זירת הלחימה הגלובלית
המציאות המורכבת בסוריה מתגלה כתמונת מצב של האסטרטגיה הגלובלית – ארה"ב מול רוסיה, מזרח מול מערב. אמנון סופרין מנסה לעשות סדר בכל הכוחות בשטח
אמנון סופרין
| 29/12/2015
כבר למעלה מארבע שנים נמשכת מלחמת האזרחים בסוריה. שנים ארוכות שגבו מחיר דמים יקר: כרבע מיליון בני אדם נהרגו, 11 מיליון הפכו לעקורים מבתיהם – מתוכם ארבעה מיליון שמצאו מקלט במדינות השכנות – טורקיה, ירדן, עיראק, לבנון ואף מצרים.
על פי הערכות שונות כ - 50,000 חיילים וקצינים ערקו במשך השנים מצבא אסד, חלקם לשורות המורדים הנלחמים כנגד הממשל.
הממשל הסורי נשען על הגורמים הבאים: צבא סוריה – על כלל יחידותיו, מיליציה אדירה בה חברים כ-100 אלף איש אשר קיבלו נשק, ציוד והכשרה מהשלטון וארגון השביח'ה - מיליציות עלאוויות המשמשות כ"זרוע ביצוע" של המשטר למעשי טבח ופגיעה באזרחים. הארגון הוגדר בדצמבר 2012 על ידי ארה"ב כארגון טרור.
אל מול כוחות אלו, עוד לפני שהחלה המעורבות הבינלאומית במדינה, פועלות הקבוצות החמושות בסוריה: הקואליציה הלאומית הסורית – הגוף המדיני אשר הוקם בסוף 2012 ומטרתו החלפתו של בשאר אסד בשלטון. עוד חבר בקואליציה נגד אסד הוא צבא סוריה החופשית – הוקם ביולי 2011 על ידי עריקים מצבא סוריה אשר אומנו וקיבלו ציוד מטורקיה ומארה"ב. בין הלוחמים ניתן למצוא גם את החזית האסלאמית - על בסיס סונים הממומנים ומצוידים על ידי סעודיה, והאזרחים הכורדים – המרוכזים בצפון מזרח המדינה והתארגנו במתכונת של כוח לוחם, בסיוע אחיהם הכורדים מעיראק. ביולי 2012 כבשו את העיירה קובאני הסמוכה לגבול טורקיה מדי כוחות צבא אסד. (עיקר לחימתם בחודשים האחרונים היא כנגד ארגון דאעש).
עם הזמן הפכה סוריה ל"זירת ג'יהאד" המושכת אליה גורמי כוח רבים. בחלקם כדי להילחם כנגד השלטון העלאווי הטובח בסונים, ובחלקם הרפתקנים המבקשים ליטול חלק בקרבות.
בין הארגונים השונים נציין את: ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) הפועל בעיקר בצפון ובצפון מזרח סוריה. נכון לקיץ 2015 שלט הארגון, על פי ניתוחים שונים, בכשליש משטחה של סוריה, לרבות שליטה על מקורות נפט וגז.
ארגון "ג'בהאת אל נוסרה" – הקבוצה הג'האדיסטית הגדולה בסוריה, נתמכת ומזוהה עם ארגון "אל קעידה". מונה כ-6000-10000 לוחמים, בהם זרים רבים אשר הצטרפו ללחימה. כוחות הארגון ערוכים בצפון סוריה, בחזית רמת הגולן, קרוב לגבול ישראל ובדרום סוריה.
המעורבות הבינלאומית
כמובן שמלחמה שכזו, באזור אסטרטגי במזרח התיכון, מושכת אליה מעורבות מאסיבית של כוחות בינלאומיים – מארצות ערב ועד לארה"ב ולאחרונה רוסיה.
קבוצות המורדים נתמכות על ידי מדינות המערב ומדינות ערב: סעודיה, טורקיה, קטאר וירדן - בין אם בתמיכה כספית ובין אם בהעברת נשק וציוד. החל מראשית 2015 מאומנים חיילים מקרב המורדים בסוריה על ידי כ-450 חיילים ויועצים ממדינות המערב, בהם כ-350 אמריקנים. ההכשרות והאימונים מתקיימים בטורקיה, בירדן, בסעודיה ובקטאר. המטרה היא להכשיר ולאמן כ-15,000 לוחמים במשך 3 שנים , כאשר בהכרזה הרשמית נאמר כי הם מיועדים ללחימה בדאעש. גם לאחר סיום ההכשרה ימשיכו אלה לקבל מימון, סיוע ותמיכה מארה"ב ומכוחות הקואליציה.
במקביל כוחות הקואליציה, בהובלת ארה"ב, מבצעות תקיפות מהאוויר על יעדים ועמדות של דאעש בצפון סוריה. לקואליציה שותפות טורקיה ומדינות אירופיות ועיקר פעילותן מתבצעת מהאוויר.
וכאן נכנס הנשיא הסורי, ולדימיר פוטין. ממשלת סוריה שלחה (בסוף אוגוסט 2015) בקשה רשמית לסיוע צבאי מרוסיה. בתחילת חודש ספטמבר אישר "הבית העליון" של הפרלמנט הרוסי את בקשתו של הנשיא פוטין לשלוח כוח אווירי לסוריה.
מה הניע את הנשיא הרוסי לשלוח כוחות להתערבות ישירה בלחימה בסוריה? נראה כי היו לכך מספר גורמים: שימור "אחיזתם" באזור הים התיכון על ידי קיום נוכחות בטרטוס ובלאדקיה. בנוסף מבקש פוטין לשמר את בשאר אסד בשלטון. סוריה הינה בעלת הברית היחידה לרוסיה באזור ולרוסים אינטרס לשמר ברית זו כחלק מבניית מאזן הכוחות הגלובלית. יוזכר כי באוגוסט-ספטמבר 2013, לאחר שבשאר אסד הפעיל נשק כימי כנגד אזרחים איימה ארה"ב לתקוף בסוריה, רוסיה התייצבה לצד הנשיא הסורי והביאה להסכם לפיו הנשק הכימי יוצא מסוריה ובכך מנעה תקיפה (פוטנציאלית) אמריקנית.
אינטרס משמעותי נוסף של הרוסים הוא סוגיית חיזוק מעמדה הבינלאומי של רוסיה כ"שחקן" משמעותי. במסגרת זאת התייצבותה של רוסיה כ"שחקן משמעותי" בלחימה בגורמים אסלאמיים קיצוניים מחזקת את מעמדה, מחד גיסא, ומאידך תאפשר לה לחזק את הקשר עם מדינות אירופה ודרך זאת להשיג "רווח כפול": יצירת קואליציה ללחימה בגורמים אסלאמיים קיצוניים המאיימים גם על רוסיה והאפשרות ליצור "אווירת אמון" במטרה לשקם את היחסים עם מדינות אירופה אשר נפגעו במהלך האירועים באוקראינה.
במהלך חודש ספטמבר הועבר לסוריה כוח צבאי רוסי הכולל מטוסי תקיפה (מסוג סוחוי 24/25/34) , מסוקי תקיפה (מסוג מי-24), מל"טים (לאיסוף מודיעין). ישנו מידע (לא מאומת) לפיו בסוריה נערכו כוחות נחתים רוסים(כ-500-600 לוחמים) הפועלים על אדמת סוריה לצד כוחות צבא אסד.
נציג צבא רוסיה בפרלמנט, האדמירל ולדימיר קומויידוב חשף (6 אוקטובר) כי רוסיה מתכוונת להציב בסוריה כוח "מתנדבים" ללחימה לצד כוחות אסד. נראה כי תחת ההגדרה "מתנדבים" יגיעו לסוריה כוחות לוחמים רוסים נוספים.
החל מה-30 ספטמבר תוקפים המטוסים הרוסים מטרות בצפון ובצפון מזרח סוריה. גורמים מערביים מדווחים כי המטוסים תקפו עמדות ומאחזים של הארגונים המתנגדים למשטר (“צבא סוריה החופשית", “ג'בהאת אל נוצרה") ואף עמדות של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש).
בנוסף לתמיכה הרוסית ולמעורבותה הישירה של רוסיה במלחמה, משקיעה איראן משאבים רבים בסיוע לצבא אסד בלחימה. איראן עברה אף היא לתמיכה ישירה בלחימה על ידי העברה של כוחות "אל קודס" לסוריה הנלחמים, יחד עם צבא אסד ועם אנשי חיזבאללה מלבנון כנגד קבוצות המורדים השונות.
איראן אף גייסה מיליציות שיעיות מעיראק אשר הצטרפו ללחימה לצד כוחות אסד. ישנן עדויות כי מיליציות אלה פועלות בסוריה תחת הכוונה איראנית ובשיתוף פעולה ובתיאום עם הפיקוד הצבאי הרוסי אשר הוקם בסוריה.
ניתן לראות כי תמונת הלחימה בסוריה מורכבת מאוד ומעורבות בה הן מדינות האזור והן המערכת הבינלאומית. בשאר אסד נתמך על ידי ברית מיליטנטית הפועלת בגלוי לצד צבאו על אדמת סוריה ובה כוח צבאי (אווירי, בעיקרו) רוסי, כוחות איראנים, כוחות חיזבאללה מלבנון ומיליציות שיעיות מעיראק.
המורדים נתמכים על ידי הקואליציה הבינלאומית (בהובלת ארה"ב) המבצעת תקיפות אוויריות של מאחזי דאעש, אך תומכת גם בכוחות המורדים ועוסקת בהכשרתם ללחימה, כאשר פורמלית הם מוכשרים ללחימה בדאעש, אך למעשה מוכשרים ללחימה בכוחות אסד.
מנגד, המדינות הסוניות הגדולות, ובראשן סעודיה וירדן מצטרפות לתומכים במורדים בשלטון ונוטלות חלק בהכשרתם ובסיוע כספי.
מצב זה, בו כל כך הרבה גורמים בעלי אינטרסים שונים פועלים בזירה זו ובו מתבצעות פעולות לחימה בתאי שטח קרובים מחייב תיאום בין הצדדים הפועלים, בדגש לכוח הרוסי ולכוחות הקואליציה על מנת למנוע פגיעות הדדיות, כפי שעשתה ממשלת ישראל אשר פעלה לתאם מראש עם הרוסים את הפעילות בסוריה.
האם הקואליציה אשר התגייסה לתמיכה בבשאר אסד תצליח לשמר את שלטונו? מוקדם עדיין לנבא, אולם בכל מקרה ברור הוא כי סוריה לא תחזור להיות המדינה אשר הכרנו מאז חתימת הסכמי סייקס-פיקו ועד שנת 2011 וקיימת אפשרות כי היא תיבנה במסגרת של אזורי שליטה לגורמים השונים, במתכונת המצב בעיראק או בלוב.
***
תא”ל (מיל’) אמנון סופרין היה קצין מודיעין שדה ראשי בצה”ל וראש אגף המודיעין במוסד. כיום, הוא יועץ בכיר בתחום הסייבר וה-HLS
המציאות המורכבת בסוריה מתגלה כתמונת מצב של האסטרטגיה הגלובלית – ארה"ב מול רוסיה, מזרח מול מערב. אמנון סופרין מנסה לעשות סדר בכל הכוחות בשטח
כבר למעלה מארבע שנים נמשכת מלחמת האזרחים בסוריה. שנים ארוכות שגבו מחיר דמים יקר: כרבע מיליון בני אדם נהרגו, 11 מיליון הפכו לעקורים מבתיהם – מתוכם ארבעה מיליון שמצאו מקלט במדינות השכנות – טורקיה, ירדן, עיראק, לבנון ואף מצרים.
על פי הערכות שונות כ - 50,000 חיילים וקצינים ערקו במשך השנים מצבא אסד, חלקם לשורות המורדים הנלחמים כנגד הממשל.
הממשל הסורי נשען על הגורמים הבאים: צבא סוריה – על כלל יחידותיו, מיליציה אדירה בה חברים כ-100 אלף איש אשר קיבלו נשק, ציוד והכשרה מהשלטון וארגון השביח'ה - מיליציות עלאוויות המשמשות כ"זרוע ביצוע" של המשטר למעשי טבח ופגיעה באזרחים. הארגון הוגדר בדצמבר 2012 על ידי ארה"ב כארגון טרור.
אל מול כוחות אלו, עוד לפני שהחלה המעורבות הבינלאומית במדינה, פועלות הקבוצות החמושות בסוריה: הקואליציה הלאומית הסורית – הגוף המדיני אשר הוקם בסוף 2012 ומטרתו החלפתו של בשאר אסד בשלטון. עוד חבר בקואליציה נגד אסד הוא צבא סוריה החופשית – הוקם ביולי 2011 על ידי עריקים מצבא סוריה אשר אומנו וקיבלו ציוד מטורקיה ומארה"ב. בין הלוחמים ניתן למצוא גם את החזית האסלאמית - על בסיס סונים הממומנים ומצוידים על ידי סעודיה, והאזרחים הכורדים – המרוכזים בצפון מזרח המדינה והתארגנו במתכונת של כוח לוחם, בסיוע אחיהם הכורדים מעיראק. ביולי 2012 כבשו את העיירה קובאני הסמוכה לגבול טורקיה מדי כוחות צבא אסד. (עיקר לחימתם בחודשים האחרונים היא כנגד ארגון דאעש).
עם הזמן הפכה סוריה ל"זירת ג'יהאד" המושכת אליה גורמי כוח רבים. בחלקם כדי להילחם כנגד השלטון העלאווי הטובח בסונים, ובחלקם הרפתקנים המבקשים ליטול חלק בקרבות.
בין הארגונים השונים נציין את: ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) הפועל בעיקר בצפון ובצפון מזרח סוריה. נכון לקיץ 2015 שלט הארגון, על פי ניתוחים שונים, בכשליש משטחה של סוריה, לרבות שליטה על מקורות נפט וגז.
ארגון "ג'בהאת אל נוסרה" – הקבוצה הג'האדיסטית הגדולה בסוריה, נתמכת ומזוהה עם ארגון "אל קעידה". מונה כ-6000-10000 לוחמים, בהם זרים רבים אשר הצטרפו ללחימה. כוחות הארגון ערוכים בצפון סוריה, בחזית רמת הגולן, קרוב לגבול ישראל ובדרום סוריה.
המעורבות הבינלאומית
כמובן שמלחמה שכזו, באזור אסטרטגי במזרח התיכון, מושכת אליה מעורבות מאסיבית של כוחות בינלאומיים – מארצות ערב ועד לארה"ב ולאחרונה רוסיה.
קבוצות המורדים נתמכות על ידי מדינות המערב ומדינות ערב: סעודיה, טורקיה, קטאר וירדן - בין אם בתמיכה כספית ובין אם בהעברת נשק וציוד. החל מראשית 2015 מאומנים חיילים מקרב המורדים בסוריה על ידי כ-450 חיילים ויועצים ממדינות המערב, בהם כ-350 אמריקנים. ההכשרות והאימונים מתקיימים בטורקיה, בירדן, בסעודיה ובקטאר. המטרה היא להכשיר ולאמן כ-15,000 לוחמים במשך 3 שנים , כאשר בהכרזה הרשמית נאמר כי הם מיועדים ללחימה בדאעש. גם לאחר סיום ההכשרה ימשיכו אלה לקבל מימון, סיוע ותמיכה מארה"ב ומכוחות הקואליציה.
במקביל כוחות הקואליציה, בהובלת ארה"ב, מבצעות תקיפות מהאוויר על יעדים ועמדות של דאעש בצפון סוריה. לקואליציה שותפות טורקיה ומדינות אירופיות ועיקר פעילותן מתבצעת מהאוויר.
וכאן נכנס הנשיא הסורי, ולדימיר פוטין. ממשלת סוריה שלחה (בסוף אוגוסט 2015) בקשה רשמית לסיוע צבאי מרוסיה. בתחילת חודש ספטמבר אישר "הבית העליון" של הפרלמנט הרוסי את בקשתו של הנשיא פוטין לשלוח כוח אווירי לסוריה.
מה הניע את הנשיא הרוסי לשלוח כוחות להתערבות ישירה בלחימה בסוריה? נראה כי היו לכך מספר גורמים: שימור "אחיזתם" באזור הים התיכון על ידי קיום נוכחות בטרטוס ובלאדקיה. בנוסף מבקש פוטין לשמר את בשאר אסד בשלטון. סוריה הינה בעלת הברית היחידה לרוסיה באזור ולרוסים אינטרס לשמר ברית זו כחלק מבניית מאזן הכוחות הגלובלית. יוזכר כי באוגוסט-ספטמבר 2013, לאחר שבשאר אסד הפעיל נשק כימי כנגד אזרחים איימה ארה"ב לתקוף בסוריה, רוסיה התייצבה לצד הנשיא הסורי והביאה להסכם לפיו הנשק הכימי יוצא מסוריה ובכך מנעה תקיפה (פוטנציאלית) אמריקנית.
אינטרס משמעותי נוסף של הרוסים הוא סוגיית חיזוק מעמדה הבינלאומי של רוסיה כ"שחקן" משמעותי. במסגרת זאת התייצבותה של רוסיה כ"שחקן משמעותי" בלחימה בגורמים אסלאמיים קיצוניים מחזקת את מעמדה, מחד גיסא, ומאידך תאפשר לה לחזק את הקשר עם מדינות אירופה ודרך זאת להשיג "רווח כפול": יצירת קואליציה ללחימה בגורמים אסלאמיים קיצוניים המאיימים גם על רוסיה והאפשרות ליצור "אווירת אמון" במטרה לשקם את היחסים עם מדינות אירופה אשר נפגעו במהלך האירועים באוקראינה.
במהלך חודש ספטמבר הועבר לסוריה כוח צבאי רוסי הכולל מטוסי תקיפה (מסוג סוחוי 24/25/34) , מסוקי תקיפה (מסוג מי-24), מל"טים (לאיסוף מודיעין). ישנו מידע (לא מאומת) לפיו בסוריה נערכו כוחות נחתים רוסים(כ-500-600 לוחמים) הפועלים על אדמת סוריה לצד כוחות צבא אסד.
נציג צבא רוסיה בפרלמנט, האדמירל ולדימיר קומויידוב חשף (6 אוקטובר) כי רוסיה מתכוונת להציב בסוריה כוח "מתנדבים" ללחימה לצד כוחות אסד. נראה כי תחת ההגדרה "מתנדבים" יגיעו לסוריה כוחות לוחמים רוסים נוספים.
החל מה-30 ספטמבר תוקפים המטוסים הרוסים מטרות בצפון ובצפון מזרח סוריה. גורמים מערביים מדווחים כי המטוסים תקפו עמדות ומאחזים של הארגונים המתנגדים למשטר (“צבא סוריה החופשית", “ג'בהאת אל נוצרה") ואף עמדות של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש).
בנוסף לתמיכה הרוסית ולמעורבותה הישירה של רוסיה במלחמה, משקיעה איראן משאבים רבים בסיוע לצבא אסד בלחימה. איראן עברה אף היא לתמיכה ישירה בלחימה על ידי העברה של כוחות "אל קודס" לסוריה הנלחמים, יחד עם צבא אסד ועם אנשי חיזבאללה מלבנון כנגד קבוצות המורדים השונות.
איראן אף גייסה מיליציות שיעיות מעיראק אשר הצטרפו ללחימה לצד כוחות אסד. ישנן עדויות כי מיליציות אלה פועלות בסוריה תחת הכוונה איראנית ובשיתוף פעולה ובתיאום עם הפיקוד הצבאי הרוסי אשר הוקם בסוריה.
ניתן לראות כי תמונת הלחימה בסוריה מורכבת מאוד ומעורבות בה הן מדינות האזור והן המערכת הבינלאומית. בשאר אסד נתמך על ידי ברית מיליטנטית הפועלת בגלוי לצד צבאו על אדמת סוריה ובה כוח צבאי (אווירי, בעיקרו) רוסי, כוחות איראנים, כוחות חיזבאללה מלבנון ומיליציות שיעיות מעיראק.
המורדים נתמכים על ידי הקואליציה הבינלאומית (בהובלת ארה"ב) המבצעת תקיפות אוויריות של מאחזי דאעש, אך תומכת גם בכוחות המורדים ועוסקת בהכשרתם ללחימה, כאשר פורמלית הם מוכשרים ללחימה בדאעש, אך למעשה מוכשרים ללחימה בכוחות אסד.
מנגד, המדינות הסוניות הגדולות, ובראשן סעודיה וירדן מצטרפות לתומכים במורדים בשלטון ונוטלות חלק בהכשרתם ובסיוע כספי.
מצב זה, בו כל כך הרבה גורמים בעלי אינטרסים שונים פועלים בזירה זו ובו מתבצעות פעולות לחימה בתאי שטח קרובים מחייב תיאום בין הצדדים הפועלים, בדגש לכוח הרוסי ולכוחות הקואליציה על מנת למנוע פגיעות הדדיות, כפי שעשתה ממשלת ישראל אשר פעלה לתאם מראש עם הרוסים את הפעילות בסוריה.
האם הקואליציה אשר התגייסה לתמיכה בבשאר אסד תצליח לשמר את שלטונו? מוקדם עדיין לנבא, אולם בכל מקרה ברור הוא כי סוריה לא תחזור להיות המדינה אשר הכרנו מאז חתימת הסכמי סייקס-פיקו ועד שנת 2011 וקיימת אפשרות כי היא תיבנה במסגרת של אזורי שליטה לגורמים השונים, במתכונת המצב בעיראק או בלוב.
***
תא”ל (מיל’) אמנון סופרין היה קצין מודיעין שדה ראשי בצה”ל וראש אגף המודיעין במוסד. כיום, הוא יועץ בכיר בתחום הסייבר וה-HLS
