זיכרון השואה, יותר מתמיד

טכנולוגית מידע מתקדמת, סייבר, רשת חברתית ושימור והנחלת הזיכרון הלאומי שלנו חייבים להיות שזורים יחדיו על מנת שיותר קהלים צעירים, דוברי מגוון שפות ותרבויות ידעו, יזכרו וינחילו את לקחי השואה. דעה

במהלך מצעד החיים בפולין (צילום ארכיון: AP)

לפני מספר שנים פיקדתי על משלחת שירות הביטחון הכללי לפולין. יותר ממאה עובדים נבחרים השתתפו במסע המרגש והמטלטל הזה. לארגון כמו שב"כ, העוסק בסוגיות רגישות של חדירה לפרטיות, הפעלת כלים ויכולות ייחודיות מהווה המסע זמן לשאלות ולבירורים אישיים וקבוצתיים בסוגיות רבות ומגוונות.

אנו מחויבים בשמירת הזיכרון, בהנחלת המורשת לדורות הבאים אשר חלקם מהווים בני הדור הרביעי (ובעתיד החמישי) לשואה.

אנו נדרשים להיעזר גם בטכנולוגיה ובסייבר בכדי לעמוד במשימה זאת. מדובר באתגר עצום לדור המחובר כל העת לטלפון החכם, מבלה רוב זמנו באינסטגרם ובצ'טים השונים, חי את חווית הרגע ופחות מעמיק באירועי עבר, מצלם STORY  שנעלם לאחר 24 שעות, מקפיד על "סלפי" אך פחות בעיון באלבומים ישנים.

טכנולוגית מידע מתקדמת, סייבר, רשת חברתית ושימור והנחלת הזיכרון הלאומי שלנו חייבים להיות שזורים יחדיו על מנת שיותר ויותר קהלים צעירים, דוברי מגוון שפות ותרבויות ידעו, יזכרו וינחילו את לקחי השואה ובכך ימשיכו את שרשרת הדורות בחזקת "והגדת לבנך".

יש לשמור על סטנדרטים גבוהים, להימנע מזילות הזיכרון, להבין שאין מדובר במשחק מחשב או פלטפורמה לשעשוע. וכן להבין שתפקידו של המורה, המדריך, מוביל הקבוצה משתנה ומתאים עצמו לרוח התקוה שבה חיים.

אז מה ניתן לעשות?

ראשית, יש צורך לנסח תפיסה ואסטרטגית פעולה לשימור הזיכרון והנגשתו לדורות הבאים המבוססת על בסיס מטרות העל והמסרים החינוכיים והערכיים. מעבר לאנשי התוכן ההדרכה וגורמים מקצועיים נוספים צריכים להימצא גם מומחי הטכנולוגיה, מערכות המידע וההדרכה הבקיאים ביכולות ובכלים המגוונים.

מערכות מידע מתקדמות בעלות יכולות שליפה מגוונות

מערכת מידע מתקדמת המאפשרת לכלל הציבור לאתר במהירות רבה כל תוכן וכל פריט המעניין אותם. מערכות המידע הקיימות כיום אינן אינטגרטיביות דיין, אינן מכסות את כלל תחומי העניין וקיים קושי לקבל "בלחיצה אחת" על המקלדת את כלל פרטי המידע.  כך למשל באם נבקש  מידע על גטו ורשה לדוגמא ונציין שנים ואף שמות אנשים רלוונטיים – מנוע החיפוש ינגיש עבורנו את כלל פרטי המידע הרלוונטי – מחומר כתוב, דפי עד, סרטים, קטעי קול, שירים, מראה מקום לפריטים במוזיאון ועוד וכל זאת במדויק על פי השאילתה. כיום אין מערכות מידע כאלו במוזיאונים בישראל (חלקית מאוד ביד ושם) ואף בעולם ורוב מערכות החיפוש דורשות זמן עבודה רב בשל חוסר באינטגרציית המידע.

מערכת GIS – מערכת מידע גאוגרפי – למעשה מדובר במערכת מידע המאפשרת איחזור מידע וניתוחו תוך שילוב תכנים באמצעות "שכבות" מידע. בארכיונים הרבים ישנו מידע רב על אוכלוסיה, תאי שטח, מפות, שרטוטי מבנים ועוד.  איסוף כלל המידע, היתוכו יחדיו עשוי לייצר שכבות מידע המאפשרות למידה ותובנות ייחודיות על אוכלוסיה, תאי שטח אזורי מחיה ו"פוליגונים" בעלי משמעות. זאת הנגשה שונה של מידע באמצעות מפה דיגיטלית בעלת שכבות נתונים ותוכן מגוונים המייצרים תובנות חדשות, תוכן מחדש, ראיה שונה של אירועים ותהליכים באמצעות כלים חדשניים.

מפת קשרים – מערכת מידע המציגות קשרים בין אנשים, בין אנשים למוסדות או ישויות אחרות  משמשות כיום ארגוני רבים, בניהם ארגוני מודיעין. המידע העצום המצוי כיום לגבי משפחות, קרובי משפחה, הקשרים שהיו לקרבנות השואה עם רוצחיהם טרם מעשי הזוועה, הבנת המבנה הפנימי והאנושי של הקהילה היהודית, עיר, רובע, מחנה, מפת שרשרת הדורות – מאז ועד ימינו אלו וניתוח מגוון עצום של קשרים ואינטראקציות הנוצרות מהן הינם כלי מדהים להבנת הקשר של כל אחת ואחד מאיתנו לעם ולמורשת. אם נער צעיר מקבל בלחיצת כפתור את מפת הקשרים של משפחתו עשרות שנים אחורנית ומגלה קשרים משפחתיים שלא ידע אודותיהם – והכל באופן אינטראקטיבי, חזותי ומושך – אין ספק שהדבר יביא לחיבור עמוק יותר שבין הפרט לכלל.

שימוש ביכולות המציאות המדומה/הרבודה

שימוש ב"מציאות מדומה" לחוויית למידה של תחומי עניין מורכבים  - לדוגמא – סיפור החיים בקהילה היהודית בורשה טרום המלחמה – באמצעות כלי "המציאות המדומה" ניתן לייצר חווית למידה מושכת, מעניינית ואינטראקטיבית עבור ילדים תוך מתן התחושה עבורם שהם נמצאים "וחיים" באותו מקום. כבר כיום ניתן להתקדם במשעולי המציאות המדומה על בסיס שאלות ידע אשר המשתתף נדרש לתשובות כתנאי להמשך הפעילות.

שימוש ב"מציאות רבודה"- מציאות רבודה הינה שילוב של מציאות וירטואלית עם הסביבה האמיתית שבה אנו נמצאים – במציאות רבודה משתתפים יכולים לראות את אחד השני ולתקשר בניהם בתוך  סביבת התוכן ולפעול אף ביחד. סיפורם של הילדים המבריחים בגטו עשוי להוות דוגמא אחת לשימוש בטכנולוגיה זאת וליצור הזדהות גבוהה של המשתתפים עם הדמויות השונות.

משחור לבן לצבעוני

מסרטים שחור לבן לסרטים צבעונים – סרטים בשחור לבן, במיוחד סרטים ישנים אינם מושכים צעירים ולעיתים אף מבוגרים. באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ניתן "לצבוע" את הסרטים בצבעים אותנטיים של אותן שנים.  צבע מותיר רושם עז יותר, עניין ומהות. לא כל תוכן ראוי להיות צבעוני ויש להתאים את הסרטים למאפייני המשתתפים.
 

זיכרונות אנשי עדות

הולוגרמות ואנשי עדות – אנשי העדות שלנו, הגיעו לגבורות ולצערנו הרב הם מתמעטים עם חלוף הזמן . הולוגרמה המשולבת בינה מלאכותית עשויה להוות פתרון להמשך השיח שהתקיים בין אנשי העדות לבין קבוצות נוער וחיילים. כיום ההולוגרמות מתקדמות מאוד מבחינת היכולת להיות "אנושיות" ובאמצעות הבינה מלאכותית ניתן לייצר שיח בין משתתפים להולוגרמת העד כמעט כפי שעשינו אנו כששאלנו שאלות את העדים במסעות לפולין או בבתי הספר ביום השואה.
 

אפליקציה וחוכמת ההמון

אפליקציה חכמה ונגישה המאפשרת לילדים להסתובב עם מכשירי הסלולר שלהם, מחוברים לאוזניות בין כתלי המוזיאון או האתר, לקבל הסברים, להשיב לשאלות ולחידון ידע, לקיים אינטראקציה עם חלק מהמוצגים והדמויות והכל באוטומציה המשלבת איכון ומיקום בתוך התערוכה או המייצג.

לאפליקציה יש פעולות רבות נוספות שניתן לעשות בהן שימוש. אחת מהן הינה השימוש בפלטפורמה טכנולוגית זאת ככלי ל"חוכמת המון" עבור הציבור אשר יכול להעשיר את מאגר המידע, המסמכים והמוצגים באמצעות תמונת, סרטונים, קטעי קול הנמצאים ברשות משפחתו או קרובים אחרים.

הדוגמאות מהוות רק חלק קטן מהיכולות המתאפשרות כבר היום. מטבע הדברים כל הנכתב על זיכרון השואה זהה לגמרי ליכולת שלנו לזכור ולהמחיש את גבורת לוחמי ישראל שנפלו במערכות השונות. גם בתחום ההנצחה ניתן וצריך לבצע מהלכים חדשניים להבנתי.

הטכנולוגיה מאפשרת להעצים ולחזק תכנים ונושאים מגוונים. שימוש נכון ביכולות השונות, ניהול ובקרה על התהליכים, ביצוע מדורג תוך ניסוי ומשוב עשוי להשיג תוצאות איכותיות בכל ההקשר של זיכרון השואה.

לצערי קיימת שמרנות וחששות מכניסתה של טכנולוגיה ומערכות מידע וסייבר לתחומים חדשים וקיימים חסמים בעיקר אנושיים מקידום בנושאים אלו. עלינו לפרוץ חסמים אלו, הנובעים לעיתים גם מפער הדורות, מחשש שהטכנולוגיה תייצר זילות לתוכן וכן למעמד ולידע של המדריך או המורה, ועל כן יש חשיבות שחדשנות זאת תנוהל באפן מדוד, מבוקר ובשיתוף כלל העוסקים במלאכה.

***

אריק ברבינג – "האריס" - לשעבר ראש אגף הסייבר בשב"כ. שימש כראש משלחת השירות לפולין בשנת 2014