מהפכת החיל האפור

פיתוחים טכנולוגיים, תורות לחימה חדשות והבטחת רציפות הנדסית בכל מרחבי הלחימה, הם רק חלק מהתהליך שעובר חיל הנדסה קרבית בשנים האחרונות. ראיון מיוחד עם קצין הנדסה ראשי, תא"ל אילן סבג, על השינוי בתפיסת המימד התת קרקעי

צילום: דו"צ

תת קרקע הוא הממד השישי. יש קרקע, יש אוויר, ים, יש חלל, יש סייבר – ויש תת קרקע. להתנהגות בתת קרקע יש כללים אחרים ודרכי התמודדות ייחודיים. בתת קרקע יכול אדם לאבד את החושים. לא רואים, לא שומעים, לוקח זמן להתרגל, ללמוד מה שיש בתוכה שם למטה, להתחיל לזהות כיוונים ולהתמצא במרחב התת קרקעי. לוקח זמן לגלות את המנהרה, להגיע אליה, לקדוח, לחפור ולגלוש למעמקיה. אבל אין די בגילוי המנהרה. גילית? מתחילות השאלות: לאן היא הולכת? ימינה? שמאלה? מה אורכה, מה יש בה, מי יש בה.

לכל מנהרה יש סיפור: המבנה שלה, האורך, הגודל והעומק. צורת הדפנות. איזה ציוד יש בה. למה התכוונו חפריה כאשר חפרו אותה כך ולא אחרת. האם זו מנהרה הגנתית, אולי התקפית, ושמא מנהרת תופת, או מנהרת לחימה. מה הכיוון שלה? היכן פתחיה?.

את מסתורי התת קרקע והמנהרות אנו שומעים מפיו של הקצין הבכיר שפיקד על מבצעי מנהרות ברצועת עזה ובמבצע "מגן צפוני" בגבול לבנון. קצין הנדסה ראשי (קהנ"ר), תא"ל אילן סבג, שתחת פיקודו ניהלו יחידת יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות) ויחידות נוספות בחיל הנדסה הקרבית ויחידות צה"ל אחרות את המבצע לגילוי והשמדת מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון.

מיד בתחילת הדברים מבהיר קהנ"ר כי "לסיכום המבצע ניתן לדבר על גילוי שישה תוויים מרחביים ('תווי מרחבי' - זה הכינוי למנהרות בשפת צה"ל, ד.א.). שתיים מהמנהרות פוצצו בחומרי חבלה, ולתוך שתיים הזרמנו כמויות עצומות של בטון. סתימת מנהרה בבטון היא עבודה שנמשכה כמה ימים. משתמשים בציוד ובאמצעי הזרמה מיוחדים כדי  לדחוף בטון פנימה לתוך המנהרה. עובי הבטון בתוך המנהרה הוא בין עשרות למאות מטרים, כך שבמנהרות האלו שגילינו והשמדנו לא ניתן עוד להשתמש. כל המבצע הזה נעשה במזג אוויר גרוע ותוך חתירה עיקשת של כל העושים במלאכה".

נפגשנו עם סבג בשעת ערב מאוחרת במפקדת יהל"ם בבסיס הקבע שלה במרכז הארץ. בחדר הסמוך הציג לנו סגן מפקד יהל"ם סרטון שצולם מרחפן – פיצוץ מבוקר של 600 מוקשים בקאסר אל יהוד, ארץ המנזרים, סמוך לגבול עם ירדן. זו הייתה טיפה בים הגדול כי סביב מדינת ישראל יש כמיליון מוקשים שצריך לסלק, שרידי מלחמות העבר. סילוק המוקשים אף הוא באחריות ענף מיקוש במפקדת חה"ן, ויש שת"פ עם הרשות לפינוי מוקשים, שהיא גוף אזרחי השייך למשרד הביטחון. כל זה על מנת להבטיח שביום מן הימים תהיה מדינת ישראל נקייה ממוקשים.

"מקצוע – כמו כל מקצוע אחר בצבא"

מבצע "מגן צפוני" התבסס על לקחים שנלמדו היטב מתחום המנהרות ברצועת עזה. משנת 2006 התגלו והושמדו בדרום 15 מנהרות, שבע מנהרות ב-2007 לבדה, כל זה בביצוע יהל"ם והנדסה פיקוד דרום. תא"ל אילן סבג מספר כי "גילוי מנהרות והשמדתן והטכנולוגיות המיוחדות שפותחו לנושא זה הן חלק מהתורה שאנו מלמדים את הלוחמים והמפקדים, שעיקרה – שלילת יוזמה מהאויב. גילוי מנהרה והוצאתה מכלל פעולה היא שלילת יוזמה מהאויב.

"הטיפול בממד התת קרקע והמנהור דורש מהעוסקים בכך חופש פעולה שונה מאשר בממד העל קרקע. יש כאן שילוב של יכולות, אמצעים, טכנולוגיות, טכניקות, דרוש כושר אלתור מול בעיות מורכבות, ומכל לכל - מקצוענות. היום כבר מכירים בעובדה שלחימת תת קרקע היא מקצוע, כמו כל מקצוע אחר בצבא, ואנו מלמדים את המקצוע בכל מרחבי חיל ההנדסה הקרבית, מטירונות ועד קורסי מפקדים".

חיל ההנדסה הוא המנסח ומנחיל את תורת הלחימה בתת קרקע. לרשות הלוחמים עומדים היום מתקנים מיוחדים לאימונים בתת קרקע, ובקורסים השונים בכל הדרגות מטמיעים את סוגי הציוד, אמצעי לחימה, תשתיות והכנת כוחות סדיר ומילואים.

מבצע 'מגן צפוני' זכה  לסיקור רב בתקשורת בארץ ובעולם, אך תחילתו בסודיות גמורה. תא"ל אילן סבג אומר כי "הכול החל בליל נר שני של חנוכה. סגרנו הרמטית את בסיס יחידת יהל"ם, אין יוצא ואין בא. כל החופשות בוטלו. אספנו את כל הטלפונים הסלולריים. אין שיחות טלפון החוצה. נוהל הקרב היה קצר, והיחידות יצאו בדרכן צפונה. בסביבות מטולה היה ריכוז מרשים של כוחות: הנדסה, פיקוד צפון, אוגדה מרחבית, חטיבות, צמ"ה (ציוד מכני הנדסי), קציני הנדסה, מעבדה, תקשוב. מפקד האוגדה הצפונית ריכז תחת פיקודו מנעד עצום של כוחות. המבצע ההנדסי נוהל על ידי יחידת יהל"ם ומפקד הנדסה פיקוד צפון. הסיסמה הייתה מובנה מאליה – 'לא יוצאים עד שלא מוצאים מנהרה'. ופעלנו בהשראת צו הרמטכ"ל שקבע: 'להפוך כל מנהרה למלכודת מוות'. אויב שנמצא בתת קרקע, או שימות בפנים או שייצא ויילחם בנו'".

בחיל ההנדסה מבחינים בחמישה סוגי מנהרות: מנהרה התקפית חוצה גבול, מנהרה מנהלתית, מנהרת הברחה (בעיקר ברצועת עזה), מנהרה שמשרתת מטרות התקפה והגנה ומנהרת תופת.

צה"ל נתקל כמה פעמים במנהרות תופת, שמטמינים בהן כמויות גדולות של חומרי נפץ ויוצרים פיצוץ העלול להיות קטלני ליחידות הנמצאות בסביבת המנהרה. זה קרה לפני מבצע 'עמוד ענן' בגזרת כיסופים, כאשר במנהרה שחצתה גבול לתחומי ישראל התפוצצו 70 ק"ג חומר נפץ. בתקרית נוספת ליד אחד ממוצבי צה"ל סביב הרצועה התפוצצו מאות ק"ג של חומר נפץ בתוך מנהרת חבלה. בשטח נחשפו עבודות הכנה לכריית מנהרת תופת ונמצאו בתוכה חביות שנועדו לאצירת חומרי נפץ.

יחידת יהל"ם מובילה את תחום התת קרקע והמנהור מאז שנת 2000. יחידת המנהרות נקראה 'סמור'. סבג היה מג"ד בנחל עוז בשנים 2003-2003: "חיפשנו מנהרות ברפיח. היינו חודרים לתוך בית, פותחים רצפות ומחפשים מנהרות, בעיקר נזהרנו ממנהרות תופת מתפוצצות. אז חיפשנו את התת קרקע בעיניים ובידיים – הטכנולוגיה עוד לא הייתה קיימת".

מאז הוקמה פלוגה מיוחדת ביחידת יהל"ם ובחיל החלו לפתח יכולות. כך התפתחו חמישה תחומים ייחודיים לחה"ן: סיירת יעל, שהתמחתה בסיור הנדסי; יחידת 'סמור' – תת קרקע ומנהרות; סילוק פצצות; פלגה שהתמחתה בפריצה לבתים; יחידת 'סייפן' – התמחתה בתחום הנשק הביולוגי-כימי (ב"ך).

בסיום הטירונות מתחיל הלוחם בהנדסה קרבית לרכוש את מקצועות הפלס. מערכת המיון תשלח אותו לאחד מחמישה התחומים. תת קרקע במקום גבוה בסולם העדיפויות. מכניסים את הלוחם לצינור שבו הוא מתרגל לשהות ולפעול במקום סגור, ובשלבים מתקדמים ייכנס למעמקי האדמה במתקן האימונים. תא"ל סבג מתאר את שלב ההכשרה: "אלמנט העומק איננו טבעי לאדם. נולדו לשהות על פני האדמה ולא להלך מתחתיה. בתת קרקע שוררת אי ודאות. לפעמים אתה שם לבד. אתה הראשון גולש פנימה, כי מישהו צריך להיות ראשון שישתלשל בחבל לפתח הצר אל תוך המנהרה שהתגלתה, ואינך יודע מה – או מי – ממתינים לך במעמקים.

"בשלב הראשון אתה גולש לבדך ונכנס לתוך המנהרה מצויד במערכת נשימה. באימונים לומדים להסתגל במהירות לסביבה קלסטרופובית כדי שהלוחם לא יאבד שליטה. בעצם אתה נע בתוך צינור, ודרושים קור רוח, יכולת פעולה עצמאית ויכולת להבחין (בחשיכה) בפרטים קטנים של מה שיש שם במנהרה. קרו מקרים שתוך כדי עבודה בתוך מנהרה הפעילו מחבלים אמצעי חבלה על כוח של פלוגת 'סמור'. והיו מקרים שתוך כדי קידוח אל תוך המנהרה הופעלו חומרי חבלה והיו נפגעים לכוחותינו".

משגילו האמצעים הטכנולוגיים את דבר קיומה של מנהרה, מפעילים לוחמי ההנדסה הקרבית את הכישורים הייחודיים לטיפול בתת קרקע: גלישה (לתוך המנהרה), טיפוס (ביציאה מהמנהרה), חילוץ (למקרה שיש נפגעים ויש להוציאם החוצה). בשלבי הגלישה והטיפוס נעזרים הלוחמים בחצובה מיוחדת שמשקלה כמה עשרות ק"ג.

תא"ל אילן סבג מפקד על החיל מזה כשנתיים. הוא יליד 1970 בדימונה, שמילא כנראה את כל התפקידים הקיימים בחיל הקטן והמשפחתי שבו כולם מכירים את כולם. תא"ל סבג היה מג"ד גדוד הנדסה, סגן מפקד יהל"ם, מפקד בית הספר להנדסה קרבית, מפקד הנדסה פיקוד דרום ומכהן כקצין הנדסה ראשי מאוגוסט 2017. לא פעם ולא פעמיים חבש לראשו את הקסדה האדומה והשתלשל בגלישה לעומק מנהרה שנתגלתה בשטח.

מהפכה בחיל האפור

ליבת החיל הם שלושה גדודי ההנדסה, שלפחות אחד מהם ימיו כימי צה"ל: הגדוד הוותיק ביותר 601 ('אסף'), גדוד 603 ('להב'), גדוד 605 ('המחץ'). אליהם נוספות היחידות המיוחדות בחה"ן: יהל"ם, פלוגת צמ"ה, סיירת יעל, פלגת הרובוטיקה, פלגת 'סייפן' (ביולוגי-כימי), בית הספר להנדסה קרבית.

קהנ"ר ומפקדת החיל מובילים בימים אלו מהפכה של ממש בחיל ההנדסה הקרבית, שעיקרה התאמת החיל לתקופה הנוכחית, לשדה הקרב המודרני ולסוגי הלחימה והמלחמה הצפויים, לתקופות של מב"מ (מערכה בין מלחמות) ולחימה בשטח עירוני. כותרת המהפך ההנדסי בצבא: הבטחת רציפות הנדסית בכל מרחבי הלחימה.

סבג מפרט את עיקרי המהפכה ומספר כי קצין ההנדסה ולוחמיו וציודם בכל דרג שהוא חייבים לתת מענה לכל סוגי הלחימה, בכל תנאי, בכל מקום ובכל זמן. סיוע הנדסי לכוחות מתמרנים בעומק האויב, טיפול בתת קרקע, הפעלת אמצעי חבלה, מטענים, השמדת תשתיות האויב, טיהור מערכי אויב, לחימה הנדסית צמודה לגדוד חי"ר או גדוד טנקים מתמרנים, יכולת הנדסית צמודה אל היעד ועל היעד. הפלס ומפעיל הדחפור יכשירו מעבר בין בתים בשטח אויב כדי שהלוחמים יוכלו להתקדם בשטח בנוי. יחידת הנדסה תשתתף בהגנת גבול על ידי הכשרת תשתיות באזור גבול לבניית עמדות, מוצבים ועמדות ירי.

הנמ"ר ההנדסי, הוא הנגמ"ש החדש יחסית של חיל ההנדסה הקרבית, פלטפורמה ייעודית מודרנית המסייעת לפעולת כוחות ההנדסה ומבטיחה ניידות ועבירות בשטח. גדוד 603 כבר מצויד בנמ"ר הנדסי, והגדודים האחרים יצטיידו ברכב הייעודי הזה במסגרת תכנית רב-שנתית.

הנמ"ר, כלי רכב נוספים וכלי הצמ"ה למיניהם מאפשרים ליחידת ההנדסה בשדה הקרב המודרני לעבור מכשולים, לסלק מכשולים ולהכשיר מעבר, יכולות מיקוש ומלכוד, הפעלת אמצעי פריצה וגישור על מעברי מים צרים ותעלות (גישור סער). ללוחמי סיירת יעל יש יכולות של גישור סער. חה"ן מרבה להשתמש בכלים רובוטיים, החל מדחפור רובוטי וכלה בכלים רובוטיים קטנים המקלים על פריצה לבתים או רובוטים להתמודדות עם מטעני צד.

תא"ל אילן סבג ממשיך ואומר כי "החיל מכשיר כיום לוחמים לחמישה מערכים: פלסים, יהל"ם, צמ"ה, גישור, ביולוגי-כימי. המוטיבציה לשרת בחה"ן נמצאת בהחלט בסימן עליה. יש ביקוש לשרת בהנדסה קרבית בגלל נטיית הצעירים לשרת בחיל המשלב שרות קרבי עם טכנולוגיה. חה"ן מהווה היום מוקד ידעי במדינת ישראל בתחומים אלו, בעיקר בתת קרקע ומנהור. מבצע 'מגן צפוני' ללא ספק נתן דחיפה לגיוס לכוחותינו, ויש דרישה לשרת ביהל"ם, כיוון שהיחידה זכתה לחשיפה. הקצינים בחיל הם ברמה גבוהה ומלאי מוטיבציה. קיבלנו בימים אלו הקצאה לשלושה קצינים שילמדו שנתיים במלט"ק (המכללה לפיקוד טקטי של צה"ל). היה לי קשה לבחור מועמדים כי הקצינים שלנו מצוינים, מסורים ומקצוענים".

לסבג יש מלים חמות לומר על מפעילי צמ"ה: "כשהייתי מג"ד בגזרות כרם שלום ונחל עוז חוויתי מקרים של היתקלות לוחמים בזירת מטענים. מזעיקים דחפור לסילוק המטענים. צריך מנה גדושה של אומץ לב להתקרב ולהוריד את כף הדחפור על זירת המטענים. או לטפל  במטען גחון שהונח מתחת לטנק. הדחפור מוריד את הכף והבאגריסט הוא הראשון לחטוף. במקרים רבים מפעילי הדחפורים הם משמר קדמי, כי הם נעים ראשונים בשטח רווי אוייב. באגריסט כזה מהווה מטרה ענקית שנעה במהירות של 1 קמ"ש.

"צריך הרבה אומץ לב לשבת שם בתוך הדחפור בזמן לחימה. והיו מקרים שהדחפור עסק בחפירה במנהרה שנתגלתה והאויב חיפש את מפעיל הדחפור לפגוע בו. או שמפעיל דחפור נקרא להכשיר מעבר בין שני בתים באזור לחימה אורבנית. מפעילים אלו אומרים על עצמם: 'אנו ראשונים להיכנס ואחרונים לצאת', כי הם חייבים 'לעצב' את המרחב לפני יציאת הכוחות".