שיטו בעולם: מבצע המודיעין הגדול של ארה"ב וגרמניה

האמריקנים והגרמנים הפעילו במשך עשרות שנים מערכת מסווגת שהצליחה לייצר מודיעין על מאות מדינות בעולם. איך עבדה השיטה וכיצד קשורה לסיפור ישראל? הסיפור מאחורי אחד משיתופי הפעולה המודיעינים הגדולים בהיסטוריה

אילוסטרציה: Bigstock

בימים האחרונים נחשף כי ה-NSA, סוכנות איסוף המודיעין האמריקנית, והמודיעין הגרמני (ה-BND) שיתפו פעולה משנת 1970, וביצעו במשותף איסוף מודיעין על יותר ממאה מדינות שונות במשך עשורים רבים. מבצע הריגול המשותף כונה בין המדינות מבצע "Rubikon" (השם כך במקור), ונחשב לאחד ממבצעי איסוף המודיעין המשותפים רחבי ההיקף הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם.

ביטחון בכל מקום: בואו לעקוב אחרינו באינסטגרםבפייסבוק ובטוויטר

האיסוף המודיעיני המשותף לארצות הברית וגרמניה כלל חדירה מרחוק למכשירי קשר, לטלפונים קוויים (בראשית הדרך) וטלפונים סלולריים (בעשור האחרון) ואיכון והאזנה לשיחות. יעדי הריגול המשותף היו פוליטיקאים, בכירי ממשל, אנשי צבא ושגרירים.

שיתוף הפעולה בין המדינות החל באמצעות השקעה משותפת ב-1970 של חברה בשם  Crypto AG הרשומה בליכטנשטיין והופעלה משוויץ. החברה הוקמה על ידי בוריס הייגלין, ממציא, יזם ומומחה הצפנות יליד ברית המועצות, אשר ברח ממנה לנורבגיה עם עליית השלטון הקומוניסטי שם. לאחר מכן נמלט לארצות הברית והתיישב בה עם אשתו ב-1940, לאחר כיבוש נורבגיה על ידי הנאצים.

במהלך מלחמת העולם השנייה פיתח בוריס מכונת הצפנה עבור הצבא האמריקני. למעלה מ-140,000 מכונות ההצפנה מדגם זה של הצעיר המבריק יוצרו עבור הצבא האמריקני עד סוף המלחמה.

בוריס, שעשה את הונו ממכונות ההצפנה, עבר להשתקע עם משפחתו לאחר המלחמה בשוויץ והקים את חברת Crypto ב-1951. שירותי המודיעין האמריקניים, שחששו שטכנולוגיות ההצפנה של בוריס יועברו למדינות אחרות, שילמו הון עתק במהלך השנים לשימור היכולות המיוחדות של חברתCrypto  עבור ארצות הברית בלבד.

מכונות בכל רחבי העולם

ב-1970 הוחלט על ידי גורמי המודיעין בארצות הברית ובגרמניה לפעול אקטיבית למכירת קווי מוצרים של Crypto למדינות העולם במסגרת המבצע המשותף, ועל ידי כך לבצע איסוף מודיעין אקטיבי. הפעלת החברה משוויץ הייתה בעלת חשיבות גדולה מאוד לארצות הברית ולגרמניה, לאור הניטראליות ואמינותה של שוויץ בסכסוכים בינלאומיים.

החברה השוויצרית, תחת המסווה המסחרי האמיתי, העסיקה מאות מהנדסים במימון המדינות באמצעותם פיתחה, ייצרה וסיפקה מערכות הצפנה לטלפונים ללקוחות "תמימים" ולמדינות. ההערכה היא כי החברה סיפקה מ-1970 יותר מ-30,000 מערכות הצפנה לכ- 130 מדינות.

מסמכים חסויים שהתגלו מעידים על כך שגורמי ממשל בשוויץ וסוכנויות המודיעין במדינה היו ערים למבצע האמריקני-גרמני, ואף תמכו בו, בעיקר על מנת לשמר את מערכת היחסים המדינית עם שתיהן.

בכל מערכות ההצפנה שסיפקה החברה ללקוחותיה הוכנסה "דלת אחורית" (Back-door), המאפשרת לשירותי המודיעין של ארצות הברית וגרמניה לחדור לטלפון או למערכת התקשורת באופן חופשי, ללא חשש שיתגלו, ולאסוף מודיעין (כולל האזנה מלאה לשיחות).

בין המדינות עליהן נאסף מודיעין היו הודו, פקיסטאן, ערב הסעודית, מצרים, ארגנטינה, ברזיל, ספרד, פורטוגל, איטליה, טורקיה, עיראק, איראן, סוריה, לבנון, עומאן, כווית, קטאר, תאילנד, מלזיה, מאוריציוס, אינדונזיה, יפן, בנגלדש, בורמה, הפיליפינים, צ'ילה, מקסיקו, ניגריה, תוניסיה, טנזניה, אתיופיה, לוב, מרוקו, ועוד. לא ידוע האם בוצע שימוש במערכות ההצפנה לאיסוף על ישראל.

הקשר הישראלי

הערכת מומחים מגרמניה הינה שלמעלה ממחצית מהמודיעין שהופק בעשורים האחרונים עבור שירותי המודיעין האמריקניים והגרמניים הייתה באמצעות מקורות אלו. מערכות ההצפנה המיוחדות של החברה המשותפת שיחקו תפקיד משמעותי בשיחות השלום שבין ישראל ומצרים בקמפ-דיוויד (1979), המגעים לשחרור החטופים האמריקניים באיראן (1981) והפלישה האמריקנית לפנמה (1989).

זאת ועוד, השימוש שעשתה ארגנטינה במכשירי ההצפנה משוויץ אפשרו לאמריקנים להאזין לחילות הים והאוויר של המדינה במהלך מלחמת פוקלנד. המידע שהופק על ידי האמריקנים הועבר לבריטים וסייע להם משמעותית בהכרעת הארגנטינאים ב-1982.

בשנות ה-80' וה-90' של המאה הקודמת הייתה איראן מהלקוחות המרכזיים של החברה, והמודיעין שהופק ממערכות ההצפנה האיראניות על ידי האמריקנים במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים, סייע רבות לכוחות ארצות הברית ועיראק במערכה. גם לאחר מלחמת איראן-עיראק המשיכה איראן לעשות שימוש במכשירי ההצפנה, וסביר יהיה להניח שארצות הברית נהנתה עשרות שנים לאחר מכן מהפקת המידע ממכשירים אלו.

גרמניה החליטה לפרוש מסיבה לא ידועה מהמבצע המשותף ב-1993 וארצות הברית המשיכה בו באמצעות הפעלת החברה בשוויץ לפחות עד 2018.

ב-2018 נמכרה החברה לאחד מעשירי שוויץ, אנדריאס לינדה, אשר שינה את שמה ל- CyOne Security. החברה החדשה הצהירה כי אינה בבעלות ארגון מודיעיני כזה או אחר ואינה פועלת עבור ארגוני מודיעין. בדצמבר 2019 החליטה רשות הסחר הלאומית השוויצרית להשעות את אישור הייצוא של החברה עד יוני 2020, ובמהלך זמן זה לבצע חקירה מקיפה על פעילותה ושיתוף הפעולה שלה עם ארגוני מודיעין זרים.

הכתבות הכי נקראות באתר:

צה"ל ושב"כ סיכלו תשתית סייבר של חמאס

דו"ח: "איראן העבירה כספים למשפחות 'שהידים'"

האפליקציה שמלמדת את החיילים על האויב

עם הפנים לאסיה: החברות הישראליות בסינגפור

אלביט משיקה מערכת סימולציה ללוחמה אלקטרונית

img
פרשנות | כוח צבאי משמעותי של נאט״ו יכול להקטין הסתברות למלחמה גרעינית באירופה
דעה | אופציה צבאית ישראלית תוכל לרסן את איראן 
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית
קבוצת SQLink רוכשת את ZIGIT הישראלית