המשרד להגנת הסביבה אימץ חלק מהנחיות ועדת המומחים לנפיצים של האו"ם
במסגרת שינוי המדיניות, המשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ את מרחקי ההפרדה ממקורות סיכון נפיצים נייחים בהתאם לרגולציה בינלאומית מעודכנת
דני קרוננברג
| 16/09/2020
bigstockphoto
אתמול, 15.9.20, המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת מסמך מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים ודו"ח השפעות של רגולציה בנושא זה. בשנים האחרונות, עלה הצורך לקבוע מדיניות פרטנית לגבי נפיצים. בעיקר בגלל אירועי חומרים מסוכנים שבהם היו מעורבים חומרים נפיצים ואשר היוו סיכון לאוכלוסייה, וכן נוכח מאפייניהם הייחודיים של חומרים אלה. צורך זה התחדד מאוד גם לנוכח האסון שהתרחש בנמל ביירות בלבנון ביום 4 באוגוסט 2020.
בישראל ישנם 29 מפעלים ביטחוניים בהם מאות מתקנים (מבנים עם חומרי נפץ), 5 מפעלים אזרחיים המחזיקים נפיצים, ו- 5 יבואני זיקוקים המחזיקים מחסני זיקוקים. ההסדרה הקיימת אינה נותנת, מענה מספק להגנה על הציבור ועל הסביבה מפני הסיכונים הטמונים בעיסוק בחומרים נפיצים, שכן אינה תואמת את הרגולציה במדינות אירופה ובמדינות ה- OECD.
במסגרת שינוי המדיניות, המשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ את מרחקי ההפרדה ממקורות סיכון נפיצים נייחים בהתאם לרגולציה בינלאומית מעודכנת ומקובלת במרבית מדינות העולם שנקבעה על ידי ועדת המומחים לנפיצים של האו"ם (IATG), שהתבססה, בין השאר, על הנחיות נאט"ו (הברית הצפון אטלנטית).
גורמים אינטרסנטיים שונים הפעילו מסכת לחצים על מנת למנוע את אימוץ המדיניות הבינלאומית, בין היתר בטענה כי המדיניות הקיימת כיום תואמת למדיניות במספר מדינות במזרח הרחוק ומזרח אירופה. על כך השיבו מומחי המשרד להגנת הסביבה כי מדינות הייחוס לעניין חומרים מסוכנים הן מדינות מערב אירופה. מעבר לכך, הם ציינו שבשנים האחרונות אירעו במדינות מזרח אירופה והמזרח הרחוק מספר אירועים חמורים הכרוכים בשימוש בנפיצים, שכללו פגיעות בנפש.
זה הזמן לשבח את אנשי המשרד להגנת הסביבה, ובמיוחד את כל העובדים המסורים באגף חומרים מסוכנים בראשות רומי אבן דנן (ובניהם יבגני סופר - מנהל תחום ניהול סיכונים), שולי נזר (סמנכ"לית תעשיות ורישוי עסקים), דוד יהלומי (מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה) וח"כ גילה גמליאל - השרה להגנת הסביבה.
אין זה סוד שלגבי שינוי המדיניות הזה אנשי המשרד להגנת הסביבה היו צריכים לנהל מאבק קשה על חלוקת סמכויות בין משרדי הממשלה, ולעמוד איתן בפני לחצים שהופעלו על ידי גורמים אינטרסנטיים. אנשי המשרד להגנת הסביבה היו קשובים לביקורת הציבורית שהושמעה כלפי המדיניות המיושנת הקיימת, ולא היססו לשנות את המדיניות, תוך הפגנת יושרה, אומץ ונחישות.
מדובר בהישג ראוי לציון, אך אנשי המשרד להגנת הסביבה עדיין לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. עדיין עבודה רבה נוספת לפניהם על מנת להוביל נושאים נוספים של תיקון הרגולציה לגבי נפיצים, לרמת הבטיחות הנדרשת במדינה מערבית מתקדמת. הם כבר הוכיחו, מעל ומעבר לכל ספק, שהם מסוגלים לעשות זאת, למרות כל הקשיים שעמדו בפניהם.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
במסגרת שינוי המדיניות, המשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ את מרחקי ההפרדה ממקורות סיכון נפיצים נייחים בהתאם לרגולציה בינלאומית מעודכנת
bigstockphoto
אתמול, 15.9.20, המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת מסמך מדיניות מרחקי הפרדה למקורות סיכון נפיצים נייחים ודו"ח השפעות של רגולציה בנושא זה. בשנים האחרונות, עלה הצורך לקבוע מדיניות פרטנית לגבי נפיצים. בעיקר בגלל אירועי חומרים מסוכנים שבהם היו מעורבים חומרים נפיצים ואשר היוו סיכון לאוכלוסייה, וכן נוכח מאפייניהם הייחודיים של חומרים אלה. צורך זה התחדד מאוד גם לנוכח האסון שהתרחש בנמל ביירות בלבנון ביום 4 באוגוסט 2020.
בישראל ישנם 29 מפעלים ביטחוניים בהם מאות מתקנים (מבנים עם חומרי נפץ), 5 מפעלים אזרחיים המחזיקים נפיצים, ו- 5 יבואני זיקוקים המחזיקים מחסני זיקוקים. ההסדרה הקיימת אינה נותנת, מענה מספק להגנה על הציבור ועל הסביבה מפני הסיכונים הטמונים בעיסוק בחומרים נפיצים, שכן אינה תואמת את הרגולציה במדינות אירופה ובמדינות ה- OECD.
במסגרת שינוי המדיניות, המשרד להגנת הסביבה החליט לאמץ את מרחקי ההפרדה ממקורות סיכון נפיצים נייחים בהתאם לרגולציה בינלאומית מעודכנת ומקובלת במרבית מדינות העולם שנקבעה על ידי ועדת המומחים לנפיצים של האו"ם (IATG), שהתבססה, בין השאר, על הנחיות נאט"ו (הברית הצפון אטלנטית).
גורמים אינטרסנטיים שונים הפעילו מסכת לחצים על מנת למנוע את אימוץ המדיניות הבינלאומית, בין היתר בטענה כי המדיניות הקיימת כיום תואמת למדיניות במספר מדינות במזרח הרחוק ומזרח אירופה. על כך השיבו מומחי המשרד להגנת הסביבה כי מדינות הייחוס לעניין חומרים מסוכנים הן מדינות מערב אירופה. מעבר לכך, הם ציינו שבשנים האחרונות אירעו במדינות מזרח אירופה והמזרח הרחוק מספר אירועים חמורים הכרוכים בשימוש בנפיצים, שכללו פגיעות בנפש.
זה הזמן לשבח את אנשי המשרד להגנת הסביבה, ובמיוחד את כל העובדים המסורים באגף חומרים מסוכנים בראשות רומי אבן דנן (ובניהם יבגני סופר - מנהל תחום ניהול סיכונים), שולי נזר (סמנכ"לית תעשיות ורישוי עסקים), דוד יהלומי (מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה) וח"כ גילה גמליאל - השרה להגנת הסביבה.
אין זה סוד שלגבי שינוי המדיניות הזה אנשי המשרד להגנת הסביבה היו צריכים לנהל מאבק קשה על חלוקת סמכויות בין משרדי הממשלה, ולעמוד איתן בפני לחצים שהופעלו על ידי גורמים אינטרסנטיים. אנשי המשרד להגנת הסביבה היו קשובים לביקורת הציבורית שהושמעה כלפי המדיניות המיושנת הקיימת, ולא היססו לשנות את המדיניות, תוך הפגנת יושרה, אומץ ונחישות.
מדובר בהישג ראוי לציון, אך אנשי המשרד להגנת הסביבה עדיין לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. עדיין עבודה רבה נוספת לפניהם על מנת להוביל נושאים נוספים של תיקון הרגולציה לגבי נפיצים, לרמת הבטיחות הנדרשת במדינה מערבית מתקדמת. הם כבר הוכיחו, מעל ומעבר לכל ספק, שהם מסוגלים לעשות זאת, למרות כל הקשיים שעמדו בפניהם.
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים".
