המעורבות הרוסית בסוריה - מה הלאה?
למעורבות הרוסית בסוריה יש יתרונות גם בראייה הישראלית אבל כמו במזרח התיכון "אשרי דואג תמיד"
ניצן נוריאל
| 01/10/2015
מקור: טוויטר
עמדתה של רוסיה כלפי משטרו של אסד ידעה עליות ומורדות, אולם קו מנחה מרכזי הוביל אותה "אם אין לכם אלטרנטיבה יציבה ,יש להעדיף את שלטונו על פני ניסויים. ראו מה קרה בעיראק ובאפגניסטן".
עמדה זו ביטאה יותר מכול את תחושת הרוסים שהאמריקאים לא מפסיקים לטעות בגישתם לסכסוכים בעולם אבל גם ייצגה את רצונם להישאר רלוונטיים בזירת הים התיכון. המעורבות המאסיבית ,כפי שנצפית בימים אלה, היא ביטוי מעשי לתפיסה הרוסית לעיל.
טור זה ינסה לנתח את היתרונות והחסרונות למעורבות הרוסית הגוברת וכתוצאה מכך מה נכון לה לישראל לעשות הגם שמאז מלחמת יום הכיפורים לא פעלנו כנגד אינטרסים רוסיים באזור.
יתרונות המעורבות הרוסית
בראש וראשונה מעורבות זו משמרת את הבסיס הימי האחרון שנשאר לרוסים בים התיכון ואף מרחיבה אותו לבסיס אווירי משמעותי. זהו אינטרס רוסי עליון –השארת נוכחות רוסית בים התיכון (כל השאר הם סוג של תירוצים). הדרך להבטיח יעד זה עוברת בהשארת נשיא סוריה על כנו, ולו רק בחלק הרלוונטי של סוריה. נשיא שיהיה חייב להם עד קץ הדורות.
מעורבות זאת נותנת דחיפה מסוימת לתעשייה הצבאית הרוסית שמחזירה לעצמה נתח שוק.
יש גם את האינטרס הרוסי לדריסת רגל משמעותית בעולם האנרגיה המתפתחת במזרח התיכון. זה תמריץ לא מבוטל, וגם אם כרגע עדיין אין לרוסים תוכנית סדורה לנושא, הרי הפוטנציאל עצום (הגז בלווייתן, הגז המצרי ואף הגז האירני). הנמל בטרטוס/לטקיה הוא מרכיב חיוני ליישום תוכנית עתידית בכיוון זה.
הלחימה ב-ISIS הוא הכיסוי לכל המעורבות. הניסיון הרוסי באפגניסטן לימד אותם שמלחמה בסונים (אלקעידה והמוהגדין) איננה משימה פשוטה כלל ועיקר. ספק רב אם נראה בתקופה הקרובה התקפות קרקעיות משמעותיות של כוחות רוסיים על גורמיISIS או גורמי אופוזיציה אחרים.
מה הסיכונים לישראל?
המצב הנוכחי בסוריה הוא לא ממש רע לנו. כולם נלחמים בכולם. מתישים את כוחם, ובגדול האיומים על ישראל פוחתים. הסיכונים הם במספר מישורים. הראשון והחשוב הוא שחיזבאללה יוכל לצמצם את מעורבותו בלחימה הישירה ולחזור לעסוק במשימה המרכזית שלו –קרי מדינת ישראל (אינני דן כרגע במצבו של החיזבאללה ו"בנבונות" פתיחת חזית מולנו).
לצד מרכיב זה, אמצעי לחימה עשויים לזלוג לידיו, כמו טילי הקורנט הרוסיים שנתפסו במלחמת לבנון השנייה באריזתם המקורית עם הכתוביות ברוסית. אסד הנשיא הסורי שבעקבות המעורבות הרוסית מאריך את כהונתו ,עשוי לחוש יותר ביטחון בתמיכתו בחיזבאללה (הוא חייב גם להם) ולאתגר אותנו בהעברות אמל"ח מתקדם.
חופש הפעולה בשמי לבנון ולעיתים בשמי סוריה חשובים לנו ליצירת תמונת המודיעין לעתיד לבוא, עשויה להיתקל באתגרים חדשים שיאלצו את חיל האוויר לפתח טכניקות מתקדמות ,זהו נושא סבוך אך פתיר. מרכיב דומה קיים גם בממד הימי – גם כאן הבעיה ניתנת לפיתרון.
למעורבות הרוסית המתעצמת יש כמובן מרכיבים נוספים שעשויים להשפיע על המתרחש בזירה .מתי נראה תקיפות ישירות של גורמי ISIS על הכוחות הרוסיים? האם סוריה תהיה "אפגניסטן של שנות ה-80 עבור הרוסים"? מוקדם לומר אם כי למיטב הערכתי הרוסים עוד יקיזו דם במרחב אליו נכנסו.
התחזקותו של הציר טהרן –מוסקווה צריכה להטריד אותנו. גם בהקשרי הסכם הגרעין וגם בגיבוי הרוסי האפשרי לתוקפנות האיראנית האזורית ,שמעשית תהווה חיקוי זול למדי למדיניות הרוסית אל מול שכנותיה.
השאלה הישראלית
"מנגנון התיאום" שהוקם אינו יכול לתת מענה לכלל התרחישים הוא בעיקר יכול לצמצם חיכוך ולמנוע אי הבנות. בשום פנים ואופן הוא לא יכול להסיט את האינטרסים הרוסיים לטובתנו. הדילמות הקשות עוד לפנינו, כולל סיכול העברות אמל"ח שיחייבו תקיפות אוויריות ,סיכול פעילויות עוינות במרחב רמת הגולן ומרכיבי חיכוך אחרים המצויים בשפע.
שורה תחתונה - למעורבות הרוסית בסוריה יש יתרונות גם בראייה הישראלית אבל כמו במזרח התיכון "אשרי דואג תמיד".
למעורבות הרוסית בסוריה יש יתרונות גם בראייה הישראלית אבל כמו במזרח התיכון "אשרי דואג תמיד"
עמדתה של רוסיה כלפי משטרו של אסד ידעה עליות ומורדות, אולם קו מנחה מרכזי הוביל אותה "אם אין לכם אלטרנטיבה יציבה ,יש להעדיף את שלטונו על פני ניסויים. ראו מה קרה בעיראק ובאפגניסטן".
עמדה זו ביטאה יותר מכול את תחושת הרוסים שהאמריקאים לא מפסיקים לטעות בגישתם לסכסוכים בעולם אבל גם ייצגה את רצונם להישאר רלוונטיים בזירת הים התיכון. המעורבות המאסיבית ,כפי שנצפית בימים אלה, היא ביטוי מעשי לתפיסה הרוסית לעיל.
טור זה ינסה לנתח את היתרונות והחסרונות למעורבות הרוסית הגוברת וכתוצאה מכך מה נכון לה לישראל לעשות הגם שמאז מלחמת יום הכיפורים לא פעלנו כנגד אינטרסים רוסיים באזור.
יתרונות המעורבות הרוסית
בראש וראשונה מעורבות זו משמרת את הבסיס הימי האחרון שנשאר לרוסים בים התיכון ואף מרחיבה אותו לבסיס אווירי משמעותי. זהו אינטרס רוסי עליון –השארת נוכחות רוסית בים התיכון (כל השאר הם סוג של תירוצים). הדרך להבטיח יעד זה עוברת בהשארת נשיא סוריה על כנו, ולו רק בחלק הרלוונטי של סוריה. נשיא שיהיה חייב להם עד קץ הדורות.
מעורבות זאת נותנת דחיפה מסוימת לתעשייה הצבאית הרוסית שמחזירה לעצמה נתח שוק.
יש גם את האינטרס הרוסי לדריסת רגל משמעותית בעולם האנרגיה המתפתחת במזרח התיכון. זה תמריץ לא מבוטל, וגם אם כרגע עדיין אין לרוסים תוכנית סדורה לנושא, הרי הפוטנציאל עצום (הגז בלווייתן, הגז המצרי ואף הגז האירני). הנמל בטרטוס/לטקיה הוא מרכיב חיוני ליישום תוכנית עתידית בכיוון זה.
הלחימה ב-ISIS הוא הכיסוי לכל המעורבות. הניסיון הרוסי באפגניסטן לימד אותם שמלחמה בסונים (אלקעידה והמוהגדין) איננה משימה פשוטה כלל ועיקר. ספק רב אם נראה בתקופה הקרובה התקפות קרקעיות משמעותיות של כוחות רוסיים על גורמיISIS או גורמי אופוזיציה אחרים.
מה הסיכונים לישראל?
המצב הנוכחי בסוריה הוא לא ממש רע לנו. כולם נלחמים בכולם. מתישים את כוחם, ובגדול האיומים על ישראל פוחתים. הסיכונים הם במספר מישורים. הראשון והחשוב הוא שחיזבאללה יוכל לצמצם את מעורבותו בלחימה הישירה ולחזור לעסוק במשימה המרכזית שלו –קרי מדינת ישראל (אינני דן כרגע במצבו של החיזבאללה ו"בנבונות" פתיחת חזית מולנו).
לצד מרכיב זה, אמצעי לחימה עשויים לזלוג לידיו, כמו טילי הקורנט הרוסיים שנתפסו במלחמת לבנון השנייה באריזתם המקורית עם הכתוביות ברוסית. אסד הנשיא הסורי שבעקבות המעורבות הרוסית מאריך את כהונתו ,עשוי לחוש יותר ביטחון בתמיכתו בחיזבאללה (הוא חייב גם להם) ולאתגר אותנו בהעברות אמל"ח מתקדם.
חופש הפעולה בשמי לבנון ולעיתים בשמי סוריה חשובים לנו ליצירת תמונת המודיעין לעתיד לבוא, עשויה להיתקל באתגרים חדשים שיאלצו את חיל האוויר לפתח טכניקות מתקדמות ,זהו נושא סבוך אך פתיר. מרכיב דומה קיים גם בממד הימי – גם כאן הבעיה ניתנת לפיתרון.
למעורבות הרוסית המתעצמת יש כמובן מרכיבים נוספים שעשויים להשפיע על המתרחש בזירה .מתי נראה תקיפות ישירות של גורמי ISIS על הכוחות הרוסיים? האם סוריה תהיה "אפגניסטן של שנות ה-80 עבור הרוסים"? מוקדם לומר אם כי למיטב הערכתי הרוסים עוד יקיזו דם במרחב אליו נכנסו.
התחזקותו של הציר טהרן –מוסקווה צריכה להטריד אותנו. גם בהקשרי הסכם הגרעין וגם בגיבוי הרוסי האפשרי לתוקפנות האיראנית האזורית ,שמעשית תהווה חיקוי זול למדי למדיניות הרוסית אל מול שכנותיה.
השאלה הישראלית
"מנגנון התיאום" שהוקם אינו יכול לתת מענה לכלל התרחישים הוא בעיקר יכול לצמצם חיכוך ולמנוע אי הבנות. בשום פנים ואופן הוא לא יכול להסיט את האינטרסים הרוסיים לטובתנו. הדילמות הקשות עוד לפנינו, כולל סיכול העברות אמל"ח שיחייבו תקיפות אוויריות ,סיכול פעילויות עוינות במרחב רמת הגולן ומרכיבי חיכוך אחרים המצויים בשפע.
שורה תחתונה - למעורבות הרוסית בסוריה יש יתרונות גם בראייה הישראלית אבל כמו במזרח התיכון "אשרי דואג תמיד".
