האנייה "בת גלים" – המבחן שלא הצליח

ערב ראש השנה לפני 65 שנה, ספטמבר 1954,  נשלחה הספינה "בת גלים" לבחון אם המצרים מאפשרים שיט של אנייה ישראלית בתעלת סואץ. תזכורת בטור השבועי של אפרים לפיד

האונייה בת גלים. צילום: באדיבות אוסף התצלומים הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית

ב-1854 נתנו  העות'מנים והמצרים זיכיון לצרפתי לה-לספס לכריית תעלה בין הים האדום לים התיכון. התעלה, המוכרת לימים כתעלת סואץ, נחנכה בשנת 1869. ב-1882 הקימה בריטניה  בסיסים לאורך התעלה כדי להגן על האינטרסים שלה ולקיים בבטחה את הקשר למושבות (הודו, סינגפור) ולמזרח (בעיקר אוסטרליה).

ב-1888 חתמו טורקיה העות'מנית, מצרים ובריטניה על אמנת קונסטנטינופול, שקבעה שייט חופשי בתעלה לאניות סוחר ומלחמה של כל הדגלים, בשלום ובמלחמה. בסיום מלחמת  העצמאות ב-1949 מנעה מצרים מעבר סחורות לישראל בתעלה. היא הטילה סגר על נמל אילת - בחסימת מיצרי טיראן בתותחים בראס-נצראני ועגינת משחתת בשארם-א- שיח'. בשנת 1952 הסכימה בריטניה לדרישת המצרים לפנות את כוחותיה מהתעלה עד 1954.

בישראל ראו את הדברים בדאגה ושקלו שתי דרכים: האחת - פריצת המצור על מצרי טיראן בכוח באמצעות אנייה אזרחית ובסיוע חיל האוויר. המגבלה הייתה כי המצרים נמצאים בקצה טווח הטיסה של מטוסי מוסטאנג של חיל האוויר דאז. הדרך השנייה - דיפלומטית. להגיע לתעלה מדרום ולכפות על המצרים לכבד את אמנת קונסטנטינופול.

בקיץ 1954 החליטה ממשלת ישראל בראשות משה שרת, ככל הידוע ביוזמת ראש אמ"ן בנימין גיבלי ובהתנגדות הרמטכ"ל משה דיין, לנסות מעבר של ספינה ישראלית בתעלת סואץ מדרום לצפון. ביוני 1954 צורף רפאל שפינט, חייל חובה בחיל הים, לצוות של אנייה שנועדה לפרוץ את החסימה של מצרי טיראן כאנייה "אזרחית". הצוות קבל 100 לירות לאיש כדי לרכוש בגדים אזרחיים. לאחר מספר ימים התכנית בוטלה, והחיילים חזרו לתפקידים הצבאיים.

מאריתראה לחיפה

כעבור כחודשיים, באוגוסט 1954, הרכיב רב-חובל צבי שידלו צוות ימאי צי הסוחר האזרחי הישראלי לעבור בתעלה באנייה שנרכשה מחברה בקוסטה ריקה. האנייה, עם צוות של 10 ימאים, יצאה מנמל מסאווה באריתריאה, שנשלטה אז על ידי אתיופיה. האנייה הוטענה בסחורה מיועדת לחיפה - לבידים, עורות ושימורים תוצרת מפעל "אינקודה" הישראלי באתיופיה. על הספינה הונף דגל צי הסוחר הישראלי. עקב הרוח הנגדית נמשכה ההפלגה  למעלה מהמתוכנן והגיעה לפתח התעלה כעבור 10 ימים, בערב ראש השנה תש"ה, 29 לספטמבר 1954.

עוד לפני הגעת נציגי השלטונות, נצמדה לאנייה ספינת משמר של הצי המצרי. על כל איש צוות ישראלי הופקד שומר  מזויין. רב החובל צבי שידלו סירב להעמיד את הצוות לרשות המצרים, שדרשו לפרוק את המטען. כעונש העמידו אותם על הרציף כל היום בחום הלוהט תחת שמירה הדוקה. עם חשיכה הועברו בפיקוח  קצין דובר עברית לכלא צבאי בקהיר, שם עונו ללא הרף. בסוף  "משפט צבאי" מבויים הם נידונו למאסר באשמת רצח שני דייגים מצרים. ביום האחרון של דצמבר 1954, בתום מאה ימי שבי, הוחזרו עצורי "בת גלים" לארץ. האנייה נשארה בפורט איברהים עד שהמצרים הטביעו אותה לחסימת התעלה במלחמת ששת הימים.

פרשת "בת גלים" לא השיגה את המטרה שהציבה ממשלת ישראל. לימים, רק ב-1979, לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, עברה בתעלת סואץ אנייה ישראלית ראשונה, "אשדוד".

תודה לרב-חובל רפאל שפינט על הזיכרונות האישיים. תודה לאתר בית הספר לקציני ים בעכו ולארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.

אולי יעניין אותך גם

מפגש בין בכירי הנהגת ארה"ב וסעודיה. צילום (ארכיון): AP

"מסר לאיראן": ארה"ב שולחת עוד סיוע לסעודיה

משרד ההגנה האמריקני הודיע על העברה של מטוסי קרב, מערכות הגנה אוויריות חדישות וחיילים נוספים לסעודיה. טראמפ: "סעודיה הסכימה לשלם על כל הסיוע שאנחנו מעבירים להם"