שיח הגיבורים ותכנית המאה - איזהו הגיבור המחלק את ארצו? דעה
עמי רוחקס דומבה
| 21/02/2019
bigstockphoto
על רקע שיח הגיבורים בימים האחרונים בהם אקס-גנרלים מטיחים אחד בשני האשמות מי יותר גיבור, במטרה להגיע לכס השלטון, ארצה לדון בשאלה כיצד תואר הגבורה הנמדד בסולם ערכים צבאי ישרת את מדינת ישראל, וצה"ל, ביום לאחר הבחירות כאשר ג'ארד קושנר יחשוף את "תכנית המאה". תכנית, אשר לפי פרסומים גלויים, מהותה חלוקת הארץ בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית. או בעגה יותר ממוקדת - תכנית שתי מדינות לשני עמים.
אינני מעוניין להכנס בדיון זה לשאלה הפוליטית מה נכון למדינת ישראל, כי אם לגעת בשאלה כיצד יתמודד הזוכה בתפקיד ראש הממשלה, יחד עם צה"ל, עם הלחצים האמריקאים לחלוקת הארץ שיופעלו על ירושלים החל מה10 לאפריל (בהנחה ולא יהיו אי סדרים בקלפיות) ואילך. נראה כי שיח הגבורה הנוכחי מפספס את האתגר האמיתי עימו יתמודדו הגנרלים לשעבר בעתיד הקרוב.
התכנית הסעודית?
ובכן, ככל הידוע , לפי פרסומים גלויים, התכנית שמקדם קושנר בשם הבית הלבן כוללת הסכם חלוקה של ארץ ישראל בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית. התכנית חסויה לציבור הישראלי, כאשר קושנר אמר שתחשף לאחר הבחירות. לכאורה, כדי לא להשפיע עליהן. (כן, כי הסתרתה לא משפיעה על הבחירות…).
התכנית, כך לפי פרסומים קודמים גלויים, עתידה לתת את מזרח ירושלים לפלסטינים ואת הצד המזרחי של מדינת ישראל. לפחות את חלקו, באזור תוואי כביש 90. פרסום עדכני של ערוץ החדשון "כאן" חושף הקלטה של קושנר בנושא. לפיה, הוא כנראה הולך בקווים של התכנית הסעודית מ2002. לאלו שלא זוכרים, הנה הקישור ליוזמה הסעודית. בהפשטה, חזרה לקווי 1967, כולל החזרת רמת הגולן וחוות שבעא, פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים והקמת מדינה פלסטינית ביו"ש ועזה כולל מזרח ירושלים כבירתה.
קושנר, כמו כל בר דעת בירושלים, מבין שסעודיה הולכת לסחוט את הלימון האיראני עד תומו בכל הקשור למיצובה כמובילת העולם המוסלמי. ואין מלך בסעודיה שירצה להזכר בספרי ההיסטוריה כזה שנתן את ירושלים ליהודים והשאיר את הפלסטינים ללא מדינה. על הקשר בין קושנר לסעודיה ניתן לקרוא באתר ft.com. חיפוש קצר בגוגל באנגלית יניב מגוון תוצאות על הקשר בין קושנר לריאד.
נראה כי לא משנה איזו מפלגה תבחר להנהיג את העם בשנים הקרובות באפריל, לכל אחת יש גיבור ביטחוני שיצטרך להתמודד עם שאלת חלוקת הארץ במסגרת תכנית המאה. כחלק מהמו"מ המדיני הצפוי עם האמריקאים סביב התכנית, צה"ל עתיד לשמש כעלה תאנה מקצועי. או במילים אחרות - למה אי אפשר ליישם את התכנית של קושנר. והרמטכ"ל הוא זה שיופקד על ההסברים המקצועיים שינתנו לבית הלבן.
קושנר Vs כוכבי
בהקשר זה ישנן שלוש שאלות מרכזיות עליהן צה"ל יצטרך לענות במידה ותמומש התכנית של קושנר. אבטחת ירושלים (מזרח/מערב), רצף טריטוריאלי בין עזה ליו"ש (כנראה חיבור ממחסום מיתר לעזה) ואבטחת ציר מזרחי מול ירדן (כנראה תוואי כביש 90). בהקשר זה, צה"ל ידרש לשתי דילמות עיקריות בהפעלת הכוח תחת תכנית זו - אחת תהיה מימוש פעילות מב"מ/בט"ש באזורי עניין ביטחוניים לישראל בהם הריבונות תהיה פלסטינית. שניה תהיה התמודדות עם פריצת מלחמה בהנתן איי ריבונות פלסטינית בתוך מדינת ישראל.
פעילות בט"ש בצה"ל מאופיינת כיום על ידי מערך אבטחת גבולות הכולל את גדודי האיסוף וחטיבות סדירות ככוח תגובה. מוטיב מרכזי בתפיסה זו הוא אחיזת שטח. קרי, מעט בסיסים, כוח תגובה קטן יחסית למרחב השליטה לצד הרווית המרחב באמצעים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי חריגות בזמן אמת. בצורה כזו, צה"ל יכול להגן על הגבולות עם משאבים מינימליים בעוד מרבית המשאבים מוקצים להכנות למלחמה (בניין כוח ואימונים סדיר / מילואים).
כיצד צה"ל יכול לנהל תשתית צבאית כזו באזורים בהם יש ריבונות של מדינה אחרת? זו שאלה טובה. על מנת לקיים כזו צה"ל יצטרך למצוא פתרונות כיצד למנוע נתק מהתשתיות שלו (אספקה, תקשורת, רפואה, ועוד). גם אם ימציאו שיטות לעשות זאת, עדיין, חוקית, צה"ל יהיה תלוי במדינת פלסטין שתגביל אותו בכל מקום שאפשר. בהנחה והתכנית תכלול התכנסות ביהודה ושומרון לגושי יישובים, הבעיה תצומצם לסיכול טרור מאותם אזורים ולא תכלול אבטחת אזרחי ישראל באותם אזורים. חצי נחמה.
לצד פעילות בט"ש, צה"ל יצטרך לתת לדרג המדיני תכנית כיצד מתמודדים עם תרחיש מלחמה תחת תכנית המאה. בין שתפרוץ מדרום, מזרח או צפון, מדינה פלסטינית במרכז ישראל עם חיבור בין עזה ליו"ש תהיה כמו עצם בגרון של צה"ל בתרחיש כזה. בין היתר בגלל שלושה מרכיבים - מדינה פלסטינית שתאפשר הכנסת כוחות אויב ככוח קדמי של צבא זר, הפרעה לניוד כוחות צה"ל בזמן לחימה בין זירות ושימוש של צבא זר במדינה הפלסטינית כפרוקסי לייצר הרוויה של ביטחון הפנים בעת מלחמה.
לא שלנו. באחריותנו. זו המשוואה. לאור הטיעונים כאמור, עולות מספר שאלות שכל אזרח צריך לשאול את עצמו בהקשר תכנית המאה ושאלת נראות הגבורה בכסא ראש הממשלה. כיצד צה"ל יטפל במסדרון יבשתי בין רצועת עזה לאזור חברון? באותה שיטה בה הוא מטפל בכביש 443 היום? האם תותר למדינת פלסטין לבנות שדות תעופה? נמל ים? כיצד צה"ל יוכל למנוע מצבא זר להתבסס בשטחי המדינה הפלסטינית מבלי לגרור את האזור למלחמה (אפרופו מקרה סוריה / איראן)? אם ירושלים תתפצל למזרח ומערב, כיצד תהיה חלוקת האחריות בין צה"ל למשטרה במתאר זה? ואלו רק חלק מהשאלות.
שינוי בתפיסת הגבורה
לאור מורכבות הנושא ובהילותו (הבחירות עוד כחודש וחצי מהיום ולאחריהן תוצג התכנית), ניתן להניח כי הרמטכ"ל, יחד עם צמרת הצבא, כבר עוסקים בשאלות סביב יישום תכנית המאה, או חלק ממנה. קושנר אולי לא מציג את התכנית לציבור בישראל, אבל סביר כי יסודות התכנית, הביטחוניים, נחשפו לצמרת הממשלה והצבא. יושבי המטכ"ל הם בעלי המקצוע שיצטרכו לתת מענה מקצועי להחלטה מדינית ליישם את התכנית של קושנר, ומדובר במשימה לא פשוטה, בלשון המעטה. לצד השיקולים המקצועיים, המלצות צה"ל צפויות להיות נתונות לביקורת שירותי ביון אמריקאים ואנשי הבית הלבן שינסו לקדם את האג'נדה שלהם.
בעוד השיח התקשורתי במושג הגבורה מתנהל סביב אירועים צבאיים מהעבר, בהווה, מדובר בעולם תוכן אחר. אנשי מערכת הביטחון לשעבר המתמודדים על כס השלטון, ימצאו עצמם בעוד כחודש וחצי עוסקים בהשלכות יישום תכנית המאה על ביטחון ישראל. לא משנה מי מהם יבחר, הוא יצטרך לתת תשובות לציבור הישראלי ולבית הלבן. ובשונה מהעולם הצבאי, בגיאופוליטיקה, דיפלומטיה ואסטרטגיה מושג הגבורה נתפס אחרת.
bigstockphoto
על רקע שיח הגיבורים בימים האחרונים בהם אקס-גנרלים מטיחים אחד בשני האשמות מי יותר גיבור, במטרה להגיע לכס השלטון, ארצה לדון בשאלה כיצד תואר הגבורה הנמדד בסולם ערכים צבאי ישרת את מדינת ישראל, וצה"ל, ביום לאחר הבחירות כאשר ג'ארד קושנר יחשוף את "תכנית המאה". תכנית, אשר לפי פרסומים גלויים, מהותה חלוקת הארץ בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית. או בעגה יותר ממוקדת - תכנית שתי מדינות לשני עמים.
אינני מעוניין להכנס בדיון זה לשאלה הפוליטית מה נכון למדינת ישראל, כי אם לגעת בשאלה כיצד יתמודד הזוכה בתפקיד ראש הממשלה, יחד עם צה"ל, עם הלחצים האמריקאים לחלוקת הארץ שיופעלו על ירושלים החל מה10 לאפריל (בהנחה ולא יהיו אי סדרים בקלפיות) ואילך. נראה כי שיח הגבורה הנוכחי מפספס את האתגר האמיתי עימו יתמודדו הגנרלים לשעבר בעתיד הקרוב.
התכנית הסעודית?
ובכן, ככל הידוע , לפי פרסומים גלויים, התכנית שמקדם קושנר בשם הבית הלבן כוללת הסכם חלוקה של ארץ ישראל בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית. התכנית חסויה לציבור הישראלי, כאשר קושנר אמר שתחשף לאחר הבחירות. לכאורה, כדי לא להשפיע עליהן. (כן, כי הסתרתה לא משפיעה על הבחירות…).
התכנית, כך לפי פרסומים קודמים גלויים, עתידה לתת את מזרח ירושלים לפלסטינים ואת הצד המזרחי של מדינת ישראל. לפחות את חלקו, באזור תוואי כביש 90. פרסום עדכני של ערוץ החדשון "כאן" חושף הקלטה של קושנר בנושא. לפיה, הוא כנראה הולך בקווים של התכנית הסעודית מ2002. לאלו שלא זוכרים, הנה הקישור ליוזמה הסעודית. בהפשטה, חזרה לקווי 1967, כולל החזרת רמת הגולן וחוות שבעא, פתרון לבעיית הפליטים הפלסטינים והקמת מדינה פלסטינית ביו"ש ועזה כולל מזרח ירושלים כבירתה.
קושנר, כמו כל בר דעת בירושלים, מבין שסעודיה הולכת לסחוט את הלימון האיראני עד תומו בכל הקשור למיצובה כמובילת העולם המוסלמי. ואין מלך בסעודיה שירצה להזכר בספרי ההיסטוריה כזה שנתן את ירושלים ליהודים והשאיר את הפלסטינים ללא מדינה. על הקשר בין קושנר לסעודיה ניתן לקרוא באתר ft.com. חיפוש קצר בגוגל באנגלית יניב מגוון תוצאות על הקשר בין קושנר לריאד.
נראה כי לא משנה איזו מפלגה תבחר להנהיג את העם בשנים הקרובות באפריל, לכל אחת יש גיבור ביטחוני שיצטרך להתמודד עם שאלת חלוקת הארץ במסגרת תכנית המאה. כחלק מהמו"מ המדיני הצפוי עם האמריקאים סביב התכנית, צה"ל עתיד לשמש כעלה תאנה מקצועי. או במילים אחרות - למה אי אפשר ליישם את התכנית של קושנר. והרמטכ"ל הוא זה שיופקד על ההסברים המקצועיים שינתנו לבית הלבן.
קושנר Vs כוכבי
בהקשר זה ישנן שלוש שאלות מרכזיות עליהן צה"ל יצטרך לענות במידה ותמומש התכנית של קושנר. אבטחת ירושלים (מזרח/מערב), רצף טריטוריאלי בין עזה ליו"ש (כנראה חיבור ממחסום מיתר לעזה) ואבטחת ציר מזרחי מול ירדן (כנראה תוואי כביש 90). בהקשר זה, צה"ל ידרש לשתי דילמות עיקריות בהפעלת הכוח תחת תכנית זו - אחת תהיה מימוש פעילות מב"מ/בט"ש באזורי עניין ביטחוניים לישראל בהם הריבונות תהיה פלסטינית. שניה תהיה התמודדות עם פריצת מלחמה בהנתן איי ריבונות פלסטינית בתוך מדינת ישראל.
פעילות בט"ש בצה"ל מאופיינת כיום על ידי מערך אבטחת גבולות הכולל את גדודי האיסוף וחטיבות סדירות ככוח תגובה. מוטיב מרכזי בתפיסה זו הוא אחיזת שטח. קרי, מעט בסיסים, כוח תגובה קטן יחסית למרחב השליטה לצד הרווית המרחב באמצעים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי חריגות בזמן אמת. בצורה כזו, צה"ל יכול להגן על הגבולות עם משאבים מינימליים בעוד מרבית המשאבים מוקצים להכנות למלחמה (בניין כוח ואימונים סדיר / מילואים).
כיצד צה"ל יכול לנהל תשתית צבאית כזו באזורים בהם יש ריבונות של מדינה אחרת? זו שאלה טובה. על מנת לקיים כזו צה"ל יצטרך למצוא פתרונות כיצד למנוע נתק מהתשתיות שלו (אספקה, תקשורת, רפואה, ועוד). גם אם ימציאו שיטות לעשות זאת, עדיין, חוקית, צה"ל יהיה תלוי במדינת פלסטין שתגביל אותו בכל מקום שאפשר. בהנחה והתכנית תכלול התכנסות ביהודה ושומרון לגושי יישובים, הבעיה תצומצם לסיכול טרור מאותם אזורים ולא תכלול אבטחת אזרחי ישראל באותם אזורים. חצי נחמה.
לצד פעילות בט"ש, צה"ל יצטרך לתת לדרג המדיני תכנית כיצד מתמודדים עם תרחיש מלחמה תחת תכנית המאה. בין שתפרוץ מדרום, מזרח או צפון, מדינה פלסטינית במרכז ישראל עם חיבור בין עזה ליו"ש תהיה כמו עצם בגרון של צה"ל בתרחיש כזה. בין היתר בגלל שלושה מרכיבים - מדינה פלסטינית שתאפשר הכנסת כוחות אויב ככוח קדמי של צבא זר, הפרעה לניוד כוחות צה"ל בזמן לחימה בין זירות ושימוש של צבא זר במדינה הפלסטינית כפרוקסי לייצר הרוויה של ביטחון הפנים בעת מלחמה.
לא שלנו. באחריותנו. זו המשוואה. לאור הטיעונים כאמור, עולות מספר שאלות שכל אזרח צריך לשאול את עצמו בהקשר תכנית המאה ושאלת נראות הגבורה בכסא ראש הממשלה. כיצד צה"ל יטפל במסדרון יבשתי בין רצועת עזה לאזור חברון? באותה שיטה בה הוא מטפל בכביש 443 היום? האם תותר למדינת פלסטין לבנות שדות תעופה? נמל ים? כיצד צה"ל יוכל למנוע מצבא זר להתבסס בשטחי המדינה הפלסטינית מבלי לגרור את האזור למלחמה (אפרופו מקרה סוריה / איראן)? אם ירושלים תתפצל למזרח ומערב, כיצד תהיה חלוקת האחריות בין צה"ל למשטרה במתאר זה? ואלו רק חלק מהשאלות.
שינוי בתפיסת הגבורה
לאור מורכבות הנושא ובהילותו (הבחירות עוד כחודש וחצי מהיום ולאחריהן תוצג התכנית), ניתן להניח כי הרמטכ"ל, יחד עם צמרת הצבא, כבר עוסקים בשאלות סביב יישום תכנית המאה, או חלק ממנה. קושנר אולי לא מציג את התכנית לציבור בישראל, אבל סביר כי יסודות התכנית, הביטחוניים, נחשפו לצמרת הממשלה והצבא. יושבי המטכ"ל הם בעלי המקצוע שיצטרכו לתת מענה מקצועי להחלטה מדינית ליישם את התכנית של קושנר, ומדובר במשימה לא פשוטה, בלשון המעטה. לצד השיקולים המקצועיים, המלצות צה"ל צפויות להיות נתונות לביקורת שירותי ביון אמריקאים ואנשי הבית הלבן שינסו לקדם את האג'נדה שלהם.
בעוד השיח התקשורתי במושג הגבורה מתנהל סביב אירועים צבאיים מהעבר, בהווה, מדובר בעולם תוכן אחר. אנשי מערכת הביטחון לשעבר המתמודדים על כס השלטון, ימצאו עצמם בעוד כחודש וחצי עוסקים בהשלכות יישום תכנית המאה על ביטחון ישראל. לא משנה מי מהם יבחר, הוא יצטרך לתת תשובות לציבור הישראלי ולבית הלבן. ובשונה מהעולם הצבאי, בגיאופוליטיקה, דיפלומטיה ואסטרטגיה מושג הגבורה נתפס אחרת.
