עיוורון אסטרטגי
תא"ל (מיל') אסף אגמון, ראש מכון פישר לשעבר, מאמין שעל ישראל לשוב בהקדם לאינטרסים האסטרטגיים הבסיסיים שלה, אחרת חוסנה של המדינה ייפגע עוד יותר
אסף אגמון
| 25/11/2015
בשנים האחרונות ובעוצמה מרבית במהלך כהונת הממשלה הזו וקודמתה אנחנו והעולם שומעים כי "פצצה גרעינית" איראנית הינה סכנה קיומית מהמעלה הראשונה למדינת ישראל ואיום על יציבות העולם כולו. כל מאמצינו הדיפלומטיים, המדיניים, ההסברתיים ואף בתחום היכולות הצבאיות התרכזו מול האיום הנורא הזה וכל הזמן היינו מודאגים "כמה רחוקה איראן מהפצצה".
האמת היא שכל ניתוח אסטרטגי קר מבין ש"הפצצה" אינה כלל המטרה של המדינה האיראנית. זהו כלי אסטרטגי מהמעלה הראשונה שנועד להביא את איראן ולמצב אותה כמעצמה האזורית המובילה במזרח התיכון. זו הייתה מטרתם וכנראה גם תישאר גם אם יקרה הבלתי צפוי ומשטר האייתולות יוחלף במשטר חילוני.
כבר בשנות התשעים המאוחרות הועלתה אצלנו האפשרות לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים וע"י כך לעכב את פיתוח הפצצה האירנית במספר שנים. עברו כבר 15 שנים ועדיין אין לאיראנים פצצה.
גם כל המבין, ולו במעט, יודע שלא היה כל סיכוי ליומרה האחרונה לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים לבדנו לעצור בכך את המשך המגמה של השגת יכולת גרעינית איראנית לשם השגת המעמד המיוחל של מעצמה אזורית מובילה.
הגישה שלנו שהתרכזה ב"נושא הקיומי" של פצצה אירנית הובילה את ישראל להתרכז בכמה צנטריפוגות יישארו באיראן תוך מלחמה עיוורת בהסכם המתגבש. התוצאה היא שישראל נותרה מבודדת ללא כל יכולת השפעה ואפילו ללא כל מעמד של שותפה בדיונים ובהתייעצויות בעוד אירן זוכה בעליה לרגל של מנהיגים וראשי ארגונים כלכליים עולמיים מכל קצות הגלובוס.
ישראל תפסה את מקומה של איראן כמוקצה הן כלכלית והן מדינית. לא רק שמול ההישגים האסטרטגיים האירניים נותרנו קירחים, גם הצלחנו לפגוע ולהפסיד נכסים אסטרטגיים מאוד חיוניים לעתידנו.
היחסים המדיניים עם שלנו עם הממשל בארה"ב הם בשפל המדרגה, יצרנו פיצול בקהילה היהודית בארה"ב, גרמנו לחשוף כי הלובי היהודי בראשות איפ"ק הוא לא כל יכול ופגענו קשות בתמיכת דעת הקהל בארה"ב ובעולם המערבי לאורך זמן בישראל. זהו נזק גדול בנכסים אסטרטגיים קיומיים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
אבל בכך כנראה לא מסתיים עיוורוננו. בגלל שאין לנו כיוון ברור אנחנו מסתפקים בתגובות בכל מה שקורה סביבנו. הסתפקנו בהערכה, שהתבררה כמוטעית, שימיו של אסד ספורים ונמנענו מלנקוט עמדה בכל המתרחש בסוריה. כשניתן היה עוד לתמוך במורדים החילוניים (מוסרית\פומבית\מדינית\חשאית) הצהרנו שזה לא ענייננו והסתפקנו בתגובות ל"זליגות" לתחומינו.
כיום אנחנו נמצאים במציאות של מעורבות צבאית רוסית ניכרת ומתגברת המחזקת בצורה משמעותית ביותר את הקואליציה של איראן, אסד, חיזבאללה, חמאס.
איך הזנחנו את היעד האסטרטגי של מיגור "האיום הקיומי האמתי" של "ציר הרשע" איראן – סוריה – חיזבאללה – חמאס? איך אנחנו שוחקים את מעמדו המוסרי בעולם בהכרזות ציניות של בכירינו בנוסח "שיהיה בהצלחה לשני הצדדים במלחמתם זה בזה"? כיצד אימצנו את סיסמת השווא "אסד הוא הרע במיעוטו"? אויבנו המושבע משך עשרות שנים, רוצח ילדים, נשים ואזרחים חפים מפשע במאות אלפים מבני עמו הוא ה"רע במיעוטו" לגבינו?
אנחנו, שמוחים כנגד הציניות של מדינות העולם ועמידתם מנגד מול המכריזים על רצונם בהשמדתנו, עושים אותו דבר כשזה קורה פיזית לשכנינו. שוב מחוסר ראיה אסטרטגית ארוכת טווח ולא תזזיתית אנחנו מוצאים את עצמנו משבחים את פוטין מול "הנאיביות" של אובמה נשיא המעצמה בה אנו תלויים אסטרטגית.
הייתכן שנמצא את עצמנו בימים הקרובים משתפים פעולה עם מערכות נשק אמריקאיות נגד האינטרסים של ארה"ב כאן באזורנו?
האירועים והתהפוכות סביבנו הינם בעוצמה ללא תקדים. דווקא משום כך מוטל עלינו לחזור במהירות לאינטרסים האסטרטגיים הבסיסיים של מדינת ישראל ולהימנע מפעילות תגובתית בלבד שרק תסבך עוד יותר את מצבנו ותפגע בחוסנה של מדינתנו.
כמאמר יורדי הים "גם בסערה החמורה ביותר חייב הקברניט לעמוד ליד ההגה ולנווט את הספינה ולא להסתפק בתגובה לגלים בלבד".
תא"ל (מיל') אסף אגמון, ראש מכון פישר לשעבר, מאמין שעל ישראל לשוב בהקדם לאינטרסים האסטרטגיים הבסיסיים שלה, אחרת חוסנה של המדינה ייפגע עוד יותר
בשנים האחרונות ובעוצמה מרבית במהלך כהונת הממשלה הזו וקודמתה אנחנו והעולם שומעים כי "פצצה גרעינית" איראנית הינה סכנה קיומית מהמעלה הראשונה למדינת ישראל ואיום על יציבות העולם כולו. כל מאמצינו הדיפלומטיים, המדיניים, ההסברתיים ואף בתחום היכולות הצבאיות התרכזו מול האיום הנורא הזה וכל הזמן היינו מודאגים "כמה רחוקה איראן מהפצצה".
האמת היא שכל ניתוח אסטרטגי קר מבין ש"הפצצה" אינה כלל המטרה של המדינה האיראנית. זהו כלי אסטרטגי מהמעלה הראשונה שנועד להביא את איראן ולמצב אותה כמעצמה האזורית המובילה במזרח התיכון. זו הייתה מטרתם וכנראה גם תישאר גם אם יקרה הבלתי צפוי ומשטר האייתולות יוחלף במשטר חילוני.
כבר בשנות התשעים המאוחרות הועלתה אצלנו האפשרות לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים וע"י כך לעכב את פיתוח הפצצה האירנית במספר שנים. עברו כבר 15 שנים ועדיין אין לאיראנים פצצה.
גם כל המבין, ולו במעט, יודע שלא היה כל סיכוי ליומרה האחרונה לתקוף את מתקני הגרעין האיראנים לבדנו לעצור בכך את המשך המגמה של השגת יכולת גרעינית איראנית לשם השגת המעמד המיוחל של מעצמה אזורית מובילה.
הגישה שלנו שהתרכזה ב"נושא הקיומי" של פצצה אירנית הובילה את ישראל להתרכז בכמה צנטריפוגות יישארו באיראן תוך מלחמה עיוורת בהסכם המתגבש. התוצאה היא שישראל נותרה מבודדת ללא כל יכולת השפעה ואפילו ללא כל מעמד של שותפה בדיונים ובהתייעצויות בעוד אירן זוכה בעליה לרגל של מנהיגים וראשי ארגונים כלכליים עולמיים מכל קצות הגלובוס.
ישראל תפסה את מקומה של איראן כמוקצה הן כלכלית והן מדינית. לא רק שמול ההישגים האסטרטגיים האירניים נותרנו קירחים, גם הצלחנו לפגוע ולהפסיד נכסים אסטרטגיים מאוד חיוניים לעתידנו.
היחסים המדיניים עם שלנו עם הממשל בארה"ב הם בשפל המדרגה, יצרנו פיצול בקהילה היהודית בארה"ב, גרמנו לחשוף כי הלובי היהודי בראשות איפ"ק הוא לא כל יכול ופגענו קשות בתמיכת דעת הקהל בארה"ב ובעולם המערבי לאורך זמן בישראל. זהו נזק גדול בנכסים אסטרטגיים קיומיים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
אבל בכך כנראה לא מסתיים עיוורוננו. בגלל שאין לנו כיוון ברור אנחנו מסתפקים בתגובות בכל מה שקורה סביבנו. הסתפקנו בהערכה, שהתבררה כמוטעית, שימיו של אסד ספורים ונמנענו מלנקוט עמדה בכל המתרחש בסוריה. כשניתן היה עוד לתמוך במורדים החילוניים (מוסרית\פומבית\מדינית\חשאית) הצהרנו שזה לא ענייננו והסתפקנו בתגובות ל"זליגות" לתחומינו.
כיום אנחנו נמצאים במציאות של מעורבות צבאית רוסית ניכרת ומתגברת המחזקת בצורה משמעותית ביותר את הקואליציה של איראן, אסד, חיזבאללה, חמאס.
איך הזנחנו את היעד האסטרטגי של מיגור "האיום הקיומי האמתי" של "ציר הרשע" איראן – סוריה – חיזבאללה – חמאס? איך אנחנו שוחקים את מעמדו המוסרי בעולם בהכרזות ציניות של בכירינו בנוסח "שיהיה בהצלחה לשני הצדדים במלחמתם זה בזה"? כיצד אימצנו את סיסמת השווא "אסד הוא הרע במיעוטו"? אויבנו המושבע משך עשרות שנים, רוצח ילדים, נשים ואזרחים חפים מפשע במאות אלפים מבני עמו הוא ה"רע במיעוטו" לגבינו?
אנחנו, שמוחים כנגד הציניות של מדינות העולם ועמידתם מנגד מול המכריזים על רצונם בהשמדתנו, עושים אותו דבר כשזה קורה פיזית לשכנינו. שוב מחוסר ראיה אסטרטגית ארוכת טווח ולא תזזיתית אנחנו מוצאים את עצמנו משבחים את פוטין מול "הנאיביות" של אובמה נשיא המעצמה בה אנו תלויים אסטרטגית.
הייתכן שנמצא את עצמנו בימים הקרובים משתפים פעולה עם מערכות נשק אמריקאיות נגד האינטרסים של ארה"ב כאן באזורנו?
האירועים והתהפוכות סביבנו הינם בעוצמה ללא תקדים. דווקא משום כך מוטל עלינו לחזור במהירות לאינטרסים האסטרטגיים הבסיסיים של מדינת ישראל ולהימנע מפעילות תגובתית בלבד שרק תסבך עוד יותר את מצבנו ותפגע בחוסנה של מדינתנו.
כמאמר יורדי הים "גם בסערה החמורה ביותר חייב הקברניט לעמוד ליד ההגה ולנווט את הספינה ולא להסתפק בתגובה לגלים בלבד".
