חימוש חדש בלחימה בסוריה - פצצות מצרר או חימוש נ"ט מוכוון?
השימוש בחימוש נ"ט על ידי הרוסים בסוריה יכול להוות איום מעבר לגבול הצפוני של ישראל. מיוחד
בועז זלמנוביץ'
| 05/11/2015
בסוריה תקף הצבא הסורי בפצצות מצרר כנגד אדם עוד מ-2012, וכנראה גם דעאש השתמש בפצצות אלה ממחצית 2014.על פי מעקב של הקואליציה למאבק בפצצות מצרר (Cluster Munition Monitor 2015), נהרגו בסוריה מפצצונות מצרר כמעט 2000 איש, רובם אזרחים בשנים 2012 ל-2014.
ב-4 באוקטובר דווח כי חיל האוויר הרוסי תקף בפצצות מצרר באזור הכפר חלב במחוז חלב. מצילומים ברשתות החברתיות נראה חימוש שלא נצפה עד כה בקרבות בסוריה. מדובר בפצצות גדולות יחסית עם כנפונים ומצנח.
על פי פרסומים שונים מדובר בפצצת SPBE, חימוש נגד טנקים המשוגר ממטוס באמצעות פצצה RBK-500 SPBE-D המכילה 15 פצצונות SPBE. החימוש מונח סנסור אינפרא-אדום, אשר בפליטה מפצצת האם נפתחים מצנחים המאטים את נפילת הפצצות ומאפשרים פעולת סנסור, המחפש את המטרה ומכווין את הפצצה לעברה. משקל כל פצצת SPBE הוא 17.3 ק"ג ומשקל חומר הנפץ 5.8 ק"ג, והן נועדו במקור לפעול כנגד שריון. באיתור המטרה, הפצצה יורה מגובה של כ-100 מ' מטען המסוגל לחדור 70 מ"מ של שריון.
על פי שנת הייצור 1991, המוטבע בפצצה, ההערכה כי זה אינו חימוש מתקדם ביותר. ידוע על דגמים מתקדמים יותר של הרוסים הכוללים חיישני אינפרא-אדום, וחלקם אף סנסורי רדיו - radio frequency sensor. הגם שעדיין לא אותר שימוש בהם, הרי ברור כבר עתה כי רוסיה משתמשת בלחימה בסוריה כשדה קרב לבדיקת אמצעי לחימה שונים.
סוגיה נוספת היא הגדרת החימוש כפצצת מצרר. ארגוני זכויות האדם גינו את רוסיה על שימוש במצרר בעקבות ירי ה-SPBE. רוסיה, כמו ישראל, לא חתמה על אמנת דבלין (2008) לאיסור שימוש במצרר, אך גינתה שימוש כזה בסודן ובאוקראינה. על פי אתר Sputnik, המוכר כשופר תעמולה, אין להגדיר את ההפצצה האחרונה כמצרר, כי החימוש היה גדול, מוכוון למטרה מוגדרת, ובעל מנגנון להשמדה עצמית (במקרה זה לא פעל באופן מלא).
פצצות SPBE יכולות להיות משוגרות גם באמצעות רקטות 300 מ"מ (9K58 Smerch) הנמצאות בשרות צבא סוריה וגורמים נוספים הנלחמים בסוריה, כך שהסיכון בהפעלת חימוש נ"ט זה קיים מעבר לגבול הצפוני של ישראל.
השימוש בחימוש נ"ט על ידי הרוסים בסוריה יכול להוות איום מעבר לגבול הצפוני של ישראל. מיוחד
בועז זלמנוביץ'
| 05/11/2015
בסוריה תקף הצבא הסורי בפצצות מצרר כנגד אדם עוד מ-2012, וכנראה גם דעאש השתמש בפצצות אלה ממחצית 2014.על פי מעקב של הקואליציה למאבק בפצצות מצרר (Cluster Munition Monitor 2015), נהרגו בסוריה מפצצונות מצרר כמעט 2000 איש, רובם אזרחים בשנים 2012 ל-2014.
ב-4 באוקטובר דווח כי חיל האוויר הרוסי תקף בפצצות מצרר באזור הכפר חלב במחוז חלב. מצילומים ברשתות החברתיות נראה חימוש שלא נצפה עד כה בקרבות בסוריה. מדובר בפצצות גדולות יחסית עם כנפונים ומצנח.
על פי פרסומים שונים מדובר בפצצת SPBE, חימוש נגד טנקים המשוגר ממטוס באמצעות פצצה RBK-500 SPBE-D המכילה 15 פצצונות SPBE. החימוש מונח סנסור אינפרא-אדום, אשר בפליטה מפצצת האם נפתחים מצנחים המאטים את נפילת הפצצות ומאפשרים פעולת סנסור, המחפש את המטרה ומכווין את הפצצה לעברה. משקל כל פצצת SPBE הוא 17.3 ק"ג ומשקל חומר הנפץ 5.8 ק"ג, והן נועדו במקור לפעול כנגד שריון. באיתור המטרה, הפצצה יורה מגובה של כ-100 מ' מטען המסוגל לחדור 70 מ"מ של שריון.
על פי שנת הייצור 1991, המוטבע בפצצה, ההערכה כי זה אינו חימוש מתקדם ביותר. ידוע על דגמים מתקדמים יותר של הרוסים הכוללים חיישני אינפרא-אדום, וחלקם אף סנסורי רדיו - radio frequency sensor. הגם שעדיין לא אותר שימוש בהם, הרי ברור כבר עתה כי רוסיה משתמשת בלחימה בסוריה כשדה קרב לבדיקת אמצעי לחימה שונים.
סוגיה נוספת היא הגדרת החימוש כפצצת מצרר. ארגוני זכויות האדם גינו את רוסיה על שימוש במצרר בעקבות ירי ה-SPBE. רוסיה, כמו ישראל, לא חתמה על אמנת דבלין (2008) לאיסור שימוש במצרר, אך גינתה שימוש כזה בסודן ובאוקראינה. על פי אתר Sputnik, המוכר כשופר תעמולה, אין להגדיר את ההפצצה האחרונה כמצרר, כי החימוש היה גדול, מוכוון למטרה מוגדרת, ובעל מנגנון להשמדה עצמית (במקרה זה לא פעל באופן מלא).
פצצות SPBE יכולות להיות משוגרות גם באמצעות רקטות 300 מ"מ (9K58 Smerch) הנמצאות בשרות צבא סוריה וגורמים נוספים הנלחמים בסוריה, כך שהסיכון בהפעלת חימוש נ"ט זה קיים מעבר לגבול הצפוני של ישראל.
