מערב סהרה: התחדש הסכסוך בין מרוקו ואלג׳יריה
גוברת המתיחות באזור סהרה המערבית, בין מרוקו האוחזת ברוב השטחים לבין חזית הפוליסרו הנתמכת על ידי אלג׳יריה. אינטלקטואלים משתי המדינות קראו לדיאלוג כדרך לפתרון הסכסוך
מנדי קוגוסובסקי
| 22/11/2020
פליטים סהרווים במחנה סמארה באלג׳יריה, בשבוע שעבר. צילום: Louiza Ammi/ABACAPRESS.COM via REUTERS
על רקע המתיחות הגוברת באזור סהרה המערבית, פרסמו בסוף השבוע אינטלקטואלים מאלג׳יריה וממרוקו הצהרה משותפת שמדגישה את קשר המיוחד בין שתי האומות, וקוראת לדיאלוג כדרך לפתרון הסכסוך שהתחדש לאחרונה, לאחר עשורים של שקט יחסי. ״במשך כמעט חמישים שנה, הושפע אזורנו מהשלכות הסכסוך בסהרה המערבית, ששיבשו את פרויקט האחדות באזור והעמיקו את הקרע בין אלגי׳ריה ומרוקו. עם זאת, שתי המדינות תמיד בחרו לנקוט בפתרונות של תבונה וחוכמה על מנת לשמור על הקשרים העמוקים בין שני העמים, ונמנעו מהתקדמות לעבר הלא נודע, אפילו כשהמתיחות הייתה בשיאה״, נכתב בהצהרה.
הפסקת האש בת 29 השנים בין שתי המדינות הופרה לפני כעשרה ימים, כאשר צבא מרוקו נכנס לאזור חיץ בדרום השטח השנוי במחלוקת, כדי לפתוח כביש מהיר באזור הגבול עם מאוריטניה, שמשמש נתיב הסחר היבשתי העיקרי בין מרוקו לשאר אפריקה. הכביש נחסם באמצע אוקטובר על ידי כוחות חזית פוליסרו, תנועת העצמאות של סהרה המערבית, הנתמכת על ידי אלג׳יריה. החזית מתייחסת אל הכביש כאל נקודת מעבר בלתי חוקית בשטח כבוש. בתגובה לפתיחתו, הודיעה פוליסרו על החזרה למאבק מזוין, וכן כי כבר תקפה את השיירה הצבאית המרוקנית. אלג׳יריה גינתה את הפעולה המרוקנית.
סהרה המערבית, הנמצאת בדרום-מערב מרוקו לחופי האוקיאנוס האטלנטי והעשירה בדגה ובמאגרי פוספטים, מהווה שטח שנוי במחלוקת בין מרוקו לבין חזית הפוליסרו, הנלחמת למען הגדרה עצמית (בין השאר באמצעות משאל עם, שנדחה שוב ושוב בשל התנגדות שונות של מרוקו). בשנת 1991 הושגה הפסקת אש בין הצדדים, והאו״ם הכיר באזור כ״שטח שאינו תחת ממשל עצמי״. מרוקו מחזיקה כ-75% מהשטח, והשאר נמצא בשליטת הפוליסרו. עד שנות ה-70׳ הייתה סהרה המערבית בשליטת ספרד. מרוקו רואה בה כיום חלק בלתי נפרד ממנה, ואמנם הציעה בעבר אוטונומיה טריטוריאלית, אך לא ריבונות.
״במבצע זה, מרוקו לא רק ערערה ברצינות את הפסקת האש וההסכמים הנלווים, אלא גם את כל הסיכויים להשיג פתרון בר-קיימא בדרכי שלום בסוגיית הדה-קולוניזציה של סהרה המערבית״, כתב מנהיג הפוליסרו, ברהים גאלי, במכתב לאו״ם. מצידו, הודיע האו״ם – המחזיק בכוחות שמירת שלום, MINURSO – כי יש חילופי אש בין הצדדים, וקרא לשמור על איפוק. בינתיים, טוענת מרוקו כי היא מקפידה על כללי הפסקת האש.
בתוך כך, הודיע משרד החוץ של מרוקו כי ירדן תפתח קונסוליה בעיר הגדולה ביותר במערב סהרה, לאיון, במה שנראה כהפגנת תמיכה משמעותית ברבאט. בהצהרה של ארמון המלוכה הירדני נכתב כי המלך ״בירך על פתיחת המעבר לתנועה בטוחה של אנשים וסחורות בין ממלכת מרוקו לאפריקה שמדרום לסהרה״. על פי סוכנות הידיעות רויטרס, גם מדינות המפרץ הביעו תמיכה במרוקו לאחר פעולתה לפתיחת הכביש.
על פי הערכות ארגונים בינלאומיים, כ-100 אלף איש נעקרו מבתיהם במהלך שנות הלחימה והפכו לפליטים.
גוברת המתיחות באזור סהרה המערבית, בין מרוקו האוחזת ברוב השטחים לבין חזית הפוליסרו הנתמכת על ידי אלג׳יריה. אינטלקטואלים משתי המדינות קראו לדיאלוג כדרך לפתרון הסכסוך
פליטים סהרווים במחנה סמארה באלג׳יריה, בשבוע שעבר. צילום: Louiza Ammi/ABACAPRESS.COM via REUTERS
על רקע המתיחות הגוברת באזור סהרה המערבית, פרסמו בסוף השבוע אינטלקטואלים מאלג׳יריה וממרוקו הצהרה משותפת שמדגישה את קשר המיוחד בין שתי האומות, וקוראת לדיאלוג כדרך לפתרון הסכסוך שהתחדש לאחרונה, לאחר עשורים של שקט יחסי. ״במשך כמעט חמישים שנה, הושפע אזורנו מהשלכות הסכסוך בסהרה המערבית, ששיבשו את פרויקט האחדות באזור והעמיקו את הקרע בין אלגי׳ריה ומרוקו. עם זאת, שתי המדינות תמיד בחרו לנקוט בפתרונות של תבונה וחוכמה על מנת לשמור על הקשרים העמוקים בין שני העמים, ונמנעו מהתקדמות לעבר הלא נודע, אפילו כשהמתיחות הייתה בשיאה״, נכתב בהצהרה.
הפסקת האש בת 29 השנים בין שתי המדינות הופרה לפני כעשרה ימים, כאשר צבא מרוקו נכנס לאזור חיץ בדרום השטח השנוי במחלוקת, כדי לפתוח כביש מהיר באזור הגבול עם מאוריטניה, שמשמש נתיב הסחר היבשתי העיקרי בין מרוקו לשאר אפריקה. הכביש נחסם באמצע אוקטובר על ידי כוחות חזית פוליסרו, תנועת העצמאות של סהרה המערבית, הנתמכת על ידי אלג׳יריה. החזית מתייחסת אל הכביש כאל נקודת מעבר בלתי חוקית בשטח כבוש. בתגובה לפתיחתו, הודיעה פוליסרו על החזרה למאבק מזוין, וכן כי כבר תקפה את השיירה הצבאית המרוקנית. אלג׳יריה גינתה את הפעולה המרוקנית.
סהרה המערבית, הנמצאת בדרום-מערב מרוקו לחופי האוקיאנוס האטלנטי והעשירה בדגה ובמאגרי פוספטים, מהווה שטח שנוי במחלוקת בין מרוקו לבין חזית הפוליסרו, הנלחמת למען הגדרה עצמית (בין השאר באמצעות משאל עם, שנדחה שוב ושוב בשל התנגדות שונות של מרוקו). בשנת 1991 הושגה הפסקת אש בין הצדדים, והאו״ם הכיר באזור כ״שטח שאינו תחת ממשל עצמי״. מרוקו מחזיקה כ-75% מהשטח, והשאר נמצא בשליטת הפוליסרו. עד שנות ה-70׳ הייתה סהרה המערבית בשליטת ספרד. מרוקו רואה בה כיום חלק בלתי נפרד ממנה, ואמנם הציעה בעבר אוטונומיה טריטוריאלית, אך לא ריבונות.
״במבצע זה, מרוקו לא רק ערערה ברצינות את הפסקת האש וההסכמים הנלווים, אלא גם את כל הסיכויים להשיג פתרון בר-קיימא בדרכי שלום בסוגיית הדה-קולוניזציה של סהרה המערבית״, כתב מנהיג הפוליסרו, ברהים גאלי, במכתב לאו״ם. מצידו, הודיע האו״ם – המחזיק בכוחות שמירת שלום, MINURSO – כי יש חילופי אש בין הצדדים, וקרא לשמור על איפוק. בינתיים, טוענת מרוקו כי היא מקפידה על כללי הפסקת האש.
בתוך כך, הודיע משרד החוץ של מרוקו כי ירדן תפתח קונסוליה בעיר הגדולה ביותר במערב סהרה, לאיון, במה שנראה כהפגנת תמיכה משמעותית ברבאט. בהצהרה של ארמון המלוכה הירדני נכתב כי המלך ״בירך על פתיחת המעבר לתנועה בטוחה של אנשים וסחורות בין ממלכת מרוקו לאפריקה שמדרום לסהרה״. על פי סוכנות הידיעות רויטרס, גם מדינות המפרץ הביעו תמיכה במרוקו לאחר פעולתה לפתיחת הכביש.
על פי הערכות ארגונים בינלאומיים, כ-100 אלף איש נעקרו מבתיהם במהלך שנות הלחימה והפכו לפליטים.
