כך נאבק בטרור בירושלים
שינוי מדיניות מקיף שיכלול הכנסת כוחות צה"ל לירושלים; הפעלת חוקי חירום הקבועים בחוק הישראלי; החלטה ממשלתית על האחריות לניהול המאבק, חיזוק הגנה עצמית; וקביעת גבול ירושליםכך נאבק בטרור בירושלים
שמואל גורדון
| 09/12/2014
האינטנסיביות של מעשי טרור בירושלים הולכת וגואה. אמצעים ספורדיים ופרטניים אינם מספיקים כדי לדכא את הטרור ולהחזיר את המצב בירושלים לקדמותו. נרשת מסכת רחבה של מעשים והחלטות נדרשת מדיניות ואסטרטגיה מקיפות. כוונת מבט אישי זה היא לפרוס קווים עקרוניים. אתחיל ברמה הטקטית ואסים ברמה המדינית. הכנסת כוחות צבא איכותיים ביותר לירושלים. יחידות המשטרה שפועלות בירושלים אינן מאומנות, אינן מיומנות, ואינן כשירות לסוג זה של מאבק החל מלוחמה אישית וכלה בהיערכות ובמהירות תגובה.
לכן, לנוכח חומרת המצב וחוסר הביטחון של האזרחים יש להכניס את צה"ל לירושלים, לפרוס כוחות ותיקי מבצע "צוק איתן" להפעיל כוחות ואמצעים מודיעיניים משוכללים ביותר, תחת פיקוד מבצעי מנוסה ומוכשר. יחד איתם להציב יחידות מיוחדות מהעלית של צה"ל ללחימה בעיר הבירה של ישראל. במטרה לסכל ולחסל כל מחבל בפועל ובכוח.
הכוחות שיפעלו בירושלים זקוקים לסמכויות חוקיות. רבים מחברי הכנסת והשרים כולל שרת המשפטים, טוענים שאין כלים משפטיים לפעול באופן נחרץ. ובכן לידיעתם. בהחוק הישראלי עדיין כולל את חוקי החירום המנדטוריים; חוקים שמסוגלים לתת מענה חוקי ומשפטי לפעולות בשטח. חוקים אלו עדיין קיימים לאו דווקא עקב שכחה אלא עקב הערכות מעמיקות שאי-פעם נשוב ונזדקק להן. החלטה על הפעלתם חייבת להתקבל בממשלה.
הממשלה אמורה ליטול את השור בקרניו ולהחליט כמה החלטות קשות נוסף על הפעלת חוקי החירום. לשקול ולהחליט האם להעביר את ההובלה הביטחונית בירושלים לידי שר הביטחון, לרמטכ"ל או לאלוף פיקוד מרכז תחת ניהוג מדיני של השר לביטחון פנים). הקבינט חייב להתמקד במאבק בירושלים כפי שהתמקד במבצע 'צוק איתן' וראש הממשלה אמור להנהיג את המאבק כמו שהנהיג את המבצעים והמלחמות הקודמות.
סדרה רחבה של פעולות הענשה, סיכול ממוקד והענשה יסייעו להחזרת שקט יחסי בעיר, אולם ישנה גם המלצה אישית: אזרחי ירושלים חייבים להצטייד בנשק אישי, אלו עם רישיון – בנשק חם, והאחרים באמצעים להגנה עצמית מסוגים שונים שעשויים להציל את חייהם באותם רגעים שהם ניצבים לבדם מול טרוריסט פלסטיני. המלצה חיונית זו היא אמצעי ראשוני להצלת חיים שאפשר לנקוט בו באופן מיידי, ואזרחי העיר נקראים לעשות זאת. ולבסוף מדיניות ישראל לקביעת גבולות העיר: נניח שרוב האזרחים מסכים למושג "ירושלים השלמה".
אולם מהם גבולותיה של העיר? לקחתי לידי את האזור לפני מלחמת ששת הימים ומצאתי ששכונות שלמות הנחשבות חלק מהעיר הן כפרים ערביים שסופחו לירושלים , לדוגמא שועאפת, צור באחר, אבו דיס, ועוד ועוד. קביעת גבול ירושלים ללא הכפרים הערביים סביבה ויצירת חיץ ברור ומיון בעלי תעודה כחולה, עשויים להפחית את האוכלוסייה העוינת, ואתה את מספר הפיגועים.
לסיום, שינוי מדיניות מקיף שיכלול הכנסת כוחות צה"ל ויחידות עלית לירושלים; הפעלת חוקי חירום מנדטוריים הקבועים בחוק הישראלי; החלטה ממשלתית על האחרות לניהול המאבק, חיזוק הגנה עצמית; וקביעת גבול ירושלים האמיתי. אלו ראשי פרקים למדיניות חדשה למאבק בטרור בירושלים.
שינוי מדיניות מקיף שיכלול הכנסת כוחות צה"ל לירושלים; הפעלת חוקי חירום הקבועים בחוק הישראלי; החלטה ממשלתית על האחריות לניהול המאבק, חיזוק הגנה עצמית; וקביעת גבול ירושליםכך נאבק בטרור בירושלים
שמואל גורדון
| 09/12/2014
האינטנסיביות של מעשי טרור בירושלים הולכת וגואה. אמצעים ספורדיים ופרטניים אינם מספיקים כדי לדכא את הטרור ולהחזיר את המצב בירושלים לקדמותו. נרשת מסכת רחבה של מעשים והחלטות נדרשת מדיניות ואסטרטגיה מקיפות. כוונת מבט אישי זה היא לפרוס קווים עקרוניים. אתחיל ברמה הטקטית ואסים ברמה המדינית. הכנסת כוחות צבא איכותיים ביותר לירושלים. יחידות המשטרה שפועלות בירושלים אינן מאומנות, אינן מיומנות, ואינן כשירות לסוג זה של מאבק החל מלוחמה אישית וכלה בהיערכות ובמהירות תגובה.
לכן, לנוכח חומרת המצב וחוסר הביטחון של האזרחים יש להכניס את צה"ל לירושלים, לפרוס כוחות ותיקי מבצע "צוק איתן" להפעיל כוחות ואמצעים מודיעיניים משוכללים ביותר, תחת פיקוד מבצעי מנוסה ומוכשר. יחד איתם להציב יחידות מיוחדות מהעלית של צה"ל ללחימה בעיר הבירה של ישראל. במטרה לסכל ולחסל כל מחבל בפועל ובכוח.
הכוחות שיפעלו בירושלים זקוקים לסמכויות חוקיות. רבים מחברי הכנסת והשרים כולל שרת המשפטים, טוענים שאין כלים משפטיים לפעול באופן נחרץ. ובכן לידיעתם. בהחוק הישראלי עדיין כולל את חוקי החירום המנדטוריים; חוקים שמסוגלים לתת מענה חוקי ומשפטי לפעולות בשטח. חוקים אלו עדיין קיימים לאו דווקא עקב שכחה אלא עקב הערכות מעמיקות שאי-פעם נשוב ונזדקק להן. החלטה על הפעלתם חייבת להתקבל בממשלה.
הממשלה אמורה ליטול את השור בקרניו ולהחליט כמה החלטות קשות נוסף על הפעלת חוקי החירום. לשקול ולהחליט האם להעביר את ההובלה הביטחונית בירושלים לידי שר הביטחון, לרמטכ"ל או לאלוף פיקוד מרכז תחת ניהוג מדיני של השר לביטחון פנים). הקבינט חייב להתמקד במאבק בירושלים כפי שהתמקד במבצע 'צוק איתן' וראש הממשלה אמור להנהיג את המאבק כמו שהנהיג את המבצעים והמלחמות הקודמות.
סדרה רחבה של פעולות הענשה, סיכול ממוקד והענשה יסייעו להחזרת שקט יחסי בעיר, אולם ישנה גם המלצה אישית: אזרחי ירושלים חייבים להצטייד בנשק אישי, אלו עם רישיון – בנשק חם, והאחרים באמצעים להגנה עצמית מסוגים שונים שעשויים להציל את חייהם באותם רגעים שהם ניצבים לבדם מול טרוריסט פלסטיני. המלצה חיונית זו היא אמצעי ראשוני להצלת חיים שאפשר לנקוט בו באופן מיידי, ואזרחי העיר נקראים לעשות זאת. ולבסוף מדיניות ישראל לקביעת גבולות העיר: נניח שרוב האזרחים מסכים למושג "ירושלים השלמה".
אולם מהם גבולותיה של העיר? לקחתי לידי את האזור לפני מלחמת ששת הימים ומצאתי ששכונות שלמות הנחשבות חלק מהעיר הן כפרים ערביים שסופחו לירושלים , לדוגמא שועאפת, צור באחר, אבו דיס, ועוד ועוד. קביעת גבול ירושלים ללא הכפרים הערביים סביבה ויצירת חיץ ברור ומיון בעלי תעודה כחולה, עשויים להפחית את האוכלוסייה העוינת, ואתה את מספר הפיגועים.
לסיום, שינוי מדיניות מקיף שיכלול הכנסת כוחות צה"ל ויחידות עלית לירושלים; הפעלת חוקי חירום מנדטוריים הקבועים בחוק הישראלי; החלטה ממשלתית על האחרות לניהול המאבק, חיזוק הגנה עצמית; וקביעת גבול ירושלים האמיתי. אלו ראשי פרקים למדיניות חדשה למאבק בטרור בירושלים.
לכן, לנוכח חומרת המצב וחוסר הביטחון של האזרחים יש להכניס את צה"ל לירושלים, לפרוס כוחות ותיקי מבצע "צוק איתן" להפעיל כוחות ואמצעים מודיעיניים משוכללים ביותר, תחת פיקוד מבצעי מנוסה ומוכשר. יחד איתם להציב יחידות מיוחדות מהעלית של צה"ל ללחימה בעיר הבירה של ישראל. במטרה לסכל ולחסל כל מחבל בפועל ובכוח.
הכוחות שיפעלו בירושלים זקוקים לסמכויות חוקיות. רבים מחברי הכנסת והשרים כולל שרת המשפטים, טוענים שאין כלים משפטיים לפעול באופן נחרץ. ובכן לידיעתם. בהחוק הישראלי עדיין כולל את חוקי החירום המנדטוריים; חוקים שמסוגלים לתת מענה חוקי ומשפטי לפעולות בשטח. חוקים אלו עדיין קיימים לאו דווקא עקב שכחה אלא עקב הערכות מעמיקות שאי-פעם נשוב ונזדקק להן. החלטה על הפעלתם חייבת להתקבל בממשלה.
הממשלה אמורה ליטול את השור בקרניו ולהחליט כמה החלטות קשות נוסף על הפעלת חוקי החירום. לשקול ולהחליט האם להעביר את ההובלה הביטחונית בירושלים לידי שר הביטחון, לרמטכ"ל או לאלוף פיקוד מרכז תחת ניהוג מדיני של השר לביטחון פנים). הקבינט חייב להתמקד במאבק בירושלים כפי שהתמקד במבצע 'צוק איתן' וראש הממשלה אמור להנהיג את המאבק כמו שהנהיג את המבצעים והמלחמות הקודמות.
סדרה רחבה של פעולות הענשה, סיכול ממוקד והענשה יסייעו להחזרת שקט יחסי בעיר, אולם ישנה גם המלצה אישית: אזרחי ירושלים חייבים להצטייד בנשק אישי, אלו עם רישיון – בנשק חם, והאחרים באמצעים להגנה עצמית מסוגים שונים שעשויים להציל את חייהם באותם רגעים שהם ניצבים לבדם מול טרוריסט פלסטיני. המלצה חיונית זו היא אמצעי ראשוני להצלת חיים שאפשר לנקוט בו באופן מיידי, ואזרחי העיר נקראים לעשות זאת. ולבסוף מדיניות ישראל לקביעת גבולות העיר: נניח שרוב האזרחים מסכים למושג "ירושלים השלמה".
אולם מהם גבולותיה של העיר? לקחתי לידי את האזור לפני מלחמת ששת הימים ומצאתי ששכונות שלמות הנחשבות חלק מהעיר הן כפרים ערביים שסופחו לירושלים , לדוגמא שועאפת, צור באחר, אבו דיס, ועוד ועוד. קביעת גבול ירושלים ללא הכפרים הערביים סביבה ויצירת חיץ ברור ומיון בעלי תעודה כחולה, עשויים להפחית את האוכלוסייה העוינת, ואתה את מספר הפיגועים.
לסיום, שינוי מדיניות מקיף שיכלול הכנסת כוחות צה"ל ויחידות עלית לירושלים; הפעלת חוקי חירום מנדטוריים הקבועים בחוק הישראלי; החלטה ממשלתית על האחרות לניהול המאבק, חיזוק הגנה עצמית; וקביעת גבול ירושלים האמיתי. אלו ראשי פרקים למדיניות חדשה למאבק בטרור בירושלים.
