הקו המחבר בין מלחמת סיני לעימות צבאי עתידי מול איראן

לפני 63 שנה, בין ה-29 באוקטובר עד ה-5 בנובמבר 1956, התחוללה מלחמת סיני. לכאורה, מלחמה "קטנה" ונשכחת אך כזו שיש בה זיקה מסוימת למצב כיום לאור המתיחות הנמשכת בין ישראל לאיראן, חיזבאללה וחמאס

הרמטכ"ל משה דיין במסדר ניצחון בשארם א-שייח'. צילום: ארכיון צה"ל 

ישראל, בסיוע ארצות הברית, ערכה בשנים האחרונות תרגילים כ"גניפר קוברה" שנועדו לסוכך על העורף הישראלי מאיראן ושלוחותיה. במלחמת סיני ב-1956, ישראל חברה לצרפת ובריטניה נגד מצרים במהלך שכלל הגנה אווירית משותפת על המדינה. האתגר העיקרי במרחב האווירי של ישראל כיום הם טילים ורקטות. לישראל, במסגרת חיל האוויר, יש יכולת ליירט ולו חלק מאותם טילים באמצעות מערכות ה"חץ", "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים". ישראל תהיה זקוקה לסיוע אמריקני כולל, אולי באמצעות שיגור כוחות שיעזרו ביירוט, אם כי עדיף להימנע מכך אלא אם לא תהיה ברירה אחרת. ב-1956 האתגר האווירי המרכזי של צה"ל היה מפציצים מצריים, וגם אז לחיל האוויר הישראלי הייתה יכולת מוגבלת לחשוף ולהפיל בזמן את האיום האווירי. קשיים אלה הובילו לשילוב כוחות צרפתיים בהגנת שמי המדינה.

במסגרת תרגילים שנערכו בעבר, בישראל נפרסו מאות רבות של חיילים אמריקניים יחד עם מערכות נשק כולל ספינה ליירוט טילים. ב-1956, על מנת להפיל מטוסים מצריים הוצבו בישראל שתי טייסות צרפתיות, כולל צוותי קרקע, וספינות קרב צרפתיות עם תותחי נ"מ פטרלו בחופי ישראל. במלחמת סיני חיל האוויר המצרי ביצע רק שתי גיחות הפצצה בתוך ישראל, שלא הסבו כל אבדות. מבחינה זו שיתוף הפעולה עם הצרפתים בהגנה על שמי ישראל היה כמו תרגיל.

במסגרת המלחמה, בגלל המגבלות של חיל האוויר שלה, ישראל לא רק קיבלה תמיכה מערבית בהגנה על שמימיה. צרפת ובריטניה גם השמידו את חיל האוויר המצרי בבסיסיו, באמצעות עריכת מתקפה אווירית מאסיבית. גם בעתיד לישראל יהיה קל ונוח בהרבה אם מעצמה מערבית, ארצות הברית, בעלת יכולת אווירית חזקה בהרבה מזו של ישראל, תבצע את המשימה ההתקפית במקומה באיראן. כלומר, תמגר את תשתית הגרעין האיראנית.

הסיבות של המעצמות לתקיפה

ישנה מתיחות בין איראן לארצות הברית, שכללה יירוט של מל"ט אמריקני. סגירת מצרי הורמוז, צוואר בקבוק ימי במפרץ הפרסי, על ידי איראן עשויה בהחלט להוביל לעימות בינה לבין ארצות הברית. במלחמת סיני ב-1956 צרפת ובריטניה הסתייגו מהמשטר של נאצר, וממטרותיו היומרניות. לאחר שהוא הלאים את תעלת סואץ, צוואר בקבוק ימי חשוב נוסף במזרח התיכון, צרפת ובריטניה תקפו את מצרים.

נראה שישנה סבירות נמוכה לשיתוף פעולה צבאי גלוי בין ישראל לארצות הברית נגד איראן, אבל נסיבות עשויות להשתנות. ערב מלחמת סיני, לצרפת ולבריטניה לא היו קשרים הדוקים עם ישראל, כפי שיש כיום עם ארצות הברית, ואף הייתה אפשרות של עימות בין ישראל לבריטניה, בגלל מלחמות הגבול בין ישראל לירדן. עם זאת, ב-1956 יריב משותף הוביל את ישראל, צרפת ובריטניה לכרות ביניהן ברית צבאית חשאית ואד-הוק, כפי שעשוי להיות בעתיד גם לגבי ישראל וארצות הברית ביחס לאיראן.

ישראל שואפת למנוע מאיראן נשק גרעיני, שיאיים על קיומה. במלחמת סיני היה בישראל חשש דומה, ביחס להתעצמות הצבאית של מצרים, רק עם נשק קונבנציונאלי. היה זה בעקבות העסקה הצ'כית-מצרית בשלהי 1955, שהעניקה למצרים נשק רב, מאות רכבים, כולל טנקים ועשרות רבות של מטוסי קרב והפצצה. בתגובה, ישראל ביצעה במהלך 1956 רכש נרחב אבל לבסוף, בשלהי אוקטובר אותה שנה, היא עדיין תקפה את מצרים. כלומר, מבחינתה של ישראל לא היה די בהתעצמות של צה"ל, אלא היה צריך גם לשבש תהליך דומה בצבא המצרי בגלל האיום שנשקף ממנו. לפי אותו היגיון כיום, ישראל, המצוידת בנשק גרעיני, לפי מקורות זרים, תנסה למנוע מאיראן להשיג ארסנל זה בגלל הסכנה הטמונה בכך. מבחינת המועד, במלחמת סיני היה על ישראל להלום בטרם הצבא המצרי ישלים את קליטת הנשק שלו, ושיקולים דומים קיימים כיום ביחס לפרויקט הגרעין האיראני.

נשיא איראן רוחאני. צילום: AP

במלחמת סיני, צה"ל, עם כל הידע שצבר בעימות המקיף היחידי שהיה לו לפני כן - מלחמת העצמאות - היה לא מנוסה בתחומים שונים. למשל, במחצית הראשונה של שנות ה-50, אנשיו אמנם תרגלו מהלכים, כמו חדירה של עשרות רכבים ובהם טנקים למרחק של עשרות רבות של ק"מ, אבל רק ב-1956 הם נבחנו בכך לראשונה בקרב. צה"ל כיום, עם כל ניסיונו העשיר, לא ביצע מעולם מהלך כמו תקיפה באיראן, שיגור כמאה מטוסים לתקוף שורה של מטרות המצויות יותר מאלף ק"מ מישראל, אלא רק תרגל זאת באימונים.

בין מלחמת סיני לחמאס ולבנון

במלחמת סיני ישראל תקפה, בין היתר, את רצועת עזה כדי להרוס שם את בסיס הגרילה והטרור, ממנו בוצעו חדירות לתוך ישראל. לפני המלחמה, מצרים, ששלטה אז ברצועת עזה, התעלמה אך לעתים אפשרה ואף עודדה תקיפות אלה. מצרים, במסגרת המאבק שלה נגד ישראל, ניצלה את הפלסטינים למטרותיה. כעת, רצועת עזה היא שוב מתחם של גרילה וטרור, רק בשליטת חמאס, שאינו כפוף למצרים. ישנו חיכוך עולה ויורד בין ישראל לחמאס שעשוי להתלקח, כולל אם תהיה מלחמה בין ישראל לאיראן. כלומר אם ב-1956 ישראל כבשה את רצועת עזה במסגרת המלחמה נגד מצרים, בעתיד ישראל יכולה להלום בחמאס ברצועת עזה כחלק ממלחמה עם איראן.

מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ישנו שקט יחסי בגבול בין ישראל ללבנון. עם זאת, כמו ברצועת עזה, שוררת שם מתיחות קבועה. ישנם גורמים שונים, כהסלמה פתאומית, שעשויים להצית עימות בין חיזבאללה לישראל. לבנון, בוודאי המרחבים בה המצויים בשליטה ישירה של החיזבאללה, היא סוג של מרחב איראני במידה מסוימת כפי שרצועת עזה הייתה שטח מצרי ב-1956, ומכאן עמדת זינוק לתקיפות נגד ישראל. אם ישראל תהלום בתשתית הגרעין האיראנית, עשוי הדבר להצית מלחמה עם איראן ומכאן גם עם חיזבאללה בלבנון. במלחמת סיני הייתה לישראל חזית עיקרית, בסיני, ומשנית, ברצועת עזה. במלחמה נגד איראן, החזית העיקרית עשויה להיות באיראן והחזית המשנית בלבנון, או להיפך.

בסך הכל, ברור כי ישנם הבדלים בין מלחמת סיני ב-1956 לעימות עתידי עם איראן ו/או חיזבאללה/חמאס, אבל כאמור יש זיקה במספר מרכיבים משמעותיים. כמו תמיד, בעת לימוד היסטוריה צבאית יש למצוא ולגבש את הלקחים הנכונים ולהתאים אותם למציאות הנוכחית.

ד"ר אהוד עילם הוא חוקר ביטחון לאומי של ישראל. בעבר עבד עבור מערכת הביטחון 

 

אולי יעניין אותך גם