הקמת חטיבת הקומנדו: אבולוציה ולא רבולוציה
הרמטכ"ל החליט על הקמת חטיבת קומנדו בצה"ל. מפקד יהל"ם לשעבר, אל"מ (מיל') עתי שלח, על ההשלכות של המהלך בשדה הקרב. מיוחד
עתי שלח
| 29/10/2015
לפני חודשים אחדים הכריז הרמטכ"ל על הקמת חטיבת קומנדו בצה"ל, והודיע כי התוכנית תיושם במסגרת תר"ש "גדעון" (התוכנית הרב שנתית, שאמורה לצאת לדרך במהלך 2016/2015). ההכרזה באה בסיומו של דיון ארוך שנים, בסבבים שונים, שדנו באופציות שונות. הסבב האחרון התנהל ב-2006, בטרם פרצה מלחמת לבנון השנייה. אז קראו לזה אגד כו"מ (כוחות מיוחדים).
בצה"ל קיים ערב רב של יחידות ייחודיות ומיוחדות, המורכבות ממיטב הנוער ומסוגלות באמת לבצע משימות על קצה גבול היכולת, כל אחת בתחומה ואל מול ייעודה. ואולם, חשוב לבצע אבחנה בין יחידות מיוחדות - ויש כאלו ספורות - לבין יחידות הקומנדו.
ההבדל המרכזי בסופו של יום הוא אופי המשימות בקצה העליון שלהן, הגם שבבסיס יש דמיון בכשירות הלוחמים בין יחידות המוגדרות מיוחדות לבין יחידות הקומנדו. בחטיבת הקומנדו החדשה מצויות כל יחידות הקומנדו, בעוד שהיחידות המיוחדות נשארו באחריות הזרועות שמפעילות כוח: אוויר, ים, אמ"ן.
ככלל, היחידות השונות הוקמו במשך הזמן כתוצאה מצרכים מבצעיים והתניות ארגוניות, כדי לתת מענה מקצועי אל מול צרכים שונים: דובדבן לשטחים, אגוז ללבנון, רימון לדרום, מגלן ליעדי עומק, וכמובן יחידות הנדסה מקצועיות כגון יעל (לימים בתוך יהל"ם) וכן מערך הלוט"ר, שבתוכו כמובן יחידת עוקץ. בפועל, יחידות רבות מצאו עצמן עסוקות בעיקר בשגרה ובבט"ש, ולא ממוצות בחירום ובמלחמה.
הציווי העליון של יחידה צבאית הינו להתכונן לחירום ולהיות ערוך למלחמה. על מנת שדבר כזה יתרחש חשוב שתהיינה תוכניות, שצריך להתכונן אליהן ולהיות ערוך לקראתן - הן בהיבט הכשירות הנדרשת והן ביכולת ליישם את התוכניות ולבצע את המשימות שבתוכן. אם לומר זאת בהכללה: התוכניות האופרטיביות הן המצפן של בניין הכוח: הן מגדירות את סדרי העדיפויות ואת הקצאת המשאבים הנדרשת בראייה רחבה ואינטגרטיבית.
אבן הבוחן המרכזית, ולעיתים היחידה, היא מהי תרומת היחידות במלחמה. זהו הציווי העליון, ודרכו צריך לבחון - בפתיחות וללא משוא פנים - מה הייתה תרומתן של היחידות במלחמות ישראל השונות, אל מול הפוטנציאל שלהן ואל מול ההשקעה האדירה בהן לאורך שנים.
אפקטיביות מבצעית
עד היום כל יחידה עמדה בפני עצמה מול שרשרת הפיקוד שהייתה אחראית עליה ומול הפעולות הייחודיות שהוקצו לה, בתוך הפיקוד או מטעם הפיקוד הרלוונטי. פעולות אלו, באופן טבעי, לא נמצאו תמיד בהלימה לשאר הגופים המיוחדים, ולעיתים גם לא מול הכשירות המבצעית. הקמת החטיבה תיצור בבת אחת מצב שבו גורם אחד מסתכל על השלם המבצעי, ויודע לבצע את ההתאמות והנגזרות הנוספות. כאשר זה קורה, ניתן לבצע נהלי קרב תכליתיים וממורכזים כהלכה.
חשוב להזכיר שקדמה להקמת החטיבה הקמה של מפקדת העומק, לרבות האחריות של אותה מפקדה והעומד בראשה על הפעלת היחידות המיוחדות של צה"ל בשגרה ובחירום. כלומר, כבר עתה יש בקומה העליונה גורם מרכזי שאמון על הסינכרון.
הקמתה של חטיבת הקומנדו תאפשר לתכנן ולהקצות את יחידות הקומנדו למאמצים מיוחדים וייחודיים ביתר קלות, תוך התאמת היכולות והכשירויות הנדרשות. הדבר הנוסף והחשוב יותר הוא היכולת להימנע מכפילויות בהפעלה, שלא לומר בזבוז משאבים, ולעבור למכפילי כוח, בזכות הסינכרון, הסינרגיה והראייה הכוללת של מפקדת החטיבה. כיום המצב אינו כזה, ורק במיעוטם של המקרים היחידות מוקצות בהתאם לייעודן. יתר על כן, בגלל "מלחמות היהודים" יש לא פעם כפילויות, בעיקר בשלבי התכנון ונוהל הקרב. הקמת החטיבה תעשה רק טוב במישור חשוב זה.
מעטפת מבצעית
מבלי להיכנס לפרטים מיותרים, מעטפת מבצעית מורכבת ממודיעין רלוונטי וטוב, טכנולוגיות ואמצעי לחימה ייחודיים וכן מערכות קשר ותצפית. וכאשר מדובר במבצעי קומנדו, חשיבותם של כל המרכיבים הללו עולה לאין שיעור. הקמת החטיבה תאפשר לייצר מעטפת זמינה והולמת לתכנון המשימות וביצוען, כך שהיחידות המבצעיות יפעלו בגמישות מרבית, תוך שימוש במשאבים שלהן (של חטיבת הקומנדו), ולא יפלו כנטל - שלעיתים אין לו מענה ממשי - על מפקדות הפיקודים, האוגדות והחטיבות השונות.
כיום, כמו גם בעבר, היחידות הללו מורכבות ממיטב הנוער ועומדים בראשן טובי המפקדים, הטובים שבבנינו. יחד עם זאת, לא פעם הם נתקלים במצבים כמעט בלתי אפשריים של מוטת שליטה ויכולת לנהל באופן אחראי ומושכל את מאמציהם. הדבר נובע בעיקר מסביבה הטרוגנית ולא טבעית למה שהיחידות צריכות. במקום שבו יהיה בית ספר, עם מסלולים משותפים שמתפצלים בסוף לפי הכשירויות, תהליכי המיון והגיבוש יאוחדו ויאופיינו בראייה כוללת. מפקדת החטיבה תפנה בצורה משמעותית את מפקדי היחידות המבצעיות לעסוק בתחום המבצעי, האופרטיבי, בעוד שתהליכי בניין הכוח והכנתו (בעיקר צירי ההדרכה) ינוהלו ע"י מפקדת החטיבה.
אחת הבשורות המשמעותיות בהקמת החטיבה החדשה היא ההזדמנות "לעשות סדר", לרוב במובן החיובי, ולקבוע סטנדרטים אחידים (מכנה משותף רחב ככל האפשר). בבסיסה של כל יחידה מיוחדת/קומנדו יש ממילא פרק לחימה שדורש כשירויות דומות, ורק לאחר מכן מונחת עליו השכבה הייעודית המקצועית. במתכונת החדשה, לפחות את פרק הלחימה, לרבות נושאים כגון רמת ירי, כושר קרבי, ניווטים, הסוואה וכו', ניתן לבצע תוך הקפדה על אחידות תו תקן וסטנדרטים.
בנק המשאבים המוקצה לבניין הכוח של היחידות הוא עצום - החל בתהליכי האיתור, המיון והגיבוש, דרך מסלולי ההכשרה השונים, לרבות הפרקים המקצועיים שבהם והכשרות הפיקוד, וכלה בחשוב מכל: הפעלתן המבצעית בשגרה ובבט"ש.
כיום, איך שלא הופכים את זה מתקיימות כפילויות - הן בבניין הכוח והן בהפעלתו - ומובן שהדבר מוביל גם להקצאת משאבים מיותרת. בזבוז קוראים לזה. הקמת החטיבה תוביל באחת להתייעלות ואפקטיביות בכלל הערוצים. ראינו את זה בעבר, בזעיר אנפין, הן בהקמת הגדס"רים בתחילת שנות האלפיים והן במובנים מסוימים בהקמת יהל"ם.
ייקח זמן עד שכלל המרכיבים יתגבשו לחטיבה אחת, הבונה ומפעילה את כוחות הקומנדו בכל אחד מן המצבים השונים - בשגרה בבט"ש ובחירום, אבל אין לי ספק כי זהו מהלך מתבקש. מהלך שנכון היה לקיימו תחת דירקטיבה של אבולוציה ולא תחת הנחיות שעניינן רבולוציה. ייתכן כי גם בשל כך היה נכון לבצע את המהלך בעיתוי הנוכחי, ולא קודם לכן. מדובר, לצד הצורך המבצעי, על סביבה אנושית שצריכה להוביל את המהלך, ולא על מכונות. מהתבוננות במהלכים קודמים, דומים יותר ופחות, ברור שיהיו פה חבלי לידה, לא מעט משחקי אגו וכיפופי ידיים, אך מאחר שהמהלך כה מוצדק, יהיו אלה בטלים בשישים.
אני זוכר היטב את חבלי הלידה של הקמות הגדס"רים (גדודי הסיור המיוחדים של חטיבות החי"ר), ואת תהליך הקמתה של יהל"ם, לו הייתי שותף. אני רואה את תרומתם של שני הגופים למאמצי הביטחון כיום, ונזכר כמה היה קשה לראות זאת אז. אבל יוזמי המהלכים, כמו גם בהקמת חטיבת הקומנדו, מבינים ורואים רחוק. מבינים שזהו תהליך, אבל רואים את תרומתו החד משמעית בכלל הפרמטרים, ועוד כאלה שיצוצו בעתיד. לא פחות חשוב מכך, ואף יותר, המהלך יהפוך את יחידות הקומנדו של צה"ל למקצועיות יותר, כשירות יותר וקטלניות עוד יותר בשדות הקרב, בשגרה, בבט"ש ובעיתות משבר וחירום.
**
אל"מ (מיל') עתי שלח, לשעבר מפקד בכיר בחה"ן. בין היתר כיהן כמפקד יהל"ם, כמפקד היחידה לאבטחת אישים וכמפקד מרכז אב"כ של צה"ל. כיום מכהן כמנכ"ל חברת ESG ((Engineering Solutions Group
הרמטכ"ל החליט על הקמת חטיבת קומנדו בצה"ל. מפקד יהל"ם לשעבר, אל"מ (מיל') עתי שלח, על ההשלכות של המהלך בשדה הקרב. מיוחד
לפני חודשים אחדים הכריז הרמטכ"ל על הקמת חטיבת קומנדו בצה"ל, והודיע כי התוכנית תיושם במסגרת תר"ש "גדעון" (התוכנית הרב שנתית, שאמורה לצאת לדרך במהלך 2016/2015). ההכרזה באה בסיומו של דיון ארוך שנים, בסבבים שונים, שדנו באופציות שונות. הסבב האחרון התנהל ב-2006, בטרם פרצה מלחמת לבנון השנייה. אז קראו לזה אגד כו"מ (כוחות מיוחדים).
בצה"ל קיים ערב רב של יחידות ייחודיות ומיוחדות, המורכבות ממיטב הנוער ומסוגלות באמת לבצע משימות על קצה גבול היכולת, כל אחת בתחומה ואל מול ייעודה. ואולם, חשוב לבצע אבחנה בין יחידות מיוחדות - ויש כאלו ספורות - לבין יחידות הקומנדו.
ההבדל המרכזי בסופו של יום הוא אופי המשימות בקצה העליון שלהן, הגם שבבסיס יש דמיון בכשירות הלוחמים בין יחידות המוגדרות מיוחדות לבין יחידות הקומנדו. בחטיבת הקומנדו החדשה מצויות כל יחידות הקומנדו, בעוד שהיחידות המיוחדות נשארו באחריות הזרועות שמפעילות כוח: אוויר, ים, אמ"ן.
ככלל, היחידות השונות הוקמו במשך הזמן כתוצאה מצרכים מבצעיים והתניות ארגוניות, כדי לתת מענה מקצועי אל מול צרכים שונים: דובדבן לשטחים, אגוז ללבנון, רימון לדרום, מגלן ליעדי עומק, וכמובן יחידות הנדסה מקצועיות כגון יעל (לימים בתוך יהל"ם) וכן מערך הלוט"ר, שבתוכו כמובן יחידת עוקץ. בפועל, יחידות רבות מצאו עצמן עסוקות בעיקר בשגרה ובבט"ש, ולא ממוצות בחירום ובמלחמה.
הציווי העליון של יחידה צבאית הינו להתכונן לחירום ולהיות ערוך למלחמה. על מנת שדבר כזה יתרחש חשוב שתהיינה תוכניות, שצריך להתכונן אליהן ולהיות ערוך לקראתן - הן בהיבט הכשירות הנדרשת והן ביכולת ליישם את התוכניות ולבצע את המשימות שבתוכן. אם לומר זאת בהכללה: התוכניות האופרטיביות הן המצפן של בניין הכוח: הן מגדירות את סדרי העדיפויות ואת הקצאת המשאבים הנדרשת בראייה רחבה ואינטגרטיבית.
אבן הבוחן המרכזית, ולעיתים היחידה, היא מהי תרומת היחידות במלחמה. זהו הציווי העליון, ודרכו צריך לבחון - בפתיחות וללא משוא פנים - מה הייתה תרומתן של היחידות במלחמות ישראל השונות, אל מול הפוטנציאל שלהן ואל מול ההשקעה האדירה בהן לאורך שנים.
אפקטיביות מבצעית
עד היום כל יחידה עמדה בפני עצמה מול שרשרת הפיקוד שהייתה אחראית עליה ומול הפעולות הייחודיות שהוקצו לה, בתוך הפיקוד או מטעם הפיקוד הרלוונטי. פעולות אלו, באופן טבעי, לא נמצאו תמיד בהלימה לשאר הגופים המיוחדים, ולעיתים גם לא מול הכשירות המבצעית. הקמת החטיבה תיצור בבת אחת מצב שבו גורם אחד מסתכל על השלם המבצעי, ויודע לבצע את ההתאמות והנגזרות הנוספות. כאשר זה קורה, ניתן לבצע נהלי קרב תכליתיים וממורכזים כהלכה.
חשוב להזכיר שקדמה להקמת החטיבה הקמה של מפקדת העומק, לרבות האחריות של אותה מפקדה והעומד בראשה על הפעלת היחידות המיוחדות של צה"ל בשגרה ובחירום. כלומר, כבר עתה יש בקומה העליונה גורם מרכזי שאמון על הסינכרון.
הקמתה של חטיבת הקומנדו תאפשר לתכנן ולהקצות את יחידות הקומנדו למאמצים מיוחדים וייחודיים ביתר קלות, תוך התאמת היכולות והכשירויות הנדרשות. הדבר הנוסף והחשוב יותר הוא היכולת להימנע מכפילויות בהפעלה, שלא לומר בזבוז משאבים, ולעבור למכפילי כוח, בזכות הסינכרון, הסינרגיה והראייה הכוללת של מפקדת החטיבה. כיום המצב אינו כזה, ורק במיעוטם של המקרים היחידות מוקצות בהתאם לייעודן. יתר על כן, בגלל "מלחמות היהודים" יש לא פעם כפילויות, בעיקר בשלבי התכנון ונוהל הקרב. הקמת החטיבה תעשה רק טוב במישור חשוב זה.
מעטפת מבצעית
מבלי להיכנס לפרטים מיותרים, מעטפת מבצעית מורכבת ממודיעין רלוונטי וטוב, טכנולוגיות ואמצעי לחימה ייחודיים וכן מערכות קשר ותצפית. וכאשר מדובר במבצעי קומנדו, חשיבותם של כל המרכיבים הללו עולה לאין שיעור. הקמת החטיבה תאפשר לייצר מעטפת זמינה והולמת לתכנון המשימות וביצוען, כך שהיחידות המבצעיות יפעלו בגמישות מרבית, תוך שימוש במשאבים שלהן (של חטיבת הקומנדו), ולא יפלו כנטל - שלעיתים אין לו מענה ממשי - על מפקדות הפיקודים, האוגדות והחטיבות השונות.
כיום, כמו גם בעבר, היחידות הללו מורכבות ממיטב הנוער ועומדים בראשן טובי המפקדים, הטובים שבבנינו. יחד עם זאת, לא פעם הם נתקלים במצבים כמעט בלתי אפשריים של מוטת שליטה ויכולת לנהל באופן אחראי ומושכל את מאמציהם. הדבר נובע בעיקר מסביבה הטרוגנית ולא טבעית למה שהיחידות צריכות. במקום שבו יהיה בית ספר, עם מסלולים משותפים שמתפצלים בסוף לפי הכשירויות, תהליכי המיון והגיבוש יאוחדו ויאופיינו בראייה כוללת. מפקדת החטיבה תפנה בצורה משמעותית את מפקדי היחידות המבצעיות לעסוק בתחום המבצעי, האופרטיבי, בעוד שתהליכי בניין הכוח והכנתו (בעיקר צירי ההדרכה) ינוהלו ע"י מפקדת החטיבה.
אחת הבשורות המשמעותיות בהקמת החטיבה החדשה היא ההזדמנות "לעשות סדר", לרוב במובן החיובי, ולקבוע סטנדרטים אחידים (מכנה משותף רחב ככל האפשר). בבסיסה של כל יחידה מיוחדת/קומנדו יש ממילא פרק לחימה שדורש כשירויות דומות, ורק לאחר מכן מונחת עליו השכבה הייעודית המקצועית. במתכונת החדשה, לפחות את פרק הלחימה, לרבות נושאים כגון רמת ירי, כושר קרבי, ניווטים, הסוואה וכו', ניתן לבצע תוך הקפדה על אחידות תו תקן וסטנדרטים.
בנק המשאבים המוקצה לבניין הכוח של היחידות הוא עצום - החל בתהליכי האיתור, המיון והגיבוש, דרך מסלולי ההכשרה השונים, לרבות הפרקים המקצועיים שבהם והכשרות הפיקוד, וכלה בחשוב מכל: הפעלתן המבצעית בשגרה ובבט"ש.
כיום, איך שלא הופכים את זה מתקיימות כפילויות - הן בבניין הכוח והן בהפעלתו - ומובן שהדבר מוביל גם להקצאת משאבים מיותרת. בזבוז קוראים לזה. הקמת החטיבה תוביל באחת להתייעלות ואפקטיביות בכלל הערוצים. ראינו את זה בעבר, בזעיר אנפין, הן בהקמת הגדס"רים בתחילת שנות האלפיים והן במובנים מסוימים בהקמת יהל"ם.
ייקח זמן עד שכלל המרכיבים יתגבשו לחטיבה אחת, הבונה ומפעילה את כוחות הקומנדו בכל אחד מן המצבים השונים - בשגרה בבט"ש ובחירום, אבל אין לי ספק כי זהו מהלך מתבקש. מהלך שנכון היה לקיימו תחת דירקטיבה של אבולוציה ולא תחת הנחיות שעניינן רבולוציה. ייתכן כי גם בשל כך היה נכון לבצע את המהלך בעיתוי הנוכחי, ולא קודם לכן. מדובר, לצד הצורך המבצעי, על סביבה אנושית שצריכה להוביל את המהלך, ולא על מכונות. מהתבוננות במהלכים קודמים, דומים יותר ופחות, ברור שיהיו פה חבלי לידה, לא מעט משחקי אגו וכיפופי ידיים, אך מאחר שהמהלך כה מוצדק, יהיו אלה בטלים בשישים.
אני זוכר היטב את חבלי הלידה של הקמות הגדס"רים (גדודי הסיור המיוחדים של חטיבות החי"ר), ואת תהליך הקמתה של יהל"ם, לו הייתי שותף. אני רואה את תרומתם של שני הגופים למאמצי הביטחון כיום, ונזכר כמה היה קשה לראות זאת אז. אבל יוזמי המהלכים, כמו גם בהקמת חטיבת הקומנדו, מבינים ורואים רחוק. מבינים שזהו תהליך, אבל רואים את תרומתו החד משמעית בכלל הפרמטרים, ועוד כאלה שיצוצו בעתיד. לא פחות חשוב מכך, ואף יותר, המהלך יהפוך את יחידות הקומנדו של צה"ל למקצועיות יותר, כשירות יותר וקטלניות עוד יותר בשדות הקרב, בשגרה, בבט"ש ובעיתות משבר וחירום.
**
אל"מ (מיל') עתי שלח, לשעבר מפקד בכיר בחה"ן. בין היתר כיהן כמפקד יהל"ם, כמפקד היחידה לאבטחת אישים וכמפקד מרכז אב"כ של צה"ל. כיום מכהן כמנכ"ל חברת ESG ((Engineering Solutions Group
