דעה | הישגים חלקיים ודשדוש רוסי באוקראינה
חיל האוויר הרוסי התגלה בחולשתו. רוסיה אולי שאפה לכבוש את כל החוף של אוקראינה אבל זה לא עלה בידה. נכון, הצבא הרוסי נחל הישגים - אבל קיווה להרבה יותר. אוקראינה כרגע מחזיקה מעמד
רוסיה קראה למתקפה המאסיבית שלה ולמעשה יציאה למלחמה באוקראינה: "מבצע צבאי מיוחד" (גם ברוסיה לעתים מעדיפים לקרוא למלחמה, מבצע). הצבא הרוסי אמנם כבש כמה שטחים אבל גם היה עליו לוותר על מרחב שנכבש, כמו ליד קייב, בגלל החולשה והשחיקה של הצבא הרוסי וכמובן לאור ההתנגדות האוקראינית. רוסיה מתמקדת כעת במזרח אוקראינה אבל נראה שהמערכה שלה מדשדשת.
חיל האוויר הרוסי התגלה בחולשתו. יתכן כי מלכתחילה הגזימו ביכולתו והוא אינו חזק כפי שזה נראה לפני המלחמה, למרות מערכות נשק חדישות שלו. יש גם דיווחים כי חלק מאנשי צוות האוויר שלו מנסים להתחמק מביצוע משימתם.
כמו כן צבא אוקראינה טוען להפלות של מטוסים רוסים רבים, יותר מאשר הופלו באמת, מסורת ידועה של תעמולה שהייתה גם במערכות אחרות כמו ב"קרב על בריטניה". על צה"ל להיזהר שלא להפריז באבדות שנגרמו ליריביו, כי זה מערער את האמון בצה"ל, לא רק לגבי היבט זה, ולכך עשויות להיות השלכות חמורות.
בתחילת המלחמה באוקראינה נערך איגוף מוטס רוסי, בסמוך לקייב. היה זה מבצע נועז ויומרני משהו שנועד להשתלטות מהירה על המדינה. הוא הושווה למבצע "גן שוק" במלחמת העולם השנייה, אז היה זה איגוף מוטס מאסיבי של בעלות הברית, שנערך בספטמבר 1944, בתקווה לסיים את המלחמה בהקדם.
זה היה מהלך יומרני שנכשל. פיתוי לצבא שניסה להשיג ניצחון מהיר על ידי הנחתת כוח איכותי בעומק האויב. זה גם לקח לצה"ל, למשל לגבי שימוש בחטיבת הקומנדו שלו.
הצבא הרוסי ניסה להימנע מהתכתשות מתישה ותובענית אבל לא תמיד. כך זה בעיר מריופול, שם נערכו קרבות עזים בשטח בנוי, מעין סטאלינגרד זוטא. הצבא הרוסי כבר שקע בבוץ האוקראיני, תרתי משמע, כי רכביו שקעו בבוץ והצבא כולו הסתבך בלחימה שתבעה ממנה מחיר כבד בלי שהשיגה רבים מיעדיה.
בניגוד למלחמת העולם השנייה, כמו בחורף הקר במיוחד של 1941, הפעם גנרל חורף לא נלחם לטובת הרוסים. על צה"ל לקחת בחשבון את האקלים, כמו בעת מלחמה בלבנון, בוודאי בחורף.
רוסיה כבשה חלק מהחוף של אוקראינה. רוסיה אולי שאפה לכבוש את כל החוף של אוקראינה אבל זה לא עלה בידה. זה הישג חלקי ורוסיה נאלצה להטיל מצור ימי על החופים שנותרו בשליטת אוקראינה, ובראשם הנמל הראשי של אוקראינה, באודסה. זה מכביד על אוקראינה משום שזה מפריע לה מאד לייצא, כולל תבואה, מה שמסב לאוקראינה נזק כספי עצום, כולל למאמץ המלחמתי שלה נגד רוסיה.
לאוקראינה אין צי שיכול לפרוץ את ההסגר הימי עליה. חילות ים זרים לא יעשו את המלאכה במקומה, בטח לא של נאט"ו. לכן אוקראינה נשענת על טילי חוף – ים בשילוב עם אמצעים אחרים כמל"טים על מנת לפגוע בצי הרוסי.
הטבעת הסיירת המיושנת למדי "מוסקבה", אוניית הדגל של הצי הרוסי בים השחור, הייתה דוגמא לכך. הצי הרוסי נוקט באמצעי זהירות בנידון אבל אם הוא יספוג נזקים ואבדות נוספים, ובוודאי אם כמה מספינותיו יוטבעו, זה ישבש את המערכה הרוסית בים.
אם יהיה עימות כלשהו בין סין לארצות הברית, למשל בגלל טאיוואן, הצי האמריקאי עשוי לספוג אבדות מטילי חוף – ים סיניים. על ישראל גם להיזהר מטילי חוף – ים, של החיזבאללה. ב- 2006 עלה בידי החיזבאללה לפגוע בספינת טילים ישראלית.
לאחר כיבוש חצי האי קרים ב- 2014 על ידי רוסיה, ממשלת אוקראינה הגיבה בניתוק אותו אזור ממים מתוקים של נהר הדנייפר, על ידי הקמת סכר שם. היה זה תגמול אוקראיני על אובדן חצי האי.
במסגרת המלחמה הנוכחית הצבא הרוסי הרס את אותו סכר וחידש זרימת מים מתוקים לקרים. זה מצביע על החשיבות של גורם המים גם באירופה, ולא רק באזורים צחיחים ויבשים בהרבה כמזרח התיכון.
רוסיה נחלה הצלחה במקרה זה אבל זה לא ממש הישג אסטרטגי מבחינתה, בוודאי לא כזה שהיא יכולה להציגו לציבור שלה כניצחון.
אגב להרוס סכר, רק גדול בהרבה מזה שנהרס באוקראינה, במבצע צבאי, כדי להבטיח זרימת מים זה גם מה שמצרים הייתה רוצה לעשות לסכר הענקי שהוקם באתיופיה, שיצמצם מהותית את הזרימה בנילוס, מקור החיים של מצרים.
האחרונה ניסתה לצמצם את הבעיה באמצעות משא ומתן עם אתיופיה, שלא עלה יפה עד כה. היעדר אופציה צבאית מצרית אמינה בנידון מנע ממנה להפעיל לחץ על אתיופיה להגיע לפשרה.
אגב, בשנות ה- 60 צה"ל ניהל את "המלחמה על המים", ניסיון סורי להטות מקורות מים בצפון ישראל. צה"ל, באמצעות שריון וחיל אוויר, פעל לשבש את מפעל ההטיה הסורי, מה שהוביל לתקריות אש רבות. בעתיד גורם המים, בעיה הולכת ומחמירה, בוודאי במזרח התיכון, עלולה להיות אחד הגורמים למלחמה.
בסך הכל עדיין לא ברור מי ינצח במלחמה באוקראינה. רוסיה נחלה כמה הישגים אבל היא קיוותה להרבה יותר. אוקראינה כרגע מחזיקה מעמד. המלחמה עשויה להתפתח למלחמת התשה.