תל אביב יפו – עיר הביון העברית

לכבוד יום חיל המודיעין, אשר חוגגים מדי שנה ביוני, לציון ההישג המודיעיני של מלחמת ששת הימים, נערוך ביקור וירטואלי באתרים בתל אביב יפו שהיו מקומות הייסוד של קהילת המודיעין הצעירה – בטור השבועי של אפרים לפיד

 

הבית הירוק ביפו (צילום: באדיבות אתר האנציקלופדיה העירונית של תל אביב)

מטה המוסד - הקריה (שרונה)

מטה המוסד החל לפעול במתחם הקריה בשנת 1948. ב-13 בדצמבר 1949 הטיל בן גוריון על יועצו הקרוב, ראובן שילוח, להקים "מוסד לריכוז ותיאום של פעולות שירותי המודיעין והביטחון של המדינה" ולעמוד בראשו. הראש הדומיננטי של המוסד מ-1952 עד 1963 היה איסר הראל ("איסר הקטן"). במהלך השנים הוקמה ליד מטה המוסד תחנת הקשר החשאי עם שלוחות המוסד בחו"ל (תח"ל), שפעלה תחת פיקוד חיל הקשר. בשנת 2010 שוחזר עמוד התורן של אנטנת המוסד באתר שרונה המשוחזרת.

מטה הצבא ויחידת ההאזנה – "הבית האדום" בתל-אביב 

"הבית האדום", כינויו של בניין ברחוב הירקון 123 בתל-אביב, כיום מלון שרתון,  נבנה בשנים 1923-1926 בסגנון האקלקטי שאפיין את התקופה וצבעו היה אדמדם. את שמו קיבל בשל צבעו ובעיקר בשל האידאולוגיה הסוציאליסטית האדומה שהוא ייצג.

משנות ה-30 ניהלה "ההגנה" בבניין את פעולות ההעפלה, מתחת לאפם של שלטונות המנדט הבריטי. במסווה של מועדון פועלים הצליחו חברי "ההגנה" לאפשר למעפילים לעלות אל החוף  ולהסתירם בין המוני הפועלים החוגגים ובליווי הרעש, אשר הקשה על הבריטים באיתורם. הבית שימש את ההגנה גם לאיתות לספינות המעפילים המתקרבות אל החוף.

בסוף 1941 התמקם במבנה מטה של הצבא הבריטי ואף מתקן מעצר של המשטרה הבריטית. לאחר מלחמת העולם ועד הקמת המדינה שב "הבית האדום" לקלוט מעפילים. במקביל לפעילות מועצת הפועלים, עבר אל הבית גם מטה הפלמ"ח מקיבוץ מזרע בעקבות "השבת השחורה". ב-1947 עברה אליו מפקדת ההגנה, ובסוף אותה שנה הורה דוד בן-גוריון גם על העברת המטה הכללי אל הבית האדום. שלושה חודשים לאחר מכן צרפו גם את לשכת הגיוס של ההגנה.

ארבעה ימים לאחר הכרזת המדינה עבר המטכ"ל לרמת גן. בתקופת המדינה ולאחר הקמת צה"ל יצאו מן הבניין הגופים שישבו בו. בבניין מוקמה מפקדת יחידת האזנה של צה"ל ותקופה קצרה שימש גם את משרד החוץ.

מטה המודיעין הצבאי – "הבית הירוק" ביפו 

בית בעל קירות ירקרקים ברחוב יפת 91 בשכונת עג'מי ביפו, במפגש הרחובות יפת ושבטי ישראל (צומת חאג' כחיל). הבית מאופיין בסגנון אר דקו, ותקרותיו מעוטרות בציורים. הבית נבנה ב-1934 עבור שייח' עלי, סוחר בדים ופרדסן יפואי. במהלך מלחמת העצמאות נטש השייח' את יפו, והבית נתפס בידי צה"ל, ששיכן בו את מחלקת המודיעין (לימים אגף המודיעין) בראשותו של איסר בארי.

מטה שירות הביטחון הכללי - רחוב רזיאל  ביפו 

על שירות הביטחון הוטלו המשימות "...הדאגה לביטחון פנימי במדינה בכלל ובצבא, בעיות ריגול נגדי, סוכנים זרים, ארגוני מחתרת וכו' יעברו כולם לטיפולו של שירות הביטחון... שירות זה יהיה כפוף לשר הביטחון ויהיה אחראי לכל בעיות הביטחון במדינה, כולל הצבא. לרשות שירות זה תעמוד יחידה צבאית מיוחדת. מטעמים מסוימים תהיה יחידה זו רשומה כיחידה בתקן שירות המודיעין הצבאי...".

איסר הראל, שכיהן כראש "מחץ", עבר לפקד על שירות הביטחון הכללי, ובסתיו 1952, מונה על ידי בן-גוריון לעמוד גם בראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים כממונה על שירותי הביטחון. ב-1.8.1950 עבר שירות הביטחון הכללי ממסגרת צבאית למסגרת אזרחית כפוף למשרד הביטחון. ב-1963 בתקופת ראש הממשלה לוי אשכול הוכפף שב"כ לראש הממשלה.

מטה שב"כ עם קום המדינה היה בבית סורסוק ביפו, רחוב בוסטרוס (לימים רחוב דוד רזיאל) 4. המבנה בן ארבע קומות הוקם על ידי משפחת סורסוק העשירה מביירות ונחנך בשנת 1925. הוא נחשב בזמנו לבניין המשרדים היוקרתי ביותר ביפו, ושכנו בו, בין היתר, משרדים של קונסולים זרים, של סוחרים אמידים ושל חברות ספנות. בבית מוקמו גם משרדיה של חברת "גאולה" לגאולת קרקעות בהנהלת מאיר דיזנגוף. לאחר כיבוש יפו בשנת 1948 נמסר המבנה למשרד הביטחון, ומאז ועד 1970 הוא שימש את שירות הביטחון הכללי.

אתר יחידת האזנה מודיעינית – רחוב סוקולוב 26 תל-אביב

מרדכי ורצמן, לימים אלמוג (1917 - 2005), מייסד יחידת האיסוף 8200, הקים את יחידת ההאזנה של הש"י, תחת פיקודו של אפרים דקל, ראש הש"י. היחידה ישבה בדירה ברחוב סוקולוב 26 בתל אביב והאזינה לתשדורות ושיחות טלפון של המשטרה הבריטית. עם פרוץ מלחמת העצמאות הורו לאלמוג לפזר את היחידה. אלמוג התעקש להמשיך להחזיק מקלט רדיו אחד וכמה מאזינים מתנדבים. בדרך זו הצליח ליידע את איסר הראל במרץ 1948 שכוחות הלגיון הירדני נערכים לקרב מול כוחות היישוב. הראל נדהם לשמוע שמערך ההאזנה האלחוטית פועל במתכונת זעומה ונעתר לבקשתו של אלמוג להקציב לפעילות 1,500 לירות. כך חידשה היחידה את פעילותה במתכונת מלאה. ראש מחלקת המודיעין (ממ"ן), איסר בארי, שיבץ את היחידה תחת השם "ש.מ.2" במסגרת שירות המודיעין הצבאי. אז עברו משרדי היחידה לבית הירוק ביפו. בשנת 1952 הטיל אלמוג על יומי עיני  להעביר את היחידה למחנה של הנח"ל בג'ליל, כפר ערבי בעבר שהיה לימים אזור גלילות, חלק מרמת השרון.