התפר הסוני–שיעי ומה איתנו?
ניתוח מיוחד של חנן גפן, מפקד 8200 לשעבר: על רקע המלחמה בסוריה, היריבות הסונית-שיעית מתחילה להתפרס בכל רחבי המזה"תן
חנן גפן
| 19/05/2011
נראה שהמלחמה בסוריה גולשת לאירוע שמקיף את הלבנט כולו ומשנה סדרים בני מאה שנים. המסגרת הכופה של מדינות הלאום, יציר הסכמי סייקס–פיקו, ששמרה על קווי המיתאר של המדינות עד היום, עומדת למבחן הקיום.
השאלה מה טוב לישראל הקופצת מיד, היא הכי פחות רלבנטית באירועים כאלה, לא בגלל שאיננה חשובה, אלא מכיוון שאין גורם באיזור או בעולם שמסוגל לתת תשובה נכונה. אין פתרון בית ספר. ישראל איננה גורם חשוב בסכסוך ההולך ונפרס מול עינינו, אנחנו במקרה הטוב שחקן משני.
המלחמה העקובה מדם בסוריה חוצה שסע מאד משמעותי בהיסטוריה של האיזור - היריבות הסונית- שיעית. השתלהבות היריבות הזו משחררת אנרגיות שנאה שהיו אצורות או הופנו לסכסוכים אחרים. היא מצטרפת למלחמה העקובה מדם בין שתי העדות המתנהלת בעיראק, מרוחקת מדעת הקהל הבינלאומית.
איזורים אחרים שבהם חוצה התפר הסוני –שיעי עוברים גם הם תהליכים הפוגעים ביציבות, המתח העדתי בלבנון גואה, איזורי המפרץ (בחריין, מזרח סעודיה) הם כנראה הבאים בתור לראות פיגועים ואירועים מערערי יציבות.
מה שניתן להבחין הוא כי שני המחנות, הסוני והשיעי, סוגרים כל אחד שורות ומשלבים ידיים, לנוכח ההיקף המאיים של ההתרחשויות וקצבם.
אנחנו רואים כי מחויבות השיעים, באירן ולבנון, לסייע לבעלי בריתם העלאווים גוברת. היעד הוא בניית טריטוריה ברת הגנה, שבה רוב מוצק לשיעים ולעלאווים לאורך בקעת הלבנון וחופי סוריה.
דמשק? בשלב זה עוד נלחמים עליה כסמל לשלטון, אך נפילתה של דמשק לידי המורדים, פגיעה מוראלית ככל שתהיה, לא תשפיע על יכולת ההשרדות של העדה העלאווית.
המחנה הסוני מגביר התמיכה החומרית במורדים בסוריה, דוחף אותם ללכד שורותיהם ולהוציא את הקיצוניים אל מחוץ למסגרת.
סופו של תהליך זה יכול להיות חלוקתה של סוריה בפועל לשתי ישויות. האם הן תהיינה נפרדות או במסגרת קונפדרציה? זו כבר שאלה של המו"מ שיתקיים לאחר שהצדדים היריבים יגמרו להתיש אחד את השני.
תהליך שינוי דומה עשוי להתרחש בלבנון. העדה השיעית אולי תחל לחשוב במושגי השרדות מחוץ למסגרת המדינה הלבנונית (הסונית, דרוזית ונוצרית). עליית כוחו של החזאללה העיר מרבצם חששות אצל כלל העדות בלבנון והפר את האיזון השברירי ממילא שהתקיים שם, אלה מצידם ינצלו את הסתבכות חיזבאללה בלחימה בסוריה כדי ליצור מציאות חדשה בלבנון.
בכל התהליך הכאוטי שאנחנו נמצאים בתוכו, ישראל עשויה להתבקש לשמש ככוח מייצב ומסייע לצדדים כאלה ואחרים, או להישאב פנימה בצורה הדרגתית. (אולי זו הדרך להשתלב בלבנט?...).
ישראל תצטרך להגיב בכל שלב על פי האינטרסים הברורים שלה באותה נקודת זמן. כאמור אין פתרון בית ספר.
נקודת האור החיובית, בטווח המיידי היא, כי העיסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי, השטחים וכו', מועבר לעדיפות שנייה לנוכח הזוועות המתרחשות מדי יום בעיראק, בסוריה ובלבנון.
תא"ל (מיל') חנן גפן, שירת שנים רבות במודיעין הישראלי. בתפקידו האחרון היה מפקד יחידת 8200
ניתוח מיוחד של חנן גפן, מפקד 8200 לשעבר: על רקע המלחמה בסוריה, היריבות הסונית-שיעית מתחילה להתפרס בכל רחבי המזה"תן
נראה שהמלחמה בסוריה גולשת לאירוע שמקיף את הלבנט כולו ומשנה סדרים בני מאה שנים. המסגרת הכופה של מדינות הלאום, יציר הסכמי סייקס–פיקו, ששמרה על קווי המיתאר של המדינות עד היום, עומדת למבחן הקיום.
השאלה מה טוב לישראל הקופצת מיד, היא הכי פחות רלבנטית באירועים כאלה, לא בגלל שאיננה חשובה, אלא מכיוון שאין גורם באיזור או בעולם שמסוגל לתת תשובה נכונה. אין פתרון בית ספר. ישראל איננה גורם חשוב בסכסוך ההולך ונפרס מול עינינו, אנחנו במקרה הטוב שחקן משני.
המלחמה העקובה מדם בסוריה חוצה שסע מאד משמעותי בהיסטוריה של האיזור - היריבות הסונית- שיעית. השתלהבות היריבות הזו משחררת אנרגיות שנאה שהיו אצורות או הופנו לסכסוכים אחרים. היא מצטרפת למלחמה העקובה מדם בין שתי העדות המתנהלת בעיראק, מרוחקת מדעת הקהל הבינלאומית.
איזורים אחרים שבהם חוצה התפר הסוני –שיעי עוברים גם הם תהליכים הפוגעים ביציבות, המתח העדתי בלבנון גואה, איזורי המפרץ (בחריין, מזרח סעודיה) הם כנראה הבאים בתור לראות פיגועים ואירועים מערערי יציבות.
מה שניתן להבחין הוא כי שני המחנות, הסוני והשיעי, סוגרים כל אחד שורות ומשלבים ידיים, לנוכח ההיקף המאיים של ההתרחשויות וקצבם.
אנחנו רואים כי מחויבות השיעים, באירן ולבנון, לסייע לבעלי בריתם העלאווים גוברת. היעד הוא בניית טריטוריה ברת הגנה, שבה רוב מוצק לשיעים ולעלאווים לאורך בקעת הלבנון וחופי סוריה.
דמשק? בשלב זה עוד נלחמים עליה כסמל לשלטון, אך נפילתה של דמשק לידי המורדים, פגיעה מוראלית ככל שתהיה, לא תשפיע על יכולת ההשרדות של העדה העלאווית.
המחנה הסוני מגביר התמיכה החומרית במורדים בסוריה, דוחף אותם ללכד שורותיהם ולהוציא את הקיצוניים אל מחוץ למסגרת.
סופו של תהליך זה יכול להיות חלוקתה של סוריה בפועל לשתי ישויות. האם הן תהיינה נפרדות או במסגרת קונפדרציה? זו כבר שאלה של המו"מ שיתקיים לאחר שהצדדים היריבים יגמרו להתיש אחד את השני.
תהליך שינוי דומה עשוי להתרחש בלבנון. העדה השיעית אולי תחל לחשוב במושגי השרדות מחוץ למסגרת המדינה הלבנונית (הסונית, דרוזית ונוצרית). עליית כוחו של החזאללה העיר מרבצם חששות אצל כלל העדות בלבנון והפר את האיזון השברירי ממילא שהתקיים שם, אלה מצידם ינצלו את הסתבכות חיזבאללה בלחימה בסוריה כדי ליצור מציאות חדשה בלבנון.
בכל התהליך הכאוטי שאנחנו נמצאים בתוכו, ישראל עשויה להתבקש לשמש ככוח מייצב ומסייע לצדדים כאלה ואחרים, או להישאב פנימה בצורה הדרגתית. (אולי זו הדרך להשתלב בלבנט?...).
ישראל תצטרך להגיב בכל שלב על פי האינטרסים הברורים שלה באותה נקודת זמן. כאמור אין פתרון בית ספר.
נקודת האור החיובית, בטווח המיידי היא, כי העיסוק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי, השטחים וכו', מועבר לעדיפות שנייה לנוכח הזוועות המתרחשות מדי יום בעיראק, בסוריה ובלבנון.
תא"ל (מיל') חנן גפן, שירת שנים רבות במודיעין הישראלי. בתפקידו האחרון היה מפקד יחידת 8200
