חיל מוכוון משימה
כיצד ניתן לשרטט את עתיד חיה"א?
אסף אגמון
| 09/12/2014
מדינת ישראל ניצבת מול איומים חדשים ומתחדשים בקצב גובר כאשר איומי העבר נותרו בחלקם על כנם. צה"ל בונה את עצמו ומתכונן להגן על המדינה מול שדה קרב חדש. האתגרים הינם המלחמות והמערכות הבאות בהן יכולות האש תהיינה המובילות תוך הכרח להביא להכרעה תוך זמן קצר יחסית.
חשיבותו של התמרון נשמרת במיוחד אם האש לבדה לא תוליך להכרעה ואזי נזדקק להשתמש בתמרון. בשלב זה יצטרך התמרון להיות מלווה ב"אש" חזקה וצמודה הכוללת סיוע אווירי עם "פצצות כבדות". האחריות על חיל האוויר הולכת וגדלה, וככל שחיל האוויר מצליח יותר במשימותיו כך יוטלו עליו משימות נוספות ותחומי אחריות נוספים (ניתן לראות כדוגמא טובה לכך את הטלת המשימה של "ההגנה האקטיבית" על חיל האוויר). אתגרי חיל האוויר מתרכזים בעיקר בנקודות הבאות:
רב זירתיות: חיל האוויר יצטרך לענות לאתגרים מול זירות שונות גיאוגרפית, שונות באופיין ובצורה שוטפת במערכות העתידיות ובביטחון השוטף אותו אנחנו מכנים כיום מב"מ (המלחמה בין המלחמות).
שדה קרב חדש: אמל"ח מתקדם אצל אויבינו בתחומי הטק"א, חסימות GPS, כטב"מים ועוד. מעגל שלישי: איראן גרעינית עם התחזקות טק"א איראני, התפתחויות חדשות בעירק ועוד.
התמודדות עם אש האויב: כמות הולכת וגדלה של רקטות וטילים עם רמות דיוק הולכות ומשתפרות, עם יכולת ניידות גדלה והולכת וראשי נפץ הגדלים במשקלם ויכולת הנזק שלהם.
קיצור משך הלחימה: הסביבה הבינלאומית וחשיפת שדה הקרב בזמן אמת לתקשורת ההמונית מחייבת שימוש בסוגי והיקף חימוש שיאפשרו לצה"ל להגיע להכרעה בזמן קצר לפני שתיכפה עליו הפסקת אש בטרם השיג את יעדיו.
הגנה: חיל האוויר נושא עיקרי במשימות הגילוי והאתראה לעורף הישראלי וגם עליו מוטלת האחריות להגנתו והגנת הנכסים האסטרטגיים של המדינה באמצעות מערכות הגנה אקטיבית (כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ לסוגיו השונים ועוד).
רציפות תפקודית: רקטות וטילים רבים יוכוונו בשעת עימות אם יפרוץ אל עבר בסיסי חיל האוויר. חיל האוויר חייב להיות ערוך להמשיך ולפעול במלוא עוצמתו גם כאשר יפלו עליו טילים ורקטות.
שילוביות: כפי שכבר נאמר לתמרון תפקיד חשוב ומרכזי ויתכנו מתארים בו התמרון יהיה המרכיב המרכזי בשלב מסוים. על חיל האוויר להיות מסוגל להשתלב במהלך כזה ברמה הכי גבוהה תוך הבנת המהלכים הקרקעיים והיתוך פעולותיו בתוכו. סה"כ ניתן לראות שמתרחשת הרחבה של המשימות המוטלות על חיל האוויר וכן הוגדלה מאוד מורכבותן והקושי להשיגן ביעילות ובמהירות.
מול אתגרים אלו על חיל האוויר לפתח את וחזקותיו ולאתר את נקודות הכשל וצווארי הבקבוק העומדים בדרכו, על מנת להגיע ליכולת אש מספקת בונה חיל האוויר מערכת שתוכל להשמיד אלפי מטרות מדי יום. כדי לאפשר זאת, על חיל האוויר לפתוח את צווארי הבקבוק העומדים בפניו והם נמצאים בעיקר במטה המבצעי של החיל. מסיבה זו ביולי הקרוב יחולו שינויים מאוד משמעותיים במבנה המטה ויאויש תא"ל בכיר בתפקיד רמ"א (ראש מבצעי אוויר) כשמתחתיו שלוש מחלקות מבצעים בתחומי ההתקפה, ההגנה וההשתתפות.
ראשי הענפים שיהיו מתחתיו יוכלו להוביל כל משימה שתהיה תחת אחריותם על כל היבטיה (מהקצה עד לקצה בלשון הצבאית). זוהי מהפכה בחיל שהיה רגיל לעבור שינויים מובנים ותהליכיים. כאן נדרש קצב מהיר בהרבה עם שינויים תפיסתיים משמעותיים. המודיעין ובעיקר המודיעין למטרות יחוזק במערכות ובאיוש כך שיוכל לייצר אלפי מטרות מידי יום בסביבה בעייתית של אויב מסתתר באזור אורבני מאחורי אזרחים רבים ובנקודות רגישות מבחינת סכנת היפגעותם בעייני הקהילה הבינ"ל. בנוסף, יהיה צורך לפתח יכולות להעריך במדויק ככל האפשר את תוצאות התקיפה האווירית (BDA) על מנת להשיג את המטרות במינימום נזק סביבתי, הסברתי ומדיני.
בנקודה זו חיל האוויר נחשף וייחשף למספר דילמות לא פשוטות: האם אנחנו מוותרים על ההשקעה באנשים לטובת הטכנולוגיה? האם הטכנולוגיה תיתן את התשובות לאיומים בוודאות? איך נכון יהיה לבצע שינויים עלו בתוך גוף עם תרבות ארגונית מוצקה עליה בנויה איכותו של חיל האוויר? איך נכון יהיה לשים את הדגשים והעדיפויות בתוך הדוקטרינה הכוללת של חיל האוויר בין מרכיביה כמו התו"ל, הפו"ש, האמל"ח, הלוגיסטיקה, האימונים וכמובן כוח האדם? האם האתגר לייצר כוח אש עצום ומתפרץ בזמנים קצרים יגרום לנו להפעיל את חיל האוויר בצורה ריכוזית מאוד בה כל טייס יהיה פיון שיוזז על לוח השחמט עם מרחב קטנטן לעצמאות? האם הצלחת הדוקטרינה מחייבת אותנו לחזור לימי התפיסה של "צבא תעשייתי" שמשימתו היא להיות "בית חרושת להשמדת מטרות"? מדובר בתהליכים שישפיעו עמוקות על "תרבותו" של החיל, על האנשים שירצו לשרת בו, על רמת היצירתיות שתוטמע בו ומרחבי חופש היוזמה והפעולה שיינתנו לו.
מכיוון שאיכות הלוחמים היא זו שבסופו של דבר הקובעת את סיכויי הניצחון מונחת לפתחנו שאלת מפתח שלכל תשובה שתינתן לה משמעויות כבדות כולל גם למצבים בו תכניותינו תשתבשנה לא רק מסיבות של תשובות האויב הלומד והמסתגל שמולנו אלא גם מסיבות מדיניות ובינלאומיות שאיננו יודעים לחזותם בוודאות. משחר בניית כוח המגן של היישוב היהודי ואחר כך של מדינת ישראל היה ויישאר הלוחם והקצין "גנרטור של יוזמה ומוטיבציה" שבלעדיהם בנחיתות הכמותית שלנו בכל פרמטר לא נוכל לשרוד.
מכאן, שבפני חיל האוויר עומדת משימה מורכבת ולא פשוטה שתקבע את אופיו של החייל לדורות הבאים. פיתוח יכולת הרס לא מבטיחה אוטומטית את השגת המטרות הצבאיות ובוודאי המדיניות שהן הן העיקר. ובימים אלו בהם אנחנו עומדים מול מצוקות תקציב המביאות לפגיעה אנושה במעמד אנשי הקבע (שהם עיקר כוח האדם בחיל האוויר) אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עם מערכות הנשק המתקדמות בעולם עם כמות מצטמצמת של לוחמים ותומכי לחימה נטולי היכולת הנדרשת להפעילן ביעילות הנדרשת להשגת היעדים והמשימות לשמם הם פותחו ונרכשו בממון רב.
תקופה ארוכה חיל האוויר לא עמד בפני אתגר כה מורכב לו יהיו השלכות מרחיקות לכת על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל כפי שהוא ניצב בפניו כיום. יצירתיות, חדשנות, פתיחות והקשבה תוך היעזרות באנשים חכמים ממערכות ורקע מגוונים יכולים להבטיח הגעה לתובנות הנכונות שגם הן תדרושנה בקרה ובדיקה בכל שלב בתהליך המימוש של הדרך הנבחרת.
**
תא"ל (מיל') אסף אגמון, לשעבר מפקד בסיסי חיל האוויר בשדה דב ובלוד. בעברו כיהן כשליח צה"ל וכראש משלחת משרד הביטחון ביפן ובקוריאה הדרומית. כיום, מכהן כראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל
כיצד ניתן לשרטט את עתיד חיה"א?
מדינת ישראל ניצבת מול איומים חדשים ומתחדשים בקצב גובר כאשר איומי העבר נותרו בחלקם על כנם. צה"ל בונה את עצמו ומתכונן להגן על המדינה מול שדה קרב חדש. האתגרים הינם המלחמות והמערכות הבאות בהן יכולות האש תהיינה המובילות תוך הכרח להביא להכרעה תוך זמן קצר יחסית.
חשיבותו של התמרון נשמרת במיוחד אם האש לבדה לא תוליך להכרעה ואזי נזדקק להשתמש בתמרון. בשלב זה יצטרך התמרון להיות מלווה ב"אש" חזקה וצמודה הכוללת סיוע אווירי עם "פצצות כבדות". האחריות על חיל האוויר הולכת וגדלה, וככל שחיל האוויר מצליח יותר במשימותיו כך יוטלו עליו משימות נוספות ותחומי אחריות נוספים (ניתן לראות כדוגמא טובה לכך את הטלת המשימה של "ההגנה האקטיבית" על חיל האוויר). אתגרי חיל האוויר מתרכזים בעיקר בנקודות הבאות:
רב זירתיות: חיל האוויר יצטרך לענות לאתגרים מול זירות שונות גיאוגרפית, שונות באופיין ובצורה שוטפת במערכות העתידיות ובביטחון השוטף אותו אנחנו מכנים כיום מב"מ (המלחמה בין המלחמות).
שדה קרב חדש: אמל"ח מתקדם אצל אויבינו בתחומי הטק"א, חסימות GPS, כטב"מים ועוד. מעגל שלישי: איראן גרעינית עם התחזקות טק"א איראני, התפתחויות חדשות בעירק ועוד.
התמודדות עם אש האויב: כמות הולכת וגדלה של רקטות וטילים עם רמות דיוק הולכות ומשתפרות, עם יכולת ניידות גדלה והולכת וראשי נפץ הגדלים במשקלם ויכולת הנזק שלהם.
קיצור משך הלחימה: הסביבה הבינלאומית וחשיפת שדה הקרב בזמן אמת לתקשורת ההמונית מחייבת שימוש בסוגי והיקף חימוש שיאפשרו לצה"ל להגיע להכרעה בזמן קצר לפני שתיכפה עליו הפסקת אש בטרם השיג את יעדיו.
הגנה: חיל האוויר נושא עיקרי במשימות הגילוי והאתראה לעורף הישראלי וגם עליו מוטלת האחריות להגנתו והגנת הנכסים האסטרטגיים של המדינה באמצעות מערכות הגנה אקטיבית (כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ לסוגיו השונים ועוד).
רציפות תפקודית: רקטות וטילים רבים יוכוונו בשעת עימות אם יפרוץ אל עבר בסיסי חיל האוויר. חיל האוויר חייב להיות ערוך להמשיך ולפעול במלוא עוצמתו גם כאשר יפלו עליו טילים ורקטות.
שילוביות: כפי שכבר נאמר לתמרון תפקיד חשוב ומרכזי ויתכנו מתארים בו התמרון יהיה המרכיב המרכזי בשלב מסוים. על חיל האוויר להיות מסוגל להשתלב במהלך כזה ברמה הכי גבוהה תוך הבנת המהלכים הקרקעיים והיתוך פעולותיו בתוכו. סה"כ ניתן לראות שמתרחשת הרחבה של המשימות המוטלות על חיל האוויר וכן הוגדלה מאוד מורכבותן והקושי להשיגן ביעילות ובמהירות.
מול אתגרים אלו על חיל האוויר לפתח את וחזקותיו ולאתר את נקודות הכשל וצווארי הבקבוק העומדים בדרכו, על מנת להגיע ליכולת אש מספקת בונה חיל האוויר מערכת שתוכל להשמיד אלפי מטרות מדי יום. כדי לאפשר זאת, על חיל האוויר לפתוח את צווארי הבקבוק העומדים בפניו והם נמצאים בעיקר במטה המבצעי של החיל. מסיבה זו ביולי הקרוב יחולו שינויים מאוד משמעותיים במבנה המטה ויאויש תא"ל בכיר בתפקיד רמ"א (ראש מבצעי אוויר) כשמתחתיו שלוש מחלקות מבצעים בתחומי ההתקפה, ההגנה וההשתתפות.
ראשי הענפים שיהיו מתחתיו יוכלו להוביל כל משימה שתהיה תחת אחריותם על כל היבטיה (מהקצה עד לקצה בלשון הצבאית). זוהי מהפכה בחיל שהיה רגיל לעבור שינויים מובנים ותהליכיים. כאן נדרש קצב מהיר בהרבה עם שינויים תפיסתיים משמעותיים. המודיעין ובעיקר המודיעין למטרות יחוזק במערכות ובאיוש כך שיוכל לייצר אלפי מטרות מידי יום בסביבה בעייתית של אויב מסתתר באזור אורבני מאחורי אזרחים רבים ובנקודות רגישות מבחינת סכנת היפגעותם בעייני הקהילה הבינ"ל. בנוסף, יהיה צורך לפתח יכולות להעריך במדויק ככל האפשר את תוצאות התקיפה האווירית (BDA) על מנת להשיג את המטרות במינימום נזק סביבתי, הסברתי ומדיני.
בנקודה זו חיל האוויר נחשף וייחשף למספר דילמות לא פשוטות: האם אנחנו מוותרים על ההשקעה באנשים לטובת הטכנולוגיה? האם הטכנולוגיה תיתן את התשובות לאיומים בוודאות? איך נכון יהיה לבצע שינויים עלו בתוך גוף עם תרבות ארגונית מוצקה עליה בנויה איכותו של חיל האוויר? איך נכון יהיה לשים את הדגשים והעדיפויות בתוך הדוקטרינה הכוללת של חיל האוויר בין מרכיביה כמו התו"ל, הפו"ש, האמל"ח, הלוגיסטיקה, האימונים וכמובן כוח האדם? האם האתגר לייצר כוח אש עצום ומתפרץ בזמנים קצרים יגרום לנו להפעיל את חיל האוויר בצורה ריכוזית מאוד בה כל טייס יהיה פיון שיוזז על לוח השחמט עם מרחב קטנטן לעצמאות? האם הצלחת הדוקטרינה מחייבת אותנו לחזור לימי התפיסה של "צבא תעשייתי" שמשימתו היא להיות "בית חרושת להשמדת מטרות"? מדובר בתהליכים שישפיעו עמוקות על "תרבותו" של החיל, על האנשים שירצו לשרת בו, על רמת היצירתיות שתוטמע בו ומרחבי חופש היוזמה והפעולה שיינתנו לו.
מכיוון שאיכות הלוחמים היא זו שבסופו של דבר הקובעת את סיכויי הניצחון מונחת לפתחנו שאלת מפתח שלכל תשובה שתינתן לה משמעויות כבדות כולל גם למצבים בו תכניותינו תשתבשנה לא רק מסיבות של תשובות האויב הלומד והמסתגל שמולנו אלא גם מסיבות מדיניות ובינלאומיות שאיננו יודעים לחזותם בוודאות. משחר בניית כוח המגן של היישוב היהודי ואחר כך של מדינת ישראל היה ויישאר הלוחם והקצין "גנרטור של יוזמה ומוטיבציה" שבלעדיהם בנחיתות הכמותית שלנו בכל פרמטר לא נוכל לשרוד.
מכאן, שבפני חיל האוויר עומדת משימה מורכבת ולא פשוטה שתקבע את אופיו של החייל לדורות הבאים. פיתוח יכולת הרס לא מבטיחה אוטומטית את השגת המטרות הצבאיות ובוודאי המדיניות שהן הן העיקר. ובימים אלו בהם אנחנו עומדים מול מצוקות תקציב המביאות לפגיעה אנושה במעמד אנשי הקבע (שהם עיקר כוח האדם בחיל האוויר) אנחנו יכולים למצוא את עצמנו עם מערכות הנשק המתקדמות בעולם עם כמות מצטמצמת של לוחמים ותומכי לחימה נטולי היכולת הנדרשת להפעילן ביעילות הנדרשת להשגת היעדים והמשימות לשמם הם פותחו ונרכשו בממון רב.
תקופה ארוכה חיל האוויר לא עמד בפני אתגר כה מורכב לו יהיו השלכות מרחיקות לכת על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל כפי שהוא ניצב בפניו כיום. יצירתיות, חדשנות, פתיחות והקשבה תוך היעזרות באנשים חכמים ממערכות ורקע מגוונים יכולים להבטיח הגעה לתובנות הנכונות שגם הן תדרושנה בקרה ובדיקה בכל שלב בתהליך המימוש של הדרך הנבחרת.
**
תא"ל (מיל') אסף אגמון, לשעבר מפקד בסיסי חיל האוויר בשדה דב ובלוד. בעברו כיהן כשליח צה"ל וכראש משלחת משרד הביטחון ביפן ובקוריאה הדרומית. כיום, מכהן כראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל
