מנסה לצאת מהבוץ: חבל ההצלה של איראן

טהרן מנסה לפתור את המשבר הכלכלי אליו נקלעה וממשיכה בפעילות המדינית לחיזוק קשריה באזור המזרח התיכון

קאסם סולימני. מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה של איראן. צילום: AP

איראן ממשיכה בניסיונותיה לצאת מהמצב הכלכלי העגום אליו נקלעה בעקבות העיצומים של ארה"ב. לצד ניסיונות אלימים, דוגמת פעילות נגד אוניות סוחר זרות במצרי הורמוז, טהרן מנסה לחזק את קשריה עם בעלות בריתה באזור כדי לקבל נתיב לסיוע כלכלי. פרסום של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית במל"מ, מפרט מספר מישורים בהם פועלת איראן, כאשר "הכוכבות" בסיפור הן עיראק וסוריה.

מהמאמר של המרכז עולה כי איראן נערכת להשתתף ביריד הבינלאומי הצפוי להתקיים בקרוב בדמשק. "שגריר סוריה באיראן הזמין חברות איראניות להשתתף ביריד והבטיח הקלות לחברות שימלאו תפקיד בשיקומה הכלכלי של ארצו. בתוך כך, הצהיר יו”ר הוועדה להרחבת הקשרים הכלכליים בין איראן לסוריה ולעיראק, כי שיקום סוריה מספק הזדמנות טובה לחברות איראניות לייצא אליה שירותים טכניים והנדסיים", נכתב במאמר של ד"ר רז צימט, מומחה לענייני איראן.

בגזרת התחממות היחסים בין איראן לגורמים בעיראק, כותב ד"ר צימט: "מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, ביקר בסוף יולי 2019 באזור מעבר הגבול אלבוכמאל בין סוריה לעיראק ונפגש עם לוחמי מיליציות פרו-איראניות במרחב. במקביל דיווח אתר אופוזיציה סורי על פגישת משלחות צבאיות מסוריה ומעיראק בנוכחות בכירים ביטחוניים מאיראן באלבוכמאל במסגרת ההערכות לפתיחת מעבר הגבול החדש בין סוריה ועיראק. דיווחים אלה מצטרפים לדיווחים נוספים, שהתפרסמו לאחרונה בנוגע להכנות הנמשכות לפתיחת המעבר הנתפס על-ידי איראן כבעל חשיבות אסטרטגית".

המאמר מביא אירוע נוסף שקרה לאחרונה, במסגרת יחסי איראן-עיראק. "משלחת בכירה של המיליציה השיעית העיראקית הפרו-איראנית אלנג’באא’ ביקרה בראשית אוגוסט 2019 באיראן. בפגישותיה עם בכירים בטהרן הדגישו חברי המשלחת את מחויבות התנועה לרפובליקה האסלאמית בהנהגת ח’אמנהאי, ואיימו לפעול נגד אינטרסים אמריקאים בעיראק על רקע ההסלמה הנמשכת בין איראן לארה”ב", נכתב במאמר.

אולי יעניין אותך גם

זאב ז'בוטינסקי. צילום: ארכיון מכון ז'בוטינסקי

הקו המחבר בין "קיר הברזל" לתפיסת הביטחון המודרנית של ישראל

מאמרו הקלאסי של ז'בוטינסקי כולל עקרונות עליהם נשענת תפיסת הביטחון של ישראל. אלוף (במיל') עמוס ידלין משרטט את היסודות שעולים ממנו, ונכונים גם היום, כמעט מאה שנים אחרי. מאמר מיוחד שפרסם ידלין במסגרת האירוע השנתי לציון פטירתו של ז'בוטינסקי