הפלסטינים ממשיכים לנכס אדמות בשטחי C

"ראש הממשלה הפלסטיני הכריז על כך בפומבי והצוותים הפלסטינים בשטח מיישמים ומדווחים לו", טוענים בדיון בועדת החוץ והביטחון

קרדיט: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה היום (ד') דיון מהיר בנושא: "פעילות הממשלה למניעת השתלטות פלשתינית על שטחי C", על פי הצעת חברי הכנסת שלמה קרעי, משה ארבל ומתן כהנא.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "התכנסנו לדיון על מה שמכונה המערכה על שטחי C. סי זו אות באנגלית. השטח הוא קודם כל טריטוריה מכוננת של הציוויליזציה היהודית. לא בכדי, במסגרת הסכמי אוסלו ישראל התעקשה לשמור על שליטה אזרחית וצבאית בשטח זה. עמדת ישראל לאורך כל השנים שלישראל תביעות צודקות, היסטוריות, משפטיות ואזרחיות בשטח זה.

"והנה נדמה שמדינת ישראל שכחה מושכלות יסוד אפילו של האבות המייסדים של הסכמי אוסלו, כך עולה מעדויות המצטברות על שולחני. ישראל עומדת על זכותה לשליטה צבאית אך יש חשש גדול שהיא עוצמת עין מחובתה הנגזרת מהשליטה האזרחית. התופעה אינה חדשה, חוצה ממשלות והרכבי ממשלה. לפלסטינים שאיפות לאומיות משלהם על השטח, הם מיישמים ומבצעים, 'עוד דונם ועוד עז'.  ואנחנו ללא הכרעה או הסכם מדיני, ללא החלטה פוליטית מודעת חד צדדית, עוצמים עין מפעולות שבשורה תחתונה מעצבות גבול, מעצבות אינטרס ליבה לאומי. פעולות שבעתיד ישאלו אותנו היכן הייתם כשהדברים התרחשו. יש לנו עניין לשמוע את עמדת הרשות המבצעת, אך נתחיל בסבב התייחסויות של חברי הכנסת, ובראשם מציעי הדיון". 

ח"כ קרעי: "אנחנו מכירים את התכנית הפלסטינית, שהיא תכנית רשמית וממומנת לסיפוח הזוחל של שטח סי, וזה בנוסף לביזה של אתרי מורשת. היות שיש התחייבות להקפאת הסטטוס קוו בשטח, מאז פרסום תכנית טראמפ ועד להחלת הריבונות, הרי שתאריך פרסום התכנית הוא גם קו, שכל מה שנבנה אחריו אפשר לעצור ולהרוס בגלל הפרת הסטטוס קוו. המנהל האזרחי טיפל בזה בתקציבים וכוחות מדוללים עד כה, וצריך גוף ממשלתי ייעודי לנושא, לקראת החלת הריבונות".

ח"כ כהנא: "הדיון הזה יכול להפוך לעוד דיון, שהיו רבים כמוהו בעבר, שיראו כמה הפלסטינים משתלטים ובונים - עוד מפה ועוד תצ"א. הדיון על האם קיימת השתלטות על שטחי c או לא הוא מיותר. כל מי שלא עוצם את עיניו מבין שזה מה שקורה בשטח. ראש הממשלה הפלסטיני הכריז על כך בפומבי והצוותים הפלסטינים בשטח מיישמים ומדווחים לו. האם עצימת העין של המנהל נעשית בהנחית הממשלה כחלק מההכנות שדוברו לקראת תכנית המאה? אני קורא להקים רשות לשימור שטחי c עם תקציבים, סמכויות וחובת דיווח לקבינט ולוועדת חוץ וביטחון".

ח"כ ארבל: "פניתי גם בשאילתה לשר החוץ, ח"כ גבי אשכנזי, בנושא. בתשובה רשמית בכתב, של שר החוץ, כלומר מבטאת את עמדת ממשלת ישראל, הוא כתב כי הממשלה רואה במעורבות האיחוד והממשלות האירופאיות בפעילות הפלסטינית בשטחי סי כניסיון לקבוע גבול. אז אם הממשלה כבר אומרת זאת בפומבי, הרי שצריך לעבור למדיניות אקטיבית יותר, למניעת קביעת הגבול ע"י הרשות הפלסטינית במימון זר".

ח"כ גדעון סער אמר כי לאור טעויות העבר, היום בציבור ובכנסת כבר אין רוב למסירת שטחים, אך יש סכנה באיבוד שטחים, במחדל ולא במעשה. "הממשלה חייבת לקבוע את הנושא כיעד לאומי ולהציב תכנית סדורה מול תכנית פיאד. הסיכוי היחיד להסיט את הממשלה מכיוונה הנוכחי זה לקיים פה בוועדה דיונים כל הזמן, ולהביא לדיונים את ראש הממשלה ושר הביטחון, להציג להם את העובדות ולשאול אותם שאלות, ואז נצליח להביא את השינוי". 

ח"כ איילת שקד תמכה גם היא ברעיון של דיון כל חודש בוועדה בנושא והוסיפה "יש למנות פרויקטור, שכל מטרתו היא מניעת תכנית פיאד, שהנושא בוער בו, ולספק לו תקציבים ותקנים. שיהיה לו צוות מסודר, כמו שעושה הרשות הפלסטינית, לא יותר מזה". 

ח"כ בצלאל סמוטריץ: "לפני שנה התקבלה החלטת קבינט, שהייתי חלק ממנו, שיש כאן אסטרטגיה מאורגנת וממומנת, והטילה על מערכת הביטחון לבצע מיפוי של המצב בשטח ולגבש תכנית ישראלית לבלימת המהלך. לצערי הרב, זה לא קרה עד היום, ומערכת הביטחון לא פועלת להבין מה עושה האויב ובוודאי לא תכנית נגד שלנו. לתחושתי זה לא במקרה. חוסר המעש כנראה משקף את דעת ראש הממשלה, שכנראה באמת השטח מיועד לפלסטינים בעתיד. ח"כ כהנא הציע להקים רשות, ואני רוצה להעביר סמכויות פיקוח בשטחים הפתוחים לרשויות המקומיות ביו"ש. אני חושב שהמועצות יעשו את זה עם יותר מוטיבציה ויותר יכולות. זה לא פותר את המדינה ואת מערכת הביטחון ממעקב וגיבוש תכנית נגד, אבל אם המדינה לא רוצה לאכוף, אז ניתן לגופים שרוצים".

ח"כ שרן השכל אמרה גם היא כי עד להקמת רשות או פרויקטור, יש להורות לצה"ל לעבוד ביחד עם הרשויות המקומיות לטובת אכיפה. "כמו שצה"ל יודעים לפנות צריף של יהודים על גבעה תוך 24 שעות, הם צריכים להיות מוכנים לקבל מראש רשות מקומית הוראה לפינוי מהיר. מספיקה המתנה של כמה שבועות, ופתאום, במימון אירופאי, אתה כבר רואה קרוואנים למגורים ובניית בתים בשטחים השייכים למדינת ישראל". 

ח"כ יאיר גולן: "יש פה משהו אירוני בדיון הזה, אנשים שמורשתם ותפארתם היא הפרת החוק, והם דורשים את אכיפת החוק. שימו רגע את הפוליטיקה בצד, יש שם אנשים שצריך לתת להם פתרונות מעשיים לגידול הטבעי. אפילו מהזווית הימנית הטהורה שרוצה סיפוח ושוללת מדינה פלסטינית, עדיין צריך לתת מענה פרקטי בשטח לאוכלוסייה זו".

ח"כ ניצן הורוביץ: "הרשות הפלסטינית נולדה מההסכמים שישראל חתמה, ומתקיימת בשטח לצד כיבוש ישראלי ותלויה בישראל בתחומים רבים. לאורך השנים בנתה ישראל התנחלויות ומאחזים על שטחים רבים, וכעת היא ממש זועקת כקוזק נגזל על סיפוח זוחל.   מ-2010, היה ממוצע של היתר בנייה אחד בחודש שניתן לפלסטינים, אל מול 90 צווי הריסה ושלושה מבנים שנהרסים, בממוצע בחודש. גם אותו מימון אירופי זר, בואו נשים דברים על השולחן, אנחנו צריכים להודות להם שהם מממנים את אחזקת בתי החולים, הקולטנים הסולאריים, הבארות, קווי הביוב, כמו גם את הממשל והתיאום הביטחוני. זאת עלות שהייתה נופלת עלינו אם לא המימון הזה".

ח"כ אבי דיכטר: ח"כ הורוביץ התעלם מזה ש-7% מהתקציב שלהם הוא לא לנושאים הומניטריים אלא למשכורות מחבלים. הקבינט, אגב, טרם יישם את החוק שהעבירה הכנסת בנושא קיזוז משכורות המחבלים, וכאן אנחנו מקווים שהם יממשו דירקטיבה בנושא האכיפה בשטחי סי.  יש כאן מדיניות סדורה וגלויה של הפלסטינים, והיה רצוי לשמוע אחת כזאת גם מהממשלה שלנו. צה"ל הוא הריבון בשטחי סי, ולא צריך לייצר עוד גוף, כדי שנתעכב ביצירה שלו, אלא רק להתחיל לפעול. המנהל האזרחי צריך לעבוד בשטח, ואם הוא לא אוכף, פקחים של רשות מקומית כזו או אחרת הם לא מה שיביאו אותו לאכוף".

לאחר התייחסויות הח"כים, ביקש יו"ר הוועדה לעבור לגורמי המקצוע, וביקש ראשית את התייחסות המטה לביטחון לאומי, על מנת שיבהירו אם קיימת דירקטיבה מדינית בנושא ומהי. ראש אגף מודיעין במל"ל, רן פלד, השיב: "כפי שאמר ח"כ סמוטריץ', בדיוק לפני שנה, ב-29.07.19, היה דיון קבינט בנושא, ושם רה"מ הבהיר את הדירקטיבה – חשיבות שמירת שטחי סי בראייה לאומית כוללת, לצורך התמודדות עם כל המורכבות והאתגרים בנושא. מתאם פעולות הממשלה בשטחים יהיה אחראי על הנושא, ימונה פרויקטור, שיבצע מיפוי של כל נושא הבנייה הבלתי חוקית, יבצע סקר ויפרט את אתגרי התכנון והאכיפה הקיימים ומשמעויותיהם – כל זאת, תוך המשך בתכנית סדורה של אכיפת כלל הבנייה הבלתי חוקית ולהציג עדכוני סטטוס עתיים לקבינט".

יו"ר הוועדה שאל את פלד האם מבחינת המל"ל הביצוע בשטח מניח את הדעת ותואם את הדירקטיבה, ופלד השיב כי אינו רוצה לתת ציונים, אבל יודע שמתפ"ש עושים מאמצים משמעותיים לעמוד בדירקטיבה, ומציע שהם יציגו וחברי הוועדה ישפטו .

רשות הדיבור ניתנה לראש המנהל האזרחי, תת אלוף רסאן עליאן, שאמר: "אני מבקש לנצל את הדיון החשוב הזה שמתעסק בסוגיה חשובה מאוד כדי להסביר מספר דברים. אלוף פיקוד המרכז הוא הריבון בשטח ולו אחריות מלאה על המערכה על שטחי C. למנהל האזרחי שכפוף למתאם פעולות הממשלה בשטחים אחריות ביצועית - מימוש הסמכויות בשטחי C ומימוש האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית בשטחים אלו, בכפוף להנחיות הדרג המדיני. פעילויות האכיפה מתבצעות בהתאם לסדרי העדיפויות ובכפוף לשיקולים המבצעיים.

"המערכה על שטחי C מנוהלת מצד אחד על ידי הרש״פ ומצד שני על ידי תושבים פשוטים. הפלסטינים מבצעים פעילויות שונות על מנת לקבוע עובדות בשטח, להשתלט על מרחבים פתוחים ולהרחיב מקבצי בנייה קיימים. המטרה שלנו כמנהל אזרחי היא למנוע בנייה בלתי חוקית שמתנגשת באינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. יש פה עיסוק נרחב גם בהיבט המודיעיני של פיקוד המרכז וגם בהיבטים אחרים בתוך המנהל האזרחי. אנחנו עוקבים אחרי כלל ההתפתחויות באופן יומיומי. ההתפשטות הפלסטינית מתמקדת בהרבה אזורים- חיבורי מקבצי בנייה לערים, אספקת חשמל, קווי מים חדשים ועל כן מדובר במערכה מגוונת. לא מדובר רק בבנייה בלתי חוקית. 

"הדירקטיבה המדינית ברורה לנו מאוד - אנחנו עובדים על פי סדרי העדיפויות שנקבעו ע״י הדרג המדיני ואושרו על ידי שר הביטחון. עדיפות ראשונה היא מרחב עוטף ירושלים, דרום הר חברון ומעלה אדומים. שטחי אש בעדיפות שנייה כאשר ההישג הנדרש למטרות צבא ואימונים. ובהמשך בקעת הירדן על כלל המרכיבים שלה, עורקי חיים מרכזיים כדוגמת כביש 60, אדמות מדינה ויתר המבנים".

לאחר התייחסות ראש המנהל האזרחי לנושא הדירקטיבה, ביקש יו"ר הוועדה לדעת היכן נמצא יישומה, שנה לאחר שניתנה, והאם כבר הושלם שלב המיפוי. תא"ל עליאן השיב: "יש מיפוי שבוצע על כמות התושבים והמבנים בשטחי C. הוא לא בוצע כסקר או כמפקד אלא התבסס על בסיס מודיעין והערכות. רמת דיוק מלאה של 100 אחוז תתאפשר רק לאחר מפקד מעמיק יותר. מבחינת הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית יש לנו אחיזה במידע של כמעט מאה אחוז".

בשלב זה נאלץ יו"ר הוועדה לסיים את הדיון בשל תחילת הדיון במליאת הכנסת, ועל כן קבע כי דיון המשך בנושא יתקיים בהקדם.