צה"ל נבון מממשלתו
צה"ל נבון מממשלתו
שמואל גורדון
| 06/12/2014
אין זה פופולרי להסיר משני הארגונים השולטים ברצועת עזה – חמאס והג'יהאד האיסלאמי - את האחריות לשיגורים בעוד להבות ענק "שורפות" מסכי טלוויזיה בבתי אזרחי ישראל. אבל האמת, העובדות והמסקנות חייבות להיכתב.
כדי להילחם ביעילות בשיגורי רקטות ופצמ"רים חייבים לדעת מיהם המשגרים, מיהם שולחיהם, ולאבחן מיהם המנהיגים שקובעים את מדיניות השיגור. כדי לעשות זאת יש להתחיל על דרך השלילה – מי אינם אחראים? תקופה ארוכה נטען כי האינטרס הבסיסי של חמאס עזה הוא שמירה על השקט סביב הרצועה. הנחה זו התבססה בתחילתה על שיקולים הגיוניים של תפקיד חמאס והערכת המצב שלו.
כיום, דווקא לאחר מעשה חטיפת שלושת הנערים, זכתה הערכה זו לאישוש באירועים המתרחשים לעינינו: כמו כן מצטרפים להערכה זו מומחים כמו פרופסור שאול משעל ופרשנים אחדים. התכונה המציינת את הנהגות חמאס היא התאפקות ברמה מפתיעה. למרות המערכה הנרחבת לדיכוי חמאס ביהודה ושומרון, מערכה שלא הייתה כמוה מימי מבצע "חומת מגן" לפני יותר מעשר שנים. מאות אנשי חמאס נכלאים, מאות כלי נשק ואמל"ח אחר נתפסים, תשתיות אנושיות מפורקות, ואף על פי כן חמאס לא מגיב.
ראש ממשלת ישראל מפזר איומים ריקים לכל עבר מה ייעשה לחמאס, קורא לפרק את ממשלת האחדות הפלסטינית, ומנהיגי חמאס שותקים. לכאורה שיגורי רקטות מעזה הן תגובת חמאס לנעשה בגדה, אבל קהילת המודיעין יודעת שלא כן הוא; שממשלת חמאס עושה רבות למניעת שיגורים ולעצירת משגרים ושולחיהם.
לאחרונה, השתפרו היחסים בין הג'יהאד האיסלאמי לחמאס ואחת התוצאות היא הצטרפות ארגון הג'יהאד למאמצי חמאס למנוע שיגורים. מוקדם להגיע למסקנה אך ייתכן ששותפות ארגון הג'יהאד בשלטון בעזה משנה את האינטרסים שלו ומקהה את שיניו, בדומה לתהליך שעבר ועדיין עובר ארגון חמאס. שני הארגונים נאבקים ב"וועדות העממיות" וארגונים קטנים אחרים שנושאים באחריות לשיגורים. רקטות ומשגרים פזורים בכל רחבי הרצועה בידי אנשים פרטיים משוללי השתייכות ארגונית.
למרות תיאור מצב זה ממשיכה הממשלה במסע מדיני, ביטחוני, וצבאי נגד חמאס. השאלה היא כמה זמן יוכל חמאס להישאר מאופק? אם כן, מהו האור בקצה המנהרה שמצוין בכותרת? למרבה ההפתעה היא מצויה בהתנהגות מערכת הביטחון ובמיוחד צה"ל.
שוב, אין זה פופולרי לשבח את צה"ל בימים אלו, אבל עובדה היא שצה"ל חכם מממשלתו. הצבא עושה הבחנה בורה בין חמאס גדה וחמאס עזה. בעוד הוא ממשיך בדיכוי אנשי חמאס בגדה (בעצמה הולכת ופוחתת, ובצדק), הוא נזהר מפגיעה בארגון חמאס, למרות הצהרות פומפוזיות של שרי ממשלה כי "חמאס נושא באחריות ויישא בעונש). זה אור בקצה המנהרה, אור עמום וחלש הוא.
צה"ל לא יוכל להתאפק ויפגע בחמאס כאשר השיגורים יימשכו, וחמאס לא יוכל להימנע מתגובה. התוצאה כתובה על הקיר, ואצבעותיי חוששות מלכתוב אותה.
צה"ל נבון מממשלתו
שמואל גורדון
| 06/12/2014
אין זה פופולרי להסיר משני הארגונים השולטים ברצועת עזה – חמאס והג'יהאד האיסלאמי - את האחריות לשיגורים בעוד להבות ענק "שורפות" מסכי טלוויזיה בבתי אזרחי ישראל. אבל האמת, העובדות והמסקנות חייבות להיכתב.
כדי להילחם ביעילות בשיגורי רקטות ופצמ"רים חייבים לדעת מיהם המשגרים, מיהם שולחיהם, ולאבחן מיהם המנהיגים שקובעים את מדיניות השיגור. כדי לעשות זאת יש להתחיל על דרך השלילה – מי אינם אחראים? תקופה ארוכה נטען כי האינטרס הבסיסי של חמאס עזה הוא שמירה על השקט סביב הרצועה. הנחה זו התבססה בתחילתה על שיקולים הגיוניים של תפקיד חמאס והערכת המצב שלו.
כיום, דווקא לאחר מעשה חטיפת שלושת הנערים, זכתה הערכה זו לאישוש באירועים המתרחשים לעינינו: כמו כן מצטרפים להערכה זו מומחים כמו פרופסור שאול משעל ופרשנים אחדים. התכונה המציינת את הנהגות חמאס היא התאפקות ברמה מפתיעה. למרות המערכה הנרחבת לדיכוי חמאס ביהודה ושומרון, מערכה שלא הייתה כמוה מימי מבצע "חומת מגן" לפני יותר מעשר שנים. מאות אנשי חמאס נכלאים, מאות כלי נשק ואמל"ח אחר נתפסים, תשתיות אנושיות מפורקות, ואף על פי כן חמאס לא מגיב.
ראש ממשלת ישראל מפזר איומים ריקים לכל עבר מה ייעשה לחמאס, קורא לפרק את ממשלת האחדות הפלסטינית, ומנהיגי חמאס שותקים. לכאורה שיגורי רקטות מעזה הן תגובת חמאס לנעשה בגדה, אבל קהילת המודיעין יודעת שלא כן הוא; שממשלת חמאס עושה רבות למניעת שיגורים ולעצירת משגרים ושולחיהם.
לאחרונה, השתפרו היחסים בין הג'יהאד האיסלאמי לחמאס ואחת התוצאות היא הצטרפות ארגון הג'יהאד למאמצי חמאס למנוע שיגורים. מוקדם להגיע למסקנה אך ייתכן ששותפות ארגון הג'יהאד בשלטון בעזה משנה את האינטרסים שלו ומקהה את שיניו, בדומה לתהליך שעבר ועדיין עובר ארגון חמאס. שני הארגונים נאבקים ב"וועדות העממיות" וארגונים קטנים אחרים שנושאים באחריות לשיגורים. רקטות ומשגרים פזורים בכל רחבי הרצועה בידי אנשים פרטיים משוללי השתייכות ארגונית.
למרות תיאור מצב זה ממשיכה הממשלה במסע מדיני, ביטחוני, וצבאי נגד חמאס. השאלה היא כמה זמן יוכל חמאס להישאר מאופק? אם כן, מהו האור בקצה המנהרה שמצוין בכותרת? למרבה ההפתעה היא מצויה בהתנהגות מערכת הביטחון ובמיוחד צה"ל.
שוב, אין זה פופולרי לשבח את צה"ל בימים אלו, אבל עובדה היא שצה"ל חכם מממשלתו. הצבא עושה הבחנה בורה בין חמאס גדה וחמאס עזה. בעוד הוא ממשיך בדיכוי אנשי חמאס בגדה (בעצמה הולכת ופוחתת, ובצדק), הוא נזהר מפגיעה בארגון חמאס, למרות הצהרות פומפוזיות של שרי ממשלה כי "חמאס נושא באחריות ויישא בעונש). זה אור בקצה המנהרה, אור עמום וחלש הוא.
צה"ל לא יוכל להתאפק ויפגע בחמאס כאשר השיגורים יימשכו, וחמאס לא יוכל להימנע מתגובה. התוצאה כתובה על הקיר, ואצבעותיי חוששות מלכתוב אותה.
כדי להילחם ביעילות בשיגורי רקטות ופצמ"רים חייבים לדעת מיהם המשגרים, מיהם שולחיהם, ולאבחן מיהם המנהיגים שקובעים את מדיניות השיגור. כדי לעשות זאת יש להתחיל על דרך השלילה – מי אינם אחראים? תקופה ארוכה נטען כי האינטרס הבסיסי של חמאס עזה הוא שמירה על השקט סביב הרצועה. הנחה זו התבססה בתחילתה על שיקולים הגיוניים של תפקיד חמאס והערכת המצב שלו.
כיום, דווקא לאחר מעשה חטיפת שלושת הנערים, זכתה הערכה זו לאישוש באירועים המתרחשים לעינינו: כמו כן מצטרפים להערכה זו מומחים כמו פרופסור שאול משעל ופרשנים אחדים. התכונה המציינת את הנהגות חמאס היא התאפקות ברמה מפתיעה. למרות המערכה הנרחבת לדיכוי חמאס ביהודה ושומרון, מערכה שלא הייתה כמוה מימי מבצע "חומת מגן" לפני יותר מעשר שנים. מאות אנשי חמאס נכלאים, מאות כלי נשק ואמל"ח אחר נתפסים, תשתיות אנושיות מפורקות, ואף על פי כן חמאס לא מגיב.
ראש ממשלת ישראל מפזר איומים ריקים לכל עבר מה ייעשה לחמאס, קורא לפרק את ממשלת האחדות הפלסטינית, ומנהיגי חמאס שותקים. לכאורה שיגורי רקטות מעזה הן תגובת חמאס לנעשה בגדה, אבל קהילת המודיעין יודעת שלא כן הוא; שממשלת חמאס עושה רבות למניעת שיגורים ולעצירת משגרים ושולחיהם.
לאחרונה, השתפרו היחסים בין הג'יהאד האיסלאמי לחמאס ואחת התוצאות היא הצטרפות ארגון הג'יהאד למאמצי חמאס למנוע שיגורים. מוקדם להגיע למסקנה אך ייתכן ששותפות ארגון הג'יהאד בשלטון בעזה משנה את האינטרסים שלו ומקהה את שיניו, בדומה לתהליך שעבר ועדיין עובר ארגון חמאס. שני הארגונים נאבקים ב"וועדות העממיות" וארגונים קטנים אחרים שנושאים באחריות לשיגורים. רקטות ומשגרים פזורים בכל רחבי הרצועה בידי אנשים פרטיים משוללי השתייכות ארגונית.
למרות תיאור מצב זה ממשיכה הממשלה במסע מדיני, ביטחוני, וצבאי נגד חמאס. השאלה היא כמה זמן יוכל חמאס להישאר מאופק? אם כן, מהו האור בקצה המנהרה שמצוין בכותרת? למרבה ההפתעה היא מצויה בהתנהגות מערכת הביטחון ובמיוחד צה"ל.
שוב, אין זה פופולרי לשבח את צה"ל בימים אלו, אבל עובדה היא שצה"ל חכם מממשלתו. הצבא עושה הבחנה בורה בין חמאס גדה וחמאס עזה. בעוד הוא ממשיך בדיכוי אנשי חמאס בגדה (בעצמה הולכת ופוחתת, ובצדק), הוא נזהר מפגיעה בארגון חמאס, למרות הצהרות פומפוזיות של שרי ממשלה כי "חמאס נושא באחריות ויישא בעונש). זה אור בקצה המנהרה, אור עמום וחלש הוא.
צה"ל לא יוכל להתאפק ויפגע בחמאס כאשר השיגורים יימשכו, וחמאס לא יוכל להימנע מתגובה. התוצאה כתובה על הקיר, ואצבעותיי חוששות מלכתוב אותה.
