smart Bombs): הפנטגון מבקש פצצות חכמות יותר וזולות. הכוונה לפצצות היכולות לזהות את המטרות בלי תקשורת חיצונית, תוך שימוש במיקרו-מצלמות וסנסורים המצויים בטלפונים החכמים, ופיתוח מיקרו-אמצעים בתחום הניווט, המיקום והתזמון, אשר מקודם על ידי דארפא. שר ההגנה הצביע על פצצות קטנות [יחסית] (Small Diameter Bombs) ככיוון הנדרש למניעת נזק אגבי, אשר עליהן יורכבו יכולות של הרכשת מטרות ללא תקשורת חיצונית.
מטוסי "מחסנית" (Arsenal Planes): ארה"ב רוצה לנצל את מטוסיה הענקיים הישנים, כנראה המפציץ B-52, ולהפוך אותם ל"מחסניות" פצצות חכמות מעופפות. בשילוב עם מטוסים החדישים שישמשו כסנסורים ומאכוונים לפצצות שיצאו ממטוסי "המחסנית". דוגמה נוספת לכוונת משרד ההגנה לנצל יכולות קיימות וליצור יכולות חדשות.
אלה רק חלק מהטכנולוגיות שמשרד ההגנה מבקש להמשיך ולקדם בשנים הקרובות. הגם שזהות הנשיא החדש ואנשיו איננה ידועה, וכמובן גם לא מדיניותם, סביר להניח שלא יהיו שינויים משמעותיים בכיווני הפיתוח והמחקר שהנהגת מערכת הביטחון האמריקנית שואפת לקדם.
