למנוע שיכרון כוח: משימת גופי הביטחון בצל הקורונה

הפעלת משק לשעת חירום מאפשרת לממשלה סמכויות החורגות מאופי דמוקרטי. לצד המטרה החיובית, המצב טומן פוטנציאל לפגיעה באופייה של המדינה. דווקא על גופי הביטחון מוטלת המשימה החשובה של שמירה על הדמוקרטיה. דעה

בכירי מערכת הביטחון. אחריות כבדה מוטלת על כתפיהם. צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון

החלטת הממשלה להגביל את חופש התנועה של האזרחים לצד החלת תקנות משק לשעת חירום מעלות חששות למבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל. מדובר בצעדים חוקיים קיצוניים הנדרשים לממשלה לבצע פעולות סגמנטציה של אוכלוסייה במרחב הציבורי לצורך הקטנת התפשטות הקורונה. המטרה העיקרית היא למנוע אובדן חיים באמצעות שמירה על מערכת בריאות עובדת ברמה הארצית. התזה גורסת כי אם יסתמו בתי החולים, מערכת הבריאות תקרוס, וישראל תתמודד עם מאות או אלפי מתים מתחלואה בפרק זמן קצר.

החקיקה הדרקונית מטבעה הנדרשת לשליטה באוכלוסייה מיועדת למצבי קיצון כמו הקורונה, מלחמה או אירועים דומים. עם זאת, מהלכים כאלה של הממשלה מעלים חששות כבדים לניצול המצב בידי פוליטיקאים לצורך הפיכת ישראל לדיקטטורה. אין בכך כדי לטעון כי מישהו מהפוליטיקאים הנוכחיים מעוניין בכך, אלא מדובר בחשש מוצדק מצד האזרחים שרואים כיצד ערכי הדמוקרטיה מתפוררים לנגד עיניהם. גם אם לתקופה זמנית ולמטרה טובה.

מי שומר על השומרים?

בניקוי השמועות והדעות הפוליטיות, מדובר במצב חקיקתי מיוחד ונדיר המתיר לממשלה לבצע כמעט כל שברצונה, כולל מעקב המוני אחרי אזרחים השוהים בבידוד, הפעלת אמצעי אכיפה נוקשים ברחובות, פגיעה במשק הכלכלי, שינוי חקיקה מידיים למאסר אזרחים מפירי בידוד, שליטה בנרטיב בכסות מלחמה בפייק ניוז ועוד. אחת השאלות העולות מהמצב הנוכחי היא על מי נופלת האחריות לשמירה על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל במצב זה.

ובכן, לצד מערכת המשפט, העיתונות, האזרחים עצמם והכנסת, ישנם גופי ביטחון הפנים והצבא, שתיאורטית אמורים לשמור על המדינה מפני ניסיון להפוך אותה לדיקטטורה בצל הטיפול בקורונה. גוף אחד במיוחד, שב"כ, אמון בחוק על שימור המבנה הדמוקרטי של המדינה. כלומר, ראש השב"כ, נדב ארגמן, נושא על כתפיו מנדט מהכנסת לשמור על הדמוקרטיה בישראל. זאת, אם כל מנגנוני האיזון האחרים כושלים.

אבל ארגמן, באותו חוק, נמצא לכאורה בניגוד עניינים. מדוע? מכיוון שאותו חוק מגדיר כי השב"כ אמון על ביטחונם האישי של הפוליטיקאים הבכירים במדינה. כלומר, באופן תיאורטי (ומרחיק לכת כאמור), ייתכן מצב היפותטי בו ארגמן יצטרך לקבל החלטה איזו מחויבות בחוק הוא מתכוון לממש. כמובן שיופעלו עליו לחצים רבים, אך בסופו של יום, האחריות בחוק היא שלו כראש הארגון.

אזכיר כי שב"כ התגייס, לאור החלטת הממשלה להגבלת תנועה של אזרחים, להפעיל חלק מיכולותיו לטובת משרד הבריאות והמשטרה באיתור מפירי בידוד. זאת, תחת המגבלות בחוק הקיימות לגבי הפעלת אמצעים כאלה על אזרחי ישראל. עם זאת, אין לטעות בתפקידו העיקרי של שב"כ, כאמור, לשמור על הסדר הדמוקרטי של מדינת ישראל.

לצד שב"כ ישנם המשטרה וצה"ל. צה"ל פועל תחת חוק-יסוד: הצבא, אשר אינו כולל אחריות לאופייה הדמוקרטי של ישראל. במדינות אחרות הצבא אף משית ממשל צבאי על המדינה כחלק מהפיכה צבאית נגד הממשל האזרחי. עם זאת, צה"ל שונה במהותו מצבאות אחרים מכיוון שהינו צבא העם. כלומר, החיילים אינם שכירי חרב, אלא אזרחים שלובשים מדים. צה"ל על פי חוק כפוף לשר הביטחון ולחוקי המדינה. קרי, אם החקיקה תשתנה לאופי דיקטטורי תחת כסות של "הגנה על בריאות הציבור" וצה"ל יצטרך לבצע סגמטציה של המדינה, ולהשית ממשל צבאי על אזרחי ישראל, הרמטכ"ל יצטרך להחליט איפה עובר הגבול שבו החקיקה שמחייבת אותו לפעול הורחבה מעבר למטרה של שלום הציבור.

המשטרה פועלת תחת פקודת המשטרה. בפקודה, המשטרה אינה אחראית על אופייה הדמוקרטי של המדינה. תפקידי המשטרה בהפשטה הם לדאוג לסדר הציבורי ולאכיפת החוק. בהחלטה מיוחדת של ועדת חוץ וביטחון בכנסת ניתן גם להפוך את המשטרה לכוח צבאי (סעיף 92) בעת חירום. עם זאת, אותה לוגיקה קיימת גם כלפי מפכ"ל המשטרה או ממלא מקומו. בהינתן והוא יראה כי החקיקה והדרישות מהממשלה חורגות מהמטרה לשמן ניתנו (בריאות הציבור), ויש חשש לשכרון כוח, הוא יצטרך לקבל החלטה.

דרקוני אך נדרש: חקיקת משק לשעת חירום

לסיכום, באופן תיאורטי הפעלת משק לשעת חירום מאפשרת לממשלה וזרועותיה סמכויות נרחבות החורגות מאופי מדינה דמוקרטית. מטרת מצב זה היא לאפשר לממשלה לטפל באירוע זמני, ולאחר סופו, לבטל את כלל החקיקה המיוחדת ולחזור למצב שגרה. עם זאת, מצב כמו זה המתגבש בכסות הטיפול בקורונה טומן בחובו פוטנציאל לשכרון כוח ופגיעה באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. הגבול בין הצורך בכוח אבסולוטי לטיפול במגפה לבין הרצון בכוח אבסולוטי קבוע - דק. אולי דק מאוד יגידו אחדים.

על פי חוקי המדינה, תקנות שעת חירום יכולות להיות מתוקפות עד אין סוף על ידי הממשלה (בשלב זה ניתנו ל14 ימים). עם זאת, הכנסת יכולה להקים וועדה אד-הוק שתבחן את צעדי הממשלה. לצד הכנסת, האחריות, כאמור, נמצאת גם אצל שב"כ במידה ומישהו יחליט לנצל את מצב החירום לטובת הקמת דיקטטורה ישראלית. שוב, אינני טוען שזה המצב. להיפך. נראה כי הממשלה נדרשת לאמצעים חריגים אלה על מנת למנוע תמותה מתחלואה בקרב הציבור. עם זאת, החשש מוצדק, וטוב שהוא מכנן בלבבות הציבור. 

אולי יעניין אותך גם