המצלמות שישמשו את הפקחים של ועדת הבחירות

ועדת הבחירות רכשה 1000 מצלמות של חברת היקוויז'ן. המצלמות פועלות באופן עצמאי והחומר המצולם עובר הטבעת מים, דבר שמקשה על ביצוע מניפולציה בראיות

המצלמות שישמשו למניעת פגיעה בטוהר הבחירות 

חברת Hikvision, המיוצגת בארץ על ידי חברת HVI, מכרה לוועדת הבחירות 1000 מצלמות דש (צמודות חולצה) עבור תפעול קלפיות ביום הבחירות. המצלמות פועלות בצורה עצמאית (Stand Alone) ומגיעות עם עמדות פריקה לחומרים המצולמים. החומר המצולם עובר הטבעת מים בצורה אוטומטית על מנת להקשות על ביצוע מניפולציה על החומר המצולם.

האיומים מאיראן, עזה וחיזבאללה: גיליון חדש למגזין ישראל דיפנס

על פי פרסום בוואלה, הוועדה תנסה לגייס עד 3,000 מפקחים, אולם נכון לעכשיו גיוס כוח האדם טרם הושלם. כ-700 מפקחים אמורים להיות מגויסים באמצעות לשכת עורכי הדין, ו-300 באמצעות מועצת רואי החשבון. על פי הוועדה, פרויקט טוהר הבחירות - לרבות המפקחים והמצלמות שגויסו לשם כך צפוי לעלות כ-15 מיליון שקלים.

לפי מנכ"לית הוועדה, אורלי עדס, כל מפקח יישא עליו תג זיהוי ומצלמת גוף, שהחומר המצולם באמצעותה ישמש כראייה לניסיונות לפגיעה בבחירות. מפקח יופקד על 5-6 קלפיות ויצטרך לסייר בהן במהלך היום - כך שלכל קלפי יגיע מפקח לפחות פעם אחת במהלך ההצבעה. על פי אותו פרסום, חברת 'צוות 3' נבחרה לנהל את תפעול המצלמות.

בניגוד לכתבה בוואלה, המצלמות של היקוויז'ין אינן דומות לאלה של המשטרה. ההבדל המהותי בין שני התרחישים טמון, ככל הנראה, בצורך של המשטרה בשרשרת ראיות לטובת הפללה פלילית. לעומת זאת, בתרחיש הבחירות אין צורך בשרשרת ראיות משפטית. השוני מכתיב יישום טכנולוגי שונה.

נציין כי בתחום אכיפה אחר, משטרת ישראל הצטיידה גם היא במצלמות של Hikvision לטובת אכיפת אי שימוש בטלפונים סלולריים בנהיגה. מדובר במצלמות המוצבות בכבישים המהירים לצורך זה.

 

 

אולי יעניין אותך גם

הזכות לפרטיות של העובד נפגעת במקום העבודה. אילוסטרציה: Big stock

הרגולטור על הגדר: פרטיות העובד מול אבטחת הסייבר של החברה

דפדפנים מוצפנים הפכו לנפוצים ביותר כמעט בכל עמדת עבודה. ההתפתחות בתחום מביאה להתנגשות אינטרסים, בין פרטיות העובד לצורך של החברה להתגונן ברשת. אז מה עושה הגוף הממשלתי האמון על הנושא?