מטוס קרב מתוצרת איראן? – יש זמן
על פי ההערכות בישראל האיראנים לא השיגו התקדמות של ממש בפרוייקט יצירת מטוס הקרב החדש שלהם. למרות זאת, האיראנים ממשיכים להשקיע סכומים אדירים במטרה להגיע ליכולת עצמאית בפיתוח וייצור מערכות נשק
אריה אגוזי
| 19/05/2011
מטוס F-5 אמריקאי
מומחים בישראל מעריכים כי לאיראנים אין עד כה הישגים של ממש בפרוייקט "מטוס הקרב האיראני", וזאת למרות סכומי העתק שהם משקיעים בו. איראן החלה לפני כשנתיים בייצור סדרתי של מטוס קרב המבוסס על מטוס הקרב האמריקני הישן מדגם F-5. המאמץ לייצר מטוס קרב הוא חלק מהיערכות איראנית כוללת להגיע לעצמאות גדולה ככל האפשר בפיתוח וייצור מערכות נשק.
התעשיות הצבאיות והאוויריות של איראן פועלות בעזרת תקציבי ענק, כדי להגיע ליכולת הצטיידות עצמאית בכל התחומים. המטוס המכונה "ברק" נבנה בשיטה של "הנדסה הפוכה" - כלומר העתקה של מערכת קיימת וייצורה באמצעים מקומיים בשינויים קלים. המטוס מזכיר מאוד בצורתו את מטוס הקרב האמריקני F-5.
מומחים מעריכים כי התעשיה האווירית האיראנית הצליחה לבנות מטוס קרב משופר על בסיס מטוס הקרב הישן שהיה בשימוש חיל האויר שלהם בתקופת השאה. במקום משטח היגוי אחד בו מצויד ה – F-5, הם התקינו במטוס החדש שני משטחים כאלה. הם גם ביצעו שינויים בכונסי האויר של המטוס. לא ידוע באיזה מנועים מצויד המטוס, אבל מומחים אומרים כי האיראנים יכלו לרכשו מנועים מתוצרת רוסיה, צרפת או סין. בכל אחת משלושת מדינות אלה יש מפעלים המיצרים מנועי סילון למטוסי קרב.
"להתייחס בזהירות להודעות האיראנים"
יפתח שפיר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר כי האיראנים ידועים כמי שקוראים לאותה מערכת נשק בכמה שמות כדי לבלבל. "צריך להתייחס בזהירות רבה להודעות שלהם על פיתוח מערכות נשק חדשות", הוסיף שפיר. לדבריו לפי מה שידוע, האיראנים עשו שימוש במטוסים קיימים כדי לייצר "פלטפורמה דומה". שפיר טוען עוד כי יש ספק גדול אם הם הצליחו לפתח את המערכות האויאוניות והאחרות ההופכות פלטפורמה אווירית למערכת נשק של ממש.
מאז שנת 1992 מיצרת איראן טנקים, כלי רכב משוריינים, ספינות משמר, מערכות נשק כמו טילים ורקטות וכמובן את טילי הקרקע-קרקע ארוכי טווח מסדרת "שיהאב ". מקורות בישראל אמרו כי השימוש בשיטה של הנדסה הפוכה חוסכת לאיראן את הזמן הדרוש לפתח מערכות צבאיות מ"הבסיס".
הם מנצלים מערכות קיימות, משנים אותן מעט ומשביחים אותן באמצעות טכנולוגיות חדישות, אותן הם רוכשים בעיקר בסין אבל גם במקומות רבים בעולם וזאת באמצעות רשת של חברות קש העוסקות לכאורה ברכש של ציוד מדעי מגוון.
גורמים בישראל אמרו כבר בשנה שעברה כי האיראנים מייצרים 98 אחוזים ממערכות הנשק שלהם באמצעות "הנדסה הפוכה". לדבריהם הם מייצרים בצורה כזו את הטיל נגד טנקים הרוסי "סאגר", את הטיל נגד טנקים האמריקני "טאו" ואפילו את רובה הסער הגרמני ג'י-3 בו מצויד חיל הרגלים שלהם.
מומחים בישראל מעריכים כי לאיראנים אין עד כה הישגים של ממש בפרוייקט "מטוס הקרב האיראני", וזאת למרות סכומי העתק שהם משקיעים בו. איראן החלה לפני כשנתיים בייצור סדרתי של מטוס קרב המבוסס על מטוס הקרב האמריקני הישן מדגם F-5. המאמץ לייצר מטוס קרב הוא חלק מהיערכות איראנית כוללת להגיע לעצמאות גדולה ככל האפשר בפיתוח וייצור מערכות נשק.
התעשיות הצבאיות והאוויריות של איראן פועלות בעזרת תקציבי ענק, כדי להגיע ליכולת הצטיידות עצמאית בכל התחומים. המטוס המכונה "ברק" נבנה בשיטה של "הנדסה הפוכה" - כלומר העתקה של מערכת קיימת וייצורה באמצעים מקומיים בשינויים קלים. המטוס מזכיר מאוד בצורתו את מטוס הקרב האמריקני F-5.
מומחים מעריכים כי התעשיה האווירית האיראנית הצליחה לבנות מטוס קרב משופר על בסיס מטוס הקרב הישן שהיה בשימוש חיל האויר שלהם בתקופת השאה. במקום משטח היגוי אחד בו מצויד ה – F-5, הם התקינו במטוס החדש שני משטחים כאלה. הם גם ביצעו שינויים בכונסי האויר של המטוס. לא ידוע באיזה מנועים מצויד המטוס, אבל מומחים אומרים כי האיראנים יכלו לרכשו מנועים מתוצרת רוסיה, צרפת או סין. בכל אחת משלושת מדינות אלה יש מפעלים המיצרים מנועי סילון למטוסי קרב.
"להתייחס בזהירות להודעות האיראנים"
יפתח שפיר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר כי האיראנים ידועים כמי שקוראים לאותה מערכת נשק בכמה שמות כדי לבלבל. "צריך להתייחס בזהירות רבה להודעות שלהם על פיתוח מערכות נשק חדשות", הוסיף שפיר. לדבריו לפי מה שידוע, האיראנים עשו שימוש במטוסים קיימים כדי לייצר "פלטפורמה דומה". שפיר טוען עוד כי יש ספק גדול אם הם הצליחו לפתח את המערכות האויאוניות והאחרות ההופכות פלטפורמה אווירית למערכת נשק של ממש.
מאז שנת 1992 מיצרת איראן טנקים, כלי רכב משוריינים, ספינות משמר, מערכות נשק כמו טילים ורקטות וכמובן את טילי הקרקע-קרקע ארוכי טווח מסדרת "שיהאב ". מקורות בישראל אמרו כי השימוש בשיטה של הנדסה הפוכה חוסכת לאיראן את הזמן הדרוש לפתח מערכות צבאיות מ"הבסיס".
הם מנצלים מערכות קיימות, משנים אותן מעט ומשביחים אותן באמצעות טכנולוגיות חדישות, אותן הם רוכשים בעיקר בסין אבל גם במקומות רבים בעולם וזאת באמצעות רשת של חברות קש העוסקות לכאורה ברכש של ציוד מדעי מגוון.
גורמים בישראל אמרו כבר בשנה שעברה כי האיראנים מייצרים 98 אחוזים ממערכות הנשק שלהם באמצעות "הנדסה הפוכה". לדבריהם הם מייצרים בצורה כזו את הטיל נגד טנקים הרוסי "סאגר", את הטיל נגד טנקים האמריקני "טאו" ואפילו את רובה הסער הגרמני ג'י-3 בו מצויד חיל הרגלים שלהם.
