הודו מגדילה את טווח טיל הבראהמוס
טיל הבראהמוס הינו נגזרת הודית ליאחונט. ההוכחה ההודית שטווח טילי הבראהמוס ניתן להארכה מצביעה כי קיימת סבירות שטילי יאחונט לטווחים של עד 500 ק"מ יהיו קיימים בידי חיזבאללה
אייל פינקו
| 14/07/2019
במהלך החודש האחרון הכריזה הודו על מבצעיות הטיל מדגם בראהמוס (BrahMos) לטווח 500 ק"מ, לשיגור ממטוסי קרב מדגם Su-30. טיל הבראהמוס, שהינו במקורו טיל נגד כלי שיט, פותח במשותף על ידי הודו ורוסיה, במיזם שהחל ב- 1998. בסוף שנות ה- 90' החלו הרוסים לחפש מימון לפיתוח טיל היאחונט (Yakhont), שפיתוחו הפסיק לאחר קריסת החומות. ההודים והרוסים סיכמו על מימון משותף (שרובו הודי) של טיל הבראהמוס, שהינו למעשה נגזרת הודית ליאחונט.
במסגרת הפרויקט המשותף, מערכת הנשק ומערכת הניווט של הטיל לתצורה ההודית פותחו על ידי ההודים, והחלקים המרכזיים בטיל – ראש הביות, ראש הקרב והמנוע, פותחו על ידי הרוסים. ייצור מערכת הנשק, המשגר והטיל מבוצע בהודו (למעט המרכיבים הרוסים) על ידי חברה שהינה בבעלות משותפת של שני הצדדים. מהפיתוח ההודי-רוסי המשותף הגיע טיל היאחונט לידי מבצעיות, ושנים ספורות לאחר מכן צוידה סוריה בטילים אלו, שנרכשו על ידה מרוסיה (טילים אלו אף הועברו, על פי דיווחי עיתונאות, לידי חיזבאללה).
יש לציין, שטיל היאחונט נמכר על ידי הרוסים למספר מדינות בהן אינדונזיה וויאטנם, וקיימת אף גרסה סינית לטיל, שהינה על פי המצג הסיני פרי פיתוח סיני מקורי. חשיפת הגרסה הסינית של טיל היאחונט הולידה פולמוס תקשורתי נרחב וחילופי האשמות הדדיות בין רוסיה להודו על מקור גניבת הטכנולוגיה על ידי הסינים. טיל הבראהמוס, כמו היאחונט, הוא במקורו טיל שיוט לטווח 300 ק"מ, המצויד בראש קרב במשקל של כ- 220 ק"ג, וטס במהירות הגבוהה כמעט פי שלוש ממהירות הקול (כ- 2.8 מאך). הטיל נועד לפגיעה במטרות ימיות ואף בעל יכולת לפגוע בדיוק רב במטרות בעומק היבשה (דיוק טוב מעשרה מטרים). בגרסת המקור הרוסית טווח הטיל הוא 600 ק"מ.
הודו רכשה למעלה מ- 1000 טילים מדגם בראהמוס לשלושת זרועות צבאה. צבא היבשה רכש רכבי שיגור וכ- 300 טילים לארבעה גדודים, שמטרתם הפעלת הטיל כנגד מטרות ביבשה. חיל הים ההודי רכש מאות טילי בראהמוס, המיועדים לפגיעה בכלי שיט ובמטרות עומק ביבשה, למגוון רחב מאד של כלי השיט שלו ואף לצוללות. בכוונת חיל הים ההודי אף להתקין את הטילים על גבי מטוסי הסיור הימי אותם הוא מפעיל מדגם ו- Tu-142 ו- Il-38. חיל האוויר ההודי רכש גם הוא מאות טילי בראהמוס על מנת להתקינם במטוסי הקרב מדגם Su-30, Mig-29 Mig-35 ואף בעתיד להתקינם על 36 מטוסי Rafale הצרפתיים ברשותו.
עד לאחרונה טווח הטילים שבשירות זרועות הצבא ההודי היה 300 ק"מ, אך בצעד חריג אפשרו הרוסים להודים לשחרר את מגבלת טווח הטיל ולשנות את תוכנת הטייס האוטומטי שבטיל על מנת לאפשר לו להגיע לטווח של עד 500 ק"מ. הטיל בתצורתו הרוסית, הוא כאמור בעל טווח של 600 ק"מ, אשר הוגבל בתצורת הייצוא שלו על מנת שיעמוד במגבלות ה- MTCR (Missile Technology Control Regime.
בתוכנית שאפתנית הודית-רוסית אחרת, החל ב- 2011 פיתוח הדור הבא של טילי הבראהמוס, BrahMos-2 בשמו ההודי ו- Zircon בשמו הרוסי. טיל הדור הבא, אשר צפוי להתחיל בניסויי טיסה במהלך 2020, הינו טיל בו משולב מנוע מתקדם מסוג Scram-Jet, המאפשר לטיל להגיע למהירות של כ- 5 מאך (פי חמש ממהירות הקול) לטווח של עד 600 ק"מ.
משמעויות לישראל
טיל היאחונט הרוסי מהווה איום משמעותי על מדינת ישראל. הטיל אשר נמצא בשירות הצבא הסורי וככל הנראה אף בחיזבאללה הוא בעל יכולת פגיעה באסדות הגז שבים, במטרות אסטרטגיות שקרבת החוף ואף במטרות עומק אסטרטגיות ביבשה (כדוגמת מפקדות, בתי הזיקוק, כנסת ישראל ועוד). במידה והטיל הועבר על ידי הסורים לחיזבאללה כפי שדווח בעיתונאות, סביר יהיה להניח שאף עבר לידי איראן.
היכולת האיראנית לשחזור הנדסי של טילים ולשיפורם היא יכולת מוכחת וקיימת, כזו שהוכחה אף בעבר עם הטיל הסיני מדגם C-802, אשר פגע בספינת חיל הים אח"י חנית, במלחמת לבנון השנייה. טילי ה- C-802 הסיניים במקורם שופרו ושודרגו משמעותית על ידי האיראניים וקיימות כיום גרסאות שלהם לטווחים של עד 500 ק"מ באיראן, בידי המורדים הח'ותים בתימן וסביר אף יהיה להניח שבידי חיזבאללה.
העברה אפשרית של טילי יאחונט לאיראן יחד עם סיוע סיני בעלת בריתה הטובה של איראן, בשילוב ההוכחה ההודית, שטווח טילי היאחונט ניתן להארכה באמצעות שינויי תוכנה בלבד, מצביעה על כך, שקיימת סבירות גבוהה, שהיכולת לירות טילי יאחונט לטווחים של עד 500 או 600 ק"מ תהיה קיימת בידי חיזבאללה.
טיל הבראהמוס הינו נגזרת הודית ליאחונט. ההוכחה ההודית שטווח טילי הבראהמוס ניתן להארכה מצביעה כי קיימת סבירות שטילי יאחונט לטווחים של עד 500 ק"מ יהיו קיימים בידי חיזבאללה
במהלך החודש האחרון הכריזה הודו על מבצעיות הטיל מדגם בראהמוס (BrahMos) לטווח 500 ק"מ, לשיגור ממטוסי קרב מדגם Su-30. טיל הבראהמוס, שהינו במקורו טיל נגד כלי שיט, פותח במשותף על ידי הודו ורוסיה, במיזם שהחל ב- 1998. בסוף שנות ה- 90' החלו הרוסים לחפש מימון לפיתוח טיל היאחונט (Yakhont), שפיתוחו הפסיק לאחר קריסת החומות. ההודים והרוסים סיכמו על מימון משותף (שרובו הודי) של טיל הבראהמוס, שהינו למעשה נגזרת הודית ליאחונט.
במסגרת הפרויקט המשותף, מערכת הנשק ומערכת הניווט של הטיל לתצורה ההודית פותחו על ידי ההודים, והחלקים המרכזיים בטיל – ראש הביות, ראש הקרב והמנוע, פותחו על ידי הרוסים. ייצור מערכת הנשק, המשגר והטיל מבוצע בהודו (למעט המרכיבים הרוסים) על ידי חברה שהינה בבעלות משותפת של שני הצדדים. מהפיתוח ההודי-רוסי המשותף הגיע טיל היאחונט לידי מבצעיות, ושנים ספורות לאחר מכן צוידה סוריה בטילים אלו, שנרכשו על ידה מרוסיה (טילים אלו אף הועברו, על פי דיווחי עיתונאות, לידי חיזבאללה).
יש לציין, שטיל היאחונט נמכר על ידי הרוסים למספר מדינות בהן אינדונזיה וויאטנם, וקיימת אף גרסה סינית לטיל, שהינה על פי המצג הסיני פרי פיתוח סיני מקורי. חשיפת הגרסה הסינית של טיל היאחונט הולידה פולמוס תקשורתי נרחב וחילופי האשמות הדדיות בין רוסיה להודו על מקור גניבת הטכנולוגיה על ידי הסינים. טיל הבראהמוס, כמו היאחונט, הוא במקורו טיל שיוט לטווח 300 ק"מ, המצויד בראש קרב במשקל של כ- 220 ק"ג, וטס במהירות הגבוהה כמעט פי שלוש ממהירות הקול (כ- 2.8 מאך). הטיל נועד לפגיעה במטרות ימיות ואף בעל יכולת לפגוע בדיוק רב במטרות בעומק היבשה (דיוק טוב מעשרה מטרים). בגרסת המקור הרוסית טווח הטיל הוא 600 ק"מ.
הודו רכשה למעלה מ- 1000 טילים מדגם בראהמוס לשלושת זרועות צבאה. צבא היבשה רכש רכבי שיגור וכ- 300 טילים לארבעה גדודים, שמטרתם הפעלת הטיל כנגד מטרות ביבשה. חיל הים ההודי רכש מאות טילי בראהמוס, המיועדים לפגיעה בכלי שיט ובמטרות עומק ביבשה, למגוון רחב מאד של כלי השיט שלו ואף לצוללות. בכוונת חיל הים ההודי אף להתקין את הטילים על גבי מטוסי הסיור הימי אותם הוא מפעיל מדגם ו- Tu-142 ו- Il-38. חיל האוויר ההודי רכש גם הוא מאות טילי בראהמוס על מנת להתקינם במטוסי הקרב מדגם Su-30, Mig-29 Mig-35 ואף בעתיד להתקינם על 36 מטוסי Rafale הצרפתיים ברשותו.
עד לאחרונה טווח הטילים שבשירות זרועות הצבא ההודי היה 300 ק"מ, אך בצעד חריג אפשרו הרוסים להודים לשחרר את מגבלת טווח הטיל ולשנות את תוכנת הטייס האוטומטי שבטיל על מנת לאפשר לו להגיע לטווח של עד 500 ק"מ. הטיל בתצורתו הרוסית, הוא כאמור בעל טווח של 600 ק"מ, אשר הוגבל בתצורת הייצוא שלו על מנת שיעמוד במגבלות ה- MTCR (Missile Technology Control Regime.
בתוכנית שאפתנית הודית-רוסית אחרת, החל ב- 2011 פיתוח הדור הבא של טילי הבראהמוס, BrahMos-2 בשמו ההודי ו- Zircon בשמו הרוסי. טיל הדור הבא, אשר צפוי להתחיל בניסויי טיסה במהלך 2020, הינו טיל בו משולב מנוע מתקדם מסוג Scram-Jet, המאפשר לטיל להגיע למהירות של כ- 5 מאך (פי חמש ממהירות הקול) לטווח של עד 600 ק"מ.
משמעויות לישראל
טיל היאחונט הרוסי מהווה איום משמעותי על מדינת ישראל. הטיל אשר נמצא בשירות הצבא הסורי וככל הנראה אף בחיזבאללה הוא בעל יכולת פגיעה באסדות הגז שבים, במטרות אסטרטגיות שקרבת החוף ואף במטרות עומק אסטרטגיות ביבשה (כדוגמת מפקדות, בתי הזיקוק, כנסת ישראל ועוד). במידה והטיל הועבר על ידי הסורים לחיזבאללה כפי שדווח בעיתונאות, סביר יהיה להניח שאף עבר לידי איראן.
היכולת האיראנית לשחזור הנדסי של טילים ולשיפורם היא יכולת מוכחת וקיימת, כזו שהוכחה אף בעבר עם הטיל הסיני מדגם C-802, אשר פגע בספינת חיל הים אח"י חנית, במלחמת לבנון השנייה. טילי ה- C-802 הסיניים במקורם שופרו ושודרגו משמעותית על ידי האיראניים וקיימות כיום גרסאות שלהם לטווחים של עד 500 ק"מ באיראן, בידי המורדים הח'ותים בתימן וסביר אף יהיה להניח שבידי חיזבאללה.
העברה אפשרית של טילי יאחונט לאיראן יחד עם סיוע סיני בעלת בריתה הטובה של איראן, בשילוב ההוכחה ההודית, שטווח טילי היאחונט ניתן להארכה באמצעות שינויי תוכנה בלבד, מצביעה על כך, שקיימת סבירות גבוהה, שהיכולת לירות טילי יאחונט לטווחים של עד 500 או 600 ק"מ תהיה קיימת בידי חיזבאללה.
