כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה

צילום כריכה: יח"צ

כדאי להתרגל למרחב חדש – "המרחב הסגול". זו המסקנה המעשית המתבקשת מקריאת מחקרו של אל"מ סער, קצין מודיעין בכיר, בוגר מב"ל, אשר ניתח תרחישי הסלמה אפשריים ובפרט את מקרה הבוחן של מבצע "צוק איתן".

חלק ניכר של העימותים הצבאיים בעשורים האחרונים אינם מתנהלים בין שתי מדינות עם צבאות סדירים, אלא בין מדינה בעלת צבא סדיר ובין ישות לא מדינתית בעלת יכולות צבאיות היברידיות המשלבות לוחמת גרילה, פעילות טרור ולעתים יכולות מדינתיות. הא-סימטריה אינה נובעת רק מהבדלים בגודלו של הכוח הצבאי אלא מתייחסת גם לרכיבים תרבותיים, מבניים, תפקודיים ותפיסתיים. המאפיינים של העימותים הללו הם לחימה בסביבת אזרחים, קצב השתנות גבוה, המרכזיות של ממד התודעה, הרגישות לנפגעים, התארכות משך הלחימה והקושי להכריע.

באשר למקרה הבוחן של "צוק איתן" לומד אל"מ סער כי על אף שחמאס ספגה מכות קשות מ-1987 עד 2007התנועה שרדה. העליונות של ישראל במודיעין ובאש היתה ברורה וגם חוסר היכולת של חמאס להסב נזק משמעותי לתמרון. מנגד הצליחה חמאס להמשיך בירי רקטי עד סוף המערכה למרות הנוכחות הישראלית בשטח הרצועה.

במחקר הומחש הקושי להתריע על הסלמה לא מתוכננת. גורמי מודיעין רגילים לחשוב על האויב ("האדום") והמפקד חושב על כוחותינו ("הכחול"). במציאות של הסלמה צריך להתנהל במרחב "הסגול" שבו צריכים להוסיף יכולות להתמודד עם הטיות קוגניטיביות, אישיות וארגוניות. המודיעין חייב לשקלל בהערכות מגוון רב של משתנים, כולל ההתנהלות של הצד הישראלי, המשפיעה באופן משמעותי על הדינמיקה. המחקר נערך ופורסם במסגרת המכללה לביטחון לאומי. החידוש במחקר זה הוא בניתוח הדינמיקה של ההסלמה בשני עימותים בשתי זירות – מלחמת לבנון השנייה ומבצע "צוק איתן".

***

כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה : בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת, מאת אל"מ עמית סער, עיונים בביטחון הלאומי, גיליון מס' 24, מרס 2019

 

אולי יעניין אותך גם

זירת הפגיעה בדמשק. צילום: מתוך טוויטר

הקשר האיראני לניסיון החיסול של בכיר הגא"פ בדמשק

לפי דיווחים, התקיפה נגד בכיר הג'יהאד האסלאמי בסוריה, אכרם אל-עג'ורי, בוצעה באמצעות חימוש מדויק. למרות הערפל סביב דמותו, ניתן להגיד כי מדובר באדם שמהווה החוט המקשר בין ארגון הטרור לאיראן