השינוי המבני הנדרש מצה"ל. דעה

״כוחות היבשה של צה״ל סובלים מניהול קלוקל, תרבות ארגונית לקויה, ומצב מוכנות ירוד של יחידות השדה למלחמה קרקעית...״ כך קבע לאחרונה האלוף יצחק בריק, בתפקידו כנציב קבילות חיילים; ״בקרב מקבלי ההחלטות הבכירים קיים חוסר אמון במוכנות צבא היבשה למלחמה, שמוביל לכך שצבא היבשה עצמו לא מאמין ביכולות הלחימה שלו.״ כך פורסם בשמם של שני אלופים נוספים—מי שכיהן עד לא מכבר כסגן הרמטכ״ל, האלוף יאיר גולן, ומי ששימש כמפקד זרוע היבשה במבצע צוק איתן, האלוף גיא צור.

כשלים אלו ואחרים אינם נובעים מרמת דרג הפיקוד הבכיר של הצבא, שהוא מהמקצועיים ביותר שידע צה״ל מעולם ומהמוכשרים מבין הצבאות המערביים המובילים. מקור הכשלים מצוי בגורמים מבניים. תיקונם יוביל לשיפור מהיר ומהותי ביכולת הפעלת הכוח של צה״ל עם דגש על צבא היבשה, שבלעדיו, יש לציין, לא תיתכן השגת המטרה העליונה לשמה מוקם ופועל צבא, כל צבא—הכרעה צבאית במלחמה.

בראש ובראשונה נדרש צה״ל לפתור את הבעייתיות המובנית, שבה הרמטכ״ל הוא המפקד הכללי של צה״ל ובמקביל משמש כמפקדו בפועל של צבא היבשה. במבנה המוצע יעמוד הרמטכ״ל בראש הצבא ויפקד עליו לפרק זמן נקוב של ארבע שנים. לרמטכ״ל תהיה אחריות כוללת לפעילות צה״ל ולהפעלת הכוח שלו, וכן ייצוג הצבא בפני הדרג הפוליטי הבכיר והחברה האזרחית—בזמן רגיעה ובעת מלחמה.

שני סגני הרמטכ״ל יקבלו תקן קצונה בכיר חדש שיעמוד בין דרגת רב אלוף, הרמטכ״ל, ושלושת מפקדי הזרועות—היבשה, האוויר, והים—שיהיו כפופים אליהם. מסלול הכשרתם יחייב פיקוד על אחת משלושת הזרועות. סגן הרמטכ״ל לבניין הכוח יתכלל את הצרכים של שלושת הזרועות ויפעל להקצאת משאבים הולמת שתבטא את ההשקעה היחסית הנדרשת בכל אחת מהזרועות לצורך בניית כוח המחץ הכולל של הצבא והכנתו לביצוע משימותיו. סגן הרמטכ״ל להפעלת הכוח יהיה האחראי להפעלה המבצעית של שלושת הזרועות לצורך השגת המטרות שייקבעו לצבא על ידי הדרג הפוליטי הבכיר והרמטכ״ל—הן במב״מ (״המערכה בין המלחמות״) והן בזמן מלחמה. במהלך תקופת כהונתם תבוצע ביניהם הצרחה בתפקיד ולקראת סוף תקופת כהונת הרמטכ״ל ימונה אחד מהם כמחליפו. בשל תקופת ההכשרה הארוכה עד כניסתם לתפקיד כמפקדי זרוע והניסיון שהם יצברו גם בשתי הזרועות האחרות (כפי שמפורט מטה), כמו גם ההתנסות שלהם בשני המרכיבים העיקריים של העשייה הצבאית—בניין הכוח והפעלת הכוח—יהיו שניהם בשלים וראויים לתפקיד הרמטכ״ל.

כאמור לעיל צה״ל צריך להיבנות על שלושה נדבכים או שלוש זרועות—יבשה, אוויר וים. מינוי לתפקיד מפקד זרוע יחייב את המועמד לבצע שלל תפקידים נדרשים בזרוע האם שלו, תפקידים בכירים בשתי הזרועות האחרות, ופיקוד על אחד או שני האגפים הבאים—הסייבר והמודיעין. מגוון תחומי העשייה וההתמחות הללו יכשירו את המועמדים למלא באופן מיטבי את תפקידם כמפקדי הזרועות, ובהמשך, כמועמדים בשלים ואיכותיים לשמש כאחד משני סגני הרמטכ״ל, שמהם, כאמור, ייבחר בסופו של דבר המפקד העליון של הצבא.

עיקר השינוי צריך להתבצע בזרוע היבשה. האחריות הכוללת המצויה כיום בידי מפקדי זרועות האוויר והים תימסר לידי מפקד זרוע היבשה שיקבל את הסמכות לבניין הכוח, ובנוסף, את האחריות להפעלת הכוח באמצעות הכפפת שלושת מפקדי הפיקודים אליו—מפקדי פיקוד צפון, מרכז, ודרום. זרוע היבשה תאגד את מרבית הכוח הלוחם של צבא היבשה—הרגלים, השריון, והתותחנים. הגדרת תפקיד זרוע היבשה תהיה להגן על גבולותיה היבשתיים של מדינת ישראל וניהול המלחמה הקרקעית בשטחי האויב הקרובים לגבולותיה של המדינה. תחנה הכרחית לכהונת מפקד זרוע היבשה תחייב פיקוד על לפחות אחד משלושת הפיקודים הכפופים אליו.

פורום מטכ״ל המצומצם יכלול שמונה קצינים בכירים—הרמטכ״ל, שני סגניו, שלושת מפקדי הזרועות, ואליהם יצטרפו ראשי אגף הסייבר ואגף המודיעין. יהיה זה גוף מצומצם ויעיל שיאפשר תהליכי קבלת החלטות איכותיים ומעמיקים שעיקר עשייתו תהיה מוכוונת לביצור עוצמתו של צה״ל ויצירת כוח המחץ שלו לצורך השגת הכרעה צבאית במלחמה. שאר הזרועות ותחומי העיסוק שאינם מבצעיים—דוגמת אכ״א, אט״ל ואחרים—יוכפפו באופן מלא או חלקי ובהתאם לתחומי האחריות שלהם אל שלושת מפקדי הזרועות, ובאמצעותם, אל סגן הרמטכ״ל לבניין הכוח. אגף המבצעים יהיה גוף מטכל״י שיפעיל באופן מתואם את כוח המחץ של שלושת זרועות הצבא במטרה להגדיל את כמות ואיכות המטרות לכלל הגזרות; הוא יוכפף לסגן הרמטכ״ל להפעלת הכוח וישמש להפעלה משולבת ומתואמת של שלושת הזרועות לצורך השגת המטרות המבצעיות הכוללות הנדרשות.

השינוי המוצע הוא מקיף ופורץ דרך, אך אם יאומץ, ייהפך צה״ל לצבא איכותי וקטלני אך גם יעיל וחסכני; צבא אשר יקדיש את מירב מרצו וזמנו להכנה למלחמה אם תפרוץ ולהשגת הכרעה צבאית בסופה. תחומי שינוי נוספים לא נדונו כאן ויקבלו התייחסות מעמיקה במסמכי המשך, ביניהם: חלוקה מחודשת בתוך הצבא לאור השינויים המוצעים—דוגמת הכפפת פיקוד העומק לזרוע האוויר; ויתור של צה״ל על תחומי אחריות לא-צבאיים באופן מובהק—דוגמת מסירת האחריות על פיקוד העורף לגורם אזרחי; ויצירת מודל גיוס חדשני—שילוב צבא העם וצבא מקצועי. כניסתו של הרמטכ״ל הנוכחי רא״ל אביב כוכבי לתפקיד היא הזדמנות לצה״ל ולדרג הפוליטי הבכיר להקים גורם מקצועי, צבאי-אזרחי משולב, שינתח את הכשלים המבניים של צה״ל, יציג תוכנית לתיקונם, וילווה את השינויים הנדרשים עד ליישומם. הרעיונות שהוצגו במסמך זה יכולים לשמש כבסיס לעבודה.

ד״ר עופר ישראלי, גאוסטרטג ומומחה למדיניות ביטחון בינלאומי והמזה״ת. המרכז הבינתחומי, הרצליה ואוניברסיטת חיפה.