הטריק של ארה"ב
שמואל מאיר, לשעבר ראש ענף בקרת נשק באג"ת, אומר כי דרישת האו"ם לפתוח את מתקני הגרעין בישראל לפיקוח סבא"א, התקבלה ברוב גדול דווקא עכשיו - על רקע המתיחות בנושא הפלשתיני
הגנה לישראל
| 19/05/2011
(צילום:AP)
אישור ההחלטה בעצרת הכללית של האו"ם שקוראת לישראל לפתוח את מתקני הגרעין שלה בפני פקחי סבא"א ולחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אינה דבר יוצא דופן.
לדברי שמואל מאיר, לשעבר איש אמ"ן מחקר וראש ענף בקרת נשק באג"ת וכיום חוקר בתחום סוגיות אסטרטגיות, סוגיה זו עולה לדיון מדי שנה אך כעת תופסת את הכותרות על רקע פנייתה של הרשות הפלסטינאית לאו"ם לקבלת הכרה וביטולה של הועדה שהייתה אמורה להתכנס בעוד כ- 10 ימים בפינלנד ולדון בפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
עם זאת, לדברי מאיר דבר אחד שכן חשוב לשים אליו לב הוא העובדה כי הפעם היו שני סעיפים שהועברו בהחלטה נפרדת מזו מההחלטה שהתמקדה בישראל, שלה התנגדו חמש מדינות מלבד ישראל שהמרכזיות בהן הן ארה"ב וקנדה. ההחלטה שזכתה לאישור בנפרד וכללה במקרה זה גם תמיכה אמריקאית, קוראת לכל מדינות העולם באופן אוניברסלי לחתום על האמנה שקוראת להגבלת הפצת נשק גרעיני ובעצם מתמקדת בישראל, הודו ופקיסטן שעדיין לא חתומות על האמנה.
"להערכתי העובדה שאושרה החלטה נפרדת שקוראת להצטרפות אוניברסלית ל-NPT היה איזשהו טריק של ארה"ב שרצתה להביע מורת רוח מישראל", אומר מאיר. "ארה"ב רצתה את הסעיפים האלה בנפרד והיא תמכה בהחלטה הזו, לאחר שישראל הפעילה עליה לחץ רב לבטל את הוועידה שתוכננה בהלסינקי לפירוז המזה"ת מנשק גרעיני.
"בזמן שאנחנו היינו עסוקים ב'עמוד ענן' ארה"ב פרסמה הודעה לביטול הוועידה שהייתה צריכה להערך בחסות ארה"ב ובריטניה, בנימוקים שהנסיבות כרגע לא מתאימות וכי איראן ממשיכה להתריס עם מדיניות הגרעין שלה. אני מאמין שביטול זה הגיע בעקבות לחץ דיפלומטי מאסיבי מצד ישראל. בתמיכה בהחלטה שקוראת לכל המדינות העולם לחתום על ה-NPT ארה"ב מביאה את רצונה לכונן תהליך של פירוז במזה"ת ואת מורת רוחה מביטול הועידה שהיתה אמורה להיות צעד ראשון בתהליך ארוך להשגת מטרה זו. גם להחלטה של ישראל להרחיב את הבניה בשטחים בתגובה להליכתו של אבו מאזן לאו"ם הייתה אולי השפעה, אך בסופו של דבר זו החלטה הצהרתית ולא מחייבת. כמו כן, המתקן בנחל סורק כבר נמצא בפיקוח סבא"א".
עם זאת, מאיר טוען כי במידה וארה"ב ואיראן יפתחו במשא ומתן ישיר לגבי הגרעין האיראני, דבר שעומד כעת על הפרק, זה בהחלט יכול להותיר את ישראל בבעיה.
אישור ההחלטה בעצרת הכללית של האו"ם שקוראת לישראל לפתוח את מתקני הגרעין שלה בפני פקחי סבא"א ולחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אינה דבר יוצא דופן.
לדברי שמואל מאיר, לשעבר איש אמ"ן מחקר וראש ענף בקרת נשק באג"ת וכיום חוקר בתחום סוגיות אסטרטגיות, סוגיה זו עולה לדיון מדי שנה אך כעת תופסת את הכותרות על רקע פנייתה של הרשות הפלסטינאית לאו"ם לקבלת הכרה וביטולה של הועדה שהייתה אמורה להתכנס בעוד כ- 10 ימים בפינלנד ולדון בפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
עם זאת, לדברי מאיר דבר אחד שכן חשוב לשים אליו לב הוא העובדה כי הפעם היו שני סעיפים שהועברו בהחלטה נפרדת מזו מההחלטה שהתמקדה בישראל, שלה התנגדו חמש מדינות מלבד ישראל שהמרכזיות בהן הן ארה"ב וקנדה. ההחלטה שזכתה לאישור בנפרד וכללה במקרה זה גם תמיכה אמריקאית, קוראת לכל מדינות העולם באופן אוניברסלי לחתום על האמנה שקוראת להגבלת הפצת נשק גרעיני ובעצם מתמקדת בישראל, הודו ופקיסטן שעדיין לא חתומות על האמנה.
"להערכתי העובדה שאושרה החלטה נפרדת שקוראת להצטרפות אוניברסלית ל-NPT היה איזשהו טריק של ארה"ב שרצתה להביע מורת רוח מישראל", אומר מאיר. "ארה"ב רצתה את הסעיפים האלה בנפרד והיא תמכה בהחלטה הזו, לאחר שישראל הפעילה עליה לחץ רב לבטל את הוועידה שתוכננה בהלסינקי לפירוז המזה"ת מנשק גרעיני.
"בזמן שאנחנו היינו עסוקים ב'עמוד ענן' ארה"ב פרסמה הודעה לביטול הוועידה שהייתה צריכה להערך בחסות ארה"ב ובריטניה, בנימוקים שהנסיבות כרגע לא מתאימות וכי איראן ממשיכה להתריס עם מדיניות הגרעין שלה. אני מאמין שביטול זה הגיע בעקבות לחץ דיפלומטי מאסיבי מצד ישראל. בתמיכה בהחלטה שקוראת לכל המדינות העולם לחתום על ה-NPT ארה"ב מביאה את רצונה לכונן תהליך של פירוז במזה"ת ואת מורת רוחה מביטול הועידה שהיתה אמורה להיות צעד ראשון בתהליך ארוך להשגת מטרה זו. גם להחלטה של ישראל להרחיב את הבניה בשטחים בתגובה להליכתו של אבו מאזן לאו"ם הייתה אולי השפעה, אך בסופו של דבר זו החלטה הצהרתית ולא מחייבת. כמו כן, המתקן בנחל סורק כבר נמצא בפיקוח סבא"א".
עם זאת, מאיר טוען כי במידה וארה"ב ואיראן יפתחו במשא ומתן ישיר לגבי הגרעין האיראני, דבר שעומד כעת על הפרק, זה בהחלט יכול להותיר את ישראל בבעיה.
