שנה של תחלופה והזדמנויות
ב-2015 ייכנסו לתפקיד ממשלה חדשה ודמויות ביטחוניות מרכזיות. אלוף (מיל') דני יתום, שמילא (כמעט) כל תפקיד ביטחוני מרכזי, כותב מה מצפה להם
Danny Yatom
| 08/01/2015
שנת 2015 הינה משמעותית למדינת ישראל. בנוסף לאתגרים הרבים והמורכבים איתם נצטרך להתמודד במהלכה, זו היא גם שנה של תחלופה גדולה.
כנסת חדשה שתבחר בחודש מרס וממשלה חדשה שתקום על בסיסה, רמטכ"ל שיתחלף בחודש פברואר, מפכ"ל שיתחלף וראש מוסד שאמור להתחלף בסוף שנת 2015, האישים החדשים (ואולי הישנים) שיאיישו את התפקידים המרכזיים כמו ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, השר לביטחון פנים ושר החוץ ידרשו לעסוק מיד בנושאי החוץ, הביטחון והכלכלה של ישראל מבלי שתינתן להם "תקופת חסד".
ובכן, מהם אותם אתגרים עליהם אני מדבר?
בניית צה"ל לאתגרי ההווה והעתיד: האיומים העכשוויים לא ייעלמו, צריך יהיה להתמודד עם משימות כגון: הגנה על גבולות המדינה, לחימה בטרור שמתגבר ועוטף אותנו מכל הכיוונים. חיזוק מערך העורף לקראת אפשרות שבמלחמה הבאה, גם אם תהיה מוגבלת, יפלו על העורף מאות רקטות וטילים ביום ועשרות אלפים במהלך סבב הלחימה. חיזוק העורף יחייב בין היתר הצטיידות במערך הרב שכבתי להגנה מפני רקטות וטילים, מערך שיורכב מעוד סוללות "כיפת ברזל", מ"שרביט קסמים" שעדיין לא נכנס לסד"כ ומסוללות "חץ". צה"ל ימשיך להתמודד עם איום הטרור שרק ילך ויגבר. ואם בטרור עסקינן, אזי כבר היום אנו מוקפים בעשרות אלפי מחבלים. ארגון המדינה האיסלאמית, ששולט בחלקים משמעותיים מסוריה ועיראק, עלול לנסות ולהשתלט על ירדן, מהלך שיעמיד אותו בחזית מולנו. האתגר העתידי הוא התגייסות ארגונים אלה, כולם או חלקם למלחמה נגד ישראל, ניסיונות לבצע פיגועים גדולים רבי נפגעים בישראל ובמטרות יהודיות בעולם.
כחלק מתגבור המוכנות, צריך יהיה להשלים את הפקת הלקחים ממבצע "צוק איתן" ולתת מענה לבעיות שהתגלו בצה"ל ובדרג המדיני. הדרג המדיני כשל בכך שלא הגדיר כראוי את היעדים האסטרטגיים של מבצע "צוק איתן" ובעצם נגרר אחרי המלצות הדרג הצבאי. מחד ראש הממשלה ושר הביטחון נהגו באופן מדוד ולא מתלהם אך מאידך כשלו בהבנת איום מנהרות התקיפה והורו על מהלך קרקעי מוגבל לפגיעה בהן, רק לאחר שדרך אחת מהן חדרו 13 מחבלים לשטח ישראל ליד קיבוץ סופה.
ניהול "צוק איתן" לקה בחסר, מה שגרר אותנו למבצע ארוך בן 50 ימים. על רקע אורכו של המבצע, צריך יהיה לבנות צבא שיהיה מסוגל להשלים משימותיו תוך פרק זמן קצר בהרבה מה שיחייב בנית יכולות חדשות, יחידות ייעודיות למלחמה רצופה ואגרסיבית בטרור, כולל יכולות טובות יותר שתאפשרנה לפגוע בבכירים ובראשים של ארגוני הטרור.
איום מנהרות התקיפה ימשיך לאתגר אותנו ויש צורך לבנות יכולות מודיעיניות שתאפשרנה איתור מנהרות מבעוד מועד, יכולות לחימה בתוך המנהרות לשלב ההשתלטות על החלק שיידרש ויכולות פיצוץ והשמדה לחיסולן. בין היתר, צריך יהיה לבנות גדר מתקדמת ועמוקה, בעלות גבוהה, כדי למנוע ממחבלים לצוץ לפתע בשטח ישראל. המודיעין שהגיע לדרג הלוחם היה טוב ובזמן אמת, אולם הרמה האסטרטגית לקתה בחסר. הוויכוח בין השב"כ לאמ"ן, ויכוח שהזיק בכך שפרץ מחוץ לחדר הסגור, מצביע על חולשה בזיהוי התהליך שהביא למבצע, חולשה בהערכת הכוונות של היריב, מוכנותו למלחמה ארוכה ולא להפסקת אש מידית. ובאשר לאיום הפצמ"רים, הוא כבר מחייב מענה בשני רבדים. האחד התנהגות מבצעית נכונה ופריסת שטחי כינוס מחוץ למעגל הפצמ"רים, והשני - פתרון טכנולוגי שיאפשר נטרול האיום. הקונספציה לפיה ניתן לפגוע באופן אנוש בארגון טרור רק באמצעות חיל האוויר ואש מנגד, על בסיס מודיעין מצוין - התגלתה כבעייתית. הלקחים העיקריים הם פגיעה בראשי ארגוני הטרור, שילוב מהלכים קרקעיים, מוגבלים, כדי ללחוץ על הטרור ולאיים על שרידותו ופגיעה קשה ביותר בתשתיות אזרחיות עיקריות וחשובות.
ההתגרענות האיראנית: טהרן תמשיך במאמציה להשיג פצצת אטום וכן תמשיך לעודד, לסייע, לחמש ולאמן אירגוני טרור שמטרתם לפגוע בישראל. אסור שאיראן תהפוך לגרעינית ואסור ש"מרחק הפריצה" שלה לפצצה יהיה קצר. ההסכם בין איראן והמעצמות צריך להבטיח שאיראן לא תוכל להצטייד בפצצה גם בעוד 5-10 שנים.
המצב האזורי במזרח התיכון: בשנים האחרונות נוצר מצב חדש בו לישראל, למצרים, לרשות הפלסטינית, לסעודיה, לירדן ולמדינות המפרץ אינטרסים זהים. כולם מתנגדים לאפשרות שאיראן תהפוך לגרעינית וכולם רואים בטרור איום שחייבים להילחם בו ולהביסו. ישראל חייבת לנצל המצב לטובתה, לקרוא לכינוס ועידה אזורית בהשתתפות המדינות הנ"ל, ובשיתוף ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, במטרה להביא לחידוש תהליך השלום כאשר הפעם בנוסף למו"מ בין ישראל לפלסטינים, יתקיים מו"מ לשלום אזורי עם מדינות האזור. הוועידה תצטרך לעסוק גם בשיקום רצועת עזה.
ללא יוזמה מדינית ישראלית, ימשיך מצבנו הבינלאומי להתדרדר, יותר פרלמנטים יכירו במדינה הפלסטינית, תגבר המתיחות עם מדינות ערביות מתונות, עם הפלסטינים, עם מדינות אירופה ועם ארה"ב. גם הווטו שמטילה ארה"ב כנגד החלטות אנטי ישראליות לא יהיה יותר אוטומטי כבעבר ויגבר בידודנו המדיני בעולם. ללא יוזמה מדינית שכזו תפגע באופן משמעותי היכולת שלנו לשכנע את ארה"ב ומדינות אירופה לפעול להשגת הסכם עם איראן, שיבטיח שהאחרונה לא תוכל להשיג יכולת גרעינית בשנים הבאות.
תקציב ומתיחות
בירושלים
אחד האתגרים החשובים שיעמדו בפני צמרת המדינה יהיה שיקום הקשרים עם ירדן ומצרים. מדובר בהסכמים שהינם נכס אסטרטגי חשוב שמשרת את כל השותפים, ומשמש בסיס ליציבות האזורית. עלינו לעשות כל שאפשר כדי "לחמם" את השלום ולחזק את הקשר ושיתוף הפעולה הביטחוני, מדיני, כלכלי עם שתי שכנותינו.
בהקשר אחר, במקביל להקמת הממשלה החדשה, יש להגיע להחלטה על תקציב הביטחון, שמחד יאפשר לצה"ל למלא משימתו העיקרית והיא להגן על מדינת ישראל ותושביה, ומאידך יאפשר להתמודד עם הבעיות החברתיות והכלכליות בהן לא יעסוק מאמר זה.
ומשולחן הממשלה לבירה עצמה: ירושלים תמשיך לשמש מקום רגיש ביותר שניתן להציתו בקלות. צריך לחזור לשכונות הערביות שהוזנחו במשך שנים כה רבות על ידי הממשלה, העירייה והמשטרה, להעניק שירותים מוניציפליים, להשליט חוק וסדר, להגביר פעילות המשטרה והשב"כ, למנוע מפרובוקטורים, כולל נבחרי ציבור, לעלות להר הבית ולבנות מכשול בתוך ירושלים שיחייב פלסטינים (בעלי תעודות זהות כחולות) וכלי רכב בבעלות פלסטינית (בעלי לוחיות רישוי צהובות) לעבור דרך נקודות בדיקה וביקורת בדרכם אל השכונות היהודיות ומשם באין מפריע, לכל מקום במדינת ישראל.
ובין כל אלה יש לזכור כי ארה"ב היא הידידה הגדולה ביותר שלנו. מצב היחסים היום בין ישראל וארה"ב הינו בכי רע, מתיחות קשה בין נתניהו לאובמה וחוסר אמון בולט בין השניים פוגעים באינטרסים החיוניים שלנו ומחלישים אותנו.
הממשלה שתקום תהיה חייבת, בעדיפות גבוהה ביותר, לתקן את היחסים המקולקלים ולהשיב לישראל את התמיכה האמריקנית במלואה. היחסים עם ארה"ב מהווים אבן יסוד בעוצמתנו האסטרטגית ובכושר ההרתעה שלנו.
***
אלוף (מיל') דני יתום כיהן באלוף בצה"ל, כראש המוסד, כראש המטה המדיני-ביטחוני במשרד רוה"מ וכח"כ מטעם מפלגת העבודה
ב-2015 ייכנסו לתפקיד ממשלה חדשה ודמויות ביטחוניות מרכזיות. אלוף (מיל') דני יתום, שמילא (כמעט) כל תפקיד ביטחוני מרכזי, כותב מה מצפה להם
שנת 2015 הינה משמעותית למדינת ישראל. בנוסף לאתגרים הרבים והמורכבים איתם נצטרך להתמודד במהלכה, זו היא גם שנה של תחלופה גדולה.
כנסת חדשה שתבחר בחודש מרס וממשלה חדשה שתקום על בסיסה, רמטכ"ל שיתחלף בחודש פברואר, מפכ"ל שיתחלף וראש מוסד שאמור להתחלף בסוף שנת 2015, האישים החדשים (ואולי הישנים) שיאיישו את התפקידים המרכזיים כמו ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר, השר לביטחון פנים ושר החוץ ידרשו לעסוק מיד בנושאי החוץ, הביטחון והכלכלה של ישראל מבלי שתינתן להם "תקופת חסד".
ובכן, מהם אותם אתגרים עליהם אני מדבר?
בניית צה"ל לאתגרי ההווה והעתיד: האיומים העכשוויים לא ייעלמו, צריך יהיה להתמודד עם משימות כגון: הגנה על גבולות המדינה, לחימה בטרור שמתגבר ועוטף אותנו מכל הכיוונים. חיזוק מערך העורף לקראת אפשרות שבמלחמה הבאה, גם אם תהיה מוגבלת, יפלו על העורף מאות רקטות וטילים ביום ועשרות אלפים במהלך סבב הלחימה. חיזוק העורף יחייב בין היתר הצטיידות במערך הרב שכבתי להגנה מפני רקטות וטילים, מערך שיורכב מעוד סוללות "כיפת ברזל", מ"שרביט קסמים" שעדיין לא נכנס לסד"כ ומסוללות "חץ". צה"ל ימשיך להתמודד עם איום הטרור שרק ילך ויגבר. ואם בטרור עסקינן, אזי כבר היום אנו מוקפים בעשרות אלפי מחבלים. ארגון המדינה האיסלאמית, ששולט בחלקים משמעותיים מסוריה ועיראק, עלול לנסות ולהשתלט על ירדן, מהלך שיעמיד אותו בחזית מולנו. האתגר העתידי הוא התגייסות ארגונים אלה, כולם או חלקם למלחמה נגד ישראל, ניסיונות לבצע פיגועים גדולים רבי נפגעים בישראל ובמטרות יהודיות בעולם.
כחלק מתגבור המוכנות, צריך יהיה להשלים את הפקת הלקחים ממבצע "צוק איתן" ולתת מענה לבעיות שהתגלו בצה"ל ובדרג המדיני. הדרג המדיני כשל בכך שלא הגדיר כראוי את היעדים האסטרטגיים של מבצע "צוק איתן" ובעצם נגרר אחרי המלצות הדרג הצבאי. מחד ראש הממשלה ושר הביטחון נהגו באופן מדוד ולא מתלהם אך מאידך כשלו בהבנת איום מנהרות התקיפה והורו על מהלך קרקעי מוגבל לפגיעה בהן, רק לאחר שדרך אחת מהן חדרו 13 מחבלים לשטח ישראל ליד קיבוץ סופה.
ניהול "צוק איתן" לקה בחסר, מה שגרר אותנו למבצע ארוך בן 50 ימים. על רקע אורכו של המבצע, צריך יהיה לבנות צבא שיהיה מסוגל להשלים משימותיו תוך פרק זמן קצר בהרבה מה שיחייב בנית יכולות חדשות, יחידות ייעודיות למלחמה רצופה ואגרסיבית בטרור, כולל יכולות טובות יותר שתאפשרנה לפגוע בבכירים ובראשים של ארגוני הטרור.
איום מנהרות התקיפה ימשיך לאתגר אותנו ויש צורך לבנות יכולות מודיעיניות שתאפשרנה איתור מנהרות מבעוד מועד, יכולות לחימה בתוך המנהרות לשלב ההשתלטות על החלק שיידרש ויכולות פיצוץ והשמדה לחיסולן. בין היתר, צריך יהיה לבנות גדר מתקדמת ועמוקה, בעלות גבוהה, כדי למנוע ממחבלים לצוץ לפתע בשטח ישראל. המודיעין שהגיע לדרג הלוחם היה טוב ובזמן אמת, אולם הרמה האסטרטגית לקתה בחסר. הוויכוח בין השב"כ לאמ"ן, ויכוח שהזיק בכך שפרץ מחוץ לחדר הסגור, מצביע על חולשה בזיהוי התהליך שהביא למבצע, חולשה בהערכת הכוונות של היריב, מוכנותו למלחמה ארוכה ולא להפסקת אש מידית. ובאשר לאיום הפצמ"רים, הוא כבר מחייב מענה בשני רבדים. האחד התנהגות מבצעית נכונה ופריסת שטחי כינוס מחוץ למעגל הפצמ"רים, והשני - פתרון טכנולוגי שיאפשר נטרול האיום. הקונספציה לפיה ניתן לפגוע באופן אנוש בארגון טרור רק באמצעות חיל האוויר ואש מנגד, על בסיס מודיעין מצוין - התגלתה כבעייתית. הלקחים העיקריים הם פגיעה בראשי ארגוני הטרור, שילוב מהלכים קרקעיים, מוגבלים, כדי ללחוץ על הטרור ולאיים על שרידותו ופגיעה קשה ביותר בתשתיות אזרחיות עיקריות וחשובות.
ההתגרענות האיראנית: טהרן תמשיך במאמציה להשיג פצצת אטום וכן תמשיך לעודד, לסייע, לחמש ולאמן אירגוני טרור שמטרתם לפגוע בישראל. אסור שאיראן תהפוך לגרעינית ואסור ש"מרחק הפריצה" שלה לפצצה יהיה קצר. ההסכם בין איראן והמעצמות צריך להבטיח שאיראן לא תוכל להצטייד בפצצה גם בעוד 5-10 שנים.
המצב האזורי במזרח התיכון: בשנים האחרונות נוצר מצב חדש בו לישראל, למצרים, לרשות הפלסטינית, לסעודיה, לירדן ולמדינות המפרץ אינטרסים זהים. כולם מתנגדים לאפשרות שאיראן תהפוך לגרעינית וכולם רואים בטרור איום שחייבים להילחם בו ולהביסו. ישראל חייבת לנצל המצב לטובתה, לקרוא לכינוס ועידה אזורית בהשתתפות המדינות הנ"ל, ובשיתוף ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם, במטרה להביא לחידוש תהליך השלום כאשר הפעם בנוסף למו"מ בין ישראל לפלסטינים, יתקיים מו"מ לשלום אזורי עם מדינות האזור. הוועידה תצטרך לעסוק גם בשיקום רצועת עזה.
ללא יוזמה מדינית ישראלית, ימשיך מצבנו הבינלאומי להתדרדר, יותר פרלמנטים יכירו במדינה הפלסטינית, תגבר המתיחות עם מדינות ערביות מתונות, עם הפלסטינים, עם מדינות אירופה ועם ארה"ב. גם הווטו שמטילה ארה"ב כנגד החלטות אנטי ישראליות לא יהיה יותר אוטומטי כבעבר ויגבר בידודנו המדיני בעולם. ללא יוזמה מדינית שכזו תפגע באופן משמעותי היכולת שלנו לשכנע את ארה"ב ומדינות אירופה לפעול להשגת הסכם עם איראן, שיבטיח שהאחרונה לא תוכל להשיג יכולת גרעינית בשנים הבאות.
תקציב ומתיחות
בירושלים
אחד האתגרים החשובים שיעמדו בפני צמרת המדינה יהיה שיקום הקשרים עם ירדן ומצרים. מדובר בהסכמים שהינם נכס אסטרטגי חשוב שמשרת את כל השותפים, ומשמש בסיס ליציבות האזורית. עלינו לעשות כל שאפשר כדי "לחמם" את השלום ולחזק את הקשר ושיתוף הפעולה הביטחוני, מדיני, כלכלי עם שתי שכנותינו.
בהקשר אחר, במקביל להקמת הממשלה החדשה, יש להגיע להחלטה על תקציב הביטחון, שמחד יאפשר לצה"ל למלא משימתו העיקרית והיא להגן על מדינת ישראל ותושביה, ומאידך יאפשר להתמודד עם הבעיות החברתיות והכלכליות בהן לא יעסוק מאמר זה.
ומשולחן הממשלה לבירה עצמה: ירושלים תמשיך לשמש מקום רגיש ביותר שניתן להציתו בקלות. צריך לחזור לשכונות הערביות שהוזנחו במשך שנים כה רבות על ידי הממשלה, העירייה והמשטרה, להעניק שירותים מוניציפליים, להשליט חוק וסדר, להגביר פעילות המשטרה והשב"כ, למנוע מפרובוקטורים, כולל נבחרי ציבור, לעלות להר הבית ולבנות מכשול בתוך ירושלים שיחייב פלסטינים (בעלי תעודות זהות כחולות) וכלי רכב בבעלות פלסטינית (בעלי לוחיות רישוי צהובות) לעבור דרך נקודות בדיקה וביקורת בדרכם אל השכונות היהודיות ומשם באין מפריע, לכל מקום במדינת ישראל.
ובין כל אלה יש לזכור כי ארה"ב היא הידידה הגדולה ביותר שלנו. מצב היחסים היום בין ישראל וארה"ב הינו בכי רע, מתיחות קשה בין נתניהו לאובמה וחוסר אמון בולט בין השניים פוגעים באינטרסים החיוניים שלנו ומחלישים אותנו.
הממשלה שתקום תהיה חייבת, בעדיפות גבוהה ביותר, לתקן את היחסים המקולקלים ולהשיב לישראל את התמיכה האמריקנית במלואה. היחסים עם ארה"ב מהווים אבן יסוד בעוצמתנו האסטרטגית ובכושר ההרתעה שלנו.
***
אלוף (מיל') דני יתום כיהן באלוף בצה"ל, כראש המוסד, כראש המטה המדיני-ביטחוני במשרד רוה"מ וכח"כ מטעם מפלגת העבודה
